Page 3 - פרשת דברים
P. 3
הרב משה כלפון שליט"א רב אורח
דהיינו החורבן וגם שישבו זקנים וזקנות בירושלים, תחרש - )"...הייתי מתיירא שלא תתקיים נבואתו נחמת החורבן
האחד מעיד על השני ,כי ההעדר סיבת ההוויה, של זכריה ("עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות
...שלא יתהווה דבר רק(-אלא) כאשר קדם לו ירושלים") ,עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה - הייתכן שנראה שני אנשים עומדים ליד ביתם
העדר צורה לגמרי ...ואע"ג שאין לספק בנבואת בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת .בלשון הזה שנהרס והאחד שמח וצוחק והשני בוכה ועצוב?
הנביא ,מ"מ יש לחשוב כי בוודאי יהיו יושבים והתשובה כן ,הראשון ששמח ,עוסק בתוכנית
זקנים וזקנות בירושלים ,אבל לא הרבה ,רק איזה אמרו לו :עקיבא ,ניחמתנו! עקיבא ,ניחמתנו". פינוי בינוי וכשהורסים את ביתו זה השלב הראשון
יחידים ,ולא תהיה מיושב לגמרי ,אבל כאשר ראו וצריך להבין הרי רבי עקיבא רואה בחורבן ואפ' בבנית ביתו החדש – ולא ישמח?! והשני מביט
החורבן והשיממון הגדול – שיצא שועל מבית קורע את בגדיו ומדוע צוחק? ועוד וכי לא האמין בביתו שנשרף וכל רכושו אכלה האש ולא יבכה?!
קדשי הקודשים ,זה בוודאי חורבן גדול ,אז ידעו שנבואת זכריה תתקיים? ומה הקשר בין הנבואות? הגמ' מספרת "שוב פעם אחת היו עולין לירושלים,
כי כמו העדר שהוא קודם ההוויה ,כך יהיה ההוויה, ומבאר הבית הלוי ששמחת ר"ע נבעה ,שראה כיון שהגיעו להר הצופים קרעו בגדיהם .כיון
שיהיה ירושלים מיושב לגמרי בישוב הגמור" .רבי בחורבן עדות לכך שהארץ נשמרת בקדושתה שהגיעו להר הבית ,ראו שועל שיצא מבית קדשי
עקיבא כשראה בגודל החורבן – שגורם לצער ואינה סובלת עוברי עבירה ולכך הנביא מסיים הקדשים ,התחילו הן בוכין ורבי עקיבא מצחק.
ומחייב קריעה ,ראה גם את גודל הבנין והגאולה– "על הר ציון ששמם ,שועלים הלכו בו -אתה ה' אמרו לו :מפני מה אתה מצחק? אמר להם :מפני
ולכך צחק ,ובזה היה לחכמים ניחומים וגם לנו, לעולם תשב!" שהסיבה להילוך השועלים בהר מה אתם בוכים? אמרו לו ,מקום שכתוב בו" :והזר
שנדע שבכל קושי או העדר יש את הסיבה להוויה ציון ,היא מפני שה' שוכן בו ,ולכן אין הגויים יכולים הקרב יומת" ועכשיו שועלים הלכו בו -ולא נבכה?
ולצמיחה וזה נותן כח להמשיך הלאה עד בנין ליישבו .ולכן צחק רבי עקיבא ,כי אם ציון תחרש, אמר להן :לכך אני מצחק ,דכתיב" :ואעידה לי עדים
נאמנים את אוריה הכהן ואת זכריה בין יברכיהו"...
