Page 2 - מפיק מרגליות תצוה תשפא
P. 2

‫מקדימין’ דיש דין אחד בזריזין שקובעים על פיו במקום ספק מתי זמן מצותה‪ ,‬ואמרינן דחיובה בזמן הראשון‬                          ‫על הפרשה ועל הדף‬

‫שבא לפנינו כיון שהתורה קבעה את זמני המצוה על פי הכלל של זריזין מקדימין למצוות‪ ,‬ודין שני בזריזין‪ ,‬דיש‬                 ‫הרה"ג רבי מאיר מרגלית שליט"א‪ ,‬מחבר ספר 'מאיר נתיבים'‬
                                                                                                                       ‫את הכבש האחד תעשה בבוקר – זריזין מקדימין‬
                                   ‫חיוב על הגברא לעשות המצוה מיד ובזריזות ולא לדחותה‪.‬‬
                                                                                                      ‫הרמ”א [רפא’ ס”א] הביא מהמרדכי [שבת סי’ שצח’] שבקרבן תמיד של שחר כתוב בתורה ‘בבוקר בבוקר’‬
‫ולפי”ז יש לומר דבגמ’ בר”ה הנידון מתי זמן אמירת ההלל האם בשחרית או מוסף וצדדי הספק הם בצורת קביעת‬      ‫כלומר להקדימו ולא לאחרו‪ ,‬משא”כ בתמיד של שחר בשבת לא נאמר בבוקר אלא ‘וביום השבת’ ולשון זה משמע‬

‫המצוה‪ ,‬כשיש בתורה שני כללים סותרים האם להקדימה משום זריזין או לאחרה משום ‘ברוב עם’‪ ,‬בזה אמרינן‬                                         ‫איחור‪ ,‬ועל כן בשבת מאחרין יותר לבוא לבית הכנסת מבחול‪.‬‬
                                                                                                                                               ‫שיטת הרדב”ז דאף בשבת מקדימין לביהכנ”ס‬
‫בגמ’ דזריזין עדיף ומגלה לנו שזמן ההלל הוא בשחרית ולא במוסף‪ ,‬אבל בקידוש לבנה שיש לפני הגברא ספק‬
                                                                                                      ‫בשו”ת הרדב”ז ח”ב סימן תריד’ כתב על דברים אלו ‘ואע”פ שהראיתי פנים לטעם המנהג לקיים דברי הראשונים‬
‫נקודתי אם לקדשה מיד מדין זריזין או לאחרה בשביל ברוב עם‪ ,‬כיון שהוא ספק מקומי על הגברא ואינו נידון על‬   ‫וכל שכן דברי רב האי גאון שדבריו דברי קבלה [דבשבת מאחרים התפילה]‪ ,‬לא תחשוב שאני סבור שמנהג יפה‬
                                                                                                      ‫הוא אלא מנהג בלתי הגון אלא ישכים לתפילה בשבת כמו בשאר ימים ואפילו לפי הטעם דביום משמע איחור‬
‫החפצא דמצוה‪ ,‬אין להוכיח מהגמ’ בר”ה ששם הוא ספק בצורת המצוה [ומה שהביא הרמ”א מהתרוה”ד דלהמתין‬          ‫מ”מ זריזין מקדימין למצוות‪ ,‬עכ”ל‪ .‬ולכאו’ כיון שהרדב”ז מודה דבשבת זמן התמיד הוא באיחור וכמו”כ התפילה‬
                                                                                                      ‫כדמוכח בקראי‪ ,‬א”כ מדוע מדין זריזין יקדים להתפלל והרי אדרבא אמרה תורה שיכול לאחרו‪ ,‬וצריך לעיין‬
‫למוצ”ש שהוא בבגדים נאים ואף דזריזין מקדימין‪ ,‬דאפשר ד’הידור’ שאני מ’ברוב עם’]‪ ,‬ולפי”ז נמצא דגם אין‬
                                                                                                                                                                             ‫בזה‪.‬‬
‫ראיה לנידון הרדב”ז במי שנמצא בבית האסורים מהגמ’ בר”ה‪ ,‬כיון שהנידון של בית האסורים הוא ספק נקודתי‬      ‫[ואף ממשיך הרדב”ז ושואל שהרי בקרבן התמיד כתוב ‘בבוקר’ רק פעם אחת‪ ,‬וא”ת שני פעמים ‘בבוקר’ היינו‬
                                                                                                      ‫פעם בפרשת תצוה ופעם בפרשת צו‪ ,‬א”א לומר כן דלא חשיב שני פעמים‪ ,‬ואולי מתבסס על הפסוק בפרשת צו‬
‫של אותו אדם ולא על ספק אמיתי מהו זמן קיום המצוה‪[ ,‬ואכן באמת החכ”צ חולק על הרדב”ז]‪.‬‬                    ‫‘ובער עליה הכהן עצים בבוקר בבוקר וערך עליה העולה’ [ויש הפנו לפסוק ביחזקאל מו’ יג’ דכתוב שם פעמיים‬

