Page 2 - מפיק מרגליות מקץ תשפב
P. 2
ויאמר אל אחיו הושב כספי וגם הנה באמתחתי’ ,ופרש”י דאחד האחים הוא לוי ,ובהמשך הפסוקים על הפרשה ועל הדף
כשהאחים מריקים שקיהם כתוב [שם לה’] ויהי הם מריקים שקיהם והנה איש צרור כספו בשקו’ ,ויש הרה"ג רבי מאיר מרגלית שליט"א ,מחבר ספר 'מאיר נתיבים'
ויקח מאתם את שמעון -הרוגי לוד
כאן כמה תמיהות ראשית ,מי אמר לרש”י שמי שפותח הוא לוי [ואמנם רש”י כתב שהוא יחיד ,והא
בפרשתנו אנו מוצאים שהאחים נותנים את שמעון במאסר עד שישובו עם בנימין ,ובמשך חכמה דימה
גופא] ,ומדוע רק הוא פתח שקו ואילו שאר האחים מצאו רק כשהגיעו לא”י את כספם ,ומדוע אצל לוי ענין זה למשנה בסוף תרומות [פ”ח פי”ב] ובירושלמי שם [וכן הוא בתוספתא פ”ז הכ”ג] דאמרינן שם
‘סיעה שהיו אומרים תנו לנו אחד מהם וכו’ ואם לא נהרוג את כולכם יהרגו כולם ולא ימסרו’ וא”כ
כתוב בפי אמתחתו ואילו אצל כולם כתוב כספו בשקו ולא הפי האמתחת [רמב”ן] ,ועוד מהו הכפילות היאך כאן מסרו את שמעון ועל כרחך שיוסף הוא שלקחו בע”כ ולא האחרים מסרוהו ,דאל”ה היה אסור
להם למסור את שמעון למשמר .וכן כתב הרבינו בחיי [מב’ כד’] דמשמעון למדים דין זה דיוסף אסרו
‘הושב כספי וגם הוא באמתחתי’. ולא האחים בגלל שאסור למסור לעכו”ם[ .וודאי שגם היה מותר לשמעון למסור את עצמו ליוסף ,וכמו
לוי מצא גם את כספו וגם את כסף שמעון שמצינו באחים בלוד שמסרו עצמם ליתה כדי להציל את כלל ישראל].
ובאמת בשם הגרי”ז אומרים [הובא בגבורות יצחק] דעל כן ‘ויאסוף אותם אל משמר שלושת ימים’
והביאור ,דכיון ששמעון היה האח הקרוב של לוי ושמעון נשאר בבית יוסף ,א”כ להיכן יחזירו את כספו כלומר הכניס את כולם לבית הסוהר ,וא”כ לא חשיב שמסרו אחד מהם ,כיון שאם כולם נמצאים בתוכו
לא חשיב שהם מוסרים אותו אלא הוא שחרר אותם ,ואף שהשאירו את שמעון ,אין הביאור שמסרו אותו,
של שמעון [ולהראות בזה לאחים את אמיתות דברי יוסף] ,ולכן הניחו את כספו של שמעון בשקו של
אלא הצליחו להשתחרר ע”י מה שהוא נשאר שם במקומו.
לוי ,ואמנם ללוי היה גם את כספו שלו שהחזירו לו כמו לכל האחים שהשיבוהו אל מקומו בתחתית השק, ודמי למש”כ הפני יהושע בהקדמה לספרו ,שמתאר שם את הנס הגדול שאירע עימו בריש חודש כסליו
[ג’] שנפל במפולת בתים וקיבל על עצמו להוציא את ספרו ‘פני יהושע’ ולהתעמק בלימוד העיון ,וכתב
וכיון שרק לבסוף הוחלט ששמעון נשאר במצרים ע”כ הניחו את צרור כספו של שמעון בשקו של לוי שם ‘ורבים אשר המיתו ברמיסתם יותר מאשר בראשונה ,אף דלא הוי סגי בלאו הכי שכוונתם להציל
ולפיקוח הגל’ ובדבריו נראה ,דכיון שכבר כולם היו בסכנה והיו שם מתים רבים ,אף שדרכו עליהם
בפתח השק‘ ,בפי אמתחתו’ והיינו במקום הפתיחה של השק ,ולכן לוי כשפתח במלון את שקו רק הוא המצילים מ”מ כוונתם להצלה ,ובאופן זה שרי ,וה”ה לדברי הגרי”ז דלשחרר עצמם ע”י שמשאירים
ראה את הכסף המושב ,אבל לא היה זה באמת כספו שלו אלא כספו של שמעון ,ומכיון שראה שנגעו לו אחד בשב ואל תעשה הוא קיל טפי.
