Page 3 - תשפב ויצא
P. 3

‫הרב ישעיהו קניאל שליט''א‬                                ‫רב אורח‬

‫את הסיכה מראשה ותחבה אותה בכותל‬               ‫המשקים והאופים כדברי הפסוק "וישאל‬                       ‫בפרשות שאנו קוראים בשבתות אלו‪ ,‬לומדים‬
‫ובבוקר כאשר הוציאה את הסיכה מהכותל‬            ‫את סריסי פרעה‪ ...‬מדוע פניכם רעים היום"?‬                 ‫אנו על יוסף הצדיק שחולם חלומות שמביאים‬
‫נגרר עם הסיכה נחש מסוכן ובכך ניצלה‪ .‬שאל‬       ‫רואים דבר נפלא ביותר‪ ,‬הרי כל האסירים‬                    ‫את אחיו לשונאו ולקנא בו‪ ,‬רוצים להורגו‬
‫אותה אביה‪ ,‬מה עשית שזכית לנס וניצלת?‬          ‫נתונים בידיו של יוסף כנאמר בפסוק "ויתן שר‬               ‫לאחר מכן מחליטים "רק" להשליך אותו לבור‪,‬‬
‫וידוע שאמרה לו שנתנה את האוכל שלה לעני‬        ‫בית הסוהר ביד יוסף את כל האסירים אשר‬                    ‫לאחמ"כ הוא נמכר ומתגלגל ועובר כמה‬
                                              ‫בבית הסוהר" ומה אכפת לך שפניהם של שני‬                   ‫טלטלות עד שמגיע לבית פוטיפר‪ .‬לאחמ"כ‬
                             ‫במהלך החתונה‪.‬‬    ‫אסירים נפולות?? אך יוסף פונה ואומר להם‬                  ‫הוא נכנס לבית הסוהר בעקבות העלילה של‬
‫אך גם כאן כדאי להתבונן‪ .‬בתו של רבי עקיבא‬      ‫"מדוע פניכם רעים היום"‪ .‬אילו יוסף לא היה‬                ‫אשת פוטיפר וכך יורד ויורד עד שהוא פותר‬
‫מספרת לאביה‪ ,‬הגיע עני ואף אחד לא שם‬           ‫מתיחס לכך שפניהם זועפים‪ ,‬אילו לא היה‬                    ‫את החלום לפרעה ובין רגע זוכה לגדולות‬
‫לב אליו כי כולם היו טרודים במשתה‪ ,‬ואני‬        ‫מתעניין בשלומם‪ ,‬אילו לא היה אכפת לו‬                     ‫ונהיה משנה למלך כפי שכולנו יודעים ומכירים‪.‬‬
                                              ‫מהם‪ ,‬לא היה יודע שהם חלמו‪ ,‬לא היה פותר‬                  ‫והנה אם נתבונן ונחפש "להצביע" מהו הרגע‬
                 ‫ראיתי אותו ונתתי לו לאכול‪.‬‬   ‫להם את החלומות ולא היה פותר לפרעה את‬                    ‫שבו יוסף מתחיל להתרומם ולצאת מהקושי‬
‫חז"ל מלמדים אותנו יסוד גדול‪ ,‬הרי ברור‬                                                                 ‫הגדול שהוא עובר? בודאי שנאמר שהכל‬
‫שכל אחד מוכן לתת אוכל לעני אבל לא כל‬                                                ‫החלום‪.‬‬            ‫מתחיל בפתרון החלום של פרעה שמגיע‬
‫אחד רואה את העני‪ ...‬ורק הכלה שמוקפת‬           ‫כל מה שזכה יוסף להיות משנה למלך הכל‬                     ‫בעקבות פתרון חלומותיהם של שר המשקים‬
‫בחברותיה ולכאורה עסוקה מאוד "ופטורה"‬
‫מלראות את העני‪ ,‬דוקא היא זו שרואה את‬           ‫מתחיל בשאלה "מדוע פניכם רעים היום"‪...‬‬                                                       ‫והאופים‪.‬‬
                                              ‫הגמ' במסכת שבת [קנו עמוד ב'] מספרת על‬                   ‫אך אם נתבונן מעט יותר נראה שהכל מתחיל‬
                        ‫העני ונתנה לו לאכול‪.‬‬  ‫רבי עקיבא שאמרו לו החוזים בכוכבים שבתו‬                  ‫רגע אחד לפני כן‪ ,‬הכל מתחיל מכך שיוסף‬
‫נלך בדרכי אבותינו לראות‪ ,‬לזהות‪ ,‬ולהתיחס‬       ‫תמות ביום שתכנס לחופה‪ .‬והיה רבי עקיבא‬                   ‫מזהה ורואה שפניהם זועפים ושואל את שר‬
‫לפנים הדואגות או למחסור של השני ובכך‬          ‫דואג מאוד‪ .‬ואכן בליל הכלולות הוציאה הכלה‬

