Page 3 - תשפב ויצא
P. 3

‫הרב א‪ .‬תמיר בוכבינדר שליט"א‬                                 ‫רב אורח‬

‫התרומה היא תוליד אהבה‪ ,‬אלא האהבה שלו היא‬                                    ‫בתשוקה ורצון טוב?‬               ‫בפרשת השבוע תרומה‪ ,‬ה' מצווה את בני ישראל‬
                           ‫שמולידה את הנתינה‪.‬‬   ‫אלא בס''ד הביאור הוא כך‪ ,‬ראשית ישנו יסוד‬                    ‫לתרום מהונם נדבה לבניין בית המקדש‪'' ,‬דבר אל‬
                                                ‫גדול אשר כולנו מכירים והוא שהנתינה היא‬                      ‫בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו‬
‫והעניין בכך הוא שביהמ''ק הוא מקום השראת‬         ‫זאת שמולידה אצלנו את האהבה והחיבור אל‬                       ‫לבו תקחו את תרומתי''‪ ,‬ופירש''י ''ידבנו לבו''‪ -‬לשון‬
‫השכינה‪ ,‬חיבור של קודשא בריך הוא (אורייתא)‬       ‫מי שנותנים לו‪ ,‬היינו כשאני נותן חלק מעצמי בין‬               ‫נדבה‪ ,‬והוא לשון רצון טוב‪ .‬כלומר כל איש אשר‬
‫וישראל חד הוא‪ ,‬חיבור כל העולמות‪ ,‬עולם העליון‬    ‫במעשי ובין בממוני לזולת ולא משנה אם אני אוהבו‬               ‫ברצונו הטוב לתת תרומה‪ ,‬ממנו תקחו את תרומתי‪.‬‬
‫ועולם העשייה‪ ,‬והוא בחינה של גילוי הארת פנים‬     ‫כלל‪ ,‬אני יוצר אהבה שהיא חיבור ממני אליו‪ ,‬שהרי‬               ‫הרי שיש צווי מיוחד לנתינת התרומה לבנית‬
‫וגילוי ה' בבריאה באופן ברור לעייני כל הנבראים‪,‬‬                                                              ‫המקדש‪ ,‬והוא לתת‪ ,‬לא סתם נתינה אלא‬
‫כלומר יחוד ה'‪ .‬וע''כ זהו העניין שיש ליקח תרומה‬                            ‫חלק שלי נמצא אצלו‪.‬‬
‫לביהמ''ק רק ממי שיש בו אהבה וחיבור‪ ,‬דביהמ''ק‬    ‫במצוות הנתינה שה' מצוונו כגון תרומה ומעשרות‬                                                 ‫בתשוקה ורצון‪.‬‬
‫פנימיותו הוא חיבור אהבת ה' יתברך אל עם ישראל‪.‬‬   ‫וכדו'‪ ,‬רצון ה' שמהות המצווה שניתן חלק ששייך לנו‬             ‫ולכאורה דבר פשוט הוא שלבנית מקום השראת‬
‫וכן בכל מצוות ה' יתברך‪ ,‬צריך לידע שמהותם‬        ‫לזולת וע''י כך נולדת ממילא אהבה וחיבור לאחר‪,‬‬                ‫השכינה ניקח דווקא ממי שרוצה באמת וברצון ולא‬
‫היא חיבור ואהבה פנימית אליו יתברך‪ ,‬שנתקשר‬       ‫וזה חיזוק וקשר ל‪''-‬ואהבת לרעך כמוך''‪ ,‬ומביא‬                 ‫ממי שסתם נותן‪ ,‬הגע עצמך אדם שנותן לך מתנה‬
‫ונתחבר בקשר עמוק בעשיית המצוות אליו‪,‬‬                                                                        ‫והיא לא באה מתוך רצון אמיתי לתת לך‪ ,‬אלא סתם‬
‫ועבודתנו היא להשיג את ראשית האהבה קודם‬                       ‫לאחדות ושלמות נשמות עם ישראל‪.‬‬                  ‫נתינה כי היא חובה לו‪ ,‬אין זה הרגשה נעימה‪ ,‬ואף אין‬
‫הנתינה מעצמנו‪ ,‬בעשיית המצוות‪ ,‬וע''י כך נשיג‬     ‫אמנם בצווי התרומה לבניין המקדש‪ ,‬רצון הבורא‬
‫את דרגת ''ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך‬           ‫יתברך הוא ליקח רק ממי שקודם לכן‪ ,‬יש לו אהבה‪,‬‬                  ‫ברצונך לקבלה‪ ,‬א''כ מהו החידוש שנצטוונו כאן?‬
                                                ‫חיבור ורצון לתת מחלקו לביהמ''ק‪ ,‬ואחר כך הנתינה‬              ‫וכן היכן מצינו בתורה צווי על נתינה כגון תרומה או‬
                     ‫ובכל נפשך ובכל מאודך''‪.‬‬    ‫תוסיף לו עוד אהבה וחיבור למחובר‪ ,‬אך לא שנתינת‬               ‫מתנות כהונה לכהן וכן מעשרות‪ ,‬שצריך לתת דווקא‬

