Page 2 - מפיק מרגליות תצוה תשפא
P. 2
מקדימין’ דיש דין אחד בזריזין שקובעים על פיו במקום ספק מתי זמן מצותה ,ואמרינן דחיובה בזמן הראשון על הפרשה ועל הדף
שבא לפנינו כיון שהתורה קבעה את זמני המצוה על פי הכלל של זריזין מקדימין למצוות ,ודין שני בזריזין ,דיש הרה"ג רבי מאיר מרגלית שליט"א ,מחבר ספר 'מאיר נתיבים'
את הכבש האחד תעשה בבוקר – זריזין מקדימין
חיוב על הגברא לעשות המצוה מיד ובזריזות ולא לדחותה.
הרמ”א [רפא’ ס”א] הביא מהמרדכי [שבת סי’ שצח’] שבקרבן תמיד של שחר כתוב בתורה ‘בבוקר בבוקר’
ולפי”ז יש לומר דבגמ’ בר”ה הנידון מתי זמן אמירת ההלל האם בשחרית או מוסף וצדדי הספק הם בצורת קביעת כלומר להקדימו ולא לאחרו ,משא”כ בתמיד של שחר בשבת לא נאמר בבוקר אלא ‘וביום השבת’ ולשון זה משמע
המצוה ,כשיש בתורה שני כללים סותרים האם להקדימה משום זריזין או לאחרה משום ‘ברוב עם’ ,בזה אמרינן איחור ,ועל כן בשבת מאחרין יותר לבוא לבית הכנסת מבחול.
שיטת הרדב”ז דאף בשבת מקדימין לביהכנ”ס
בגמ’ דזריזין עדיף ומגלה לנו שזמן ההלל הוא בשחרית ולא במוסף ,אבל בקידוש לבנה שיש לפני הגברא ספק
בשו”ת הרדב”ז ח”ב סימן תריד’ כתב על דברים אלו ‘ואע”פ שהראיתי פנים לטעם המנהג לקיים דברי הראשונים
נקודתי אם לקדשה מיד מדין זריזין או לאחרה בשביל ברוב עם ,כיון שהוא ספק מקומי על הגברא ואינו נידון על וכל שכן דברי רב האי גאון שדבריו דברי קבלה [דבשבת מאחרים התפילה] ,לא תחשוב שאני סבור שמנהג יפה
הוא אלא מנהג בלתי הגון אלא ישכים לתפילה בשבת כמו בשאר ימים ואפילו לפי הטעם דביום משמע איחור
החפצא דמצוה ,אין להוכיח מהגמ’ בר”ה ששם הוא ספק בצורת המצוה [ומה שהביא הרמ”א מהתרוה”ד דלהמתין מ”מ זריזין מקדימין למצוות ,עכ”ל .ולכאו’ כיון שהרדב”ז מודה דבשבת זמן התמיד הוא באיחור וכמו”כ התפילה
כדמוכח בקראי ,א”כ מדוע מדין זריזין יקדים להתפלל והרי אדרבא אמרה תורה שיכול לאחרו ,וצריך לעיין
למוצ”ש שהוא בבגדים נאים ואף דזריזין מקדימין ,דאפשר ד’הידור’ שאני מ’ברוב עם’] ,ולפי”ז נמצא דגם אין
בזה.
ראיה לנידון הרדב”ז במי שנמצא בבית האסורים מהגמ’ בר”ה ,כיון שהנידון של בית האסורים הוא ספק נקודתי [ואף ממשיך הרדב”ז ושואל שהרי בקרבן התמיד כתוב ‘בבוקר’ רק פעם אחת ,וא”ת שני פעמים ‘בבוקר’ היינו
פעם בפרשת תצוה ופעם בפרשת צו ,א”א לומר כן דלא חשיב שני פעמים ,ואולי מתבסס על הפסוק בפרשת צו
של אותו אדם ולא על ספק אמיתי מהו זמן קיום המצוה[ ,ואכן באמת החכ”צ חולק על הרדב”ז]. ‘ובער עליה הכהן עצים בבוקר בבוקר וערך עליה העולה’ [ויש הפנו לפסוק ביחזקאל מו’ יג’ דכתוב שם פעמיים
ראיה מנשיאים לנשיאים ‘בבוקר’].
