Page 2 - מפיק מרגליות נצבים תשפא
P. 2
‘ושולחים להם שני תלמידי חכמים להזהירם ולהחזירם אם חזרו ועשו תשובה מוטב’ ע”כ ,ובראב”ד שם ‘טוב הדבר על הפרשה ועל הדף
שתועיל להם תשובה אבל לא מצאתי תשובה מועלת אחר התראה ומעשה’ עכ”ד ,וכן במגדול עוז שם כתב ‘ ואני הרה"ג רבי מאיר מרגלית שליט"א ,מחבר ספר 'מאיר נתיבים'
ושבת עד ה' – לא יאבה ה' סלוח לו
אומר כי טעות סופר היה בספרו וכו’.
דבר ברור הוא דאף דתשובה מעלתה אין סופית ,ומעלה את האדם מטומאה לטהרה ,והופכת מזיד לשוגג ,עבירה
ולדברינו שפיר ,שהרי עיר הנדחת היא עבירה יחידה שכל מהותה היא שנעשית בציבור ,שהרי כל עבירות שבתורה למצוה ,והרי הוא אהוב ומקובל למקום ובמקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים עומדים ,מ”מ לא מועילה
תשובתו למחול לו על עונשין ,שהרי אדם שנתחייב מלקות או מיתה ,אינו יכול להמיר את עונשו בתשובה ,ואף שעשה
אין חילוק בין רבים העושים ליחיד העושה ,מלבד עבודה זרה דהעובדה ביחיד בסקילה ואילו ברבים בסיף כאנשי תשובה הרי עונש מיתה או מלקות לא סרו ממנו .ויש לתמוה ,דאם עקירת הרצון הרי היא כעקירת המעשה ,וכלשון
המסילת ישרים [פ”ד] ,א”כ היאך יתחייב מיתה והרי נמחקו מעשיו כלא היו ואף נעשו עברות למצוות כבתשובה
עיר הנדחת ,וא”כ זו כוונת הרמב”ם ,דכיון שעיר הנדחת היא עבירה של רבים ,וברבים מצינו דתשובה מועלת יותר
מאהבה ,וא”כ היכן הוא כוחה של תשובה.
מתשובת היחיד ,ואף לכפר על מיתת בי”ד [משא”כ בשאר חיובי מיתה שהם חיוב על היחיד ,מלבד עיר הנדחת]. מדוע בזמן ביהמ”ק לא הועילה תשובה לפטור ממיתת בי”ד
ומצינו בזה שתי תשובות באחרונים ,הנו”ב [תשובה לה’] כתב דגזירת הכתוב דבעברות אלו לא יועיל תשובה ללא
פרפרת נאה מיתה ,כיון שרצון הקב”ה שירתע האדם מלעשות עבירה ,ואם יוכל לעשות תשובה ולהפטר לא ירתע מעשיתן ,ויש
להוסיף ,דלדבריו יבואר ענין התראה ,כיון שע”י התראה ושמיעת העונש עי”ז יפרוש האדם מעשיית העברה ואם לא
ונראה לבאר עוד מדוע הוקלו דרכי התשובה בימינו ,וזאת על פי יסוד שכתב המשך חכמה דחטא עבודה זרה חמיר יענש לא יפרוש ,ולכן חסד ה’ הוא שלא יענש אם לא התרו בו ,אבל אם התרו בו הרי קיבל עליו העונש והרי הוא
דלא מועיל עליו תשובה וכמ”ש בפרשתנו ‘לא יאבה ה’ סלוח לו’ וכן בפרשת וילך ‘והסתרתי פני מהם’ ,וביאר כמביא על עצמו את העונש.
החיד”א [טוב עין סימן ו’] דוחה דברים אלו ,וכתב דלא מועיל תשובה לעונשי בי”ד כיון שאין בי”ד יכולים לחקור
באריכות ומתק לשון [דברים לא יז] ,ע”פ השאלה הידועה ,שהרי אדם צריך לפרוש מן החטא בגלל ציווי הקב”ה כליות ולב לדעת שאכן שב בתשובה שלמה ,ואין זה מסור אלא כלפי שמיא ולא כלפי בי”ד ,ואין בי”ד יכולים להוריד
את חלות העונש שנתפס עליו בנאמנותו ,כיון שחל עליו עונש וא”א להסירו ממנו ללא ידיעה ודאית [ואינו כחיסרון
וא”כ מה שייך לצוות על התשובה והרי חייב לילך בדרך הישר ,וביאר דבכל עבירה התיקון אינו בעשייתה וקיומה
נאמנות בעלמא שנאמן לומר שעשה תשובה ,ואפילו לקדש אשה ע”מ שהוא צדיק].