                                   ‫ראיה מנשיאים לנשיאים‬                                                                                                                  ‫‘בבוקר’]‪.‬‬
                                                                                                                                                              ‫זריזין דין בחפצא דמצוה‬
‫והנה עה”פ ‘והנשאים הביאו’ [שמות לה’ כז’] בפשוטו‪ ,‬שהביאו הנשיאים תרומה למשכן‪ ,‬אמנם בתרגום יונתן‬        ‫והנה בגמ’ בפסחים [ד‪ ].‬מקשינן ‘ולבדוק משית [נבדוק את החמץ בשעה שישית] וכי תימא זריזין מקדימין למצות‬
                                                                                                      ‫[ועל כן לא ממתין לשעה שישית] נבדוק מצפרא [שיבדוק בבוקר ומדוע מקדימין ללילה קודם‪ ,‬ומתרץ] בשעה‬
‫בן עוזיאל כתב דהנשיאים היינו עבים‪ ,‬והביאו העננים עימהם אבנים טובות למשכן‪ ,‬ונראה להוכיח נידון הנשיאים‬  ‫שבני אדם מצויין בבתיהם ואור הנר יפה לבדיקה’ ע”כ הגמ’‪ .‬ולכאו’ מדוע שנקדים את זמן המצוה משום זריזין‪,‬‬
                                                                                                      ‫דכיון שלא הגיע זמן איסורו מה שייך לומר זריזין‪ ,‬דזריזין אומרים להקדים לתחילת זמנו‪ ,‬אבל לא כשזמנו אינו‬
‫מנשיאים [עננים המחייבים להזדרז בקידוש לבנה שמא תתכסה מהנשיאים כפשוטו]‪ ,‬שהרי הנשיאים הביאו את‬          ‫ידוע לנו‪ ,‬וכן הקשה הגרמ”ד סולובייצ’יק זצ”ל‪ ,‬והביאור‪ ,‬דכיון שאיננו יודעים מתי הוא זמן הביעור‪ ,‬א”כ הדין‬
                                                                                                      ‫זריזין יגלה לנו מהו הזמן‪ ,‬דהמצוה נקבעת על פי הכלל של זריזין וממילא זמנו בבוקרו של יד’‪ ,‬דהכלל של זריזין‬
‫נדבתם באיחור וכמ”ש ברש”י לקמן בפרשת ויקהל דנתעצלו בהבאתם ועל כן נכתבו חסר ‘נשאים’‪ ,‬וביאר הגרי”ז‬           ‫אינו רק חיוב זריזות על הגברא‪ ,‬אלא דיני התורה בנויים ומבוססים על כלל זה והוא צורת החפצא דמצוה‪.‬‬
                                                                                                      ‫וכן מצינו במס’ מגילה [ו‪ ]:‬דבשנה מעוברת י”א דעושים את הפורים באדר הראשון משום דזריזין מקדימין‬
‫שהנשיאים חשבו שעושים בכך הידור שיביאו נדבתם באחרונה וישלימו את כל החסר‪ ,‬וא”כ מוכח מהנשיאים‬            ‫למצוות [אין מעבירין על המצוות]‪ ,‬ולכאו’ אם אינו זמנו מה שייך זריזין‪ ,‬וע”כ שזריזין מקדימין היא סברה גם‬
                                                                                                      ‫לקבוע זמן חיוב‪ ,‬ולא רק במצוה שיש לה זמן להקדים לעשותה‪ ,‬אלא אף מצוה שאין לה זמן‪ ,‬נקבע זמן חיובה‬
‫דהתורה חישבה למעשיהם כעצלות ולא עשו כהוגן כיון שזריזין מקדימין עדיף על הידור מצוה‪ ,‬על כן נחסרה אות‬                                                 ‫בהקדם‪ ,‬מחמת הסברה של זריזין מקדימין‪.‬‬
                                                                                                                                                           ‫‘שני דינים’ בזריזין מקדימין‬
‫משמם [וברבינו בחיי שכתב דכיון שהיו יכולים להפסיד לגמרי על כן נענשו‪ ,‬כיון שיכלו להפסיד המצוה]‪.‬‬         ‫ולפי”ז דיש שני דינים בזריזין מקדימין‪ ,‬גם דין בחפצא במצוה שזמנה נקבע כמוקדם מבין שני זמנים שונים‪,‬‬
                                                                                                      ‫ומלבד זאת דין בגברא שיקיים המצוות בזריזות ובמהירות‪ ,‬ויתבארו בזה דברי הראב”ד‪ ,‬דס”ל דאף דבשבת לא‬