‫שהשמחה במעונם‬                                   ‫הרב דוד דרור שליט"א‬                                         ‫ד' אמות של הלכה‬

        ‫ברכת‬                       ‫גם אם הוא לא חייב בהם כגון ברכות השחר אחרי‬                                                  ‫מאה ברכות‬
   ‫מזל טוב חמה‬                        ‫שהוא כבר יצא בעצמו ורוצה לשמוע מחבירו‪.26‬‬
                                                                                                                                              ‫מקור הדין‬
       ‫להולדת הבן‬                  ‫שיטת רש"י‪ 27‬שהפיוט אין כאלוקינו נחשב י"ב‬                                 ‫בגמרא‪ 1‬תניא היה רבי מאיר אומר חייב אדם לברך‬
                                   ‫ברכות‪ ,‬ויש אומרים שנחשב כעשרים ברכות‪,28‬‬                                  ‫מאה ברכות בכל יום שנאמר "ועתה ישראל מה‬
            ‫למש' רוטנשטיין‬         ‫כלומר גם שבחים נחשבים כברכה‪ ,‬ולפי שיטה זו‬                                ‫ה' אלוקיך שואל מעמך"‪ 2‬וגו'‪ .‬מסביר רש"י‪ 3‬שאת‬
               ‫למש' וינברגר‬        ‫הסביר המשנה ברורה‪ 29‬שביום כיפור לא נוהגים‬                                ‫המילה "מה" יש לקרוא "מאה" ומרמזת על מאה‬
                  ‫למש' רוזן‬        ‫לומר אין כאלוקינו כיון שממלא יש הרבה שבחים‬                               ‫ברכות‪ .‬והתוס'‪ 4‬בשם ר"ת הסבירו שיש מאה אותיות‬
                                                                                                            ‫בפסוק‪ .5‬החיד"א‪ 6‬הוסיף שיש בפסוק עשרים ושש‬
    ‫לנפתלי רוזנבלום ומשפ'‬                                                  ‫בתפילה‪.‬‬
                                   ‫ביום הכיפורים גם אם ישמע ברכות התורה עדיין‬                                                          ‫תיבות כנגד שם הוי‪-‬ה‪.‬‬
      ‫להולדת הבת‬                   ‫חסרים לו שלוש ברכות כתב המג"א שישלים‬                                     ‫משה רבינו ע"ה תיקן לברך מאה ברכות בכל יום אלא‬
                                   ‫בברכות הריח על הבשמים ויוכל להשלים גם‬                                    ‫שנשתכח הדבר וחזר דוד המלך ע"ה וחידש תקנה‬
              ‫למש' ליפצאק‬                                                                                   ‫זו כשהיו מאה מתים בכל יום מהמגיפה‪ 7‬וצריך לכוון‬
               ‫למש' פלדמן‬                                       ‫בברכות אשר יצר‪.30‬‬                           ‫בכל הברכות כדי שיהיו ראויים לבוא למניין‪ 8‬ובזכות‬
               ‫למש' ליברמן‬                                       ‫דין אישה וקטן‬                              ‫זה יכול להשיג יראת שמיים‪ 9‬ומצילה מסכנת מיתה‬
                                                                                                            ‫ומגיפה‪ 10‬ומצילה משאר קללות‪ ,11‬וישלח לו ברכה‬
     ‫לאופיר אבוטבול ומשפ'‬          ‫יש מהפוסקים שדקדקו מדברי הראשונים שבחשבון‬                                ‫באסמיו וימלא ימיו ושנותיו‪ ,12‬ומובטח לו שהוא בן‬
