Page 2 - מפיק מרגליות כי תצא תשפא
P. 2
זכר ופעם נקבה לא הוכיחה מפסוקים אלו ,ועל כרחך ,דביאור הפסוק בדרך אשר אמרתי לא תוסיף עוד לראותה קאי על מצרים על הפרשה ועל הדף
ולא על הדרך ,ולכן אם זה לא אותה מצרים בגלל שינוי ,לא עובר. הרה"ג רבי מאיר מרגלית שליט"א ,מחבר ספר 'מאיר נתיבים'
והשיבך ה' מצרים באניות – אנשי אלכסנדריא
בביטול היציאת מצרים – בטל עימו האיסור לחזור למצרים
הסמ”ג בלאוין [רכג’] שואל היאך הרמב”ם התגורר במצרים ולא חשש ללאו ,וכתב דשמא טעמו של הרמב”ם דהאיסור לגור
ועל שאלת ה’התעוררות התשובה’ היאך מחזירם למצרים והרי הקב”ה מעבירם על איסור יש לומר ביאור חדש [מלבד מש”כ במצרים הוא עד שבא סנחריב ובלבל את האומות ,ומכאן ואילך כיון שאין המצריים שבמצרים חשובים מצרים ומותר לינשא
הריטב”א דבשעת הגלות לא נאסר] ,דאין הביאור שהקב”ה יגלה אותם למצרים גלות חדשה ,אלא הקב”ה כביכול יחזיר את למצרי ראשון ,ה”ה דהותר איסור זה לשוב למצרים ,דאין זה מצרים.
אלא דהקשה הסמ”ג דמצינו לא כך ,שהרי בגמ’ בסוכה [נא ]:מובא על כבוד ה’ שהיה באלכסנדריא וריבוי המתפללים בבית
המצב לקדמותו כקודם יציאת מצרים ,דכל הגאולה ממצרים היתה על תנאי שיעבדו את ה’ על ההר הזה ,ואם לא ,יחזרו למצב הכנסת שם ,ומתו כולם כיון שעברו על הלאו ששבו למצרים ,ולכאו’ הרי איירי לאחר שסנחריב בלבל את כל האומות ומדוע
נענשו אנשי אלכסנדריא [ועי’ בהגהות מהר”ב מרנשבורג אימתי נענשו אנשי אלכסנדריא ופשיט ליה דהיה לאחר סנחריב].
שלא נגאלו מעולם ,וכלשון הפסוק ‘והשיבך ה’ מצרים’ דהשבה אינה גלות חדשה ,וממילא בטל האיסור לחזור למצרים מעיקרו [ובאמת ,דבר פלא כתב ב’כפתור ופרח’ פ”ה ‘שמעתי במצרים מפי הרב רבי שמואל מבני בניו של הרמב”ם שכשהיה חותם
שמו באיגרת שלוחה היה מסיים ‘העובר בכל יום ג’ לאוין’ והיעב”ץ כתב דאינו מאמין לזה [שהרמב”ם ס”ל דיש איסור ועובר
שהרי הרי הם כקודם שיצאו ממצרים.
עליו בשאננות].
לאחר שיחזירם למצרים האם יתחיבו בהזכרת יציאת מצרים שינוי מציאות – שייך רק באיסורים ולא בקללות
והנראה לומר יסוד נפלא בענין זה ,דיש חילוק בין איסורים לקללות ,דבאיסור שייך לומר דאין זה אותו מצרים שהרי סנחריב
ונפק”מ אם הורדתם למצרים חשיב כירידה חדשה או שחוזרים בחזרה למצרים להמשך השעבוד ,לענין אם יתחייבו בירידתם בלבל את האומות ,על כן מותר לינשא למצרי כיון שאינו המצרי של התורה ולא שייך איסור זה בימינו בגלל שינוי המציאות,
אבל הקללה של ‘והשיבך ה’ מצרים באוניות’ כיון שהקב”ה אומר שכך יהיה א”כ אין מציאות שתתבטל הקללה ושלא תהא
למצרים במצות ‘זכירת יציאת מצרים’ ,דאם היא גלות חדשה ,לא בטלה מצות ההזכרה של יציאת מצרים ,אבל אם הוא חזרה שייכת עוד ,וכלפי הקללה עדיין חשיב מצרים לכל דבר ,וכיון שבקללה הוזכר שיוחזרו למצרים בדרך שהקב”ה אמר להם
שלא יחזרו ,ע”כ דהפרט הזה באיסור לחזור באותה דרך מארץ ישראל למצרים שריר וקיים לעד ולעולמי עולמים ,אבל שאר
והשבה למקום שמשם באו ,א”כ אין להזכיר יציאת מצרים ותבטל מצוה זו של זכירת יציאת מצרים. האיסורים שאינם תלוים בקללה זו אפשר שהם בטלו ,מחמת שבא סנחריב ובלבל את האומות.
