Page 2 - מפיק מרגליות שופטים תשפב
P. 2
דהמלך הוא המלכות ,וכאשר עובר על איסורים אלו אינו פוגם בעצמו אלא פוגם במלוכה. על הפרשה ועל הדף
ונראה כהצד שאיסורי המלך הינם משום דיני המלכות ולא משום דיני המלך ,שהרי אם אינו רוצה להיות הרה"ג רבי מאיר מרגלית שליט"א ,מחבר ספר 'מאיר נתיבים'
לא ירבה לו נשים – כתובה דאורייתא
עוד מלך אין נשאר עליו שום רושם כלל ומותר בכל אלו ,כיון שמעלתו נובעת מתפקידו בזמן היותו בראש
וידוע דנחלקו הרמב”ם והראב”ד אם בתוך היח’ כלולים נמי פילגשים או שהותרו לו יח’ נשים ומלבד
העם ,אבל אם יפרוש ממלכותו-הותר בכל .ובזה יש לומר דשאני מכהן גדול שאף לאחר שעבר מכהונתו זה עוד פילגשים ,והחילוק בין נשים לפילגשים ,גם בזה נחלקו הראשונים האם אלו בקידושין ואלו בלא
קידושין או דשתיהם בקידושין ואלו בכתובה ואלו בלא כתובה ,וכן שיטת רש”י [בראשית כה ו] ,וידוע
אסור באלמנה כדאיתא בהוריות יב .כיון שכה”ג נעשה שינוי בגופו ,משא”כ מלך לא נשתנה גופו אלא דהקשה עליו הרמב”ן [שם] שהרי כתובה דרבנן דכן ס”ל רבנן [כתובות י ,].אמנם בגר”א כתב [בביהגר”א
אבהע”ז כו’ סק”ז] דרש”י ס”ל כשיטת תוס’ [כתובות י .ד”ה ‘אמר’] דסתמא דהש”ס כרשב”ג דכתובה
מעמדו ,ובזמן שלא יהיה במשרת המלכות ,הרי הוא ככל האדם. דאורייתא [שם וכן שיטת ר”מ שם נו ,]:ואף אי ס”ל כרבנן דכתובה דרבנן מ”מ תנאי כתובה [והיינו כל
וכן יש להוכיח מלשון התורה ‘והיה כשבתו על כסא מלכותו’ ופרש”י דאם עשה כך ראויה מלכותו חיובי הבעל לאשה כשארה] הם מדאו’.
לא ירבה נשים – איסור בלקיחה או במצב
להתקיים ,ומשמע מרש”י דדברים אלו הם חיזוק המלכות ,וגורמים לזה שמלכותו תהיה כתיקנה ולא והנה ,יש לחקור בלאו זה של ‘לא ירבה לו נשים’ האם האיסור הוא בלקיחה והמעשה עצמו הוי איסור ,או
שהוא איסור בזה שיש לו יותר מיח’ נשים ואינו איסור בלקיחה אלא בעצם המציאות .וכן נסתפק הצפנת
מצינו בכהן גדול שכהונתו תתקיים בידו אם לא ישא נשים האסורות לו ,וזאת משום דאיסורי המלך פענח בנידון זה [בסנהדרין שם] .ובעצם חקירה זו תלויה בחקירה עמוקה יותר ,והיא ,האם לא ירבה לו
נשים הוא איסור כשאר חייבי לאוין ,וכמו שכהן אסור ליקח אלמנה כמו”כ אסור למלך ליקח לו אישה
נובעים ממה שנכנס לתפקיד המלכות ולא במה שהוא מלך ,משא”כ כה”ג מעלתו היא ממה שהוא כהן נוספת מיח’ נשים ואיסור זה כשאר איסורי ביאה ,או שמא דזהו איסור שאינו כחייבי לאוין אלא איסור
בעלמא וכמו שאסור להוסיף סוסים יותר ממרכבתו כך אין לו להוסיף נשים ואינו כשאר חייבי ביאה.
גדול ונשתנה בעצמותו ,דאיסורי הכה”ג באים עליו לפום מעלתו משא”כ איסורי המלך באים עליו בגלל
וכמה נפק”מ יוצאות מחקירה זו.
תפקידו ומישרתו. נפק”מ א - .הדיוט ונעשה מלך האם צריך להוציא
נפק”מ אם היו לו יט’ נשים בהיותו הדיוט ואח”כ נעשה מלך ,האם צריך להוציא אחת מהם או לא ,וצדדי
ולפי”ז נראה ברור ,דבחקירה שדנו האם ריבוי נשים הוא מחייבי לאוין או איסור בעלמא ,דלפי”ז שהוא הספק הם ,דאם האיסור הוא בלקיחה א”כ כיון שלא לקחם בהיותו מלך אינו צריך להוציא ,ממש כמו כהן
שנשא אלמנה ונעשה כה”ג דאינו צריך להוציא אשתו ,אבל אם האיסור הוא במציאות שיש לו יט’ נשים,
איסור על המלכות פשיטא דלא שייך בה חייבי לאוין ,והרי זה כאיסור בעלמא לקולא ולחומרא ,ולכן אין א”כ מה לי שלקחם בהיתר סו”ס איסור הוא שיש לו יותר מיט’ נשים ועליו להוציא אחת מהם.
