Page 2 - מפיק מרגליות משפטים תשפא
P. 2
והנה ,במהר”ץ חיות הוכיח [שו”ת סימן ב’ אות ה’] ,דבדור הסמוך לחורבן ביהמ”ק היו שהמשיכו להקריב קרבנות על הפרשה ועל הדף
בביהמ”ק אף לאחר החורבן ,וכן עשה רבן גמליאל ,וכדמוכח בכמה דוכתין א.בסנהדרין [יא ]:מעשה בר”ג שהיה הרה"ג רבי מאיר מרגלית שליט"א ,מחבר ספר 'מאיר נתיבים'
שלש פעמים בשנה יראה – אין לו קרקע פטור מראיה
יושב ע”ג מעלה בהר הבית ומעבר את השנה ,וביארה הגמ’ דעיבר את השנה כיון שטלאים עדיין רכים וא”א
בגמ’ בפסחים ג :מובא המעשה באותו גוי שהיה עולה לירושלים ואוכל שם מן הפסחים ,ואמר לו רבי יהודה בן
להקריב מהם קרבן פסח ,ושואל שם הר”ן והרי ר”ג היה לאחר החורבן וא”כ אין מביאים קרבן פסח ,ומוכח שהיו בתירא וכי הביאו לך מן האליה שהיא משובחת ,והרי הינך מנוי ושותף כמו כולם ונותנים לך רק מהחלק הכחוש
ולא מהאליה השמנה ,וכשעלה לירושלים ביקש מן האליה ושאלוהו על שום מה ,ואמר להם שריב”ב אמר לו כן,
ממשיכים להקריב גם שאין בית [אמנם הר”ן עונה דאף לאחר החורבן היו מעברים כאילו ביהמ”ק קיים] .ב.עוד
ובדקו אחריו שנכרי הוא ,והרגוהו.
מצינו בתענית [י ]:דר”ג ס”ל דמתחילין לשאול על הגשמים בז’ חשון כדי שיעברו חמשה עשר יום מסיום הרגל ובתוס’ [ד”ה מאליה] שואל שתי שאלות ,חדא מהיכן ידע ריב”ב שיקח כבש לפסחו ,והרי שמא יקח גדי לפסחו
והגדי אליה שלו נאכלת דרק אלית כבש קרבה למזבח ,ותי’ תוס’ דרוב פסחיהם היו כבש ,או שמא הגיד לו .ועוד
והגיע אחרון שבישראל לפרת וגם שם שואל הר”ן והרי אין ביהמ”ק קיים ,ומוכיח הר”ן מכאן שהיו ממשיכים שואל תוס’ מדוע ריב”ב לא עלה לרגל ,ותי’ ג’ תירוצים א.דכיון שלא היה לריב”ב קרקע על כן אינו חייב לעלות
לרגל וה”ה שפטור מקרבן פסח ב.זקן היה ואינו יכול להלך ברגליו ופטור ,ג.נציבין נמצאת בחו”ל ואינם חייבים
לעלות לרגל אף לאחר חורבן הבית [וכנראה שאף הקריבו] ,ועי’ שם עוד כמה ראיות לדבריו.
לעלות לרגל.
מחלוקת ר”ג וריב”ב אם מקריבים אף שאין בית קושית ‘האוהל דוד’
והנה ,קושית ברזל הקשה רבי דוד דייטש [תלמיד החת”ס והביאו החת”ס בשו”ת או”ח קכד’ וכן ביור”ד שטז’
ולפי”ז יש לבאר ,דמעשה דריב”ב והנכרי לא היה בזמן שביהמ”ק היה קיים ,אלא לאחר חורבן ביהמ”ק ,בדורו וכתב עליו ‘אדם קשה כברזל’] דלשיטת תוס’ דמי שאין לו קרקע פטור מלעשות הפסח ,א”כ מדוע מכשירי פסח
דוחים את השבת [בריש פרק אלו דברים] ,והרי אף שלרבי אליעזר מכשירי מצוה דוחים את השבת ,מ”מ מודה ר”א
של רבן גמליאל שראה ביהמ”ק בבנינו ובחורבנו ,ורבן גמליאל המשיך להקריב את הפסח אף לאחר החורבן ואילו דמכשירי מזוזה אינם דוחים את השבת הואיל ויכול להפקיר ביתו ,וכן מכשירי ציצית אינם דוחים את השבת הואיל
ויכול להפקיר בגדו ,וא”כ היאך מכשירי פסח דוחים את השבת והרי יכול להפקיר קרקעו ולהיפטר מקרבן פסח.
