Page 2 - מפיק מרגליות וזאת הברכה תשפא
P. 2
כפה עליהם הר כגיגית או שאמרו נעשה ונשמע על הפרשה ועל הדף
ובזה תתורץ קושית תוס’ [שבת פח ,].דבני ישראל אמרו נעשה ונשמע וא”כ מדווע כפה עליהם הר כגיגית, הרה"ג רבי מאיר מרגלית שליט"א ,מחבר ספר 'מאיר נתיבים'
מסיני בא וזרח משעיר למו – מימינו אש דת למו
ולפי”ז יש לומר ,דאמנם לקבל את מצוות התורה היה קשה להם לקבל ,שהרי תרי”ג מצוות הם ,ועל כן כפה
ידוע הסיפרי על הפסוק ‘הופיע מהר פארן’ דהקב”ה הלך לאומות העולם ושאלם אם רוצים לקבל את התורה
עליהם הר כגיגית ,אבל כלפי מה שהבינו שהתורה היא היחידה שיכולה לשנות אותם ואת אישיותם ושלא ושאלו מה כתוב בה ,וענה להם ‘לא תרצח’ ‘לא תנאף’ ‘לא תגנוב’ ולא רצו לקבלה .ומקשין העולם מה הועיל
להם במה שלא רצו לקבל מצוות אלו ,והרי מצווים הם על איסורים אלו מדין שבע מצוות בני נח ,ולא הועילו
יהיו עוד עזין ,זה קיבלו עליהם בהסמכה ועל זה אמרו נעשה ונשמע.
כלום בסירובם ,ומצינו כמה תשובות בדבר [ועי’ ב’ארץ צבי’-קוזי’גלוב’ קכג’ בשם אחיו].
מנהג סיום התורה כל שלש שנים ומהמשגיח בסלבודקא הגר”א גרודז’ינסקי הביאו ,דבני נח נאסרו רק במובן הפשוט של העבירה ,משא”כ
ישראל התחייבו בכלליות ובפרטים הנגזרים ממנה ,שהרי גזילה אינו רק גזילת ממון אלא גם גזל שנה וגזל
בגמ’ מגילה מובא [כט ]:כי בני מערבא היו מסיימים את התורה כל שלש שנים ,ומנהג זה הוזכר ברמב”ם זמן וגניבת דעת ,וכן נאסר גם הגונב על מנת לשלם .וכמו”כ ניאוף כלול בו גם הרהורי עבירה שקשים
מעבירה ,וכן הרחקות וסייגים ‘והייתם קדושים’ ,וכן בלא תרצח כלול גם מלבין פני חברו ברבים וכדו’,
[פי”ג מתפילה ה”א] ,וצריך בירור האם לשיטתם היו קורים בשמיני עצרת את פרשת וזאת הברכה ,או כיון ואומה”ע נתחייבו בשבע מצוות בני נח רק בעיקר האיסור ,ומיאנו במתן תורה להתחייב בכל הספיחים של
שלא סיימו את התורה כל שנה בזמן זה אלא פעם בשלש שנים לא היו קורין קריאה זו. המצוה .וכן הלך בדרך זו הגר”ח פלאג’י [גנזי חיים מערכה ה’ אות כח’].
הגר”מ פיינשטין [בדרש משה] כתב [ע”פ דברי הרמב”ם פ”ח ממלכים הי”א] דיש חילוק גדול מה שנתחיבו
קורין ‘וזאת הברכה’ בשמח”ת-מדין סיום הפרשיות או קריאת המועדות מדין ז’ מצוות ב”נ קודם מ”ת לז’ מצוות אלו במתן תורה ,דעד מתן תורה נתחייבו במצוות אלו מחמת שקיומם
נצרך לקיום העולם ולולי מצוות אלו הרי הוא מחריב את העולם ,אבל לאחר מתן תורה כבר הציווי הוא שכך
ובמשך חכמה כתב דבר חדש ,דאף שבמערבא [אר”י] היו מסיימים את התורה פעם בשלש שנים ,מ”מ
הוא רצון ה’ ,וזה לא יכולים להסכים לעשות רצון אחרים.
