Page 2 - מפיק מרגליות שמות תשפב
P. 2
אלא דעדיין צ”ע מדוע היו צריכים לכתוב חמד הדומה למילה ‘חמור’ [ולמהלך הראשון ביארנו שאינו שינוי מצד על הפרשה ועל הדף
עצמו ,אבל כעת יבואר באופן אחר] ,והנראה לומר ,דכתוב במדרש [רבה דברים פ”ט ה”ט] שביום מיתתו של משה הרה"ג רבי מאיר מרגלית שליט"א ,מחבר ספר 'מאיר נתיבים'
וירכיבם על החמור – לא חמור אחד נשאתי
כתב יג’ ספרי תורה ,ועשה כן כדי שלא תשתכח התורה ולכן נתן לכל שבט ס”ת ,ועוד אחד הניחו בארון ברית ה’,
במסכת מגילה [ט ].מביאה הגמ’ המעשה בתלמי המלך שכינס שבעים ושנים זקן שיתרגמו לו את התורה ,ומחמת כן
סך הכל יג’ ספרי תורה .והנה אם היו משנים את הכתוב ביד’ פעמים ממש ,הרי היה זה פוגע באמונתנו שהרי משה התירו לכתוב את התורה ביוונית .אחד מהדברים ששינו הזקנים שבמקום ‘וירכיבם על החמור’ כתבו ‘וירכיבם על
נושא בני אדם’ שלא יאמר וכי לא היה לו למשה רבכם סוס או גמל [ועי’ ברש”ש דפליגי בזה רש”י ותוס’ מה חששו
כתב יג’ פעמים ללא שינוים אלו ויש כאן יד’ שינוים שאינם כתובים בתורת משה והיינו הולכים בתר יד’ שינויים אלו הזקנים] ,וכן שינוי נוסף היה בפסוק ‘לא חמור אחד מהם נשאתי’ ושינו הזקנים וכתבו ‘לא חמד אחד מהם נשאתי’
דעדיפי על יג’ ספרי תורות ,ולכן את השינוי היד’ העדיפו לעשותו באופן שאינו נכתב שונה לגמרי מהתורה שהרי ד’ ושינו זה שלא יאמרו חמור לא לקח אבל חפץ אחר לקח.
והנה ,מדוע באמת שינו את החמור השני ,והרי בכוונה תחילה אמר משה ‘לא חמור אחד מהם נשאתי’ שהרי בא לרמז
ור’ מתחלפות [חמר חמד] ,ונמצא דיש רק יג’ שינויים ממש ,והחזקה של יג’ ספרי תורה שכתב משה בעינה עומדת. להם שאפילו החמור שירד עימו להוציאם ממצרים לא לקח מהם ,ויש כאן מעליותא וביאור מתיישב על הדעת מדוע
כתבה התורה ‘לא חמור אחד’ ומדוע הוצרכו לשנות ,והביאור פשוט ,דתלמי המלך לא קיבל את דרשות חז”ל כלל,
שובבי”ם ת”ת – נסתמו עיניהם וליבם של ישראל שהרי אם היה מקבל דרשות חז”ל לא היו צריכים לשנות גם את החמור הראשון ,שהרי פרש”י ‘וירכיבם על החמור’
שזה חמור מיוחד שהוא חמורו של אברהם אבינו ועל חמור זה יתגלה המשיח [ולכן כתוב החמור] ,ובאמת אם תלמי
הארי הגדול מפרשבורג רשכבה”ג מרנא קה”ק החתם סופר זי”ע ,שואל בדרשותיו ,מדוע נסתמו עיניהם וליבם של היה מקבל דרשת חז”ל על ‘וירכיבם על החמור’ היה מקבל גם דרשת חז”ל ‘לא חמור אחד’ דקאי על החמור דלעיל,
אלא מכיון שלא האמין בדרשות חז”ל [רח”ל] והיו צריכים לשנות את המקרא ב’וירכיבם על החמור’ ,על כן היו
ישראל כבר בפרשת ויחי והרי כל זמן שהיו השבטים קיימים לא החל השעבוד וא”כ מדוע נסתם ליבם ,וביאר ,דכל
צריכים לשנות הדרשה של לא חמור אחד מהם נשאתי .והדברים פשוטים.