ויש שדחו את דימוי הגרי”ז והמש”ח לתוספתא בתרומות ,דאין לדמות מיתה למאסר ,והיו יכולים למסור
בשק חיפש בשק שלו ומצא את שק הכסף שלו עצמו במקומו בתחתית השק ,אבל שאר האחים לא פתחו את שמעון כיון שלא מוסרו למיתה אלא לשבי ,וכן כתב האדר”ת בתחילה ,ואח”כ דחה דבריו מדאמרינן
בב”ב ‘שבי קשה מכולם דכולהו איתנייהו ביה’ משמע שלמסור לשבי הוא חמיר טפי ,וכפי שדימה זאת
שקם כיון שלא מצאו דבר בפי אמתחתם ,ובזה יובן היטב דבתחילה אמר ‘וירא את כספו והנה הוא בפי
הרבינו בחיי.
אמתחתו’ וזה היה כספו של שמעון שהניחו לו בפתח שקו ,ואח”כ מוסיף ואומר ‘הושב כספי וגם הנה [ועוד אפשר לומר ,דהרי מצינו כבר פעם אחת שיעקב משתמש כביכול עם בניו להציל אחד את חברו,
שהרי כשהלכו לעשו עמדו לאה וילדיה ראשונים ורחל וילדיה אחרונים ,וא”כ היה כאן מצב שבני לאה
באמתחתי’ כלומר גם כספי הושב והוא למעלה ומלבד זה ‘וגם הנה באמתחתי’ כלומר ,שיש לו גם בתוך הצילו את שאר השבטים ,וא”כ כיון שכבר מצינו בעבר הצלת בני לאה את בני רחל ,א”כ כמו שבפעם
השק פנימה עוד כסף [ובזה יובן מדוע לא כתוב כשלוי מוצא את הכסף ‘צרור כספו’ [ופרש”י קשר הראשונה עומד ראובן ומציל את בני רחל ,כמו”כ עומד כעת שמעון ומציל את בני רחל].
מי הוא המעשר מהשבטים – תלוי ממי מתחילים
כספו] כמו שכתוב אצל האחים ,כיון שהם הכירו את צרור כספם לפי הקשירה ,אבל קשירה זו היתה
ובדרך חידוד יש לומר ,דאמרינן במדרש ,דשאל מין אחד את רבי יהושע היכן מצינו דיעקב אבינו נתן
קשירה של שמעון ולא היתה מוכרת ללוי ,ועל כן כתוב רק וירא את ‘כספו’ ולא ‘צרור כספו’]. מעשר מבניו ,וענה לו רבי יהושע שנתן את לוי ,ומבנימין שיצא אחרון הרי הוא כראשון ועשירי לו הוא
לוי ,עכ”ד המדרש ,וא”כ יעקב בחר את לוי למעשר דוקא לאחר שידע יעקב שיוסף חי ,אבל כעת קודם
חידה לחנוכה שידעו שיוסף חי א”כ אם מתחיל מבנימין הרי העשירי ממנו הוא שמעון ,ולכן כאשר האחים לא יודעים
את מי להפריש למעשר כדי שיוכלו לחזור לאביהם הרי הם נותנים את המעשר לאביהם את שמעון .ובזה
היאך יתכן שידליקו נרות חנוכה שמונה ימים אבל תשעה נרות ,והיאך יתכן שידליקו תשעה נרות יבואר גם מדוע אומר ראובן את שתי בני תמית ,דכיון שיעקב מפחד לשלוח את בנימין שמא יארע עימו
אסון בדרך ,א”כ אומר ראובן ליעקב שאם ימות בנימין נמצא שראובן הוא העשירי לשבטים [מהסוף]
ושמונה ימים. ויהיה הוא המעשר ולכן את שתי בני תמית ,ועל כן ראובן מבטיח ליעקב שיחזיר את בנימין דלא”ה יהיה
מצינו בגמ’ [ב”ק נה ].דהמילה טוב הובאה לראשונה במילים ‘וירא אלקים את האור כי טוב’ ,והקשר הוא המעשר.
לא חששו ליתן את שמעון בלא לוי
לחנוכה הדוק ,שהרי המילה טוב שהובאה לראשונה כאן בענין ‘האור’ ,וטמון בה את הסיפרה שמונה ועוד יש לומר דאפשר והאחים נתנו לו את שמעון ,ומה שהותר להם לתיתו כיון שכאן לא רצה לקחתו
בשבי ,אלא רצה להשאירו כערבון עד שיביאו לו את בנימין ,וכבר מתחילה היה נראה שאינו צריך איש
ותשע ,ט-תשע וב-שמונה .ובדרך הפשט מרומז כאן מצות נר חנוכה שמדיליקים בה שמונה נרות אלא את בנימין ,וכיון שרצונו בבנימין ואם יהרוג את שמעון לא יקבל את בנימין על כן סמכו עליו שלא
יאונה לו מאומה ,ובפרט ששמעון הוא אח קרוב ללוי ,וכמו שמצינו דאמרו ‘איש אל אחיו’ הם שמעון
והתשיעי הוא השמש. ולוי ,וכן לקח יוסף את שמעון כיון שרצה להפרידו מלוי [כפרש”י] והרי הם כאחד וכמ”ש ‘שמעון ולוי
אחים’ ,וא”כ כיון שלקחו את שמעון לא חשיב שלקחו את כולו כיון שהשאיר מקצתו בחוץ והיינו את
ועוד בדרך רמז ,בא לומר שפעמים ידליקו שמונה נרות בתשעה ימים ,ופעמים ידליקו תשעה נרות לוי ,ולוי ודאי ימהר ויזדרז לפדות את אחיו קרובו ע”י שיביא את שמעון.
