Page 3 - תשפב ויצא
P. 3
הרב ישעיהו קניאל שליט''א רב אורח
את הסיכה מראשה ותחבה אותה בכותל המשקים והאופים כדברי הפסוק "וישאל בפרשות שאנו קוראים בשבתות אלו ,לומדים
ובבוקר כאשר הוציאה את הסיכה מהכותל את סריסי פרעה ...מדוע פניכם רעים היום"? אנו על יוסף הצדיק שחולם חלומות שמביאים
נגרר עם הסיכה נחש מסוכן ובכך ניצלה .שאל רואים דבר נפלא ביותר ,הרי כל האסירים את אחיו לשונאו ולקנא בו ,רוצים להורגו
אותה אביה ,מה עשית שזכית לנס וניצלת? נתונים בידיו של יוסף כנאמר בפסוק "ויתן שר לאחר מכן מחליטים "רק" להשליך אותו לבור,
וידוע שאמרה לו שנתנה את האוכל שלה לעני בית הסוהר ביד יוסף את כל האסירים אשר לאחמ"כ הוא נמכר ומתגלגל ועובר כמה
בבית הסוהר" ומה אכפת לך שפניהם של שני טלטלות עד שמגיע לבית פוטיפר .לאחמ"כ
במהלך החתונה. אסירים נפולות?? אך יוסף פונה ואומר להם הוא נכנס לבית הסוהר בעקבות העלילה של
אך גם כאן כדאי להתבונן .בתו של רבי עקיבא "מדוע פניכם רעים היום" .אילו יוסף לא היה אשת פוטיפר וכך יורד ויורד עד שהוא פותר
מספרת לאביה ,הגיע עני ואף אחד לא שם מתיחס לכך שפניהם זועפים ,אילו לא היה את החלום לפרעה ובין רגע זוכה לגדולות
לב אליו כי כולם היו טרודים במשתה ,ואני מתעניין בשלומם ,אילו לא היה אכפת לו ונהיה משנה למלך כפי שכולנו יודעים ומכירים.
מהם ,לא היה יודע שהם חלמו ,לא היה פותר והנה אם נתבונן ונחפש "להצביע" מהו הרגע
ראיתי אותו ונתתי לו לאכול. להם את החלומות ולא היה פותר לפרעה את שבו יוסף מתחיל להתרומם ולצאת מהקושי
חז"ל מלמדים אותנו יסוד גדול ,הרי ברור הגדול שהוא עובר? בודאי שנאמר שהכל
שכל אחד מוכן לתת אוכל לעני אבל לא כל החלום. מתחיל בפתרון החלום של פרעה שמגיע
אחד רואה את העני ...ורק הכלה שמוקפת כל מה שזכה יוסף להיות משנה למלך הכל בעקבות פתרון חלומותיהם של שר המשקים
בחברותיה ולכאורה עסוקה מאוד "ופטורה"
מלראות את העני ,דוקא היא זו שרואה את מתחיל בשאלה "מדוע פניכם רעים היום"... והאופים.
הגמ' במסכת שבת [קנו עמוד ב'] מספרת על אך אם נתבונן מעט יותר נראה שהכל מתחיל
העני ונתנה לו לאכול. רבי עקיבא שאמרו לו החוזים בכוכבים שבתו רגע אחד לפני כן ,הכל מתחיל מכך שיוסף
נלך בדרכי אבותינו לראות ,לזהות ,ולהתיחס תמות ביום שתכנס לחופה .והיה רבי עקיבא מזהה ורואה שפניהם זועפים ושואל את שר
לפנים הדואגות או למחסור של השני ובכך דואג מאוד .ואכן בליל הכלולות הוציאה הכלה
נזכה גם למלא את חסרונם של הבריות.
שהשמחה במעונם הרב דוד דרור שליט"א ד' אמות של הלכה
ברכת שהוא מתכוון לנסוע בדרך זו ,או ידוע שהמשאיל לא שאל רכב ונקרע הצמיג
מזל טוב חמה מקפיד אם ייסעו ברכבו בדרך זו אז השואל פטור
פטור שואל ממתה מחמת מלאכה
להולדת הבן משום ספק בדין כנ"ל.9 הגמרא 1אומרת שגם שואל ,שחייב על כל אונס שקרה
נקרע הצמיג מחמת בלאי רגיל בחפץ השאול ,יהיה פטור במתה מחמת מלאכה
למש' נילסון השואל חפץ וניזוק בגלל בלאי רגיל ,כתב המחנה מהסברא "לא לאוקמי בכילתא שאילתה" כלומר לא
למש' רוחמקין אפרים 10שזה תלוי במחלוקת הראשונים דלדעת שאלתי את החפץ כדי לא להשתמש בו ,ואם השתמש
אהרן פולק ומשפ' הרמ"ה והשו"ע ודאי פטור שקלקול זה לא היה בחפץ באופן שרגילים אנשים להשתמש בו יהיה פטור
מתרחש אם לא היה משתמש בחפץ והרי זה כמתה
משפ' ורשנר מחמת מלאכה ,אבל לסברת הרמב"ן והש"ך לא שייך מדין מתה מחמת מלאכה.