ימי יעקב היו בנ”י שקועים בדרגות גבוהות בלימוד מתיקות התורה ולא היה שייך אצלם שום פיתוי כלשהוא ולכן ‘וירכיבם על החמור’ – מדוע שינו ל’נושא בני אדם’
לא נשתעבדו עדיין ,אבל אחר מיתת יעקב כבר לא היה מתיקות התורה כמקודם ,ואף שהיו יושבים בבתי מדרשות והנה במהרש”א כתב ,דמדוע שינו ‘לא חמור אחד’ ל’לא חמד אחד’ ,כיון שקרובים הם באותיות וריש ודלת’
מתחלפות שהרי דומות הם זו לזו .ויש להבין מדוע צריך להגיע לזה והרי אם צריך לשנות משנים ,ומדוע צריך
ולומדים תורת ה’ ,מ”מ עיניהם היו משוטטות כבר בשווקים וברחובות של מצרים ,אלא דכל זמן שהיו השבטים
המהרש”א לומר סברה מדוע שינו דוקא ל’חמד’.
קיימים היה בכוחם להשאירם בביהמ”ד למרות שהחלו עיניהם נסמאות בלימוד התורה ,אבל לאחר פטירת אחרון ואפשר לומר בפשטות ,דכיון השינוי השני אינו מכח עצמו [השינוי של ‘לא חמור אחד’] אלא רק מכח החמור
הראשון ,שהרי אם לא היו משנים את החמור הראשון [וירכיבם על החמור] היה מובן החמור השני [לא חמור אחד],
השבטים כבר לא היה מי שיחזיקם במתיקות התורה במעלתה הגבוהה ,ונמשכו ויצאו מבית המדרש והתחיל מיד וא”כ נמצא דה’חמד’ אינו שינוי אמיתי מצד עצמו אלא רק מחמת השינוי הראשון ,ואין בכוחו של שינוי המילה
‘חמור’ הראשון לשנות גם את החמור השני ,על כן כששינו בפסוק ‘לא חמור אחד’ עשו את השינוי מה שפחות
השעבוד ,נמצא ,דסימוי העינים החל כבר בחיי השבטים ,אלא שבפועל לא יצאו מביהמ”ד אלא רק לאחר מות
משונה ,ואינו מהותי וניכר כל כך שהרי ר’ וד’ מתחלפות.
השבטים כולם ,ודפח”ח. יג’ או יד’ שינויים
תרגום התורה ליונית – חושך בעולם ובזה יתורץ דבר נפלא ,דמצינו סתירה במסכת סופרים [פ”א ח] ששם הובא המעשה דתלמי המלך ואמרינן שם ‘שוב
מעשה בתלמי המלך שכינס שבעים ושנים זקנים והושיבם בשבעים ושנים בתים וכו’ ושלשה עשר דבר שינו בה’,
ומצינו עוד אירוע שגרם לחושך ואפילה ,והוא בזמן שתרגמו את התורה ליוונית ,וכמ”ש בשו”ע תקפ’ ‘בשמונה
עכ”ל ,וכשתימנה תמצא בכללן יד’ שינוים ,ודבר תימה הוא [ועי’ בירושלמי במגילה דאיתא שם יד’ שינויים].
בטבת נכתב תורה ליונית בימי תלמי המלך והיה חושך בעולם שלשה ימים’ שהוא לשון חושך ,שהרי אמרינן דכאשר ויש ליישב הסתירה ,דבאמת הדברים הצריכים שינוי היו יג’ בתחילה ,אלא דלאחר ששינו את היג’ שינויים מצאו דיש
עליהם לשנות עוד מקום אחד ,וזה במילה ‘חמור’ ,דכיון ששינו את החמור בפסוק ‘וירכיבם על החמור’ וכתבו ‘נושא
תרגמו את התורה ליוונית היה חושך בעולם שלשה ימים ,ויש לבאר הענין מדוע ירד חושך לעולם. בני אדם ‘על כן היו צריכים לשנות גם את החמור שכתוב ב’לא חמור אחד נשאתי מהם’ ועל כן הוסיפו עוד שינוי
ובחת”ס כתב [דרשה לח’ טבת פ’ ויגש] ,דאמרינן במגילת תענית דיום ט’ גם הוא יום תענית ,וכתב הטור ‘ט’ בו לא שהתווסף מכח השינוי הראשון ,ובפועל נמצאו יד’ שינוים ,ואף שבעיקרן לא היה עליהם לשנות אלא יג’ שינוים.