ביהמ"ק במהרה בימינו אמן. בוודאי תשוב לקדושתה ותפארתה. עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה ("ציון כשדה
ובתוספת ביאור ,המהר"ל מבאר "כי אלו שני עדים
שהשמחה במעונם הרב דוד דרור שליט"א ד' אמות של הלכה
ברכת דברים בצנעה ,זה משום שנחשב כקובר מתו תשעה באב שחל בשבת
מזל טוב חמה ברגל שנוהג דברים שבצנעא .ובהלכות אבלות16
מבואר שלימוד תורה הוא בכלל דברים בצנעא. הדברים בצנעא בשבת זו
להולדת הבן וגם הרמ"א 17כתב אם חל ערב תשעה באב
למש' בן דוד בשבת לא אומרים פרקי אבות בשבת .והט"ז18 בתוספתא במסכת תענית 1נאמר "חל להיות
למש' מדר הקשה שהרי אין איסור אכילת בשר ואדרבה הוא תשעה באב בשבת אוכל אדם כל צרכו ומעלה
חייב לאכול מפני כבוד השבת ולמה לאסור לימוד על שולחנו אפילו כסעודת שלמה בשעתו ואינו
להולדת הבת מונע מעצמו כלום" ונחלקו הראשונים מה הדין
למש' שרפי תורה בשבת. בדברים בצנעא ,יש אומרים 2שגם דברים בצנעא
למש' ביאלה וביד אפרים 19תירץ ששמחה לחוד ועונג לחוד, מותרים ,ויש מחמירים .3השו"ע 4פסק שבשבת
בשבת מצוה להתענג ועל כן מותר לאכול בשר זו מותר הכל ,והרמ"א כתב שיש אוסרים דברים
לארוסי הבת ולשתות יין ,אבל אין חיוב שמחה בשבת ולכן לא בצנעא וכן נוהגין .בשו"ת אבני נזר 5הסביר
למש' קורלנסקי ששורש המחלוקת תלוי בשאלה האם מה
לר’ דניאל טרבלסי ומשפ' ילמד בשבת זו.20 שמתענים ביום ראשון במקום שבת ,הוא מדין
החת"ס 21כתב שהאיסור ללמוד אחרי חצות הוא תשלומים כצום שנדחה – ולפי זה יש לנהוג
למש' קלנטר משום שמחשבתו עליו ומהרהר אודותיו בלילה דברים בצנעה בשבת ,או שכך הייתה התקנה
לר' אפרים שוורץ ונמצא שהוא נכנס לתשעה באב שמח ולכן שאם יחול תשעה באב בשבת התענית היא ביום
גם אחרי חצות בתשעה באב החל בשבת יהיה
ומשפ' אסור ,אף שבשבת לא נוהגים מנהגי אבילות ראשון – ואז אין שום דין תשעה באב בשבת.6
לר' משה שטיינברג ומשפ' אבל מחמת הלימוד יהיה לו שמחה בלילה לכן יש והנפקא מינה בספק הזה תהיה בקטן שנעשה בר
מצוה בעשירי באב ,בשנה בה חל תשעה באב
לארוסי הבן להימנע מכך אפילו בשבת. בשבת ,אם צמים מדין תשלומים הוא יהיה פטור
למשפ' סולימן למעשה המשנה ברורה 22סובר שלפני חצות מהצום כיון שבתשעה באב היה קטן .ואם התקנה
מותר ללמוד ואפשר להקל ללמוד תורה גם אחרי הייתה לצום ביום ראשון ,אז הוא כבר גדול וחייב
יזכו ההורים היקרים חצות .ומותר גם ללמוד בסעודה שלישית מה
לרוות מהם רוב נחת שרגיל ללמוד בו .23ובשם החזו"א מובא שהיה לצום.
