Page 3 - פרשת בלק
P. 3
הרב א .תמיר בוכבינדר שליט"א רב אורח
הוא כלל גדול בתורה ,שאם לא כן אדם מגיע (לב) ,תניא רבי נחמיה אומר ,בעוון שנאת חינם כלל גדול בתורה!
לידי שנאת חינם ללא סיבה ואזי הוא נתון ליפול מריבה רבה בתוך ביתו של אדם ,ואשתו מפלת
לידי עבירות חמורות שבבין אדם לחבירו ,על כן נפלים ,ובניו ובנותיו של אדם מתים כשהן קטנים. ''ואהבת לרעך כמוך'' (ויקרא יט) מצוה מוטלת
'ואהבת לרעך' הוא שמירה לכל התורה ,וזהו כלל ופרש"י שנאת חנם -שלא ראה בו דבר עבירה על כל אדם לאהוב כל אחד מישראל כגופו.
שיהא מותר לשנאותו – ושונאו .הרי ששנאת ומובא בירושלמי (נדרים פ''ט) ''ואהבת לרעך''
גדול בתורה עצמה. חינם היא כפשוטו שנאה ללא סיבה מותרת .ועל
ולפי זה יובן מה שאמרו רבותינו בגמ' יומא (ט), שנאה זו אמרו רבותינו שיש ליזהר שהיא מביאה רבי עקיבא אומר זהו כלל גדול בתורה.
על מה חרב בית המקדש השני ,שאף שהיו את האדם עד כדי שפיכת דמים ,וכל שכן שאר ויש לעיין בדבר זה ,שלאהוב את רעך הוא כלל
עוסקין בתורה ובמצות וגמילות חסדים מפני גדול בתורה ,למה ,ומה זה אומר שהוא כלל גדול
מה חרב ,מפני שהייתה בו שנאת חינם .ללמדך עבירות שבבין אדם לחברו.
ששקולה שנאת חינם כנגד שלש עבירות- ואמר רבי שמעון בר יוחאי הלכה עשו שונא בתורה.
עבודה זרה ,גלוי עריות ,ושפיכות דמים .הרי ליעקב ,ומבארים רבותינו שעשו שונא ליעקב ונבאר בס''ד ,פירש רש''י על הפסוק ''וכי יהיה איש
שגדולה שנאת חינם ששקולה כנגד ג' עבירות ללא סיבה כלל אלא סתם שנאה בעצם .א''כ שונא לרעהו ,וארב לו וקם עליו והכהו נפש ומת ונס
חמורות וזאת משום שאם יש בתוכנו שנאת כשיהודי שונא את רעהו ללא סיבה אזי הוא אל אחת הערים האל'' -וז''ל ,על ידי שנאתו הוא
חינם אזי אנחנו מחוברים למידת עשו ,ועיין בגמ' משייך את עצמו לבחינת עשו ,ויש לו שורש של בא לידי וארב לו .מכאן אמרו ,עבר אדם על מצוה
בב''ב (טז) ,מובא שעשו באותו היום שמכר את עשו טמון בתוכו שצריך לעוקרו ,שאם לא כן קלה סופו לעבור על מצוה חמורה .לפי שעבר על
בכורותו ליעקב ,עבר על חמש עבירות ששורשם סופו לבוא לידי עבירות חמורות ועד לידי שפיכות 'לא תשנא' ,סופו לבא לידי 'שפיכות דמים' וכו',
דמים .ועל כך אמר רבי עקיבא ואהבת לרעך עכ''ל .הרי שלמדונו חז''ל שגדולה שנאת חינם
גילוי עריות ,שפיכות דמים וכפר בעיקר .ודו''ק.
שסופה להביא לידי שפיכות דמים ממש.
ומה היא שנאת חינם ,הנה מובא בגמ' שבת
שהשמחה במעונם הרב דוד דרור שליט"א ד' אמות של הלכה
מזלבטרוכבתחמה למאכל אדם ,ואינם עומדים לבהמה אין בהם קדושת פירות שביעית
קדושה .24בספר שביעית בהלכה 25הסתפק מה
להולדת הבן הדין בקליפות תפוזים שיש שעושים מהם מאכל ,וכן האם יש מצוה לאכול פירות שביעית
הגמרא 1לומדת מהפסוק" 2והיתה שבת הארץ לכם
למשפ' נחום הסתפק לגבי גרעינים של מאכל כגון של תפוחים. לאכלה" ,שפירות שביעית ניתנו לאכילה ולא להפסד.