בשמיני עצרת לעולם היו קורין את פרשת וזאת הברכה מדין קריאת המועדות ,מטעם דיום זה הוא פרידה וכן כתב הגרי”ז [ואתחנן עה”פ ‘ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה’] דאף שקודם ניתנה תורה היו
מצווים בני נח בז’ מצוות ,מ”מ לאחר נתינתה חייבים לקיימה כיון שהם כתובים בתורה ,וקבלתן אינה מעלה
מהקב”ה ,וכמ”ש בסוכה [נה‘ ]:משל למלך בו”ד שאמר לעבדיו עשו לי סעודה גדולה ליום אחרון אמר או מורידה ,ואף אם יש ספק במצוות בני נח ,לא הם פוסקים בזה אלא חכמי ישראל ,וזה הביאור ‘ואמרו רק
לאוהבו עשה לי סעודה קטנה כדי שאהנה ממך’ והוא יום ייחודי של עמ”י כלפי אומה”ע ,ועל כן קורים פרשת עם חכם ונבון’ דרק עם ישראל הוא הקובע ופוסק ודורש במצוות אלו ,ולא הם.
תירוץ הפני יהושע
וזאת הברכה שמדברת על שמחת הקב”ה בעמו וחיובה מדין ‘קריאת המועדים’ ,ומבאר המש”ח באריכות את
הפני יהושע תירץ[ ,ב”ק לח ].דהקב”ה הציע להם לקבל את התורה לאחר שפרקו מעליהם עול ז’ מצוות
הפסוקים המדברים על שמחת הקב”ה בעמו ,כגון ‘הופיע מהר פארן וכו’ מימינו אש דת למו אף חובב עמים’ כדאמרינן בב”ק [לח‘ ].עמד וימודד ארץ’ דהקב”ה התיר ממונם לישראל לאחר שלא קיימו שבע מצוות ב”נ,
ובא לסתום טענותיהם שלא יאמרו אם היו כופים עלינו היינו מקבלים עלינו את התורה ,שהרי כל נתינת
שהאומות לא רצו לקבל התורה מלבד ישראל ולכן הקב”ה מחבבם ,וכן על זה הדרך. התורה הוא לעשותו מצווה ועושה ,ואתם כיון שפרקתם מעליכם ז’ מצוות ,מוכח דלא תעשו כן מחמת הציווי
הפטרת ‘וזאת הברכה’-הפטרה לפרשה או לסיום התורה שהרי אף הציווי הראשון אינו ,וכמו”כ גם השני בטל.
הפני יהושע בסוף דבריו [שם] כתב ‘ויש לי עוד דרך אחרת בזה על דרך הגמ’ כל מצוה שנאמרה לבני נח
והנה ,יש לחקור האם ההפטרה היא הפטרה לפרשת וזאת הברכה או הפטרה לסיום התורה ,והנה ,בגמ’ ונשנית בסיני וכו’ [סנהדרין נט ].ואין להאריך והמשכיל יבין’ ,ע”כ דברי הפני יהושע ולא ביאר למה נתכונו
מגילה [לא ].אמרינן ‘למחר קרינן וזאת הברכה ומפטירין ויעמוד שלמה’ ,ובתוס’ שם הקשו מהיכן בא מנהגנו דבריו.