ריב”ב פסק מלהקריב ,וכדמצינו [פסחים קט‘ ]:רבי יהודה בן בתירא אומר בזמן שביהמ”ק קיים אין שמחה אלא קרקע ‘מעכב’ את הפסח משא”כ בגד ‘גורם החיוב’ לציצית
ונראה לתרץ ,דבציצית ומזוזה מי שאין לו בית או בגד אינו בכלל החיוב שהרי חסר לו בגורם החיוב ,משא”כ
בבשר ועכשיו שאין ביהמ”ק קיים אין שמחה אלא ביין’ חזינן מיהא דהיה זה כבר לאחר החורבן ,וא”כ היאך בפסח ,הקרקע אינו גורם החיוב ,אלא רק תנאי צדדי המעכב את הבאת הפסח ,והסברה ש’בידו להפקירן’ אינו מתיר
מכשירי מצוה בשבת כיון ששייך שלא יהיה לו גורם החיוב ,אבל בקרבן פסח שהקרקע היא רק תנאי צדדי לחיוב
שייך שאותו נכרי אכל מהפסחים ,וע”כ דאותו נכרי היה אוכל מאלו שהמשיכו להקריב אף שאין בית ועל כן עלה הפסח ,לא חשיב מה שבידו להפקיר לאסור מכשיריו דאף אם יפקיר לא יפקיע את החיוב מעיקרו אלא רק יעכב על
החיוב [וכעי”ז כתב בהגהות מהרש”ם פסחים ג.]:
לירושלים לאכול הפסח ,אבל ריב”ב סבר דאין להמשיך ולהקריב קרבנות ,ועל כן השמחה באותו דור היא ביין ולא קושית המהריל”ד ‘הואיל ובידינו לשחררו’
ובמהרי”ל דיסקין [אהלים] הקשה ,דבסימן תרפט’ ס”ג כתב הרמ”א דמי שחציו עבד וחציו ב”ח לא יקרא לעצמו את
בבשר השלמים[ .וכן מוכח שריב”ב היה בדור הראשון של חורבן הבית ביחד עם ר”ג ,דאמרינן במשנה בעדויות המגילה אלא יצא מאחרים כיון דאין צד עבדות שלו מוציא צד בן חורין שלו ,ותמה הגאון הנ”ל והרי בקרבן פסח
אמרינן [פסחים פח ].דמי שחציו עבד וחציו ב”ח ,למשנה אחרונה שכופין את רבו לשחררו [משום ביטול פו”ר]
שהעידו רבי יהושע וריב”ב לפני רבן גמליאל על אלמנת עיסה שכשרה לכהונה ,חזינן שהיה ריב”ב באותו דור יכול העבד לעשות את הפסח לבדו ואפילו קודם שנשתחרר הואיל ובידינו לכפות את רבו לשחררו ,וא”כ למה לא
נחשיבו נמי כב”ח לענין קריאת המגילה ויוציא עצמו בקריאתו משום שבידינו לכפות את רבו לשחררו.