ובזה אתי שפיר מדוע נענשו אנשי אלכסנדריא של מצרים ,דאמנם הרמב”ם היה גר במצרים אבל לא בא אליה מארץ ישראל,
עונשם של אנשי אלכסנדריא ואין עוד איסור לבא למצרים מחו”ל כיון שלא נאמר בקללות ובטל איסורו ,אבל לבוא מאר”י למצרים כיון שהוא חלק
מהקללות הרי הוא נשאר לנצח נצחים ועל כך נענשו אנשי אלכסנדריא שהרי הם באו מאר”י למצרים [בפשטות ,שהרי היה
ובזה יש עוד ליישב הקושיה לעיל מדוע נתחייבו בעונש כ”כ חמור על לאו ,ויש לומר ,דכאשר חזרו למצרים חזר להם שוב
זה טרם הגלות דבית שני].
שעבוד מצרים אין תמיהות ושאלות מדוע מתו ,דמתו במצרים כמו אותם אלו שמתו בשעבוד מצרים הראשון ,וביאור הגמ’, מדוע נענשו אנשי אלכסנדריא במיתה
ובזה יש ליישב קושיה נוספת ,דמדוע עונשם של אנשי אלכסנדריא היה כ”כ חמור ,והרי עברו על לאו ,ולא מצינו לאו שחייבים
שמתו לא בגלל שעברו על הלאו שגרו במצרים ,אלא על מה שאמרו להם לא לחזור והם חזרו וחידשו עליהם את שעבוד מצרים, עליו מיתה וכה”ק המהרש”א ,וי”ל דכיון שצריכה הקללה להתקיים והם הלכו וגרמו שלא יכולה להתקיים כיון שירדו למצרים
מרצונם ולא כגלות ,והרי הם כביטלו קללה אחת מהקללות ,וכיון שלא יכולים להענש בקללות שנכתבו כהשבתם למצרים,
ובשעבוד מצרים הרי מצינו שמתו הרבה מישראל. לכן התחייבו במיתה וכל זאת כיון שקללה א”א לה שתתבטל ,ונמצינו למדים שני נפק”מ ממה שהוזכר ענין החזרה למצרים
בקללות א.שקיומה קיים לעולם מארץ ישראל למצרים ולא יתבטל האיסור ע”י בלבול סנחריב [כדלעיל] ב.דאם ינסו לבטלה
‘ויאבדם ה’ עד היום הזה’ – קושית הרמב”ן ע”י שירדו למצרים מרצונם ,יענשו בעונש מיתה.
ובזה יש ליישב קושית הרמב”ן בפרשת עקב על הפסוק [יא ד] ‘ואשר עשה לחיל מצרים לסוסיו ולרכבו אשר הציף את מי ים תירוצי הריטב”א
ובריטב”א [יומא לח ].דן בשאלה זו היאך מצינו רבים וגדולים שישבו במצרים ,וביאר בג’ אופנים א.דאין אלו אותם עיירות
סוף על פניהם ברדפם אחריכם ויאבדם ה’ עד היום הזה’ וברמב”ן שם תמה ‘לא הבינותי טעם עד היום הזה כי כל המתים בים שישבו בהם המצרים אלא אחרות הם ב.בשם הר”א ממיץ תי’ דהאיסור הוא רק לילך ממצרים לא”י דרך המדבר ,אבל אם
יבואו ממקום אחר מותר ג.אין האיסור אלא בזמן שישראל שרויים על אדמתם ,אבל בזמן הגלות אין איסור בדבר ,ואנן בגלותא
אבדן עולם הם אובדים’ ומביא שם פירוש האבן עזרא בדוחק.
