Page 1 - תשפב ויצא
P. 1

‫גליון ‪86‬‬                                                                                                                                                                                 ‫פרשת נח‬
       ‫תשפ"ב‬

‫זמני השבת‬

‫כניסת השבת ‪17:44‬‬

‫מוצאי שבת ‪18:50‬‬

‫רבינו תם ‪19:25‬‬

                  ‫המרא דאתרא הרה"ג רבי אברהם צבי מרגלית שליט"אעל הפרשה‬                                                                                                                                                                                                                                                                                                   ‫מוסדוהתע'לוןקיורןצאאלוארורה'ע"כירמיאל‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                         ‫אב ברראהשוםהתרשהלצהי"מגטברי"ראאבידמאתררגאלית‬
‫עששההצילתראחתתתשרובח‪,‬ה‪,‬שאנךאמארברוהאםתהבנותהבוביאאואללחיאיבועותילךם בהבשלא‪.‬ום"‪ .‬כלומר‪ ,‬באמת לא‬                                                                                                      ‫בניו של נח נצלו בזכותו‪ ,‬תרח ניצל בזכות אברהם‬
‫"אבםגלכןל‪,‬אבבותתחילתותשיהעפרבנישהם"נ‪.‬וושבעסווףבניהםפרבשזכהו‪,‬תהאאבבונות‪,‬שעבניבזנכוחתניבצנלוו‪ .‬בתזרכוחתזכאהבילהחיםי‪.‬‬                                                                              ‫ישנו דבר מעניין מאוד בדברי הרמב"ן בתחילת פרשתנו ובסופה‪ .‬נפתח בנושא‬                                                                                                       ‫ע"זחבירל"והתסמבקבמבנויתאכפיפובפכינניומתניווועתוםרתכעסןתל"ידויושהיססלסמןלדילכרמההכהלימודדמב"נדישבהנמדכליופהפדאשבודאתהס"כיבבבשתרבבבהיצפררבבוימערינרדנסקולהעקרוששסםשדוץתשבס"שתבשףיישווודננלנכ*"נכורוקתנ****************לתירעימיידמד"יוות"תתהמתביירעלתתריםנ""מןבושבלונואתבעיסרםנבויונרתת‪"-‬שותקפבתבתומבאקכיירעילייעחויתבהחששתישרקרשמםח"ווםהואבררנשעםוןממופומרמרחערזה"תחיקוו"""נכריב"יר"תידיגגתאלנזהיויאיםיטםזל""מר"ם"היתנקגי"יקלויםלת‬
‫עשוללאם יהתבלאה בלזאכובתאילאנבארהרבם‪.‬רבאאבלולנאזכובזר‪,‬רעהאעירקבררבהוא‪.‬א כשאןהארדאוםי יליואודשםע בשיזכטוולתלעעצצממו‪,‬ו‬                                                                            ‫כשאדבנייהםםב‪,‬ו ראוביםשממאהמרפשרעישים‪.‬ם‪.‬ממדהברהייההמרעממבד"ןם בהרתוחחינליתשלהפבנרישנהח‪,‬מהאשםמעהיושצלדאיקיהיםו‬
‫עשלמיאניחתריםש‪.‬בשמינית ויאמר‪ ,‬עלי להשתדל להגן על עצמי בכוחות עצמי‪ ,‬לא לסמוך‬                                                                                                                     ‫להיהוםתוהלמדועלתויו‪,‬ת ונשצללואבביזהכום‪,‬תוו"נ‪.‬יצבלוהמרשקךבזדכבוריתוו‪.‬כוכתךב‪,‬כ"ותבה‪,‬נה"כיאחארלהשהשילהשנהחלצבדדיקם‬
‫יאשדנםהעתםוזפעקןהאמרווכך‪,‬רות‪.‬מידאתמהשתרובאח‪.‬ה "אאדלםתשרבאקהואשויתישוכמכרה‪.‬איסבאאלושלמיצוהויתה‪,‬צהדויאק גפודוגל‪,‬ש‬                                                                                 ‫ואיננו ראוי ליענש‪ ,‬גם בניו וביתו ראוים להנצל בזכותו‪ ,‬כי היה עונש עליו אם יכרת‬
‫עם זקן יותר ארוך משלך‪ .‬סבתא שלי היתה מה זה צנועה‪ ,‬כולה מכוסה מכף רגל‬                                                                                                                            ‫זרעו"‪ .‬הרי לנו שתי סיבות מדוע נצלו בניו של נח‪ ,‬או בגלל זכויותיו‪ ,‬או מפני שלו‬
                                                                                                                                                                                                 ‫לא מגיע עונש‪ .‬ואם יכרת זרעו‪ ,‬הרי זה עונש עבורו‪" .‬בגלל אבות תושיע בנים"‪.‬‬
                             ‫עד ראש"‪ .‬יתכן‪ ,‬אבל מה זה נותן לך ולנו‪.‬‬                                                                                                                             ‫לאלמענחש והאילשבננהיו"מ[חבלורקאתשיבתענטייןח]‪.‬מעהמרדמםב"ןשלמפבנרישנעח‪.‬ל בפיהדמרשכוך‪,‬כ"ותוטבעם"ווייאאממרר אאללקקייםם‬
‫יכששנרה?ב"די"חבהטחמפכורשסר"מתנ‪.‬עינההו‪.‬דימחבירטדי נהיכנהוסדילמבסבעעדלה‪.‬המשוסאעלדאהתשבמערלאההוביתא‪,‬ינו"הממזקכוירם‬                                                                                 ‫אהנלבנואח וה"א‪.‬להברנימובא"ןתומ‪-‬ביעאלדיודגימאאוביתהלם‪.‬כךכ‪.‬י"בונכיןווילאאמהריוהנ'ביאלאימם‪,‬שוהל ואאהלגיאעהרחןם[ לשממועלתתז‬
‫יהודי דתי‪ ,‬ואף לא יהודי סתם‪ ,‬ושואל בפקפוק "אתה בטוח? ואיפה התעודה?"‬
‫ההלקיהרעומנאהחוברבי‪,‬יטרחבוןגד"ומל‪,‬העצםריזךקןתועפוידאוה‪.‬ת והנכלה‪,‬האשתאהר‪,‬רוזאההאבאאתשהלית‪..‬מ‪.‬ו"נה הגדולה על‬                                                                                           ‫ח]‪ ,‬כדברי רבותינו [תורת כהנים ויקרא א] אל משה אמר שיאמר לאהרן"‪.‬‬
‫אומר היהודי בגיחוך‪" ,‬אם אתה היית תלוי על הקיר והרב הגדול היה עומד כאן‬                                                                                                                           ‫נהבאיבאןיםע"ז‪.‬רכאלוממביר‪,‬א לשפניי הפיפירורושישם‪.‬ה"ר[אא]שוןעלאימדיר אה'ביאהתם‪.‬ד[בב]ריווי לשנאחו‪,‬מורהיוםא השעאבריברעאתתם‬
‫מאחורי הדלפק‪ ,‬אכן הייתי יכול לסמוך על כשרות המקום‪ .‬דא עקא‪ ,‬שהרב רק‬                                                                                                                              ‫השדאבףריהםםלהביוניונ‪,‬ביכאדיבם‪.‬רילדהבררמיבה"ןא‪.‬בוןלעפיזרהאפיברפוישרוהשושנהי‪,‬שנדיי‪,‬ברשלהשקתב"בנהיגנםח עהיום נבבנייאינםח‪,,‬‬