למש' נויגרשל כאן פשיעת המשאיל ויהיה חייב .אבל האור שמח11 לדעת הרמב"ן 2טעם הפטור הוא כי המשאיל הפסיד
כתב שבלאי רגיל כולם מודים שהשואל פטור ,וגם לעצמו בכך שהשאיל חפץ שאינו ראוי למלאכה
להולדת הבת הרמב"ן יודה בזה שהרי שאי אפשר להשתמש בכלי שעבורה הוא נשאל .ודעת הרמ"ה 3שאם מחמת
ללא שיהיה בלאי וזה דבר שבודאי יבוא וידע המשאיל המלאכה שעבורה נשאל החפץ נגרם הנזק אז אפילו
למש' פרי והסכים לזה .ולכן ספר שנקרע מחמת שימוש רגיל אם הנזק לא נגרם מחמת פגם של החפץ גם כן פטור
למש' ברנר פטור השואל לכל השיטות .ובשו"ת שואל ומשיב12 השואל כי על דעת כן המשאיל השאיל לו את החפץ
לעוזיאל דיין ומשפ' הביא מעשה עם הגר"ז מוולוז'ין ששאל ספר תנא דבי שיעשה איתו שימוש רגיל ,ואם מחמת אותו תשמיש
איסר זאב רוטשילד ומשפ' אליהו ונקרעו הדפים מחמת השימוש ופטר את עצמו
למש' לייטנר מדין מתה מחמת מלאכה .ובספר דברי הגאונים13 ניזוק החפץ פטור השואל.
הוכיח שהשואל ס"ת ובלה מחמת שימושו פטור מדין הרמ"א 4והש"ך 5פסקו כדעת הרמב"ן שפטור של
לבר המצוה מתה מחמת מלאכה .והוא הדין אם נקרע הצמיג מתה מחמת מלאכה הוא רק אם החפץ לא היה ראוי
מחמת בלאי רגיל בודאי יהיה פטור השואל.
לרב שמעון מלכא ומשפ' אם התקר בגלגל קרה בגלל שהיה חסר אויר בגלגל למלאכה זו.
למשה פלדמן ומשפ' והשואל ידע שחסר אויר והמשיך לנסוע כך ,השואל ודעת השו"ע 6כדעת הרמ"ה שגם אונס מחמת הדרך
חייב כיון שהיה אסור לו לנסוע בצורה כזו ,וזה נחשב כגון שכר בהמה ללכת למקום מסוים ובאו ליסטים או
לארוסי הבן חיות רעות ואנסוה גם פטור מדין מתה מחמת מלאכה.
ששינה מאופן השימוש הרגיל.
למש' זובין נקרע הצמיג בזמן שהרכב חנה בחנייה נקרע הצמיג בנסיעה
אם שאל מזוזה לקובעה בפתח ביתו ונגנבה וכן אם השואל רכב ונקרע הצמיג בגלל מסמר שהיה
לאירוסי הבת שאל דפנות סוכה ועפו ברוח ,או שאל חנוכיה להדליק בדרך ,הדין תלוי בפוסקים ,לדעת השו"ע יהיה פטור
בה ברה"ר ונגנבה וכל כדומה לזה כיון שזה קרה בזמן כיון שהשתמש באופן הרגיל ואינו אשמת השואל,
למש' רפפורט המלאכה שלשמה הוא שאל את החפץ הרי לדעת ואילו לדעת הרמ"א יהיה חייב כיון שהגלגל היה
למש' לובין המחבר נחשב מתה מחמת מלאכה ואי אפשר לחייב תקין והתקר קרה בגלל הנסיעה .וכיון שיש כאן
את השואל ,שזה תלוי במחלוקת הפוסקים ואי אפשר ספק בדין אי אפשר להוציא ממון מהשואל שהוא
למש' דויטש להוציא ממון .14אבל רכב בזמן שהוא בחנייה אין זה מוחזק בכספו ,אבל אם הגיע כסף של השואל לידי
שעת מלאכה ,ולכן אם בזמן שהרכב היה בחניה המשאיל נחשב המשאיל מוחזק ואין מוציאים ממנו
לנשואי הבן הגלגל נקרע אפילו באונס ,כגון שפגע בה רכב אחר
או הולך רגל ,חייב השואל לשלם את הנזק.15 את ממון השואל.7
לרב יצחק מלכא ומשפ' אמנם אם הרגיש השואל במסמר בזמן ,והיה יכול
1בבא מציעא צו2 .ב"מ צו3 .בטור סי' ש"מ ס"ו4 .סי' ש"מ ס"ג5 .סק"ה. להחנות מיד את הרכב בצידי הכביש (ולהחליף צמיג)
לנשואי הבת 6סי' ש"מ ס"ג7 .משפטי התורה ח"א סי' ס' ,שו"ת מנחת יצחק ח"ב סי' ואז הנזק היה קטן ,אבל הוא המשיך לנסוע ולכן הצמיג
פ"ח8 .משפטי התורה ח"א סימן ל"ה וסימן ס'9 .משפטי התורה ח"א סי' נקרע לגמרי ,לכל הדעות נחשב שהשואל פשע וחייב
לאורי פרידמן ומשפ' ס'10 .הלכות שאלה סימן ד'11 .ב"מ צז ,.הלכ' מלוה ולוה פי"ג ה"ג12 .ח"ב לשלם את ההפרש בין הנזק הקטן (תיקון פנצ'ר)
סי' קע"ה13 .כלל צו אות י"ד14 .משפטי החושן הלכות שאלה סי'ש"מ. לנזק הגדול (החלפת צמיג) .ואם לא היה יכול לעצור
לנשואי הנכד בצד הדרך נחשב השואל אנוס ויהיה תלוי במחלוקת
15משפטי התורה ח"א סי' ל"ה.
למרא דאתרא הרה"ג אליהו הפוסקים הנ"ל.8
מלכא שליט"א אם השואל נסע בדרך עפר צדדית שאינה רגילה ושם
קרה תקר בגלגל יהיה השואל חייב לשלם כיון ששינה
יזכו ההורים היקרים מהדרך הרגילה .אלא אם כן אמר השואל למשאיל
לרוות מהם רוב נחת
מתוך אושר ושמחה.
ניתן לשלוח שמות לגיליון הבא
בכתובת הדוא"ל המופיעה בעמוד
האחורי של הגיליון.