אלא במה שמתרחק לצד הקיצוני ומתרחק מעשייתה וזה לא היה מחוייב ,אבל בע”ז ,התורה החמירה בעצם קיומה מדוע בזמנינו מועיל תשובה גם למיתות בי”ד
מאוד והרחיקה את האדם לקצה הקיצוני ואסרה כל התקרבות אליה ולגורמים לה [כמידת הגאוה ודומיה] ,ועל כן שאלה נוספת בהלכות התשובה ,היאך א”כ בימינו מועילה תשובה ללא עונש ,ודן בזה החת”ס [כתובות ל ,].דהיאך
יתכן הדבר שבזמן ביהמ”ק מי שעבר עבירה שיש בה מיתת בי”ד חייב מיתה ואילו בימינו אין מציאות שיתחייב מיתה
בעזיבתו את הע”ז והליכתו לקצה השני לא מקיים בזה מצות התשובה אלא את עיקר מצוותו שלא לעבוד עבודה
על עבירה זו ,אלא יחזור בתשובה ויכפר לו [ואף שהאמת שבימינו ליכא התראה ,מ”מ נמצא דהקלנו עליו].
זרה ,ולכן תשובתה חמורה. והחת”ס עונה‘ ,ודע שבזמן שביהמ”ק היה קיים אפילו שב תשובת המשקל ונתברר לנו לחסיד עולם ובעל תשובה
גמור וכבר עבר זמן מאה שנים לאחר שעבר העבירה ,אם מביאים אותו לבי”ד ויעידו עליו שאז התרו בו וקיבל
בכל עבירה מצטרף גם שמץ מחשבת עבודה זרה ההתראה הרי הוא נהרג ולא תועיל לו תשובתו ,ובזה קיל ליה השתא דע”י תשובה גמורה מתכפר כיון דליכא
סנהדרין’ ,ומוסיף החת”ס בסוף דבריו ,דאולי אם יראה הקב”ה שתשובתו שלמה יגרום שלא יבואו עדים להעיד עליו
והנה בדרשות הצל”ח בדרוש א’ לסליחות כתב ,דבכל עבירה שאדם עושה במחשבתו כאילו שאין הקב”ה והרי הוא
או שיכשלו בחקירותיהם ,עכת”ד החת”ס.
כעובר ע”ז ,ואף שאין יודע ולא מכוין כן בשעת עשיית העבירה ,מ”מ עבירה בשוגג איכא ,ובעבודה זרה הקב”ה מצרף ובטעם הדבר מדוע תשובה קלה בימינו מזמן ביהמ”ק ,כבר הקדימו המבי”ט [בית אלקים שער התשובה פ”ב] וביאר
דמשתי סיבות תשובה בזמן ביהמ”ק קשה יותר ,וזאת מחמת היות השכינה גלויה והוא מושפע ממנה ישירות ,ולא
מחשבה למעשה ,וממילא וזו כוונת רבי ‘דע מה למעלה ממך’ כלומר שהרי אף שאינך מכוין לע”ז אבל ודאי שכלפי עוד ,שהוא מזלזל בשכינה מצד היותה גלויה בעולם ,והרי הוא כעבד העובר על דברי אדונו בפניו ,עכ”ד[ .ומ”מ יש
לדון בדבריו ,שהרי אף לאחר חורבן ביהמ”ק יש אפשרות להתחייב בקרבן כדמצינו ברבי ישמעאל שכתב על פנקסו
מעלה נעשה כאן רושם של ע”ז ,ע”כ .וכ”כ בתניא [לגר”ז ,פרק כד’] דבכל עבירה שאדם עושה הרי הוא פוגע מידת לכשיבנה ביהמ”ק אביא חטאת שמנה ,וכן מצינו גם ששיך פטור ע”י מיתה וכדפסק הטור בסימן תכד’ דהחובל בחברו
בשבת פטור כיון שאין מת ומשלם ומוכח א”כ דאף בימינו איכא חיוב מיתה ,וכן לענין מלקות מצינו דחל עליו חיוב
מה בלאו של ‘לא יהיה לך’ דהיינו באיסור עבודה זרה במחשבה.