מתוך אושר ושמחה. מחמיר לא ללמוד בשבת אחר חצות אלא דברים למעשה למנהג בני ספרד אין מנהגי אבילות
בשבת זו כלל ,ולמנהג בני אשכנז נוהגים מנהגי
ניתן לשלוח שמות לגיליון הבא המותרים בתשעה באב.24
בכתובת הדוא"ל המופיעה בעמוד שיעור לרבים יש אומרים שלא כדאי לקיים אלא אבילות בדברים שבצנעא.7
אם כן יתבטלו לומדי השיעור .25ויש אומרים26
האחורי של הגיליון. שאדרבה לא לבטל שיעור קבוע או לימוד של רחיצה בשבת זו
רבים כיון שזה נחשב אבילות בפרהסיה ,ולפי
שיטה זו מה שכתב הרמ"א לא ללמוד פרקי אבות כתב המנחת חינוך 8שיש בתשעה באב שני דינים,
הכוונה שלומד יחידי אבל הלומדים בציבור מותר. דין תענית ודין אבילות .9ורחיצה היא משום שני
הדינים האלו ,שהרי מחמת אבילות בלבד מותר
1פ"ג הי"ב2 .הרא"ש ,הרשב"א3 .הרא"ש בשם המהר"ם מרוטנבורג. לרחוץ פניו ידיו ורגליו בצונן .ומה שנאסר בתשעה
4או"ח סי' תקנ"ד סי"ט5 .או"ח סי' תכ"ו6 .והכתב סופר או"ח סי' ק"א באב אפילו להושיט אצבעו למים כמו ביום כיפור
הוסיף דכיון שרוב ההיכל נשרף בעשרה באב לכן אפשר לומר שכך הוא משום דין תענית .והנפקא מינה בתשעה
תקנו באופן כזה7 .תקנ"ד סי"ט ובליל טבילה מותר8 .מצוה שי"ג באב שחל בשבת לשיטת הרמ"א הנ"ל,10
אות יט'9 .כלשון הגמ' בתענית ל .כל מצות הנוהגות באבל נוהגות שבשבת נוהגים דברים בצנעא ,על כל פנים יהיה
בתשעה באב10 .או"ח סי' תקנ"ד סי"ט11 .מ"ב סקל"ט12 .פס"ת אות מותר לרחוץ פניו ידיו ורגליו בצונן כיון שדין תענית
י"ח13 .הלכות ומנהגי בין המיצרים עמ' קמ"ו בשם הגריש"א זצ"ל. נדחה ולא נוהג כלל בשבת ,כמו שמותר לאכול
14שע"ת תקנ"ג סק"ב15 .תקנ"ד סקל"ט16 .במ"ב סי' תקמ"ח סקט"ז. ולשתות ולכן מותר גם לרחוץ ואין עינוי בשבת,
17סי' תקנ"ג ס"ב בשם המהרי"ל18 .סי' תקנ"ג סק"ב19 .בשם הבכור אבל רחיצת כל הגוף שהוא מדין האבילות יהיה
שור20 .וע' באחרונים אם יש מצוה לשמוח בשבת החת"ס או"ח סי'
קס"ח ור"ח ,שו"ת רעק"א מהדו"ק השמטות ס"א ,שו"ת בית יצחק אסור בשבת משום אבילות בצנעא.
או"ח סי' ל"ט21 .בשו"ת או"ח ח"א סי' קנ"ו22 .תקנ"ג סק"ט ,סק"י, למעשה למנהג בני אשכנז אסור לרחוץ ידיו
ובביאוה"ל ד"ה ולכן23 .כה"ח סקי"ח24 .אורחות רבינו ח"ב עמ' קל"ו, בחמין 11וכן לא ירחוץ כל גופו 12אבל מי שרגיל
ס' ט"ב שחל בשבת25 .הגרי"ש אלישיב זצ"ל ,תורת המועדים סק"ה לטבול במקווה יכול לטבול גם בשבת זו 13וכן
-שלא לעשות בפרהסיה שלא כדעת הרמ"א26 .שו"ת דברי יציב
נוהגים לא לטייל בשבת זו.14
או"ח סי' רמ"א ,שש"כ פס"ה הע' מ"ה בשם הגרשז"א זצ"ל.
לימוד תורה בשבת זו
כתב המשנה ברורה 15לפי הרמ"א שאוסר