זריזין דין בחפצא דמצוה
והנה עה”פ ‘והנשאים הביאו’ [שמות לה’ כז’] בפשוטו ,שהביאו הנשיאים תרומה למשכן ,אמנם בתרגום יונתן והנה בגמ’ בפסחים [ד ].מקשינן ‘ולבדוק משית [נבדוק את החמץ בשעה שישית] וכי תימא זריזין מקדימין למצות
[ועל כן לא ממתין לשעה שישית] נבדוק מצפרא [שיבדוק בבוקר ומדוע מקדימין ללילה קודם ,ומתרץ] בשעה
בן עוזיאל כתב דהנשיאים היינו עבים ,והביאו העננים עימהם אבנים טובות למשכן ,ונראה להוכיח נידון הנשיאים שבני אדם מצויין בבתיהם ואור הנר יפה לבדיקה’ ע”כ הגמ’ .ולכאו’ מדוע שנקדים את זמן המצוה משום זריזין,
דכיון שלא הגיע זמן איסורו מה שייך לומר זריזין ,דזריזין אומרים להקדים לתחילת זמנו ,אבל לא כשזמנו אינו
מנשיאים [עננים המחייבים להזדרז בקידוש לבנה שמא תתכסה מהנשיאים כפשוטו] ,שהרי הנשיאים הביאו את ידוע לנו ,וכן הקשה הגרמ”ד סולובייצ’יק זצ”ל ,והביאור ,דכיון שאיננו יודעים מתי הוא זמן הביעור ,א”כ הדין
זריזין יגלה לנו מהו הזמן ,דהמצוה נקבעת על פי הכלל של זריזין וממילא זמנו בבוקרו של יד’ ,דהכלל של זריזין
נדבתם באיחור וכמ”ש ברש”י לקמן בפרשת ויקהל דנתעצלו בהבאתם ועל כן נכתבו חסר ‘נשאים’ ,וביאר הגרי”ז אינו רק חיוב זריזות על הגברא ,אלא דיני התורה בנויים ומבוססים על כלל זה והוא צורת החפצא דמצוה.
וכן מצינו במס’ מגילה [ו ]:דבשנה מעוברת י”א דעושים את הפורים באדר הראשון משום דזריזין מקדימין
שהנשיאים חשבו שעושים בכך הידור שיביאו נדבתם באחרונה וישלימו את כל החסר ,וא”כ מוכח מהנשיאים למצוות [אין מעבירין על המצוות] ,ולכאו’ אם אינו זמנו מה שייך זריזין ,וע”כ שזריזין מקדימין היא סברה גם
לקבוע זמן חיוב ,ולא רק במצוה שיש לה זמן להקדים לעשותה ,אלא אף מצוה שאין לה זמן ,נקבע זמן חיובה
דהתורה חישבה למעשיהם כעצלות ולא עשו כהוגן כיון שזריזין מקדימין עדיף על הידור מצוה ,על כן נחסרה אות בהקדם ,מחמת הסברה של זריזין מקדימין.
‘שני דינים’ בזריזין מקדימין
משמם [וברבינו בחיי שכתב דכיון שהיו יכולים להפסיד לגמרי על כן נענשו ,כיון שיכלו להפסיד המצוה]. ולפי”ז דיש שני דינים בזריזין מקדימין ,גם דין בחפצא במצוה שזמנה נקבע כמוקדם מבין שני זמנים שונים,
ומלבד זאת דין בגברא שיקיים המצוות בזריזות ובמהירות ,ויתבארו בזה דברי הראב”ד ,דס”ל דאף דבשבת לא
אמירה נעימה -מחלוקת אברהם ושרה ,משה וציפורה ,משה ויתרו אמרה תורה בבוקר והחפצא דמצוה אינה מחויבת להעשות בזמן המוקדם ,מ”מ עדיין יש חיוב על הגברא להזדרז
לעשיית המצוה ,ולכן ס”ל לרדב”ז דאף דדברי המרדכי אמת ,מ”מ עדיין מחויב להקדים בשבת לביהכנ”ס מדין
החת”ס בשני מקומות [לפחות] מביא דנחלקו בנידון זה אבות האומה ,דלענין המלאכים שבאו לבקר את אברהם,
זריזין של הגברא.