כדאיתא בחו”מ סימן שלח’ ס”ו עי”ש בבית יוסף ובב”ח].
ועפ”ז יש לומר ,דכל החטאים שמצינו בהם עונש [מלקות או מיתה] המעכב על התשובה בזמן ביהמ”ק ,כל זה נבע חילוק נוסף בין זמן ביהמ”ק לזמנינו -כפרת היחיד וכפרת הציבור
ויש לומר בדרך נוספת מדוע תשובה בימינו קלה טפי ,דהנה יש חטא הציבור וחטא היחיד ,דביחיד שעובר עברה יש
מחמת הע”ז שבהם ,אבל לאחר שנתבטל היצה”ר של עבודה זרה בתחילת בית שני [כדאמרינן ביומא סט ,]:נמצא לו משקל אישי שלו משא”כ בחטאות הציבור מצינו שמביאים קרבן אחד על כל ישראל ,וקולא היא בכפרת הציבור
[וכעי”ז בכלי יקר עה”פ ‘ואמר הדור האחרון’ דברים כט’ כא’] וכיון שבזמן המקדש היה שייך לכפר לכאו”א באופן
דמכאן ואילך אין בכל עבירה שמץ של ע”ז שהרי כבר לא קיים היצה”ר של ע”ז ,ועל כן החלו עונשי בי”ד עם הזמן אישי היתה זו תשובה קשה יותר ולא היה מועילה בלא עונש עימה ,משא”כ בימינו כשאדם חוטא כיון שאין לו
אפשרות לכפר על מעשיו הרי מעשיו נכנסים לחטאות הציבור ושם הרבה יותר קל לכפר ,והרי היא תשובת הרבים.
להתמעט ,שהרי נפשות פסקו מלדון משיצאו לחנויות ,ואח”כ פסקו מלהקריב קרבנות והקריבו רק תמידים ,ואח”כ
תשובת הרבים חשיב כעשרת ימי תשובה
גם פסק עונש מלקות ,עד שפסקו לגמרי עונשי בי”ד ,והועילה תשובה לבדה. ובזה יובן מדוע תשובת הציבור שקולה לתשובת היחיד בעשרת ימי תשובה [כדאמרינן בר”ה יח ,].דבעשרת הימים
שבסופם יוה”כ ומתכפרים כולם בשעיר המשתלח גם כפרת היחידים נעשית לכפרת לציבור ,ולכן אם בכל השנה
בספר מלכים או בספר דברי הימים הציבור יעשה תשובה יחדיו ,יש להם את מעלת עשרת ימי תשובה שתשובתה קלה .אמנם באומות העולם הוא להיפך
דבזמן ביהמ”ק הרי הם ציבור ומזבח מכפר על שבעים האומות ,אבל לאחר החורבן כאו”א יחיד הוא ואין לו כפרה,
ומצאתי מרגניתא טבא בהבדל נוסף שנשתנו דרכי התשובה בין קודם ביטול יצה”ר של עבודה זרה ללאחריו ,דפליגי ווכמ”ש בגמ’ [סוכה נה‘ ]:אוי להם לעובדי כוכבים שאבדו ואינם יודעים מה אבדו בזמן שביהמ”ק קיים מזבח מכפר
תנאי [סנהדרין צ .במשנה ריש חלק] אם מנשה אם יש לו חלק לעוה”ב ,דת”ק ס”ל דאין לו חלק לעוה”ב דכתיב עליהם ועכשיו מי מכפר עליהם’.
