Page 3 - תשפב ויצא
P. 3

‫הרב יעקב טרביץ שליט"א‬                                  ‫רב אורח‬

‫לא הספקתי‪ ...‬הצום עייף אותי‪ ...‬התפילות הארוכות‪...‬‬  ‫כך גאולת עם ישראל‪ .‬היצירה שלהם מחדש כעם ה'‬                                    ‫נאמר בפרשתנו‬
‫ולא הספקתי להתפלל על הכל ולבקש סליחה‬               ‫היתה מותנית בהגעה עד למצב של העדר או כלום‬                        ‫"ואכלתם אותו בחפזון" (י"ב‪,‬י"א)‬
‫ומחילה כמו שצריך"‪ .‬דוקא אז באה תפלת נעילה‪.‬‬         ‫כמעט מוחלט‪ ,‬וישאר משהו קטן שממנו אפשר להחיות‬
‫תפילה שכידוע כתוב בזוה"ק שראוי להוריד דמעות‬                                                               ‫בספרי החסידות מבואר גורם החיפזון‪ .‬כי בני ישראל‬
 ‫ואף אם נחתם גז"ד לרעה הבכי יכול להופכו לטובה‪.‬‬        ‫הכל מחדש‪ ,‬ובמצב כזה דרוש לפעול מתוך חיפזון‪.‬‬         ‫היו במ"ט שערי טומאה‪ ,‬ואם היו יורדים גם לשער הנ'‬
‫דוקא בסוף היום‪ ,‬כשהצום מכביד‪ ,‬ולאדם כבר נהיה‬       ‫ואפשר להוסיף‪ ,‬שהנה תפילת נעילה ביוה"כ אנחנו‬            ‫היו אבודים כליל‪ ,‬ושוב ח"ו לא היתה להם תקומה‪ .‬ואם‬
‫קשה‪ ,‬בכל זאת צריך להתגבר ולהתפלל בכוונה‪,‬‬           ‫מתפללים לקראת ערב "כשחמה בראש האילנות"‪,‬‬                ‫היו באותו לילה מתמהמהים אפילו רגע אחד מיותר‪ ,‬היו‬
‫ומתוך זה יבוא לו הכוונה וההרגש בתפילה‪ .‬ומתוך‬       ‫ומטרת תפילה זו אומר האריז"ל שאז זה חתימת‬               ‫עלולים לשקוע בשער זה‪ .‬לכן היציאה היתה בחיפזון‬
                                                   ‫הגז"ד‪ ,‬ונוספה תפילה זו שקודם שינעלו השערים‬             ‫גדול בכדי לא לאחר את הרגע האחרון שנותר להצלה‪.‬‬
                     ‫כך הקב"ה בודאי ימחל ויסלח‪.‬‬    ‫יכנסו תפילותינו ודמעותינו לפני הקב"ה למחול‬             ‫וצריך להבין‪ ,‬למה הקב"ה חיכה עד שעת האפס‬
‫ואולי זה ההסבר שעם ישראל היו כפסע לפני שער‬                                                                ‫ולא גאל את עמ"י כשהיו שקועים עוד בשער מ"ח‪,‬‬
‫ה‪-‬נ'‪ ,‬ודוקא אז‪ ,‬מתוך החושך‪ ,‬הגיע להם הצמיחה‬                                      ‫ולסלוח לכל עוונותינו‪.‬‬
‫מחדש להיות העם הנבחר שראויים ליציאת מצרים‪.‬‬         ‫והנה‪ ,‬תפילה זו נתקנה דוקא בסוף היום‪ ,‬כשכולם‬                                  ‫וממילא לא היו צריך לחיפזון?‬
‫וזהו יסוד גדול לחיים‪ ,‬שגם אם נראה שהקושי חזק‪,‬‬      ‫עייפים‪ ,‬והצום מכביד‪ ,‬כשאין עוד זמן ועוד רגע נגמר‬       ‫מסביר הרבי ר' שמואל מסלונים‪ :‬כל צמיחה חדשה‬
‫הנסיון גדול‪ ,‬דווקא אז יתגבר האדם ויתפלל ומשם‬       ‫היום הקדוש והנורא‪ ,‬דוקא אז בשעה וחצי האחרונה‬           ‫ששותלים באדמה מותנית ברקבון של גרעין הזרע‬
                                                                                                          ‫שלה‪ .‬אבל לא רקבון מוחלט‪ ,‬כי אם יזרעו חיטה רקובה‬
                        ‫הקב"ה בודאי ישמע ויושיע‪.‬‬                               ‫תקנו להוסיף תפילה זו‪.‬‬      ‫באדמה היא לא תקלט‪ ,‬אלא צריך רקבון כמעט‬
‫מתוך ההסתר הכי גדול‪ ,‬יגיע האור הגדול לאדם‬          ‫ואולי אפשר להסביר שברגע האחרון של היום הקדוש‪,‬‬          ‫מוחלט‪ ,‬כשיש עוד טיפת חיים בגרעין‪ ,‬אחרת אי אפשר‬