      ‫לנחום רבינוביץ ומשפ'‬         ‫הברכות כתבו גם את התפילות והברכות שנשים‬
                                   ‫פטורות מהן‪ ,‬מכאן למדנו שנשים פטורות מחיוב‬                                                                   ‫העולם הבא‪.13‬‬
         ‫ליוסף צויבל ומשפ'‬         ‫של מאה ברכות‪ .31‬ויש מהפוסקים הסוברים שגם‬                                                          ‫חשבון מאה ברכות‬
                                   ‫נשים חייבות במאה ברכות כל יום‪ ,‬כיון שזו אינה‬                             ‫נראה מרוב הפוסקים‪ 14‬שהחשבון מתחיל מהלילה‪.‬‬
          ‫לבר מצוה‬                 ‫מצות עשה שהזמן גרמא‪ ,‬שחיובה כל יום‪ ,‬ובחשבון‬                              ‫ואם קיבל שבת מוקדם והתפלל מעריב וקידש‬
                                   ‫המצוות יש לה דרכים אחרות להשלים במקום‬                                    ‫מבעוד יום יש אומרים‪ 15‬שהברכות עולות לו ליום‬
                ‫למש' פרייס‬                                                                                  ‫שישי‪ ,‬וכן אם סעודה שלישית נמשכת למוצאי‬
                                                 ‫תפילה וברכות שאינה חייבת בהם‪.32‬‬                            ‫שבת הברכות שייכות ליום ראשון‪ .‬ויש אומרים‪16‬‬
        ‫לארוסי הבן‬                                   ‫קטן פטור מחיוב מאה ברכות‪.33‬‬                                                  ‫שהברכות מצטרפות לשבת‪.‬‬
                                                                                                            ‫ביום רגיל אנחנו מברכים יותר ממאה‬
                ‫למש' דויטש‬         ‫‪1‬מנחות מג‪2 :‬דברים י‪ ,‬יב‪3 .‬בגמ' שם‪ ,‬וכן הרי"ף בברכות מד‪4 :‬מנחות מג‪ :‬ד"ה‬   ‫ברכות‪(17‬כתשעים ברכות בתפילות והברכות על‬
                 ‫למש' טרגר‬         ‫שואל‪5 .‬כשקוראים "שואל" מלא‪ ,‬או כשקוראים "מאה" במקום "מה"‪6 .‬פני‬           ‫הסדר‪ ,‬כל סעודה עם פת עוד שש ברכות)‪ ,‬אבל‬
                                   ‫דוד פ' וילך בשם הרוקח‪7 .‬ספר המנהיג דיני תפילה עמ' כז‪ ,‬ושם כתב ששוב‬       ‫בשבתות וימים טובים חסרים כעשרים ברכות (כולל‬
       ‫לארוסי הבת‬                  ‫שכחום וחזרו חכמי התלמוד ויסדום‪8 .‬סדר היום‪ ,‬סידור יעב"ץ‪9 .‬מהרש"א‬          ‫שלוש סעודת)‪ ,‬ובתעניות חסרים כחמישה ברכות‪,‬‬
                                   ‫בחידושי אגדות במנחות מג‪ ,:‬בן יהוידע במנחות מג‪10 :‬ב"ח‪ ,‬פמ"ג מ"ז‬           ‫בט' באב חסרים כשתים עשרה ברכות‪ ,‬וביום‬
            ‫לחיים לוי ומשפ'‬        ‫סק"ג ‪11‬בעה"ט דברים ו'‪ ,‬ז'‪12 .‬סידור היעב"ץ‪13 .‬ברכ"י סק"ה‪14.‬ב"י או"ח סי'‬        ‫הכיפורים חסרים כשלושים ושלושה ברכות‪.18‬‬
    ‫לרב בנימין הכרמי ומשפ'‬         ‫מ"ו‪ ,‬סידור יעב"ץ‪ ,‬שו"ת יבי"א ח"י סי' ז'‪ ,‬פס"ת סי' מ"ו אות י'‪ ,‬וע' בספר‬   ‫אם יודע שלא יוכל לברך מאה ברכות לדעת הגרי"ז‬
                                   ‫עובר אורח להאדר"ת שכותב שיש בזה סתירות בראשונים‪ ,‬וע' בתשובות‬             ‫מבריסק‪ 19‬אין עניין לברך כמה שיותר ברכות‪ .‬ודעת‬