שלאחר החורבן ביחד עם ר”ג]. ולדברינו לעיל יש ליישב ,דטענת ‘בידו’ מועילה רק כלפי דבר צדדי ולא ליצור את גורם החיוב ,ועל כן לענין קרבן
פסח שהחציו עבד רק מעכבו מלעשות הפסח לעצמו ,בזה שייך לומר ד’בידינו לשחררו’ הרי הוא כאילו זכה בעצמו
יישוב קושיות התוס’ ולכן יכול להמנות על פסחו ,אבל לענין קריאת המגילה דעבד אינו בר מצוות וע”כ אינו חייב במגילה א”כ חסר לו
את עיקר החיוב ,ובזה לא מועיל סברת ‘בידו’ להחשיבו כאילו אינו עבד וחייב במצוות .והדברים פשוטים
ועפ”ז יש ליישב קושית התוס’ ,שריב”ב לא עלה לרגל כיון שהיה זה לאחר החורבן ואין חובה לבוא לירושלים דברי האדר”ת האדירים
ובמה שכתבו תוס’ דמי שאין לו קרקע אינו עולה לרגל וכן פטור מאכילת הפסח [ועי’ במשל”מ ריש הלכות קרבן
ולהקריב שם את הפסח ,ואף שהיו כאלה שעשו כן כר”ג וחבריו ,מכל מקום ריב”ב לא סבר כך ,ועל כן לא עלה פסח שדן במקור לחידוש זה] ,מצינו גלוסקא נאה באדר”ת [בספרו זהב משבא] ,וצלל במים אדירים בביאור דברי
התוס’ [ומטו בי מדרשא אף בשם הגר”א בשו”ת בית יצחק יור”ד נה’] ,שהרי אין לך אדם מישראל שאין לו קרקע
לרגל. בארץ ישראל [ועי’ ב”ב מד :תד”ה ‘דלא’] וא”כ היאך ריב”ב לא היה לו קרקע בא”י ,וביאר ע”פ דברי רבי יהודה
בן בתירא בסנהדרין [צב ]:דעמד ריב”ב על רגליו ואמר אני הוא מבני בניהם של אותם מתים שהחיה יחזקאל והללו
ועל קושית תוס’ השניה ,דהקשו מהיכן ידע ריב”ב שהנכרי יקריב כבש שאליתו קריבה והרי שמא יקריב עז שאליתו תפילין שהניח לי אבי אבא מהם’ ,ואמרינן שם בגמ’ דאותם מתים שהחיה יחזקאל היו בני אפרים שחישבו את הקץ
ונהרגו קודם חלוקת הארץ ,וא”כ אתי שפיר שריב”ב לא היה לו מאבותיו חלק בארץ ישראל וע”כ לא היה חייב
נאכלת ,נראה לומר ע”פ דברינו דבר חדש ,דבזמן שביהמ”ק היה קיים היו מביאים חלקם גם מן העיזים כיון שיש לעלות לרגל .והדברים נפלאים.
‘ותפילין שהניח לי אבי אבא מהן הן’
לה גם אליה להימנות עליה [וכמ”ש רש”י בפסחים צו :דלשתיהם יש אליה אלא דזו קרבה וזו נאכלת] ועל כן יכלו ולחביבות הענין אוסיף פלפול נחמד ,דלשם מה אומר להם ריב”ב ‘והללו תפילין שהניח לי אבי אבא מהם’ דידוע
המעשה מהאוה”ח דאשתו מכרה תפילין שלו לאחד שלא הקפיד על קדושתם ופרחו האותיות מן הקלף ,וא”כ אומר
להימנות עליה יותר אנשים כיון שגם נמנים על אליתה ,אבל לאחר החורבן שלא היו הרבה מנוים על הפסח ,א”כ להם ריב”ב ,ואם אתם אומרים שלא החיה יחזקאל את בני אפרים כיון שרשעים הם ,אוכיח לכם שאינו כן ,שהרי
אפילו התפילין שלהם עדיין קיימים ולא פרח האותיות מהם [וזה הביאור גם בגמ’ בשבת יג‘ .והיתה אשתו נוטלת
היו מביאים כולם כבשים כיון שלא היו הרבה מנויים על בהמה אחת ואינם צריכים לתוספת האליה ,ולכן ידע ריב”ב
תפיליו’].
שיביא הנכרי כבש ולא עז. דור החורבן המשיך להקריב הפסח במועדו
פרפרת נאה -מתי ‘טלאים רכים’ ומתי ‘גדי מקולס’
ועפ”ז מיושב שפיר מה דאמרינן בסנהדרין יא :דר”ג עיבר השנה משום ד’הטלאים רכים’ [כבשים] ,ולכאו’ למה
שלא יביאו ‘עיזים’ דמשמע שרק הכבשים היו רכים ולא העיזים ,וצריך לומר כדעיל ,דכיון שהיה זה בתקופה
הסמוכה לחורבן והיה ר”ג ממשיך להקריב ואע”פ שאין בית ,א”כ היו מביאים אז רק טלאים ולא עיזים [וכמ”ש
לעיל דיכול להקריב אלייתם ולא יחסר בשר למנוייו כיון שלא היו מרובים].