     ‫נזכה גם למלא את חסרונם של הבריות‪.‬‬

‫שהשמחה במעונם‬                                 ‫הרב דוד דרור שליט"א‬                                     ‫ד' אמות של הלכה‬

      ‫ברכת‬                       ‫שהוא מתכוון לנסוע בדרך זו‪ ,‬או ידוע שהמשאיל לא‬                                ‫שאל רכב ונקרע הצמיג‬
 ‫מזל טוב חמה‬                     ‫מקפיד אם ייסעו ברכבו בדרך זו אז השואל פטור‬
                                                                                                                 ‫פטור שואל ממתה מחמת מלאכה‬
         ‫להולדת הבן‬                                          ‫משום ספק בדין כנ"ל‪.9‬‬                     ‫הגמרא‪ 1‬אומרת שגם שואל‪ ,‬שחייב על כל אונס שקרה‬
                                               ‫נקרע הצמיג מחמת בלאי רגיל‬                              ‫בחפץ השאול‪ ,‬יהיה פטור במתה מחמת מלאכה‬
                 ‫למש' נילסון‬     ‫השואל חפץ וניזוק בגלל בלאי רגיל‪ ,‬כתב המחנה‬                           ‫מהסברא "לא לאוקמי בכילתא שאילתה" כלומר לא‬
               ‫למש' רוחמקין‬      ‫אפרים‪ 10‬שזה תלוי במחלוקת הראשונים דלדעת‬                              ‫שאלתי את החפץ כדי לא להשתמש בו‪ ,‬ואם השתמש‬
           ‫אהרן פולק ומשפ'‬       ‫הרמ"ה והשו"ע ודאי פטור שקלקול זה לא היה‬                              ‫בחפץ באופן שרגילים אנשים להשתמש בו יהיה פטור‬
                                 ‫מתרחש אם לא היה משתמש בחפץ והרי זה כמתה‬
                ‫משפ' ורשנר‬       ‫מחמת מלאכה‪ ,‬אבל לסברת הרמב"ן והש"ך לא שייך‬                                                    ‫מדין מתה מחמת מלאכה‪.‬‬
               ‫למש' נויגרשל‬      ‫כאן פשיעת המשאיל ויהיה חייב‪ .‬אבל האור שמח‪11‬‬                          ‫לדעת הרמב"ן‪ 2‬טעם הפטור הוא כי המשאיל הפסיד‬
                                 ‫כתב שבלאי רגיל כולם מודים שהשואל פטור‪ ,‬וגם‬                           ‫לעצמו בכך שהשאיל חפץ שאינו ראוי למלאכה‬
        ‫להולדת הבת‬               ‫הרמב"ן יודה בזה שהרי שאי אפשר להשתמש בכלי‬                            ‫שעבורה הוא נשאל‪ .‬ודעת הרמ"ה‪ 3‬שאם מחמת‬
                                 ‫ללא שיהיה בלאי וזה דבר שבודאי יבוא וידע המשאיל‬                       ‫המלאכה שעבורה נשאל החפץ נגרם הנזק אז אפילו‬
                   ‫למש' פרי‬      ‫והסכים לזה‪ .‬ולכן ספר שנקרע מחמת שימוש רגיל‬                           ‫אם הנזק לא נגרם מחמת פגם של החפץ גם כן פטור‬
                  ‫למש' ברנר‬      ‫פטור השואל לכל השיטות‪ .‬ובשו"ת שואל ומשיב‪12‬‬                           ‫השואל כי על דעת כן המשאיל השאיל לו את החפץ‬