                                                   ‫בשעה האחרונה‪ ,‬יכול לפעמים לבוא לאדם מחשבה‬
                      ‫וישפיע עליו שפע מן השמים‪.‬‬    ‫מייאשת "הנה‪ ,‬עוד רגע נגמר יום כיפור‪ ,‬ולצערי הרב‪...‬‬                                          ‫להצמיח כלום‪.‬‬

‫שהשמחה במעונם‬                                      ‫הרב דוד דרור שליט"א‬                                    ‫ד' אמות של הלכה‬

‫מזלבטרוכבתחמה‬                   ‫ברכות אפילו אם רובם פוסקים לברך‪ ,23‬אבל לשיטת‬                                          ‫ספק ברכות להקל‬
                                ‫יחיד הסוברת שאין לברך לא חוששים‪ .24‬רק בספק אם‬
       ‫להולדת הבן‬               ‫האכילה חייבת בברכה‪ ,‬או ספק אם אכל כשיעור‪ ,‬או‬                                                        ‫ספק ברכה בברכות הנהנין‬
                                ‫ספק אם בירך אמרינן ספק ברכות להקל‪ ,‬אבל בברכת‬                              ‫כתב השו"ע‪ 1‬בכל הברכות אם נסתפק אם ברך אם לאו‬
                 ‫למש' זלצר‬      ‫המצוות שהספק שלו באופן קיום המצווה כגון שיש לו‬                            ‫אינו מברך לא בתחילה ולא בסוף חוץ מברכת המזון‬
                  ‫למש' אייזן‬    ‫ספק אם המים כשרים לנטילת ידיים חייב לברך‪ ,‬כיון‬                            ‫מפני שהיא של תורה‪ .‬המהרש"א‪ 2‬סובר שיש הבדל‬
               ‫למש' סולומון‬     ‫שהנידון הם המים ומצד הספקא דרבנן אנחנו מחשיבים‬                            ‫בין ספק ברכות המצוות לספק ברכות הנהנין‪ ,‬שדוקא‬
                                ‫את המים כשרים‪ .25‬ואם יש מחלוקת איזה ברכה מברכים‬                           ‫בספק ברכות המצוות אומרים ספק ברכות להקל משום‬
      ‫להולדת הבת‬                ‫הולכים אחרי רוב דיעות‪ ,‬או אחרי המנהג‪ ,‬וכשאין הכרעה‬                        ‫שברכות המצוות לא מעכבות‪ .‬אבל לגבי ברכות הנהנין‬
                                ‫אוכלים את המאכל בתוך הסעודה או מברכים שהכל‪.26‬‬                             ‫נאמר‪ 3‬שאסור ליהנות מהעולם הזה בלא ברכה‪ ,‬ולכן אם‬
              ‫למש' פופוביץ‬                                                                                ‫יש לו ספק אם בירך יצטרך לחזור ולברך כדי לא למעול‪.4‬‬
          ‫למש' לופוליאנסקי‬                                    ‫ברכות שחיובן מהתורה‬                         ‫ולמעשה רוב הפוסקים סוברים שאין חילוק‪ .‬ובמנחת‬
                                ‫אם מסתפק אם בירך ברכת המזון‪ 27‬יחזור ויברך כיון‬                            ‫שלמה‪ 5‬הסביר שהאיסור ליהנות מהעולם הזה בלא ברכה‬
               ‫למש' שטיימן‬      ‫שהוא ספיקא דאורייתא‪ ,‬וכשמברך ברכת המזון מספק‬                              ‫הוא מדיני הברכה‪ ,‬שחייב לברך לפני שנהנה‪ ,‬אבל אם יש‬
             ‫למש' בוכבינדר‬      ‫צריך לברך את כולה גם הברכה הרביעית שהיא מדרבנן‬                            ‫לו ספק בברכה הוא פטור מלברך ולא עובר על איסור‬
              ‫למש' ארנרייך‬      ‫כדי שלא יבואו לזלזל בה‪ .28‬גם אישה‪ ,‬שיש מחלוקת‬                             ‫זה‪ .‬ובשבט הלוי‪ 6‬הסביר שחכמים שאמרו לברך ברכות‬