רמזי ה’פני יהושע’ נתגלו ל’משך חכמה’
לקרוא הפטרת ‘ויהי אחרי מות משה’ שהרי בגמ’ אמרינן שקורין הפטרת ‘ויעמוד שלמה’ ,ונשארו בצ”ע. לאחר מאתים שנה זכינו לאורו של המשך חכמה ,שאמר מדיליה למה שנתכוין הפני יהושע [עה”פ ‘הופיע
מהר פארן’] ,דאמרינן בסנהדרין [נט ].דמצוה שנשנתה בסיני כולם נתחייבו בה ,ומצוה שלא נשנתה בסיני
וכתב המש”ח ליישב תמיהת התוס’ ,דגמ’ דידן איירי בא”י דהיו מסיימים את התורה כל שלש שנים ,ומ”מ אלא רק נאמרה בז’ מצוות בני נח לא נאסרה לעכו”ם ,ולפי”ז מה ששאלו אומות העולם את הקב”ה מה כתוב
בה ,משום שחשבו שמצוות אלו לא כתובים בה וממילא יותרו בז’ מצוות ,ושאלתם לא באה כי רצו באמת
היו קורין את פרשת וזאת הברכה כל שנה מדין ‘קריאת המועדות’ ,ואכן ההפטרה לפרשת וזאת ברכה אם לשמוע מה כתוב בה ,אלא רצו לדעת מה לא כתוב בה ,ובכך יוכלו להסיר מעליהם את ז’ מצוות בני נח.
תירוץ נוסף כתבו בעלי המוסר ,דהקב”ה ציוה את העכו”ם על ז’ מצוות ,אבל רצה שזה יבוא גם מרצונם,
קורין אותה מדין פרשת המועדות היא ‘ויעמוד שלמה’ ,אבל אנו שגומרים את התורה כל שנה ,וקורין פרשת שגם הם ירצו ושגם הם יתחברו שירגישו קרבת הבורא באי עשיית מעשים אלו ,וזה הגוים לא רוצים
להרגיש ,הם מוכנים לעשות את המצוה כמצות אנשים מלומדה ,אבל לא להתחבר לענין .וכעין מה שכתב
וזאת הברכה מדין ‘סיום הפרשיות’ [ולא מדין קריאת המועדות] א”כ ההפטרה אינה הפטרת פרשת וזאת הבית הלוי [דרוש יז] דבמעמד הר סיני קיבלו על עצמם להיות עבדים לקב”ה ,ואינו רק קבלת המצוות אלא
הברכה אלא הפטרה של סיום התורה ולכן קורין הפטרה של ‘ויהי אחרי מות משה’ שבריש ספר יהושע כל מהותם הוא עבודת הבורא.
הגוי מוכן שלא לרצוח אבל רוצה להשאר רוצח
להורות שהתורה לא תהא נוסף עליה ושום נביא לא יוכל לשנותה ,ובגמ’ איירי למנהג א”י שקריאת וזאת ומהרבי מפרשיסחא אמרו ,שהיו מוכנים לקבל על עצמם את המצוות כמו שהם ,אבל כשהקב”ה אומר להם
לא תרצח ביאורו אל תהיה רוצח ,אל תהיה גנב ,אל תהיה נואף ,זה כבר אין ביכולתו של הגוי.
הברכה היא מדין קריאת המועדים .והדברים נפלאים. אמרינן [ביצה כה‘ ]:מפני מה ניתנה תורה לישראל מפני שהם עזין’ ,ופרש”י ‘וניתנה להם תורה שיעסקו
בה והיא מתשת כחם ומכנעת ליבם’ ,והיינו שישראל מידותיהם גרועות ולולי התורה היו עזין שבאומות,
פרפרת נאה – כנאבק לו שר בלול מאש וממים
והתורה מעדנתן.
ובביאור הפסוק ‘מימנו אש דת למו’ אמרינן עוד שם בגמ’ ‘דתיהם של אלו אש’ [ביצה כה ,]:וביאר המהר”ל, ולפי הביאור האחרון שהבאנו מובן ההבדל הגדול בין ישראל לעמים ,שהעכו”ם מוכנים לקבל את מצות לא
תרצח אבל רוצים להשאר רוצחים ,משא”כ ישראל שעזין שבאומות הן ,ומידותיהם גרועות ,הם רוצים לקבל
דעם ישראל נמשל לאש והעכו”ם נמשלו למים וכמ”ש ‘פצני והצילני ממים רבים מיד בני נכר’ ,והנה ,תכונת
תורה כדי לשנות את מהותם.