למש' חכם וכתב בספר שיעורי שביעית 26שאסור לזרוק את הרמב"ן 3בהשגות על הרמב"ם כתב שיש כאן
למש' כלפון שאריות האוכל לאשפה משני טעמים ,א' הלכלוך מצוה שהרמב"ם שכח למנותה ,וזה לשונו" :מצוה
מפסידם וממהר קלקולם ,ב' בזיון לפירות שביעית שלישית שאמרה תורה בפירות שביעית והיתה
לר' נתן רודין ומשפ' לפיכך המנהג לשומרם בשקית עד שיתקלקלו ,ואין שבת הארץ לכם לאכלה ודרשו לאכלה ולא
למשפ' בן דוד לתת בשקית של יום אחד עם שאריות של יום אחר, לסחורה וזה דבר תורה הוא" .בספר מגילת אסתר4
הבין שכוונת הרמב"ן שיש מצוה באכילת פירות
להולדת הבת אבל באותה סעודה מותר להניח כמה מינים יחד. שביעית .ולפי שיטה זו המצוה היא בכזית ,כשאר
החזו"א כתב 27שאסור לזורקם לאשפה אלא יניחם מצוות אכילה שבתורה .5אולם החזו"א 6סובר שאין
לר' אשר רוזנברג ומשפ' בפח מיוחד עד שירקבו ,ואם נפסלו מאכילת אדם כוונת הרמב"ן לאכילת פירות שביעית ,שאם היה
לר' שמואל פרידמן ומשפ' מותר לתנם לבהמה ועוף ,ואם נפסלו גם מאכילת בזה מצוה היו מתקנים על זה ברכה ,אלא כוונת
בהמה ועוף מותר לזורקם .ויש שהתירו 28להכניס את
למש' טויטו הרמב"ן לאיסור סחורה בפירות שביעית.7
האוכל בתוך שקית ניילון וכך לזורקה לאשפה. בשו"ת שבט הלוי 8כתב לבאר את הרמב"ן בדרך
לבר מצוה שינוי מדרך האכילה נוספת ,אמנם יש מצוה באכילת פירות שביעית ,אך
אין זו מצוה חיובית אלא מצוה קיומית ,כי באכילת
למש' גולדבאום גם שינוי מדרך האכילה נחשב הפסד פירות שביעית, הפירות גורם שלא יבואו לידי הפסד ,ולפי הסבר
למש' טשיטייד כגון פירות שהדרך לאוכלם חיים אסור לאוכלם זה יש מצוה גם בפחות מכזית .9נמצא שלדעת רוב
למשפ' פינקוס מבושלים ,וכן פירות שדרכם לאוכלם רק מבושלים
למשפ' קרסניצקי הראשונים אין מצוה באכילת פירות שביעית.10
אין לאוכלם חיים.29 הפסד פירות שביעית
לנשואי הבן וכתב הרמב"ם 30שאף אסור לשנות ולסחוט פרי
העומד לאכילה שכן גם זה נחשב הפסד .31החזו"א32 פסק הרמב"ם 11שאסור לקלקל פירות שביעית.
למשפ' זובין סובר שמותר לסחוט תפוז וכדומה ,וכתב שבכל זה והעובר ומפסיד פירות שביעית עובר בעשה .12לכן
למש' גולדבאום לא הולכים אחר רוב העולם אלא כמנהג המקום אסרו חכמים לקצוץ אילנות בשביעית שיש עליהן
שלו .וכן התיר לרסק פירות שרגילים לרסקם ,33ויש פירות שעדיין לא גדלו כיון שמפסידם מאכילה.13
לנשואי הבת שהחמירו לא לסחוט פירות גם אם הדרך לסוחטם.34 אמנם פירות שביעית העומדים להתקלקל אין חובה
עוד כתב החזון איש 35שאף על פי שאין להפסיד פירות
למשפ' טרגר שביעית ,אך מותר לקלף פירות כדי לאוכלם ,ואף על פי לאוכלם כדי שלא יתקלקלו לגמרי.14
למש' דויטש שחלק מהפרי נפסד הואיל וזו צורת אכילתם הרגילה. ואין שיעור לאיסור זה ואסור להפסיד אפילו משהו
למשפ' לאוסתריה בפירות שביעית משום חצי שיעור אסור מהתורה.15