                                ‫הפוסקים אם חייבת לברך ברכת המזון מדאורייתא או‬                             ‫הנהנין גם אמרו שבספק לא יברך כיון שיש בזה משום "לא‬
                  ‫למש' קריו‬     ‫מדרבנן‪ ,‬אם יש לה ספק אם ברכה יכולה לחזור ולברך‬                            ‫תשא" מדאורייתא או מדרבנן‪ .‬וכן דעת השו"ע‪ ,7‬והמשנה‬
               ‫למש' גילברט‬      ‫ברכת המזון‪ .29‬וירא שמים שהסתפק אם ברך ברכת‬                                ‫ברורה‪ 8‬שגם בברכות הנהנין אם יש לו ספק בברכה לא‬
        ‫ליעקב גרינברג ומש'‬      ‫המזון עדיף שיטול ויברך המוציא ויאכל כזית ויברך‬                            ‫חוזר ומברך‪ .‬ובשו"ת ארץ צבי‪ 9‬הביא את דברי ר"ח ויטאל‬
                                ‫ברכת המזון‪ .30‬גם בברכות התורה כתב המשנה ברורה‪31‬‬                           ‫זי"ע‪ 10‬דברכות הנהנין חיובם מהתורה‪ .‬ולכן צריך להיזהר‬
          ‫לבר מצוה‬              ‫שהרבה ראשונים סוברים שהיא מהתורה‪ ,‬וידוע שעונשו‬                            ‫ביותר שלא להגיע לידי ספק ברכות‪ .11‬ומנהג חסידים לא‬
                                ‫גדול למי שלא מברך על התורה‪ ,‬לכן יחזור ויברך מספק‬                          ‫לאכול אם יש לו ספק ברכה‪ ,‬אלא אם כן יש לו אפשרות‬
              ‫למש' טלסניק‬       ‫רק ברכת "אשר בחר בנו" שהיא המעולה שבברכות‪,‬‬
                ‫למש' קדרון‬      ‫ואם יכול לבקש מאחר שיוציא אותו מה טוב‪ .‬עוד כתב‬                                 ‫לצאת מידי ספק כגון שישמע מאחר ויכוון לצאת‪.12‬‬
                                ‫המשנה ברורה‪ 32‬בברכה מעין שלוש נראה מהשולחן‬
        ‫לארוסי הבן‬              ‫ערוך שהוא מדרבנן‪ ,‬אמנם יש הרבה ראשונים הסוברים‬                                                ‫אם מותר לו לברך כשיש לו ספק‬
                                ‫שגם חיובה מדאורייתא ולכן מי שאכל כדי שביעה‬                                ‫המשנה ברורה‪ 13‬כתב שמשמע מכמה אחרונים שיש‬
               ‫למש' אברג'ל‬      ‫מפירות‪ ,‬או תבשיל של שבעת המינים ויש לו ספק אם‬                             ‫איסור לחזור ולברך בספק‪ .‬וביאר בשער הציון‪ 14‬משום‬
                                ‫ברך ברכה אחרונה יחזור ויאכל מאותו המין כשיעור‬                             ‫שהסמיכו את האיסור על הפסוק "לא תשא" והלאו הזה‬
       ‫לארוסי הבת‬               ‫כזית ויברך אחריו‪ .‬והחזו"א‪ 33‬סובר שהעיקר כהפוסקים‬                          ‫חמור משאר הלאוין שחומרתו כחייבי כריתות ומיתות ב"ד‪,‬‬
                                ‫שברכה מעין שלוש דרבנן‪ .‬כתב הב"ח‪ 34‬שברכת‬                                   ‫וגם ענשה גדול‪ ,‬ולכן גם ספקה חמור משאר ספקי דרבנן‬
    ‫לר' מאיר מרגלית ומשפ'‬       ‫שהחיינו חייב לברך מספק כיון שאינו אומר "וציונו" והפרי‬                     ‫ואסור להחמיר מספק‪ .15‬אם יש לו ספק ספיקא לברך‪ ,‬כגון‬
                                                                                                          ‫מי שאכל בריה (כגון תמר שלם) שספק אם יש בו כזית‪.‬‬
        ‫לנשואי הבן‬                ‫מגדים‪ 35‬סובר שגם בברכת שהחיינו אין לברך מספק‪.‬‬                           ‫אז יש לו ספק אחד אם אכל כזית או לא‪ ,‬וגם אם לא יש‬