האש והמים חלוקה ,דכאשר הם בלולים יחדיו הרי
המים מכבים את האש ,אבל כאשר הם נפרדים זה
מזה ,הרי בכח האש לכלות את המים ע”י אידוי
קרן אורה -הדף היומי המים מחום האש ,וכך הם עם ישראל ,כאשר הם
מתחברים לעכו”ם הרי העכו”ם גוברים ,אבל כאשר
עוזרים לכם לסיים את הש"ס!
הם מתרחקים מהם ,הרי ישראל גוברים.
יש לך שאלה על הדף? חוסר בהירות? ובזה יש לבאר הפיסקא שבתפילת גשם שמזכירים
סתם מתקשה בקטע גמרא? את יעקב ‘כנאבק לו שר בלול מאש וממים’,
המלחמה נגד התורה היא ע”י שר בלול מאש וממים,
יש מי שיעזור! אבל כשהאש והמים לא בלולים ,כח התורה גובר.
המוקד הטלפוני לשאלות על הדף היומי וכבר התפלל על כך יעקב אבינו שאמר ‘הצילנו נא
מיד אחי מיד עשו’ דהיינו מבקש לנתקו מהחיבור
04-6641505 והחיבוק של עשו המחבר בין הטוב והרע ,כיון
שבאופן של ‘אחי’ ו’עשו’ והחיבור בין הרע והטוב,
אזי כוחו של הרע גובר.
ניתן לקבל את העלון ישירות למייל
נא לפנות לכתובתkerenora456@gmail.com :
ככצששורפללאיילךםאושדזהוהמכםו,ציתמואפבהנתועעלפצרושעבםולאממתחכ,הבדדמזיקוכמולשפיישוהתםלבתישהשאשתמהוללמהפאהללמחאתאללךמאמייכשידבתווחיםואלשששבנללןב.שההאללויראאיחבאו,שבל.תקואאעלךונבשרהתלמהנכההייםורקןתבןבב"',אשלכהיללגיודריאיופרסע',האפיוויאלהשמהאנבממייםתאלאלהמותלאוח.וואהלתככוימהא.פםמושכרההרדיעסמומלמלמיותהמנוםויפרליתםכ'לדיעהבאםלעעללתליהוררהנמיפופמווםפל.אאאתת'ה,ך.ו המשך מעמוד קודם מעשה רב
החתשיבנותקי .לכעשצהומיא ,כהבמרשכיאךן המרמיב,לאהבריזכובזתמןהתהינבוריק,תנימתןגילעבאקלישהומממנולאש'ךעלהבהרדירת,ך' יבירןפאהיגתםראכתדיהלחורלפהא .את ופמשמעמאזוםלתימןנאה,יותזםקמהלןהילעצוגיהדמאומדלויתזםנממפנפסיושבוםרי,סבכוכםבדלירלמהששהיותמכבאשלעוסצכףל,םסקנארדמוךקמאכתוביאלנביתםרים.העתו.תעימננכודו,ישקםאהעובגיילמוע,מששתמרילונ.אי..ההםתילשנומהקשתיהנמוווקטאולנלגמומציסאסשבהבו.מחקדמורםש,נהתהסאממורוהךך.להכזומולמכןםן,
אמבשרשהמם,עיכצך,חק,ד ירעשקלבעורכודךומאה.ת הברית מייד ללא שהות .ואכן כך עשו .כמובן שקראו לתינוק בשם אחר,
[מתוך הספר 'מפיק מרגליות'] זמימןד קלצארחרעמעדריעכלתרהגלביוריותהבאיריראעלנחסלומטדין.הים .החולה שהיה כבר 'עם רגל אחת בקבר' חזר להכרה ,ותוך