שני דינים – גם כתבו בלשה”ק וגם תירגמו ליונית
נודע איזה צרה היתה בו’ ובמג”א כתב דביום זה מת עזרא הסופר ובכל בו הוסיף דאף נחמיה מת באותו ביום ,ותמה
ובאופן נוסף יש לבאר מדוע שינו המילה ‘חמור’ ל’חמד’ בגלל דימוי המילים ,וזאת ע”פ שאלה נוספת ,דיש להקשות
החת”ס והיאך יתכן שהטור לא ידע מה אירע ביום זה ובעל הסליחות נודע לו. על המהרש”א ,דמה מעליותא בזה ששינו ‘חמר’ ל’חמד’ בגלל דמיון המילים ,והרי סו”ס תרגמו את התורה ליוונית
וממשיך החת”ס [ובתוספת ביאור במש”ח דברים לא’ ט’] ,דבזמן עזרא שינו לכתוב את התורה בכתב אשורי כדי ולא ללשה”ק ,וביוונית אין דימיון בין חמור לחמד ,ומה הועילו בזה שדומים המילים זו לזו.
ובהכרח צריך לומר ,דבאמת היו שתי מעשים שונים שהושיב את חכמי ישראל ,דפעם אחת תרגמו את התורה
שתהיה קרובה לקרובים ורחוקים ,ואף שהיה בזה קצת הורדה של התורה ממתכונתה ,מ”מ ראו חז”ל דעת לעשות לה’ ללשה”ק ופעם נוספת תרגמו את התורה ליוונית ,ומה שכתב המהרש”א ש’חמור’ דומה ל’חמד’ היינו כלפי מה
הפרו תורתך ,אבל אח”כ בזמן תלמי שתרגמו את התורה ליוונית ,דהיינו שכתבוה בלשון אחת ולא רק שינו הכתב, שכתבו את התורה בלשה”ק ,אבל באמת לתרגום יוונית לא הועילו כלום [ובגמ’ מגילה הובאו כמקשה אחת].
וכן נראה במסכת סופרים שם ,דבפרק א’ ה”ז אמרינן ‘מעשה בחמשה זקנים שכתבו את התורה לתלמי המלך ביוונית
אומר החת”ס‘ ,החלו ישראל לטעום טעם של פשוטו של מקרא ומאז החלה האפיקורסות להתנוצץ ולא אבו לשמוע והיה היום קשה לישראל כיון שנעשה בו העגל שלא היתה יכולה התורה להתרגם כל צרכה’ ובהלכה ח’ כתוב ‘שוב
מעשה בתלמי המלך שכינס שבעים ושנים זקנים והושיבם בשבעים ושנים בתים וכו’ ושלשה עשר דבר שינו בה’,
לקול דברי חכמים ז”ל ולפירושיהם’ ,וממשיך החת”ס ומבאר דזה גופא מה שאומר הטור ‘לא נודע איזה צרה היתה ע”כ .והיינו שזה היה מעשה נוסף ,ובאמת כבר בכתיבה הראשונה היו צריכים לשנות יג’ דבר ,וכן מצאתי בשפתי
בו’ דזה גופא הצרה ,שלא הרגישו את הצרה שהיתה ,כיון שלא היתה מיתת עזרא חשובה בעיניהם ,שהרי בזה בטלו חכמים.
פרפרת נאה – מדוע ‘חמד’ שינו רק מכיון דדמי ל’חמור’
מעשיו של עזרא ,שהרי הוא ניסה בכל מאודו להפשיט את התורה לכלל העם לרחוקים מירושלים וחכמיה וזאת ע”י ולפי”ז שהיה שתי מעשים בתלמי המלך ,יש לתרץ את הסתירה לעיל האם היו יג’ או יד’ שינויים ,דכלפי התרגום
ליוונית היה יד’ שינויים שהרי ביוונית ‘חמד’ הוא דבר שונה מ’חמור’ ,אבל כלפי כתיבת התורה בלשה”ק הרי זה
ששינה מלשון עברי ללשון אשור ,אבל לאחר שנכתבה התורה ביונית ,כל תקנתו של עזרא בטלה ולא הועילה כלום, רק יג’ שינויים ,דכיון שחמור וחמד מתחלפים ודומים ביניהם ,ממילא לא חשיב שינוי בלשה”ק אלא רק בלשון
וזה הביאור שלא נודע מה היה בו ,שלא הרגישו יוונית ,וזהו יג’ דבר.