                                   ‫אמירה נעימה ‪ -‬מחלוקת אברהם ושרה‪ ,‬משה וציפורה‪ ,‬משה ויתרו‬            ‫אמרה תורה בבוקר והחפצא דמצוה אינה מחויבת להעשות בזמן המוקדם‪ ,‬מ”מ עדיין יש חיוב על הגברא להזדרז‬
                                                                                                      ‫לעשיית המצוה‪ ,‬ולכן ס”ל לרדב”ז דאף דדברי המרדכי אמת‪ ,‬מ”מ עדיין מחויב להקדים בשבת לביהכנ”ס מדין‬
‫החת”ס בשני מקומות [לפחות] מביא דנחלקו בנידון זה אבות האומה‪ ,‬דלענין המלאכים שבאו לבקר את אברהם‪,‬‬
                                                                                                                                                                    ‫זריזין של הגברא‪.‬‬
‫כתוב ‘מהרי שלש סאין קמח סולת לושי ועשי עוגות’ ודנו הראשונים האם היה זה קמח או סולת‪ ,‬דרש”י ס”ל‬                                            ‫חידוש נוסף ברדב”ז – ‘זריזין’ ‘והידור מצוה’ מי קודם‬
                                                                                                      ‫חידוש נוסף בענין זריזין אומר הרדב”ז במקום אחר [ח”ד יג’]‪ ,‬דמי שיושב בבית האסורים ונתן לו השר יום‬
‫דהקמח היה לבישול והסולת לאפיה [והסולת נקי יותר מהקמח‪ ,‬וברש”י בב”מ פז‪ .‬ביאר אחרת מהו סולת ומהו‬         ‫אחד לצאת ולהתפלל במנין‪ ,‬דלא ימתין לא ליום הפורים ולא ליום הכיפורים אלא יצא מיד ויתפלל במנין תפילה‬
                                                                                                      ‫הראשונה שבאה לו‪ ,‬עכ”ד‪[ ,‬הובא בבאה”ט או”ח צ’ סקי”א‪ ,‬וכן פסק המשנ”ב צ’ סקכ”ח‪ ,‬והחכם צבי בסימן קו’‬
‫קמח]‪ ,‬אמנם החת”ס ביאר [בפתיחה למסכת חולין וע”פ הרמב”ן עה”ת שם] דאברהם ציוה לעשות העוגות מקמח‬          ‫חלק על הרדב”ז והובא בקצוה”ח סימן קד’ סק”ב]‪ .‬ואכן כדבריו מוכח בגמ’ בר”ה [לב‪ ]:‬דאמרינן שם דקוראים‬
                                                                                                      ‫את ההלל בשחרית ואף שבמוסף יש ‘ברוב עם’ מ”מ זריזין מקדימין עדיף‪ ,‬ומוכח מגמ’ זו שזריזין מקדימים עדיף‬
‫כיון דעדיף זריזין למצוות מהידור מצוה ולכן אף שאינו פת נקיה כסולת מ”מ עדיף להזדרז ליתן לאורחים ואפילו‬
                                                                                                                                                               ‫על הידור של ‘ברוב עם’‪.‬‬
‫פת שאינה נקיה‪ ,‬אבל שרה סברה דעדיף הידור על זריזין ולכן ניפתה ועשתה סולת ורק אז אפתה ממנו עוגות‪ ,‬אלא‬                                                  ‫בקידוש לבנה עדיף ברוב עם על זריזין‬
                                                                                                      ‫והנה‪ ,‬בבאור הלכה כתב [תכו’ ד”ה ‘אלא’] דאם בעוד כמה ימים יוכל לומר קידוש לבנה ברוב עם‪ ,‬הרי זה ימתין‬
‫דאז פירסה נדה ולא יכלה להביאו‪ .‬ובזה מבאר החת”ס הפסוק ‘ולחם עצלות לא תאכל’ דאיתא במדרש דנדרש‬           ‫עד היום העשירי לחודש כדי לקדש הלבנה ברוב עם ואף דזריזין מקדימין‪ ,‬ותימה שהרי בגמ’ מוכח דזריזין עדיף‬
                                                                                                      ‫על ברוב עם‪ ,‬וא”כ מדוע דוחה קידוש לבנה כדי לברך ברוב עם‪[ .‬אולם במסקנת הדברים כתב המשנ”ב בסק”כ‬
‫על שרה אמנו‪ ,‬וביאורו דכיון שנתמהמה כדי להביא לחם משובח ולא נזדרזה ליתן מיד משאינו מהודר הוי לחם‬       ‫ובשעה”צ סקכ”א דלעולם יקדים ולא ימתין לא למוצ”ש ולא לרוב עם‪ ,‬ובפרט בימות החורף דהזריז לקדש הרי‬