קיימא .ע”כ תורף דבריו.
ולדברינו יש לומר דיציאת מצרים אינה רגע אחד ,אלא כל הזמן יש את המשכיות יציאת מצרים ,והקב”ה יכול ברגע אחד ‘בדרך אשר אמרתי לכם לא תוסיפו’ – ראיה לתירוץ ג’
ויש לתמוה היאך יתכן שיענישם הקב”ה שיחזירם למצרים ,דכיון שיש איסור בזה היאך יכשילם על כרחם בעבירה [ואולי זו
להחזיר את המצב לקדמותו ולהשיבנו למצרים כלשון הפסוק ‘והשיבך ה’ ,ועל כן הקב”ה כמאבדם בכל רגע ורגע ואין זה מצב הקללה הכי גדולה שאדם מאבד את זכות הבחירה ומוכרח לעבור על רצון ה’] ,אולם לדברי הריטב”א אתי שפיר דבזמן שאין
ישראל על אדמתם אין איסור בדבר ,וזה גופא מקור לריטב”א ,דכיון שיגלו מעל אדמתם ממילא אין איסור בדבר.
שהסתיים אלא תלוי ועומד על בלימה ,ועל כן כתב ‘עד היום הזה’.
‘והשיבך ה’ מצרים באניות’ – ראיה לתירוץ ב’
ובזה יבואר ‘חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים’ כיון שבכל דור ודור אם לאי ינהגו כשורם יחזירם חזרה ועפ”ז יש להביא מקור גם לתירוץ השני של הריטב”א דכל האיסור הוא רק לילך דרך המדבר וממקום אחר מותר ,דעל כן אמרה
למצרים ,ודמי ‘לכל מי שלא נבנה ביהמ”ק בימיו כאילו נחרב בימיו’ דמהמשכיות המצב מוכח דיש סיבה להתהוותה כל רגע. התורה והשיבך ה’ באניות ,דיקא באניות שלא יהיה זה באותו דרך המדבר שלא יעברו באיסור ,אלא יקחם באוניות.
והשיבך ה’ מצרים – ראיה לתירוץ א’
פרפרת נאה – והשיבך ה’ מצרים באניות
ועל תירוצו הראשון של הריטב”א שאין זו אותה מצרים ,גם יש להביא מפסוק זה ,דיש לחקור בביאור הפסוק ‘והשיבך ה’
וכבר עמדו המפרשים מדוע דוקא והשיבך ה’ באניות ,והרבה טעמים בדבר ,י”א דבא להזכיר להם יציא”מ דהפעם לא יעשה מצרים באניות דרך אשר אמרתי לך לא תוסיף עוד לראותה’ האם ה’לא תוסיף עוד לראותה’ קאי על הדרך או על מצרים,
ולמד הריטב”א [לכאו’] ד’לא תוסיף עוד לראותה’ קאי על ארץ מצרים ולא על הדרך ,וממילא כיון שאין זו אותה מצרים
להם נס בים אלא יחזרו באותו דרך ממש דרך הים אבל באניות ,וי”א דבא לרמז שיגלה הטף עמהם ואף שלא חטאו ,ועל כן
שראו אז ,ממילא מותר.
