Page 1 - מפיק מרגליות ראה תשפב
P. 1
גליון 130 פרשת ראה
תשפ"ב
זמני השבת
כניסת השבת 18:42
מוצאי שבת 19:48
רבינו תם 20:22
המרא דאתרא הרה"ג רבי אברהם צבי מרגלית שליט"אעל הפרשה מוסדוהתע'לוןקיורןצאאלוארורה'ע"כירמיאל
אב ברראהשוםהתרשהלצהי"מגטברי"ראאבידמאתררגאלית
מצוות ,כי כדאי לנו" .והיה עקב תשמעון וגו' ושמרתם ועשיתם אותם ראשי תיבות של 'ראה'" ,ראה ,אלול הגיע"...
ושמר ה' אלקיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך .ואהבך "ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה" ,דברים יא כו ע"זחבירל"והתסמבקבמבנויתאכפיפובפכינניומתניווועתוםרתכעסןתל"ידויושהיססלסמןלדילכרמההכהלימודדמב"נדישבהנמדכליופהפדאשבודאתהס"כיבבבשתרבבבהיצפררבבוימערינרדנסקולהעקרוששסםשדוץתשבס"שתבשףיישווודננלנכ*"נכורוקתנ****************לתירעימיידמד"יוות"תתהמתביירעלתתריםנ""מןבושבלונואתבעיסרםנבויונרתת"-שותקפבתבתומבאקכיירעילייעחויתבהחששתישרקרשמםח"ווםהואבררנשעםוןממופומרמרחערזה"תחיקוו"""נכריב"יר"תידיגגתאלנזהיויאיםיטםזל""מר"ם"היתנקגי"יקלויםלת
וברכך והרבך וברך פרי בטנך ופרי אדמתך וגו'"" .והסיר ה' ממך כל
חולי וגו'"" .ואכלת את כל העמים וגו'" [דברים ז יב-טז] .משתלם מספרים ,ראובן אומר לשמעון בראש חודש אב :יודע אתה ידידי,
'אב' ראשית תיבות 'אלול בא' .חודש אלול מתקרב ,צריך להתעורר.
לשמור מצוות .בתמורה לכך זוכים לחיים טובים בעולם הזה. נחפשה דרכינו .אומר לו חברו ,לי יש ראשי תיבות אחרים' :אלול -
פרשת ראה 'משדרגת' את קיום המצוות ומעלה אותן לרמה שונה
לחלוטין .זו 'ליגה אחרת'" .ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה. באלול' .דיה לצרה בשעתה...
את הברכה אשר תשמעו אל מצוות ה' אלקיכם אשר אנכי מצוה אתכם הרעיון של ראשי תיבות הינו נאה ,וגם חז"ל משתמשים בו .אבל,
הוא גם מסוכן .כנגד כל דבר חיובי ,אפשר לומר גם דבר שלילי' .אלול'
היום" [דברים יא כו-כז]. ראשי תיבות 'אני לדודי ודודי לי' וגם "איש לרעהו ומתנות לאביונים".
אומרת התורה ,מהי הברכה ,לא עניינים גשמיים ,נפסדים וכלים.
הברכה היא" :אשר תשמעון אל מצוות ה' אלקיכם" .זו הברכה הגדולה אבל אפשר לומר גם' :אתה לדרכך ואני לדרכי'...
ביותר ,שזוכים אנו לקיים מצוות ה' .לעשות רצון בוראנו וחפץ יוצרנו. אי אפשר להשתית רעיונות נעלים רק על רמזים .אפשר להשתמש
בפרשת עקב הקב"ה מדבר עימנו בשפה של פשוטי עם .תעשה מה
ברמזים רק כסיוע .כ"יהודה ועוד לקרא".
שאני מבקש – תקבל פרס .לא תעשה – תיענש. אגב ,כך גם לגבי גימטריות .ישנן גימטריות נהדרות לרעיונות חיוביים,
בפרשה זו מדבר הקב"ה בשפה שונה לחלוטין .רוחנית ונעלה .אם
תקיים מצוות ,זכית לעשות רצוני .בכך אתה עולה ומתעלה ,מגיע אבל אותן גימטריות עצמן מתאימות גם לדברים הפוכים לחלוטין.