          ‫לעוזיאל דיין ומשפ'‬     ‫הביא מעשה עם הגר"ז מוולוז'ין ששאל ספר תנא דבי‬                        ‫שיעשה איתו שימוש רגיל‪ ,‬ואם מחמת אותו תשמיש‬
   ‫איסר זאב רוטשילד ומשפ'‬        ‫אליהו ונקרעו הדפים מחמת השימוש ופטר את עצמו‬
                ‫למש' לייטנר‬      ‫מדין מתה מחמת מלאכה‪ .‬ובספר דברי הגאונים‪13‬‬                                                      ‫ניזוק החפץ פטור השואל‪.‬‬
                                 ‫הוכיח שהשואל ס"ת ובלה מחמת שימושו פטור מדין‬                          ‫הרמ"א‪ 4‬והש"ך‪ 5‬פסקו כדעת הרמב"ן שפטור של‬
          ‫לבר המצוה‬              ‫מתה מחמת מלאכה‪ .‬והוא הדין אם נקרע הצמיג‬                              ‫מתה מחמת מלאכה הוא רק אם החפץ לא היה ראוי‬
                                          ‫מחמת בלאי רגיל בודאי יהיה פטור השואל‪.‬‬
    ‫לרב שמעון מלכא ומשפ'‬         ‫אם התקר בגלגל קרה בגלל שהיה חסר אויר בגלגל‬                                                                  ‫למלאכה זו‪.‬‬
        ‫למשה פלדמן ומשפ'‬         ‫והשואל ידע שחסר אויר והמשיך לנסוע כך‪ ,‬השואל‬                          ‫ודעת השו"ע‪ 6‬כדעת הרמ"ה שגם אונס מחמת הדרך‬
                                 ‫חייב כיון שהיה אסור לו לנסוע בצורה כזו‪ ,‬וזה נחשב‬                     ‫כגון שכר בהמה ללכת למקום מסוים ובאו ליסטים או‬
          ‫לארוסי הבן‬                                                                                  ‫חיות רעות ואנסוה גם פטור מדין מתה מחמת מלאכה‪.‬‬
                                                      ‫ששינה מאופן השימוש הרגיל‪.‬‬
                   ‫למש' זובין‬          ‫נקרע הצמיג בזמן שהרכב חנה בחנייה‬                                                       ‫נקרע הצמיג בנסיעה‬
                                 ‫אם שאל מזוזה לקובעה בפתח ביתו ונגנבה וכן אם‬                          ‫השואל רכב ונקרע הצמיג בגלל מסמר שהיה‬
        ‫לאירוסי הבת‬              ‫שאל דפנות סוכה ועפו ברוח‪ ,‬או שאל חנוכיה להדליק‬                       ‫בדרך‪ ,‬הדין תלוי בפוסקים‪ ,‬לדעת השו"ע יהיה פטור‬
                                 ‫בה ברה"ר ונגנבה וכל כדומה לזה כיון שזה קרה בזמן‬                      ‫כיון שהשתמש באופן הרגיל ואינו אשמת השואל‪,‬‬
               ‫למש' רפפורט‬       ‫המלאכה שלשמה הוא שאל את החפץ הרי לדעת‬                                ‫ואילו לדעת הרמ"א יהיה חייב כיון שהגלגל היה‬
                  ‫למש' לובין‬     ‫המחבר נחשב מתה מחמת מלאכה ואי אפשר לחייב‬                             ‫תקין והתקר קרה בגלל הנסיעה‪ .‬וכיון שיש כאן‬
                                 ‫את השואל‪ ,‬שזה תלוי במחלוקת הפוסקים ואי אפשר‬                          ‫ספק בדין אי אפשר להוציא ממון מהשואל שהוא‬