יקחם באניות שהרי א”א לקחת את הטף ברגליהם ,ועוד ביאורים נפלאים. ויש להביא ראיה שה’לראותה’ קאי על מצרים ולא על הדרך ,שהרי מחד כתוב ‘והשיבך ה’ מצרים בדרך אשר אמרתי לך לא
תוסיף עוד לראותה’ ו’דרך’ הוא כאן בלשון נקבה ,ומאידך כתוב ‘לא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד’ וכאן ‘דרך’ הוא לשון
ובאופן נוסף י”ל ,דבראשונים כאן מביאים מרב יוסף קרא ,דביאר את המשך הפסוק ‘והתמכרתם שם וכו’ ,שיאמרו להם נקבה ,ומוכח א”כ דדרך משמש גם בלשון זכר וגם נקבה ,וא”כ מדוע הגמ’ בריש קידושין שמוכיחה ש’דרך’ פעם הוא לשון
המצרים אפילו תתנו לנו אותם בחינם לא ניקחם שאבותינו נשתעבדו בהם ולקו בכל מכה וטבעו בים בשבילם ,וכשיראו
השובים שאינם שוים כלום יהיו חובטים אותם במקלות
וירעיבו אותם’ עכ”ל[ .ואגב מוכח בדבריו שיהיו אלו
בני בניהם של מצרים הקדמונים ולא אומה אחרת ואף
קרן אורה -הדף היומי שבלבלם סנחריב].
ולפי דבריו אלו נמשיך לבאר מדוע באניות ,דבאמת אין
עוזרים לכם לסיים את הש"ס! צורך לאניות כדי לחזור למצרים ,אבל השבאים ירצו
יש לך שאלה על הדף? חוסר בהירות? להעלים זאת מן הקונים ,ועל כן יביאום באניות ואף
סתם מתקשה בקטע גמרא? שיוכלים לקחתם דרך היבשה מ”מ יטרחו בטורח ממון
להראות כאילו הביאום מארץ אחרת כדי שיצליחו למוכרם
יש מי שיעזור! למצרים ,ואז כאשר יביאום למצרים ויגלו המצרים שבני
המוקד הטלפוני לשאלות על הדף היומי ישראל הם ולא יקנום ,יגבר כעס השובים עליהם ,דטרחו
בהם טורח ממון לקחתם באניות ואפילו הכי אין קונה,
04-6641505 ועל כן חובטים אותם במקלות וירעיבו אותם על ההפסד
שנגרם להם.
ניתן לקבל את העלון ישירות למייל
נא לפנות לכתובתkerenora456@gmail.com :
המשך מעמוד קודם מעשה רב
כמה פוליטיקאים משועממים? חשלקילל,החכצימטשרקדל.שיקנשילתהיאפתטערולמממךנו.בכמה פרוטות .אם תבין את הערך של מצות הצדקה ,תראה זאת כזכות ולא
כלבאלהאקכחטהורדשאתבלמוהיבעוהי.,חקוהתשירוידהךרבבכתטחידווי"בש.הלינלסההעאותחדמארעהירנמיחחכוןתשיתהאנלומהסמראעההו,שדמהתתערבפארשעועבפימ-,תהוואאהאצולותלבעיהמלדהתיפודהעצי.אשםו.מהיתל.דליי,דהגהיהרעושסולאלניחןשאייתשהבהההצשלבאהו,ת.רהחהלתתל,ועסמטירקפצתליהובבבדכהיבררעיהוד ובשמעענשייבשניהוי באומתדהרזשכומתסושפהריתשהלאלנחו,ר ההקחוררבבתן ההלקכרובנרובית ילהרוישחעניוחרוביח ילוהח'נ!ןאבןמרזכלואיריליבד"ז,חוהרצבודתקההעמוקמדדש.ת בבכמהקורםביהיקהרובשנוע.ת.היכן
החיבארלכפנחסותתזעוהשאוה זאאחרת.למצוהריךעלפהרנוסמהה.יוארבילד.מכהלטבערםדיעשתלמעבסיוןקשסמיתלםהבאמחהתשאשלמרתורראהששמוומהשללאהיןפעלורוניך.,שר אלמוני, וקברכןב,ן!יהודי יקר ,אל תהיה בטלן! קרבן עולה כסף רב .אתה יכול לתת שקל לצדקה ,וייחשב לך כאילו הקרבת
עאלםקהיריינוא יתודרעישםמיואתשלהעברעךל כשרלסכלרחמבצוהה,מבבימקוהריוכ'ולהמהיפהעיהםי'צברמלספעתדוהתפאלוונתינות?אומהאילשמולנויתל?הצעילע לשנומ,יעלבתזבהזגיגאיתהםהזשמלן
[מתוך הספר 'מפיק מרגליות']