כתוב ‘מהרי שלש סאין קמח סולת לושי ועשי עוגות’ ודנו הראשונים האם היה זה קמח או סולת ,דרש”י ס”ל חידוש נוסף ברדב”ז – ‘זריזין’ ‘והידור מצוה’ מי קודם
חידוש נוסף בענין זריזין אומר הרדב”ז במקום אחר [ח”ד יג’] ,דמי שיושב בבית האסורים ונתן לו השר יום
דהקמח היה לבישול והסולת לאפיה [והסולת נקי יותר מהקמח ,וברש”י בב”מ פז .ביאר אחרת מהו סולת ומהו אחד לצאת ולהתפלל במנין ,דלא ימתין לא ליום הפורים ולא ליום הכיפורים אלא יצא מיד ויתפלל במנין תפילה
הראשונה שבאה לו ,עכ”ד[ ,הובא בבאה”ט או”ח צ’ סקי”א ,וכן פסק המשנ”ב צ’ סקכ”ח ,והחכם צבי בסימן קו’
קמח] ,אמנם החת”ס ביאר [בפתיחה למסכת חולין וע”פ הרמב”ן עה”ת שם] דאברהם ציוה לעשות העוגות מקמח חלק על הרדב”ז והובא בקצוה”ח סימן קד’ סק”ב] .ואכן כדבריו מוכח בגמ’ בר”ה [לב ]:דאמרינן שם דקוראים
את ההלל בשחרית ואף שבמוסף יש ‘ברוב עם’ מ”מ זריזין מקדימין עדיף ,ומוכח מגמ’ זו שזריזין מקדימים עדיף
כיון דעדיף זריזין למצוות מהידור מצוה ולכן אף שאינו פת נקיה כסולת מ”מ עדיף להזדרז ליתן לאורחים ואפילו
על הידור של ‘ברוב עם’.
פת שאינה נקיה ,אבל שרה סברה דעדיף הידור על זריזין ולכן ניפתה ועשתה סולת ורק אז אפתה ממנו עוגות ,אלא בקידוש לבנה עדיף ברוב עם על זריזין
והנה ,בבאור הלכה כתב [תכו’ ד”ה ‘אלא’] דאם בעוד כמה ימים יוכל לומר קידוש לבנה ברוב עם ,הרי זה ימתין
דאז פירסה נדה ולא יכלה להביאו .ובזה מבאר החת”ס הפסוק ‘ולחם עצלות לא תאכל’ דאיתא במדרש דנדרש עד היום העשירי לחודש כדי לקדש הלבנה ברוב עם ואף דזריזין מקדימין ,ותימה שהרי בגמ’ מוכח דזריזין עדיף
על ברוב עם ,וא”כ מדוע דוחה קידוש לבנה כדי לברך ברוב עם[ .אולם במסקנת הדברים כתב המשנ”ב בסק”כ
על שרה אמנו ,וביאורו דכיון שנתמהמה כדי להביא לחם משובח ולא נזדרזה ליתן מיד משאינו מהודר הוי לחם ובשעה”צ סקכ”א דלעולם יקדים ולא ימתין לא למוצ”ש ולא לרוב עם ,ובפרט בימות החורף דהזריז לקדש הרי
עצלות ,ועל כן לא נאכל הלחם שהרי פירסה נדה ,ואילו היתה מזדרזת ומביאה מיד וללא ההידור טרם שפירסה זה משובח].