‫עצלות‪ ,‬ועל כן לא נאכל הלחם שהרי פירסה נדה‪ ,‬ואילו היתה מזדרזת ומביאה מיד וללא ההידור טרם שפירסה‬                                                                          ‫זה משובח]‪.‬‬
                                                                                                                                              ‫זריזין בצורת המצוה עדיף על זריזין של הגברא‬
                                   ‫נדה‪ ,‬היה הלחם נאכל ולא נטמא‪.‬‬                                       ‫ואף דרבו התירוצים על קושיה זו אענה אף חלקי בזה‪ ,‬וזאת ע”פ מה שייסדנו לעיל דיש שני דינים ב’זריזין‬

‫כמו”כ מבאר החת”ס במקום אחר ע”פ נידון זה את עיכוב משה במילת בנו בהגיעם למלון‪ ,‬דמשה רבינו סבר‬

‫דעדיף למול בנו בברזל שהוא הידור מצוה וכדפסק הרמב”ם ‘ומצוה מן המובחר למול בברזל’ ועדיף הידור‬

‫מזריזין‪ ,‬אמנם ציפורה סברה דעדיף למולו מיד ואפילו בצור ולהפסיד מעלת ההידור‪ ,‬כיון שזריזין מקדימין‪.‬‬

‫ויש לתלות זב”ז‪ ,‬דמהיכן ידעה ציפורה שזריזין עדיף על הידור‪ ,‬וצריך לומר שראתה כן בבית אביה דכשקורא‬

‫אביה יתרו למשה אינו מכין לו כלום אלא קראן לו ויאכל לחם‪ ,‬לחם בלבד‪ ,‬לומר לך דעדיף ליתן לו מיד לחם ולא‬