את חסרונו של עזרא ,שהעם הפסיק ללמוד באופן
הראוי ,וכל זאת מחמת התרגום ליונית.
קרן אורה -הדף היומי חושך בעולם או חושך בעינים
מצינו א”כ שתי אפשרויות של חושך ,בתרגום
עוזרים לכם לסיים את הש"ס! ליונית מצינו חושך בעולם ,ובזמן השעבוד מצינו
יש לך שאלה על הדף? חוסר בהירות? חושך בעינים [שנסמאו עיניהם וליבם של ישראל],
סתם מתקשה בקטע גמרא? וביאור ,דכאשר היתה ירידה של עמ”י והתקרבו הם
יש מי שיעזור! עצמם לגוים אז נסמאו עיניהם ,אבל כאשר לקחו
המוקד הטלפוני לשאלות על הדף היומי את התורה והורידו את ‘אור העולם’ והיינו התורה
ממעלתה ומדרגתה ,והגישוה לעם בתרגום ,הרי זה
04-6641505 גרם לחושך בעולם כולו ולא רק חושך לכל אחד
בפני עצמו.
ניתן לקבל את העלון ישירות למייל
נא לפנות לכתובתkerenora456@gmail.com :
ספעאםטמהיאהר.בימרמוששליתםש,ובברתחוהבמיששקעלי..ה.ו ,בית קולנוע מפורסם' ,אדיסון' שמו .כיום ישנו באותו מקום מבנה גדול וגבוה של חסידי המשך מעמוד קודם מעשה רב
במזפמנינו,היהציור צהעזיהר.ילםהישכונמסריכךמ,צוכומות ששההותא,פלתוא נלעעיתםי.םללההסיכתינרס ואלתצפהוזתקןבוסהרפיט.אואתמ–רזרהבי,מסלוצבעךירלמעדיט.ורהזחיקןצווניפויתאומתהיוושהנהמחהגסונםה בראשויממחשוקננויצרהתוד.יבוהגקיאדוהיכןק,םל.ידובטהשפאביע.גהידםכהמשהבהרשיאאפהירשעכוה,נב"הרמב,קבשרגשיחבריל,בימשמצבחוחאגבקתרר,הלהוהרטשוחנטלחרינרייטוזיצתמ.ש"לבלמ.אשבבבמדיערתלליושחממהבובחואדששלבחלבהירשנאגודוששויובלני,וןישכמטבהנרחניייבשרםממל.התסוד.דיתורלחטותואשתהבתוסכודפשיהראיירהתםלההבהעינשםשפ.ותלהאאיההת 'להפככחךהדןהיהשצגפחדעוק'.הל
חז"ל אינם מדגישים שעם ישראל שמר במצרים על יסודות היהדות ,אלא ,ששמרו על אותם דברים שיוצרים חייץ בינם ובין ומעצור מפני התנהגות שלילית .לכל אדם יש רגעי משבר בחייו הרוחניים .הוא עלול לעשות צעדים חפוזים ,לעתים כמעט
האומות .יש היום 'אופנה' חדשה .גם הורים שאינם מדברים בביתם בשפת האידיש ,וגם לא שמעו שפה זו מהוריהם ,שולחים בלתי הפיכים .אם יש לו את הבלמים ,לבוש ,זקן ,פיאות ,אלו יכולים לעצור אותו ולהביאו למחשבה מחודשת .יש לו חסימות
את הילדים ללמוד בגני ילדים ובתי ספר המתנהלים באידיש .נפתחים בתי ספר רבים בסגנון זה .המטרה היא ליצור חיץ בין שמהוות בלם ,אמנם טכני ,אבל בכל זאת ,אין הוא יכול ללכת היישר כמות שהוא ולעזוב הכל .כך יש לו פרק זמן נוסף להרהור
[מתוך הספר 'מפיק מרגליות'] ומחשבה ,ובסופו של דבר יגבר השכל הישר. הילדים לרחוב הקלוקל .אומרים לילד ,אתה שונה מאחרים .ככל שהחייץ גדול יותר ,הוא יוצר בלמים חזקים יותר.