למעלות רוחניות עצומות" .שכר מצוה – מצוה" .אין לך דבר נפלא לדוגמא' ,אשה' בגימטריה 'דבש' .כמה נפלא .אבל ,הגימטריה עולה
גם 'הרעל' ו'לרעה' ...אם כי כאן אפשר ליישב את ה'סתירה' על פי
יותר ,תענוג נעלה יותר ,מאשר לקיים מצות ה'.
המעניין הוא שדווקא על אותו שכר רוחני אומרת התורה 'ראה' .יכול דברי הגמרא [יבמות סג א]" :זכה – עוזרתו .לא זכה – מנגדתו".
אבל ,על ראשי התיבות של פרשתנו אין חולק' .ראה' ראשי תיבות:
אתה לראות זאת בעיניך. 'ראה ,אלול הגיע' ...בשבת הקרובה ראש חודש אלול נקרא פרשת
ובאמת ,אין לך הנאה אמיתית ונראית לעין כמו ההנאה הרוחנית .כל
הנאה גשמית הינה רגעית ,זמנית וחולפת ,כאבק פורח וכחלום יעוף. ראה .מכך אי אפשר להתעלם.
ופעמים רבות – סופה תוגה וצער .לעומת זאת ,הנאה רוחנית הינה ההבדל המהותי בין פרשת עקב לפרשת ראה
מתמשכת ,נצחית .היא מלווה את האדם לאורך זמן .לא רק בעולם אם נביט על פרשתנו ,ועל הפרשה הקודמת ,פרשת עקב ,נבחין
שישנו דמיון רב בין הפרשות .פסוקים דומים ,רעיונות דומים .מה
הבא ,אלא ,בעיקר ,בעולם הזה.
שאלו פעם את אחד הגדולים ,מה בעצם ההבדל בין 'יששכר' ל'זבולון', בעצם ההבדל המהותי ביניהן?
בין לומד תורה ובין תומך תורה ,הלא בסופו של דבר שניהם יקבלו החזקוני אומר כך :פרשת עקב עוסקת בעניינים גלובליים וכלליים
של השקפה ואמונה" .ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם
אותו שכר בעולם הבא! ליראה וגו'" [דברים י יב] .לעומת זאת ,פרשתנו ,ראה ,עוסקת יותר
אמר אותו גדול ,כן ,נכון ,אבל ל'זבולון' אין עולם הזה...
בצד הפרקטי של קיום המצוות.
[מתוך הספר 'מפיק מרגליות'] השכר הגדול ביותר הוא עצם עשיית המצוה
ניתן לבאר ביאור נוסף .בפרשת עקב התורה 'משכנעת' אותנו לקיים
וונפקשסדפיקלוומוןתלההשיכהחזוכ,עמיעשידםרכאדעירצבושעם.הימתהאגוהמתמרלזאקהוטמביסתםפגררלגתקרויפשכהשעתושברוליםבבכמשתבומייןבםגתלהללייואםהל.בףוהלאמאוןלתפיהגםשילעדיהה,נערירלבעזינייהוםב,.ת מעשה רב
הבימתמוןא,ביהךד?בראמשרמהשלומ:רכךאתמוהשמלימוםן,מהושאל 'כביחארסושר'רש.לילפגםה:שח"הסימררלבחןמימומנוחמונןןלצבחןדסזקרכה"..אי,דהשייאנול,ה:ה'המילכןח'משמולן
כך מצאנו במסכת כתובות [סו ב]" :תנו רבנן ,מעשה ברבן יוחנן בן זכאי שהיה רוכב
המשך בעמוד הבא על החמור והיה יוצא מירושלים ,והיו תלמידיו מהלכין אחריו .ראה ריבה אחת שהיתה
מלקטת שעורים מבין גללי בהמתן של ערביים .כיון שראתה אותו ,נתעטפה בשערה
ועמדה לפניו .אמרה לו ,רבי ,פרנסני .אמר לה ,בת מי את? אמרה לו ,בת נקדימון בן גוריון
אני .אמר לה ,בתי ,ממון של בית אביך היכן הלך? אמרה לו ,רבי ,לא כדין מתלין מתלא
בירושלים :מלח ממון חסר .ואמרי לה חסד".