נפק”מ ב -חייב לגרש את האחרונה או כל שהיא
כאן איסור יחוד ולא לוקה על כל ביאה וביאה והיא אינה עוברת איסור ויכול להוציא כל אשה שרוצה נפק”מ נוספת שמביא הצפנת פענח ,באופן שעבר והוסיף עוד אחת ויש לו כעת יט’ נשים ,האם צריך
להוציא דוקא את האחרונה או כל אחת מהם ,דאם האיסור הוא בלקיחה חייב להוציא את האחרונה ,אבל
ולאו דוקא האחרונה וכן תפסי בה קידושין אפילו לר”ע דאינה כחייבי לאוין ,וכן לחומרא צריך להוציא אם האיסור הוא במציאות שיש לו יט’ נשים ,א”כ יוכל להוציא מי שירצה ויתבטל האיסור ממנו [ופשיטא
דאם יוציא אחרת גם ירד איסורו ממנו דסו”ס אין לו יח’ אלא הנפק”מ דלא יכפוהו להוציא אחרת אלא
אף אם לקחם בהיתר ,ולא דמי לכה”ג דאם לקחם בהיתר אינו צריך להוציא כיון שהם איסורי לקיחה
רק על האחרונה].
משא”כ כאן הוא איסור בעלמא ולא מועיל מה שבשעת לקיחה היתה מותרת ,וכן נ”ל לומר [ובמקצת נפק”מ ג -האם גם האשה עוברת באיסור לא ירבה
וכן נפק”מ נוספת [הובא בקונטרסי שיעורים עמ”ס נדרים בסוף השיעור האחרון] ,אם יש גם איסור עליה,
מדברים אלו דן המנח”ח שם]. דאם הוי איסור בלקיחה א”כ יש כאן איסור על האשה והרי היא ככל חייבי לאוין שאסורה לו ,אבל אם הוא
רק איסור מצד מציאות הדבר שיש לו יט’ נשים א”כ האיסור רק עליו [והיא עוברת רק ב’לפני עור’].
טיפי מרגליות – יב’ נשותיו של בר קפרא ופתרון החלום נפק”מ ד -האם חשיב יחוד בחייבי לאוין או בפנויה
וכן נפק”מ נוספת [מהרב גוסטמן שם] האם יש בה איסור יחוד מדאו’ ,שהרי רק אשה האסורה לו מהתורה
בספר יחוס התנאים והאמוראים לרבינו יהודה בן קלונימוס משפירא ,כתב דבר פלא בערך ‘בר קפרא’, יש בה איסור יחוד מדאו’ ,דאילו פנויה אסורה ביחוד מדרבנן ,והנה אם נאמר דיש למלך איסור לקיחה
א”כ אסור ביחוד בכל אשה מדאו’ שהרי כל אשה עליו בחייבי לאוין ,אבל אם הוא איסור במציאות של
‘חכם גדול היה כדאיתא בהרואה שהיה מזבין מילי בדינרי ,ומפורש באגדה שיב’ נשים היו לו וקיבלו
ריבוי נשים ,אין ע”ז איסור יחוד.
עליהם לפרנסו כדי שישא אותם מרוב חכמתו’ עכ”ד .והדברים תמוהים דהיאך יתכן שתנא גדול כבר נפק”מ ה -האם לוקה על כל ביאה וביאה
וכן נפק”מ נוספת [ודן בזה המנח”ח תקא’] ,האם לוקה על כל ביאה וביאה ,דאם הוא איסור לקיחה
קפרא ישא יב’ נשים. ומאיסורי ביאה וכשאר חייבי לאוין הרי הוא לוקה על כל ביאה וביאה ,אבל אם הוא איסור בעלמא כמו
האיסור להרבות סוס ,א”כ עובר על המציאות שהיא אשתו ולא על כל ביאה וביאה.