יוסף נתן את כספו של שמעון ללוי
בשמונה ימים ,והיאך. ועל דרך הדרש יש להוכיח שיוסף מסר את כספו המושב של שמעון-ללוי ,והראה לו בזה שמתכונן להחזיר
לו את שמעון ,שהרי אם יהרגנו מדוע מסר לו את כספו ,והדבר מדויק בפסוקים נפלא ,וכדלקמן.
והנה כתב המנח”ח במצוה שא’ חידוש גדול ,דכשיחזרו לקדש ע”פ הראייה יעשו את חנוכה תשעה ימים דהנה כתוב בפסוק [מב’ כז’-כח’] ‘ויפתח האחד את שקו ...וירא את כספו ...והנה הוא בפי אמתחתו...
ככל ספיקא דיומא שהרי גם ביום הראשון וגם ביום התשיעי יהיה ספק ,וא”כ נמצא דיליקו שמונה נרות
בתשעה ימים.
ועוד ידוע בשם האריז”ל דלעתיד לבוא תיפסק הלכה כבית שמאי ,ולכאו’ [כך אומר ‘המנחת אלעזר’
ממונקאטש] לא נבטל את דברי בית הלל ויקיימו
את דברי שניהם ,וא”כ מה יעשו בחנוכה ,ואמר
קרן אורה -הדף היומי הגאון הנ”ל ,דידליקו בכל יום תשע נרות ,וכל יום
ידליקו בתנאי ,כגון ביום הראשון ידליק תשע נרות
עוזרים לכם לסיים את הש"ס! ויאמר ‘יש כאן נר אחד לב”ה ושמונה לב”ש’,
וביום השני יאמר ‘יש כאן שתי נרות לב”ה ושבע
יש לך שאלה על הדף? חוסר בהירות? נרות לב”ש’ וכן הלאה ,א”כ מצינו חנוכה שמונה
סתם מתקשה בקטע גמרא?
ימים ומדליקים בו תשעה נרות.
יש מי שיעזור! והרי פתרון החידה לפניך ,חנוכה תשעה ימים
המוקד הטלפוני לשאלות על הדף היומי ושמונה נרות-כשיטת המנח”ח בחו”ל כשיקדשו
ע”פ הראיה ,וחנוכה שמונה ימים ותשעה נרות-
04-6641505
לעתיד לבוא כשיפסקו גם כב”ש וגם כב”ה.
ניתן לקבל את העלון ישירות למייל
נא לפנות לכתובתkerenora456@gmail.com :
המשך מעמוד קודם מעשה רב
אין הוא מביא תועלת רוחנית כלשהי ,אבל לפחות הציבור נהנה .שוכח את הצרות לכמה שעות. כלשהו ,פשוט לא הצליח .שום חיזוק ,שום רעיון .אפילו לא וורט טוב שאפשר 'למכור'.
כשניגש אליו הדרשן בסוף דרשתו ,נתן לו הרב כמה פרוטות ואמר ,ישנם שלשה סוגי דרשנים .ויש כאלו ,שמדברים ומדברים ,אבל בעצם לא אומרים כלום.
"מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל" [תהלים קמז יט] ,זהו הסוג הראשון .המגיד ילשעשכייאלתו תשבשואיבהם.במאגימדיתםכדאילולהעוששפייםעחעלסדהגצידובולר.עלםדבבניר,הלאהדשם.פיהעלואלהאיקןריאן.דלםיירושארהולנגהועכייעח.צלמוע.ורכרל
אאשחחברראיי לתש"ח.דזיזקבהרוולועאדווידבתודר,,שלאמהתסחהפדיראורסמיארפתולרעיחוצם,קמיוךמ,והבמעהשיצפהםטוילומאהשאילהמירהה.קכובליו"שםה"...לוכאליןל ימגשירדאללי".י[שבר"אמגשיידתממראאכשיד].ת אחד מצפה בתוך תוכו שמישהו יכה על קדקדו ויאמר לו ,כאן טעית ,כאן אין אתה נוהג כשורה.
אם אין מי שיאמר ,עלול הוא לחיות בטעות עד סוף ימיו חלילה.
ישנו סוג אחר של מגיד .הוא מספר סיפורים ומעשיות .בדיחות והלצות .מורח את הזמן .אמנם,
[מתוך הספר 'מפיק מרגליות']