1פסחים נב2 .ויקרא כה' ,ו'3 .בהשגות מצוה ג'4 .על הרמב'"ן שם ,וכן דעת
להולדת הנכדים הרשב"ץ בספרו זוהר הרקיע עשה סו' ,וכן דעת מהרי"ט אלגאזי הלכות הפסד על ידי גרמא
חלה אות ב' סקי"ד5 .מהרי"ט אלגאזי שם6 .שביעית סי' י""ד סק"י7 .וכן כתב המהרי"ט 16נשאל אם מותר לתת עלי תות לתולעי
למשפ' גבאי בספר שרידי אש ח"ב סי' צ'' שזהו לאו הבא מכלל עשה8 .ח"ד סי' רל"ב9 .וע' משי בשמיטה ,ואולי על ידי כך התותים יתייבשו
לר' יואב פרידמן ומשפ' בדרך אמונה שמיטה ויובל ה' ,א ,ובביאוה"ל שם שהוכיח כדברי החזו"א. ויפסדו ,והוא התיר בגלל שזה גרמא ,והאיסור
10הרמב"ם והסמ"ג שלא מנו מצוה זו ,החזו"א בדעת הרמב"ן ,הרדב"ז ס"ה הוא רק על פעולה ישירה הגורמת להפסד של
יזכו ההורים היקרים סע' ה' ,תורת הארץ פ"ח סקכ"ה -סקכ"ח ,שבת הארץ פ"ו ה"א11 .שמיטה הפירות אבל פעולה עקיפה מותר .גם החזו"א17
לרוות מהם רוב נחת ויובל פ"ה הי"ז12 .מגילת אסתר על הרמב"ן בשכחת עשית עשה ג'13 .משנה סובר שאין איסור בגרמא ,ולכן מותר להניח
מתוך אושר ושמחה. שביעית פ"ד משנה י' ,לפי פירוש הרע"ב ,אבל הרמב"ם בפירוה"מ פירש לפירות להירקב מעצמן .יש חולקים 18וסוברים
שהוא משום שגוזל את הרבים ,והתוי"ט הקשה עליו,פסחים נב ,:רמב"ם שאסור להפסיד פירות שביעית גם על ידי גרמא.
ניתן לשלוח שמות לגיליון הבא שמיטה ויובל פ"ה הי"ז14 .תוספתא שביעית פ"ו הלכ' ב'-ג' ,ירושלמי שביעית בספר משנת יוסף 19דן האם מותר לתלות אתרוג
בכתובת הדוא"ל המופיעה בעמוד פ"ח ה"ב15 .מנחת חינוך מצו' שכט' אות י"ג ,מהרי"ט אלגאזי חלה סק"ב, של שביעית לנוי בסוכה ,וכתב אם אין חום השמש
שכחת עשין לרמב"ן עשה ג'16 .שו"ת מהרי"ט ח"א סי' פ"ג ,רדב"ז סי' ה' גדול ואין הפסד מיידי מותר אפילו אם אחר כך תצא
האחורי של הגיליון. סק"א17 .שביעית סי' י"ד סק"י18 .משמרת הבית על הרידב"ז ,מקדש דוד סי' השמש כיון זה רק גרמא ,אך סיים להלכה 20לחוש
מב'19 .ח"ד סי' י"ז20 .מנחת יצחק ח"י סי' קי"ט21 .שביעית פ"ו ה"ב22 .שביעית לדעת המחמירים לאסור גרם הפסד פירות שביעית.
פ"ח ה"ב23 .סי' י"ד סק"י24 .וע' בשבט הלוי ח"ב ס'י קצ"ט שדן בדברי החזו"א
שמדוע אין קדושה בפירות שראויים לבהמה גם אם אין דעתו לתת לבהמה. שאריות מזון
25פרק כז'26 .לגר"מ גרוס שליט"א ,סי' י"ז27 .קונטרס סדר שביעית סע' ח'. מהתוספתא 21ומהירושלמי 22מבואר שיש קדושת
28הגר"י נויבירט הליכות שדה ,קובץ נ' עמ' 29 .17שביעית פ"ח מ"א ,פירוה"מ
לרמב"ם מעשר שני פ"ה מ"א30 ,שמיטה ויובל פ"ה ה"ג31 .מלאכת שלמה שביעית רק בפירות ראויים לאכילה.
תרומות פי"א מג32 .שביעית סי' כ"ה סקל"ב ,וכ"כ המנחת שלמה שביעית ולפי זה כתב החזו"א 23שקליפות שאינן ראויים
פ"ח מ"ב33 .קונטרס סדר שביעית תשכ"ו ס"ט34 .ספר השמיטה לגרי"מ
טיקוצ'ינסקי זצ"ל ,פ"ז ס"ה35 .שביעית סי' כ"ה סקל"ב.