                 ‫תלוי על הקיר‪ ,‬והעומד לפני אפילו לא מדיף ריח יהדות‪"...‬‬                                                                                                                                                                                ‫כולל חם‪.‬‬
‫זהחיהולשודיבתםפ‪,‬עקדיאדםנמואאובתדחהיילמדםו‪,‬אכוןלגלהלעעהמשיותדנתהדהוגוכרולתתלהימילעשנדריים‪,‬םם‪,‬עמלישביוךגרלדכליהווום‪.‬עתלאדבובגל‪,‬רמכיאאםאהיאתשויתרתה‪.‬ה זוחיההומבהצשודובביתרל‪.‬‬                       ‫בשאר המפרשים מצאנו דעות לכאן ולכאן‪ .‬ובאמת יש לתמוה‪ ,‬היאך יתכן שחם‪,‬‬
‫ההובאסיירסיאוה‪.‬המשפיע ביותר בחינוך‪ .‬מה שחשוב זה לא מה תאמר לילד‪ ,‬אלא מה‬                                                                                                                         ‫המושחת ובעל העבירה‪ ,‬שכבר בתיבה עבר על ציווי ה' ושמש עם אשתו כפי‬
‫לחדבוגריומ‪.‬א‪.‬הויואםרוחצמהישליספארחרליאהביצוהדריברם‪,‬חהישלודב עחודזרמאהובדי‪.‬תניהגשמשלואלמהאב ומשוהאמל‪,‬שח"קאיעפםה‬                                                                                  ‫רשאאוהמעררותוהתגאמבריוא‪[ ,‬וכסנפיהדשריאןומקרחיםב]‪,‬חוזל"לא‪,‬חרשסמרכןסוחאוטארבבעחו‪,‬טאכיצחדמויירתבכיןותשר‪,‬אדכםא זשרה‬
‫אהיבלאד?"מתעופנעהל‪.‬ההארםי‪,‬א"באאבאחזהרלרךקלללפמנוידזמתןורקהצ‪,‬רהמלךהעלבושדמוהעעיישיףעוויגרע‪,‬פורבשמתקוהםשלבושעב"‪.‬ת‬
‫להנוחכח‪,‬םלמקרסוכאםמבשמהוח‪,‬שלבאתכוולו ומלפנשיתםו‪,‬תאמםשאהוב‪,‬ארוץיתברשעמלחההכללשומוהלעךשילעלומרוד‪,‬תורההר‪.‬י השנאעיןר‬                                                                                                                                      ‫היה נביא‪.‬‬
                                                                                                                                                                                                ‫רבינו בחיי כותב‪" ,‬בא דבור השכינה גם לבנים‪ ,‬וכדי שלא תבין כי הדבור היה לנח‬
                                      ‫דבר חשוב יותר מלימוד תורה‪.‬‬                                                                                                                                ‫לבדו שיאמר זה לבניו‪ ,‬לכך הוסיף מלת "אתו" לבאר שגם הם בכלל הדבור‪ ,‬ועל‬
‫לעומת זאת‪ ,‬אם האב לא יוכיח שהתורה חשובה בעיניו‪ ,‬לא יועיל דבר‪ .‬לא התלמוד‬                                                                                                                         ‫כן תמצא לשון הפרשה שידבר עמהם בלשון רבים‪ .‬והכונה על שם ויפת‪ ,‬כי חם‬
‫אתיורשהצדהימקע"ו‪.‬להה‪,‬תלנאהגוהתטפהוילתדימוםסנר‪,‬קבלעאתפלרפסייםצ ודלקואתומבשצלעיהם‪.‬אב"‪.‬אלה תולדות נח ‪ -‬נח‬
                                                                                                                                                                                                                                                 ‫איננו ראוי לכך"‪.‬‬
‫[מתוך הספר 'מפיק מרגליות']‬                                                                                                                                                                      ‫באבסיונףו‪,‬הכפתרובשה"וכאתתוהב "תויבומאתאלתראחבובתיחךרן"ב [שבלורםאשתיקתביראבלשבי]‪.‬בהבהטומבשהך"‪[ ,‬לבגרביאאשיברתהטום‬
                                                                                                                                                                                                ‫טשו]א‪.‬םמלכאאןכןל‪,‬ומכידיצדם מחכבמשינרוהשקתבר"הח לעאשבהרהתםשובשיהבולאפניאלמואתבוו‪ ,‬ותייו‪.‬ש לאוםחכלן‪,‬קבלתעוחלילםההבאכאן‪.‬‬
                                                                                                                                                                                                ‫לרכדבףשןאוהתואשת‪,‬ראחךונבלסוחףם יבמוי‪,‬ובחרזעריונבוו ותיוהוודאהמונשוהתציוד‪,‬קואעףםמבנסו‪,‬רושביישדיבנעמלירוםדלשביהרשה‪.‬ליכו‬
                                                                                                                                                                                                ‫הרמב"ן מביא מדרש‪" .‬כל העצים כשרין [לעצי המערכה] חוץ משל זית ושל גפן‪,‬‬
                                                                                                                                                                                                ‫שהשמן והיין קרבין לגבי מזבח ‪ -‬הצילו הפירות האילנות‪ .‬וכן מצינו באברהם‬