              ‫למש' פרוכטר‬          ‫והנהגות ח"ב סי' קכ"ט שבמקום הצורך יכול לסמוך על השיטות שהלילה‬            ‫הגראי"ל שטינמן זצ"ל‪ 20‬והגר"ח קניבסקי שליט"א‪21‬‬
                                   ‫הולך אחרי היום‪15 .‬הליכות שלמה פכ"ג הכ"ג‪ ,‬תשובות והנהגות ח"ד סי'‬                           ‫יש ענין לברך כמה שיותר ברכות‪.‬‬
        ‫לנשואי הבן‬                 ‫ס'‪16 .‬שו"ת יבי"א ח"י ס"ז‪ ,‬שבה"ל ח"ה סי' כ"ג‪ ,‬וע' בס' מצות מאה ברכות‬              ‫כיצד אפשר להשלים ברכות חסרות‬
                                   ‫כהלכתן פ"ד אות ג'‪17.‬מ"ב סי' מ"ו סקי"ד‪ ,‬עיי"ש בחשבון הברכות ויש בזה‬       ‫בשבת יכול להשלים במיני פירות ומגדים‪ ,‬ואם אין‬
   ‫לרב מאיר מרגלית ומשפ'‬           ‫כמה שינויים לפי המנהגים השונים‪ ,‬ולפי הנוהג בימינו‪18 .‬מ"ב סי' מ"ו סקי"ד‪,‬‬  ‫לו יוצא על פי הדחק‪ 22‬במה שיכוין לשמוע ברכות‬
                                   ‫פס"ת סי' מ"ו אות ט'‪19 .‬אילת השחר דברים י‪ ,‬יב'‪ ,‬שו"ת תשובות והנהגות‬       ‫התורה והמפטיר ממי שעולה לתורה ויענה אמן‬
       ‫לנשואי הבת‬                  ‫ח"ד סי' קנ"ג‪ 20 .‬אילת השחר דברים י‪ ,‬יב'‪21 .‬איש ישראל פ"ה הע' ס"ט‪.‬‬        ‫וגם יוצא על ידי הדחק במה שמכווין לשמוע חזרת‬
                                   ‫‪22‬ובסי' רפ"ד ס"ג משמע שיכול לצאת לכתחילה בברכות התורה‪ 23 .‬מ"ב סי'‬        ‫הש"ץ‪ ,23‬אמנם ברכות שכך נוהגים שיוצאים ידי‬
              ‫למש' שוטיאק‬          ‫מ"ו סקי"ד‪24 .‬הליכות שלמה פכ"ב אות כ"ג‪25 .‬פמ"ג מ"ז סק"ג‪26 .‬בתשובות‬        ‫חובה על ידי שמיעה מאחר כגון קידוש‪ ,‬יכול לצאת‬
                                   ‫והנהגות ח"ד סי' קל"ג מביא שהרה"ק מבעלזא זצ"ל היה מקפיד ביום כיפור‬        ‫לכתחילה כשהוא שומע מאחר‪ .24‬יש אומרים‪25‬‬
     ‫לנשואי הנכדה‬                  ‫לשמוע ברכות השחר ד' פעמים מאחרים כדי להשלים מאה ברכות‪27 .‬ספר‬             ‫שיכול להיחשב גם שאר ברכות ששומע מחבירו‬
                                   ‫הפרד"ס לרש"י‪ ,‬מחזור ויטרי סי' א'‪ ,‬רוקח סי' שי"ט‪ ,‬ובספר המנהיג חולק‬
    ‫להרה"ג רבי אברהם צבי‬           ‫– ע' נוטרי ברכה ס' א'‪28 .‬כל בו‪29 .‬סי' תרכ"ב סק"ה ‪30‬מ"ב מ"ו סקי"ד בשם‬
     ‫מרגלית שליט"א ומשפ'‬           ‫המג"א‪31 .‬הליכות שלמה פכ"ב הכ"ה‪ ,‬שו"ת שבה"ל ח"ה סי' כ"ג‪ ,‬שו"ת‬
                                   ‫שבט הקהתי ח"א סי' ס"ג‪ ,‬תשובות והנהגות ח"ב סי' קכ"ט‪32 .‬ישיב משה‬
    ‫להולדת הנכדה‬                   ‫עמ' יט' בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל‪ ,‬שו"ת יב"א בסי' הליכות עולם ד' וישב‬
                                   ‫אות פ'‪ ,‬בס' נוטרי ברכה עמ' פ' בשם הגריא"ל שטיינמן זצ"ל‪ ,‬ובשם הגר"ח‬
                  ‫למש' זובין‬
               ‫למשפ' צויבל‬                             ‫קנייבסקי שליט"א‪33 .‬ס' הקטן והלכותיו פי"ג הע' י"א‬
              ‫למשפ' הכרמי‬
          ‫לרב קופמן ומשפ'‬

   ‫יזכו ההורים היקרים‬
   ‫לרוות מהם רוב נחת‬
   ‫מתוך אושר ושמחה‪.‬‬

      ‫ניתן לשלוח שמות לגיליון הבא‬
    ‫בכתובת הדוא"ל המופיעה בעמוד‬

            ‫האחורי של הגיליון‪.‬‬
   1   2   3   4