                                   ‫לטרוח ולהדר אחר סעודה נאה‪ ,‬ומכיון שראתה ציפורה שבזכות מעשה‬

                                   ‫אביה נלקחה לאשתו של משה‪ ,‬על כן הבינה שגם כעת זריזין עדיף על‬

    ‫קרן אורה ‪ -‬הדף היומי‬                                       ‫הידור ועדיף למולו מיד בצור‪.‬‬
                                   ‫ויש להוסיף פלפול נאה‪ ,‬דיתרו ממשיך לשיטתו כשמציע למשה למנות‬
‫עוזרים לכם לסיים את הש"ס!‬          ‫שופטים תחתיו [בפרשת יתרו]‪ ,‬דגם משה ידע את עצת יתרו למנות‬
                                   ‫שופטים נוספים‪ ,‬אלא דכיון שיש דין לילך אחר בי”ד יפה‪ ,‬סבר משה‬
  ‫יש לך שאלה על הדף? חוסר בהירות?‬  ‫דמשום הידור מצוה עדיף שהוא ידון לבדו ואף שזריזין מקדימין‪ ,‬ולכן‬
     ‫סתם מתקשה בקטע גמרא?‬          ‫יתרו לשיטתו שעדיף זריזות על הידור וביקש למנות עוד דיינים משא”כ‬

     ‫יש מי שיעזור!‬

‫המוקד הטלפוני לשאלות על הדף היומי‬  ‫משה לשיטתו דס”ל במילת בנו דהידור עדיף על זריזין [שהרי נתעכב‬
                                   ‫במלון] ועל כן סבר מתחילה שהוא ידון את העם בהידור ועדיפא מ’זריזין‬
    ‫‪04-6641505‬‬

                                   ‫מקדימין’‪ .‬והדברים נפלאים‪.‬‬

         ‫ניתן לקבל את העלון ישירות למייל‬
‫נא לפנות לכתובת‪kerenora456@gmail.com :‬‬

                                                                                                      ‫המשך מעמוד קודם‬  ‫מעשה רב‬
‫כלרבבמורהת?יא‪,‬יןאעלמדי‪.‬ר‪,‬כחאופן‪.‬עשםעשלהאיהנויכלביושדמבאפהיזאוהשמניאריאמדלבחץרסיולםמישלםש‪.‬םא‪.‬יהנאםשיבנלמייהלוםדגונביהר‪,‬ם‪.‬שפאינתיייםמ‪.‬וכןאבבלשועםתהאוזפןק‪.‬ןתאנמוכהיו‪ ,.‬ושכילנייכךם ו[אהבביורל‪,‬אלשהאיותתותוראתהיודאל‪-‬ומטמוורע]‪.‬דתיאום"ומוילראימרמירשם"איו‪,‬לשק"ניויםהםי‪.‬וי והליהמיומאואלורומרואתות‪-‬רובעתורדקביזרעאקיהתעישהשמימשםמשיולםהשיבלאדהייאלריורבליןעעוללהיוםה"םא‪.‬רוץביןויההיליכלן"ה‬
‫כהשימשנייהינייםשוםבנפההייו‪,‬אהוכהדדסיאיתליכמלאונומתער‪,‬אשללתטגהחודןאודולילםחתמותלרךדהבארמתזדויהבמושזרלוין‪.‬םפלשארוסבוטיירייעצם‪.‬םח‪.‬קאבםלאנזשראהליהאדפםשולטשםשממטהר נתןברשאול כתשלולועמלחרז‪,‬ת"בלעימקמאורהרהומסתט‪,‬תרכשתלוהםתםשהמלפאיהשרוימטםאוהלרועשותללםבה‪.‬יניאאותלממארוותהתוהח‪.‬תפ וץלחמיויעם‪,‬דירםואלייםמיאםנוועלדשנכימם‪.‬החשווץנהמזההס‪,‬תיכשלועתוםד‬
‫[מתוך הספר 'מפיק מרגליות']‬                                                                            ‫דבר דומה מצאנו לגבי המאורות‪ .‬לשם מה נבראו המאורות? איזו שאלה‪ .‬ברור‪ ,‬כדי להאיר‪.‬‬
   1   2