זריזין בצורת המצוה עדיף על זריזין של הגברא
נדה ,היה הלחם נאכל ולא נטמא. ואף דרבו התירוצים על קושיה זו אענה אף חלקי בזה ,וזאת ע”פ מה שייסדנו לעיל דיש שני דינים ב’זריזין
כמו”כ מבאר החת”ס במקום אחר ע”פ נידון זה את עיכוב משה במילת בנו בהגיעם למלון ,דמשה רבינו סבר
דעדיף למול בנו בברזל שהוא הידור מצוה וכדפסק הרמב”ם ‘ומצוה מן המובחר למול בברזל’ ועדיף הידור
מזריזין ,אמנם ציפורה סברה דעדיף למולו מיד ואפילו בצור ולהפסיד מעלת ההידור ,כיון שזריזין מקדימין.
ויש לתלות זב”ז ,דמהיכן ידעה ציפורה שזריזין עדיף על הידור ,וצריך לומר שראתה כן בבית אביה דכשקורא
אביה יתרו למשה אינו מכין לו כלום אלא קראן לו ויאכל לחם ,לחם בלבד ,לומר לך דעדיף ליתן לו מיד לחם ולא
לטרוח ולהדר אחר סעודה נאה ,ומכיון שראתה ציפורה שבזכות מעשה
אביה נלקחה לאשתו של משה ,על כן הבינה שגם כעת זריזין עדיף על
קרן אורה -הדף היומי הידור ועדיף למולו מיד בצור.
ויש להוסיף פלפול נאה ,דיתרו ממשיך לשיטתו כשמציע למשה למנות
עוזרים לכם לסיים את הש"ס! שופטים תחתיו [בפרשת יתרו] ,דגם משה ידע את עצת יתרו למנות
שופטים נוספים ,אלא דכיון שיש דין לילך אחר בי”ד יפה ,סבר משה
יש לך שאלה על הדף? חוסר בהירות? דמשום הידור מצוה עדיף שהוא ידון לבדו ואף שזריזין מקדימין ,ולכן
סתם מתקשה בקטע גמרא? יתרו לשיטתו שעדיף זריזות על הידור וביקש למנות עוד דיינים משא”כ
יש מי שיעזור!
המוקד הטלפוני לשאלות על הדף היומי משה לשיטתו דס”ל במילת בנו דהידור עדיף על זריזין [שהרי נתעכב
במלון] ועל כן סבר מתחילה שהוא ידון את העם בהידור ועדיפא מ’זריזין
04-6641505
מקדימין’ .והדברים נפלאים.
ניתן לקבל את העלון ישירות למייל
נא לפנות לכתובתkerenora456@gmail.com :
המשך מעמוד קודם מעשה רב
כלרבבמורהת?יא,יןאעלמדי.ר,כחאופן.עשםעשלהאיהנויכלביושדמבאפהיזאוהשמניאריאמדלבחץרסיולםמישלםש.םא.יהנאםשיבנלמייהלוםדגונביהר,ם.שפאינתיייםמ.וכןאבבלשועםתהאוזפןק.ןתאנמוכהיו ,.ושכילנייכךם ו[אהבביורל,אלשהאיותתותוראתהיודאל-ומטמוורע].דתיאום"ומוילראימרמירשם"איו,לשק"ניויםהםי.וי והליהמיומאואלורומרואתות-רובעתורדקביזרעאקיהתעישהשמימשםמשיולםהשיבלאדהייאלריורבליןעעוללהיוםה"םא.רוץביןויההיליכלן"ה
כהשימשנייהינייםשוםבנפההייו,אהוכהדדסיאיתליכמלאונומתער,אשללתטגהחודןאודולילםחתמותלרךדהבארמתזדויהבמושזרלוין.םפלשארוסבוטיירייעצם.םח.קאבםלאנזשראהליהאדפםשולטשםשממטהר נתןברשאול כתשלולועמלחרז,ת"בלעימקמאורהרהומסתט,תרכשתלוהםתםשהמלפאיהשרוימטםאוהלרועשותללםבה.יניאאותלממארוותהתוהח.תפ וץלחמיויעם,דירםואלייםמיאםנוועלדשנכימם.החשווץנהמזההס,תיכשלועתוםד
[מתוך הספר 'מפיק מרגליות'] דבר דומה מצאנו לגבי המאורות .לשם מה נבראו המאורות? איזו שאלה .ברור ,כדי להאיר.