עיר הנדחת מועיל תשובה
[מלכים ב כא’] ‘ויעש אשרה כאשר עשה אחאב מלך ישראל ומה אחאב אין לו חלק לעוה”ב אף מנשה אין לו חלק
ועפ”ז יש ליישב קושיה עצומה על הרמב”ם [פ”ד מע”ז ה”ו] דכתב בענין עיר הנדחת לאחר שעבדו עבודה זרה
לעוה”ב ,ושיטת רבי יהודה דיש לו חלק לעוה”ב דכתיב [דברי הימים ב לג] ‘ויתפלל מנשה אל ה’ ויעתר לו וישמע
תפילתו’.
ובספר ‘דברי יהושע’ על פרקי אבות פ”ב מ”ב
[לרבי יהושע העליר בעל החוסן יהושע’ בהגהה
קרן אורה -הדף היומי בשם ‘הסמיכת חכמים’] ,ביאר באופן נפלא דאין
סתירה בין ספר מלכים לדברי הימים ,דספר
עוזרים לכם לסיים את הש"ס! מלכים שנכתב בזמן בית ראשון והיצה”ר של ע”ז
יש לך שאלה על הדף? חוסר בהירות? היה בעולם ותשובתו היתה קשה מחמת שהחטיא
סתם מתקשה בקטע גמרא? את הרבים ,אבל ספר דברי הימים שנכתב ע”י
עזרא הסופר בבית שני [ב”ב טו ].ואז כבר נתבטל
יש מי שיעזור! היצה”ר דעבודה זרה ,אז נתקבלה תשובתו של
המוקד הטלפוני לשאלות על הדף היומי מנשה וגדרי התשובה נעשו קלים יותר שהרי כל
אלו שחטאו מחמתו כבר לא יולכו אחרי יצרם ,ועל
04-6641505 כן לבסוף נתקבלה תשובתו ,וממילא גם אין מחלוקת
בין התנאים במשנה.
ניתן לקבל את העלון ישירות למייל
נא לפנות לכתובתkerenora456@gmail.com :
המשך מעמוד קודם מעשה רב
לשכוח ,לעסוק בעיקר .בתשובה ובקבלת מלכותו יתברך .מלומדה.
מצבנו מזכיר את הסיפור אודות חסיד אחד .לילה אחד חלם החסיד על ריבונו של עולם .בבוקר נכנס לרבו כשכולו המעשה מעורר גיחוך וצחוק .אבל ,האין אנו דומים לאותו חסיד? מרוב עיסוקינו בראש השנה ,אין אנו חושבים על
ראש השנה עצמו .תכליתו ומהותו .יכול אדם לקיים את כל סעיפי השולחן ערוך אודות ראש השנה בדיוק נמרץ ,בלי נסער ונפעם .לא יאומן ,איזה חלום חלמתי ,על הקב"ה!
'לפספס' אפילו פסיק אחד ,ובכל זאת הוא דילג על ראש השנה .לא היה שם כלל .את העיקר ,להמליך את הקב"ה, אמר לו רבו ,נו ,נאה ויאה .הרי חכמינו אומרים שאדם חולם בלילה על דברים שהרהר בהם ביום.
אמר החסיד ,יאמין לי רבנו ,החלום לא בא כתוצאה מהרהורי היום .לא היה לי זמן לחשוב ולהרהר על הקב"ה .להתכונן למשפט ,להכין סנגורים ,לעסוק בתשובה שלמה ,את זה לא עשה.
בבוקר הלכתי למקווה ,אחר כך הכנות לתפילה ,התפללתי שעתיים ,לאחר מכן למדתי כמה שעות טובות ,שוב עוסקים בכל מה שסביב ,יוצרים אטמוספירה מתאימה ,מכינים את האוירה .יש צלם סטילס ווידאו ,אולם ,סעודה,
תפילה ושוב לימוד ,אפילו לו רציתי ,לא היה לי איפה 'לדחוף' מחשבה על ה' ...אדם יכול לקיים את כל המצוות ,תזמורת .הכל מכל כל .אבל ,אין חתן וכלה ...התפאורה מוכנה ,אבל היכן העיקר?
[מתוך הספר 'מפיק מרגליות'] לעסוק בתלמוד תורה ובתפילה שעות על שעות ,ובכל זאת לא יחשוב על הקב"ה .הוא עושה הכל כמצות אנשים