ולפי”ז יש לבאר מה דאמרינן במשנה [ביצה כב‘ ]:אף הוא היה אומר [רבן גמליאל] עושים גדי מקולס בלילי
פסחים’ והיינו ,אף שחכמים אסרוהו מפני שנראה כמקריב קדשים בחוץ מ”מ ר”ג התיר לעשות כן ,ומדוע באמת
ר”ג התירו ,ולדברינו לעיל שביארנו שבתקופה שלאחר החורבן
המשיכו להקריב את הפסח ,ורק מן הכבשים [וכמשנ”ל],
קרן אורה -הדף היומי וא”כ אחר כך כשפסקו מלהקריב לגמרי בביהמ”ק ,סבר
ר”ג דגדי יכולים לעשותו מקולס ,כיון שכבר לא היה מקובל
עוזרים לכם לסיים את הש"ס! בתקופה לאחר החורבן להביא גדיים אלא רק טלאים ,ממילא
גדי מקולס אינו נראה קדשים בחוץ ועל כן התירו ר”ג ,אבל
יש לך שאלה על הדף? חוסר בהירות? רבנן שאסרו אף גדי מקולס ס”ל דכיון שפסקו להביא לגמרי
סתם מתקשה בקטע גמרא? קרבנות לביהמ”ק לאחר החורבן [וכשיטת ריב”ב דבזמן שאין
יש מי שיעזור!
המוקד הטלפוני לשאלות על הדף היומי בית אין שמחה אלא ביין ולא בבשר] ,א”כ לדבריהם בין בכבש
[טלה] ובין בעז [גדי] נראה כקדשים בחוץ שהרי לא הכירו זמן
04-6641505
שמביאים בו רק טלה ולא גדי ,ולכן לא התירו בגדי.
ניתן לקבל את העלון ישירות למייל
נא לפנות לכתובתkerenora456@gmail.com :
יויחקבשביןולויתאחהתליויןכ.םללחכפליוסכפםו.ך נבחזחתגרלולה.גמולההודאבררואכהך,שכבדיעבשר,העבוגשלגקוילשקוובדלם,מעששפקחאתוותושלסוהחערשואק.ת כהנךפסוטברבבסמכסווםבבכזכהלוהכזסיה.בובתד,יוכקדישושוייהןנגשזלל המשך מעמוד קודם מעשה רב
זלמהעהויני"שאבעייננשויןור וסרודדואםורינןת.רדארגהלקגושהלנקאעב"".שנההכולרןו,מאלאןהדיידאןהתנורהעואומהלכ,לושמלהשצכודפלוקט.יעאה'םםאההסמודיתיחןרצ.דדןאקובעיללחאפידיןיו.דהיונ"יאאי-הכלותולארלמהוד,נעלהתאו יאאיכןותלעכוולללק,הרנוצסידתיבוקמוכתי.ךשאכירןלהלנווזאלק".דיגיןםאאלאם בלב ובנפש ,הפקיד אצלו את המטען ,ואפילו לא העיד עדים או כתב שטר.
זהההבסונימחיםר,להאבולצחדהצקירבממיובלשחהי.טנחתםב,פלניאאהיתוטמוענכוניתיםו.לזיתמתןלהוראבתאלחיוביואתתהביניין.הטסוענחור.שלהאםשמצמיעדוםמהאצביהיהרםו דשבלראוחשצמיעודבמראבעילהכםך.בעהניליןך
למיחבוברשולערליבוי להויר יאיצהח".ק נאטלוהכאללחירהדהבלריכוה ושלהפהססיוקחהר.,ונכיכךריאםמנדםברפיסאק.מהת.בנאיבםלההליוכות ולדאירןכלום,כולהרסואיחורת,עזהבריאהתכלהלמהקוואםשס"רהוזמועציף.א
לריבישוןלויביתצחחוקשהחשקששהל.אכנבערשבהדיכןאןהרצדאקש.וןנכושן,באעללפפיניוכ'לנכהכשלל'ליכםך.דןפנדייוןהאנמפות.לואתבלשלהרהיסוהוחארמעשמודכונעאלשמהוסלועחירניוד.וובכרךאנמרדת!ם.הלך
[מתוך הספר 'מפיק מרגליות']