 ‫נבמחשמיכמהותש‪,‬עההזורמיבןע‪.‬אומתעול ולמשעבבתר‪ ,‬לוצהיתפיוחיתל‪ .‬לדבר‪ .‬להפתעתו של הרב הפגישה‬                                                                                                                                      ‫מעשה רב‬
 ‫נההשנתנמןוששיתהיארךרהצפיפאנהויההטאייןושהלותתמרארהממברו‪,‬תשותעךמההיכשלמהוהלוודהיאחתת‪.‬מהרוזבכוימיונחייתםדעההלערלמובו‪.‬סלאואשדולנוותעתבתרוררבדוימבורפ‪.‬תג ישוהן‪,‬זתהרר‪.‬ובומדיאתבורהמויצדחירייבדםרה‪..‬‬
                                                                                                                                                                                                ‫בהאריארושוען למצריוגן‪,‬שהגשאלוןחרנוביכ יתצחמקקויווהסףחשדלשיהט"בא‪.‬אחהודא מסיייפשרוביסיפהוצרפומןפעהישם‪.‬תתף גם‬
‫המשך בעמוד הבא‬                                                                                                                                                                                  ‫לבתופפנגםייהשמכתנס נספירמהוושדסיינןיעווםתלורשלבהאה‪.‬שנאבישרירוואסיחרהוב‪,‬סאירשה‪,‬מםון‪,‬פוהלטשיחןית‪,‬צתמתףעוינבדי‪,‬יכןנכסלמפהאגיגשמווי‪.‬דלוסרתבברבנירהכארהי‪,‬ברווזשפהמהו‪..‬דועברם‬
                                                                                                                                                                                                ‫הרב הגיע לארמונו של הנשיא‪ ,‬מקום מפואר ביותר‪ .‬הנשיא קיבל את פניו‬
   1   2