                                                                                                          ‫ספק נוסף אולי צריך לברך ברכה אחרונה גם על בריה‬
               ‫למש' קופצוב‬      ‫‪1‬סי' ר"ט ס"ג‪2 .‬פסחים קב‪3 .‬ברכות לה‪4 .‬והגרעק"א בגיליון הש"ס ברכות יב‪.‬‬      ‫שהיא פחות מכזית‪ .‬יש מהפוסקים‪ 16‬שאמרו שבספק‬
                                ‫ובהגהות על או"ח סי' ר"ט סובר כמהרש"א‪ ,‬עי' בשד"ח מערכת ברכות סי'‬           ‫ספיקא בברכות חייב לברך‪ .‬ויש אומרים‪ 17‬שלא לברך‬
       ‫לנשואי הבת‬               ‫א' אות י"ח‪5 .‬סי' י"ח אות ח'‪6 .‬ח"ז סי' כ"ט‪7 .‬ר"ט ס"ג‪8 .‬ר"ט סק"ט‪9 .‬ח"א סי'‬  ‫גם בספק ספיקא‪ .‬והמשנה ברורה‪ 18‬הכריע שגם במקום‬
                                ‫כ"ז‪10 .‬שעה"כ‪11 .‬פס"ת ר"ט הע' ‪12 .21‬ערוה"ש סי' ר"ב ס"ב‪ ,‬פס"ת ר"ט ס"ה‪.‬‬      ‫ספק ספיקא לא מברכים‪ .‬אבל התירו לברך ברכה שאינה‬
            ‫למש' קורלנסקי‬       ‫‪13‬סי' רט"ו סק"כ‪14 .‬סקכ"א‪15 .‬החיי אדם כלל ה' בנשמת אדם סק"א רצה‬
               ‫למש' פחימה‬       ‫לומר שבספק ברכות פטור מלחזור ולברך אבל אם רצה לחזור ולברך רשאי‬              ‫צריכה כדי לצאת ידי ספק‪ ,‬כגון לברך על מאכל אחר‪.19‬‬
                                ‫וסיים שאין להקל נגד כל האחרונים‪16 .‬הלחם משנה ברכות פ"ד ה"ו‪ ,‬והלבוש‬
    ‫להולדת הנכדה‬                ‫או"ח סי' י"ז ס"ב‪17 .‬פמ"ג פתיחה להלכ' ברכות אות י"א‪ ,‬א"א בוטשאשט‬                                                 ‫מה נקרא ספק‬
                                ‫סי' ר"י ועוד‪18 .‬סי' רט"ו סק"כ‪19 .‬פס"ת ר"ט אות ה'‪20 .‬מ"ב ר"ב סקפ"ד‪.‬‬        ‫אם הספק הוא בגלל שהוא שאינו יודע איזה ברכהמברכים‬
       ‫לר' אהרון רוקח ומש'‬      ‫‪21‬כה"ח סי' י"ח סק"ז‪ ,‬בשם החיד"א‪ ,‬פס"ת סי' ר"ט אות ו' והערה ‪22 .28‬כה"ח‬     ‫לא יאכל עד שילך לחכם שילמדנו ברכות‪ .20‬ובספק‬
                                ‫סקע"ה‪ ,‬פס"ת ר"ט אות ו'‪23 .‬שד"ח מערכת ברכות סי' א'‪24 .‬שו"ת יב"א ח"ב‬        ‫בפוסקים אם השו"ע והרמ"א פסקו לברך לא נקרא‬
 ‫יזכו ההורים היקרים‬             ‫סי' י"ב אות ג'‪25 .‬שו"ת ארץ צבי ח"א סי' נ"ד דהמג"א סי' קנ"ט סקט"ו‬          ‫ספק גם אם יש ראשונים שחולקים עליהם‪ .‬אם‬
 ‫לרוות מהם רוב נחת‬              ‫הסתפק בזה‪ ,‬והפמ"ג סי' ק"ס סק"ט‪ ,‬ושו"ע הרב סי' קס"ח סע' י"ב כתבו‬           ‫הרמ"א סובר שלא לברך גם ההולכים כשיטת המחבר‬
 ‫מתוך אושר ושמחה‪.‬‬               ‫לברך‪26 .‬פס"ת ר"ט אות ו'‪ ,‬כה"ח סקי"ב‪27 .‬שו"ע ר"ט ס"ג‪28 .‬מ"ב סי' קפ"ד‬       ‫חוששים לרמ"א‪ .21‬אם בכתבי האר"י מובא שלא לברך‬
                                ‫סקי"ג‪29 .‬מ"ב סי' קפ"ו סק"ג‪30 .‬מ"ב קפ"ד סקט"ו‪31 .‬סי' מ"ז סק"א‪32 .‬ר"ט‬       ‫יש לחשוש לספק ברכות‪ .22‬ובפוסקים שאחרי השו"ע‬
   ‫ניתן לשלוח שמות לגיליון הבא‬  ‫סק"י‪33 .‬או"ח סי' ל"ד סק"א‪ ,‬שונה הלכות ס"א‪34 .‬סי' כ"ט והפר"ח יו"ד סי'‬      ‫הרמ"א והאר"י‪ ,‬אם נחלקו הדיעות יש לחשוש לספק‬
 ‫בכתובת הדוא"ל המופיעה בעמוד‬
                                                                       ‫כ"ח סק"ה‪35 .‬א"א רכ"ה סק"ט‪.‬‬
         ‫האחורי של הגיליון‪.‬‬
   1   2   3   4