והגאון רבי ראובן מרגליות ,ביאר על פי הירושלמי ביבמות פ”ד הי”ב הובא שם מעשה ,ביג’ אחים שמתו
נפק”מ ו -אם תפסי בה קידושין לר”ע
יב’ מהם ונפלו כולם ליבום לפני האח הנותר ,ולא רצה לייבם דהיאך יפרנסם ,והלכו לרבי שבקש מהיבם וכן יש לדון האם קידושין תופסין בה לרבי עקיבא דסבר אין קידושין תופסין בחייבי לאוין ,דאם האיסור
הוא איסורי ביאה ,א”כ לא שייך שיהיה לו אשה נוספת מיח’ כיון שאין קידושין תופסים בה ,אבל אם
לייבם ,ואכן הצליח רבי בזה לשכנעו שייבמם וכל אחת מהם תפרנס את הבית חודש אחד ,שאל היבם ומי איסור על המציאות של ירבה לו נשים ואינו איסור בגברא של האשה אלא איסור בדידו ,א”כ תפסי בה
יפרנס את הבית בחודש העיבור ,אמר רבי אני אפרנס .ואכן לאחר ג’ שנים כשבא חודש העיבור באו יב’ קידושין.
לא ירבה לו נשים -מדיני המלך או מדיני המלכות
נשים אל רבי ולכל אחת מהם ג’ בנים וביקשו ממנו שיפרנסם את חודש העיבור ,ואכן רבי נתן להם. ויש לחקור האם מה שאסור בכל אותם דברים ,הם מדיני ‘המלך’ או מדיני ‘המלכות’ ,כלומר האם האיסור
להרבות כסף ,סוסים ,ונשים הם איסורים על הגברא דהמלך ,או איסורים על החפצא של המלכות ,אלא
וכתב הגאון הנ”ל ,דאותו יבם היה לא אחר מאשר בר קפרא בעצמו ,ובר קפרא לשיטתו ביבמות קט.
לעולם יתרחק אדם מן היבום וידבק בחליצה’ ולכן לא רצה לייבם אלא לחלוץ ,והם היבמות רצו להתייבם
לו לגודל חכמתו ,ולכן ביקשו מרבי שישפיע עליו שייבם ,ורק לאחר שקיבלו על עצמם שהם יפרנסו את
הבית ,הסכים לייבם.
פתרון חלומותיו של בר קפרא
ובזה ביאר הגאון הנ”ל את חלומו של בר קפרא [ברכות נו ]:שראה
קרן אורה -הדף היומי בחלומו שתי ידיו שנקטעו ,ואמר לו רבי שפיתרון החלום הוא שלא
תצטרך למעשה ידיך ,ואכן נתקיים החלום ובר קפרא לא הוצרך
עוזרים לכם לסיים את הש"ס! למעשה ידיו אלא יב’ נשיו הם שפירנסוהו.
ואמרתי בזה להוסיף טיפי מרגליות ,ולבאר שם חלום נוסף ,דבר
יש לך שאלה על הדף? חוסר בהירות? קפרא הראוהו בחלומו ‘באדר אתה מת וניסן אי אתה רואה’ ואמר
סתם מתקשה בקטע גמרא? לו רבי דפשר החלום הוא ‘בכבוד והדר אתה מת ,ואי אתה בא לידי
נסיון’ ,ולדברי הגאון יבואר מהו בכבוד והדר אתה מת ,שהרי נמצא
יש מי שיעזור!
המוקד הטלפוני לשאלות על הדף היומי שהיה לבר קפרא לפחות שלושים ושש בנים [שהרי מכל אחת מיב’
נשיו היו לו לכה”פ ג’ בנים] וא”כ ודאי שמת בכבוד והדר ,ועוד שלא
04-6641505 בא לידי ניסיון ,שהרי דיינו שנשותינו מצילות אותנו מן החטא ,והוא
היה לו יב’ נשים ודאי שלא בא לידי ניסיון .והדברים נפלאים.
ניתן לקבל את העלון ישירות למייל
נא לפנות לכתובתkerenora456@gmail.com :
המשך מעמוד קודם מעשה רב
שהמכתב ממוען אליך. עעהצכבווררתיבבכעהלדלהת.ברהלנבביהל,ומראשיאליר,חוכאאתמותרב:הכמאאכןשתת"ביהלהריכבקתורהבגה,אתוןלשאמהצנחכדתוינךקה".,מוזואקידנטנמיעותגת.אמוןדיו.בווהדמאכיתבשאאיינננוי מצדמיועק.ן
לכלאאשרס יפצק!או פנתה האישה לרבי מאיר בתרועת ניצחון ,הנה ,הרב פסק שהכסף שייך לנו דההגעריבתענוו.יתלעלמאקטהמנשוהוהי,דההחבלצילטוחתל,לכעלת מלרהב,אתלהשטמודחברל?פנויודאיאתשהטועאנוהתיתהכוםוןולאלשיךמו!עמחשוולתא
נאושגנמערשאבלול..ה.ה ,עאלליותששאמלחהי ,כמלדבכרך משאהירנ,ו 'הגללאא יט',דועהיולתך ושעלאנהחנכוסףמקהפזיהדיםהי לתאה לשאאכוללה,מאדינבנרי אמר הרב לרבי מאיר ,ודאי שהאישה צודקת .אמנם אתה בעל ענווה מופלג ,אבל ברור
[מתוך הספר 'מפיק מרגליות']