                 ‫למש' דויטש‬      ‫להוציא ממון‪ .14‬אבל רכב בזמן שהוא בחנייה אין זה‬                       ‫מוחזק בכספו‪ ,‬אבל אם הגיע כסף של השואל לידי‬
                                 ‫שעת מלאכה‪ ,‬ולכן אם בזמן שהרכב היה בחניה‬                              ‫המשאיל נחשב המשאיל מוחזק ואין מוציאים ממנו‬
          ‫לנשואי הבן‬             ‫הגלגל נקרע אפילו באונס‪ ,‬כגון שפגע בה רכב אחר‬
                                         ‫או הולך רגל‪ ,‬חייב השואל לשלם את הנזק‪.15‬‬                                                       ‫את ממון השואל‪.7‬‬
     ‫לרב יצחק מלכא ומשפ'‬                                                                              ‫אמנם אם הרגיש השואל במסמר בזמן‪ ,‬והיה יכול‬
                                 ‫‪1‬בבא מציעא צו‪2 .‬ב"מ צו‪3 .‬בטור סי' ש"מ ס"ו‪4 .‬סי' ש"מ ס"ג‪5 .‬סק"ה‪.‬‬      ‫להחנות מיד את הרכב בצידי הכביש (ולהחליף צמיג)‬
         ‫לנשואי הבת‬              ‫‪6‬סי' ש"מ ס"ג‪7 .‬משפטי התורה ח"א סי' ס'‪ ,‬שו"ת מנחת יצחק ח"ב סי'‬        ‫ואז הנזק היה קטן‪ ,‬אבל הוא המשיך לנסוע ולכן הצמיג‬
                                 ‫פ"ח‪8 .‬משפטי התורה ח"א סימן ל"ה וסימן ס'‪9 .‬משפטי התורה ח"א סי'‬        ‫נקרע לגמרי‪ ,‬לכל הדעות נחשב שהשואל פשע וחייב‬
         ‫לאורי פרידמן ומשפ'‬      ‫ס'‪10 .‬הלכות שאלה סימן ד'‪11 .‬ב"מ צז‪ ,.‬הלכ' מלוה ולוה פי"ג ה"ג‪12 .‬ח"ב‬  ‫לשלם את ההפרש בין הנזק הקטן (תיקון פנצ'ר)‬
                                 ‫סי' קע"ה‪13 .‬כלל צו אות י"ד‪14 .‬משפטי החושן הלכות שאלה סי'ש"מ‪.‬‬         ‫לנזק הגדול (החלפת צמיג)‪ .‬ואם לא היה יכול לעצור‬
        ‫לנשואי הנכד‬                                                                                   ‫בצד הדרך נחשב השואל אנוס ויהיה תלוי במחלוקת‬
                                                                        ‫‪15‬משפטי התורה ח"א סי' ל"ה‪.‬‬
‫למרא דאתרא הרה"ג אליהו‬                                                                                                                   ‫הפוסקים הנ"ל‪.8‬‬
             ‫מלכא שליט"א‬                                                                              ‫אם השואל נסע בדרך עפר צדדית שאינה רגילה ושם‬
                                                                                                      ‫קרה תקר בגלגל יהיה השואל חייב לשלם כיון ששינה‬
   ‫יזכו ההורים היקרים‬                                                                                 ‫מהדרך הרגילה‪ .‬אלא אם כן אמר השואל למשאיל‬
   ‫לרוות מהם רוב נחת‬
  ‫מתוך אושר ושמחה‪.‬‬

    ‫ניתן לשלוח שמות לגיליון הבא‬
  ‫בכתובת הדוא"ל המופיעה בעמוד‬

         ‫האחורי של הגיליון‪.‬‬
   1   2   3   4