Page 3 - תשפב ויצא
P. 3

‫הרב משה כלפון שליט"א‬                                     ‫רב אורח‬

‫וצווה דווקא עליהם ללקט אבנים‪ ,‬ואם היה אומר‬      ‫לא ראיתי כלום‪ ,‬רק הרגשתי חמימות נעימה‪,‬‬                           ‫לגדול בחרן עם סבא לבן‬
‫להם בני היו עושים רצונו ולא היה נקלט בלבבם‬      ‫מאירה ומלטפת‪ ...‬תקופה ארוכה חשתי בכל אברי‬
‫מעלת השלום‪ ,‬שהיו אומרים שעושים זאת בצווי‬        ‫את החום הלוהט שקרן מרבי יעקב ועטף את כל‬                  ‫תלמיד צעיר בישיבת "אור ישראל"‪ -‬בדור הקודם‪--‬‬
‫אביהם‪ .‬לכן קרא להם אחי‪ ,‬לומר שיעשו זאת מצד‬      ‫ישותי דרך המעיל הישן‪ ...‬החום הזה ריפא את‬                 ‫החל להיעלם בלילות‪ .‬חבריו גילו שהוא הולך‬
‫עצמם – מצד מעלת השלום כפי שראו מאביהם‬                                                                    ‫לקולנוע וסיפרו לראש הישיבה‪ ,‬רבי יעקב ניימן זצ"ל‪.‬‬
                                                       ‫נשמתי והביאני לגן עדן בשני העולמות‪"...‬‬            ‫בפעם הבאה שהבחור יצא מהישיבה רבי יעקב‬
                               ‫ולא מכח הציווי‪.‬‬  ‫כהורים פעמים שאנו מחפשים נוסחת קסם‬                       ‫ארב לו ברחובה של עיר‪ .‬הבחור עמד המום‪ ,‬ואולם‬
‫הנצי"ב מלמדנו על הדרך בה יעקב הצליח לגדל את‬     ‫שתבטיח שבננו לא ימעד בעולמנו אפוף הניסיונות‬              ‫מה רבה הפתעתו כשרבי יעקב לא שאל אותו לאן‬
‫בניו למרות שגדלו בחרן‪ ,‬עם סבא לבן‪ ,‬כשנוהגים‬                                                              ‫הוא הולך‪ ,‬אלא גער בו שבלילה כה קר‪ ,‬איך הוא‬
‫כלפי החניך‪/‬הבן בכבוד ובחשיבות‪ ,‬הוא עושה את‬                 ‫והפיתויים‪ ,‬ולצערנו אין תעודת ביטוח‪.‬‬            ‫הולך בלי מעיל‪" ,‬הרי אתה יכול להתקרר"‪ ,‬אמר‪.‬‬
‫המעשה הנכון מתוך בחירה והזדהות ערכית‪ ,‬יעקב‬      ‫מהתבוננות בפרשה נוכל ללמוד דרך שבכחה‬                     ‫פשט רבי יעקב את מעילו והעבירו לתלמידו‬
‫אבינו בחיר האבות רואה בבניו כאחים – כשווים‬                                                               ‫המופתע‪" .‬אני עולה לביתי החם‪ ,‬אתה ממשיך‬
‫לאבא‪ ,‬וראויים לשיתוף‪ .‬איזה הרגשה טובה וחמימה‬                                    ‫לצמצם נזקים‪.‬‬             ‫ללכת‪ ,‬אנא התעטף במעילי‪ ,‬הוא יחמם אותך‬
‫ננסכת בלב הנער כשרואים בו שותף יכול ומצליח‪,‬‬     ‫כשלבן לא מצא בכלי יעקב כלום‪ ,‬ביקש לכרות‬
                                                ‫ברית עם יעקב‪ ,‬ומתארת התורה (לא' מו') "ויאמר‬                                 ‫היטב‪ ,‬השיבהו לי כשתחזור"‪.‬‬
      ‫והוא מצדו משיב באותה המידה שמדדו לו‪.‬‬      ‫יעקב לאחיו לקטו אבנים" ופרש״י דלאחיו היינו בניו‪.‬‬                      ‫הבחור נדהם‪ ,‬אבל המשיך בדרכו‪...‬‬
‫וזה לא סותר את השדר הברור שיש כאן הורים‬         ‫הנצי"ב שואל למה לא ציוה לעבדיו ללקט אבנים?‬               ‫לימים‪ ,‬כשחזר לדרך התורה‪ ,‬סיפר שקיבל החלטה‬
‫– בוגרים אחראים וחזקים‪ ,‬וילדים – שנשענים‬                                                                 ‫לעזוב הכל‪" .‬נתון הייתי במשבר קשה‪ ..‬אבל‬
‫ונסמכים על ההורים‪ ,‬שזה הדבר הטוב ביותר‬                   ‫ומדוע קרא להם "אחיו" ולא בשם בניו?‬              ‫המעיל חימם אותי כל כך‪ ,‬פשוט להט ושרף אותי‬
                                                ‫ומבאר שיעקב היה רודף שלום‪ ,‬ולמרות כל מה‬                  ‫‪ ...‬ישבתי בקולנוע עטוף במעיל של ראש הישיבה‪,‬‬
                  ‫שיכולים הורים לתת לילדיהם‪.‬‬    ‫שעשה לו לבן‪ ,‬ביקש לעשות עמו שלום בלגימה‬
                                                ‫המקרבת‪ ,‬ורצה להרגיל את בניו למידה נפלאה זו‪,‬‬

‫שהשמחה במעונם‬                                   ‫הרב דוד דרור שליט"א‬                                      ‫ד' אמות של הלכה‬

      ‫ברכת‬                                                  ‫כיון זה מנהג בעלמא‪.19‬‬                                           ‫לא תתגודדו‬
 ‫מזל טוב חמה‬                                 ‫המתפלל בציבור עם נוסח שונה‬
                                ‫בספר פאת השולחן‪ 20‬כתב שיחידים המתפללים‬                                                                  ‫בטעם האיסור‬
         ‫להולדת הבן‬             ‫בבית הכנסת של הספרדים מחויבים לנהוג כמותם‬                                ‫לבחומש דברים‪ 1‬נאמר "בנים אתם לה' אלוקיכם לא‬
                                ‫משום לא תתגודדו (וה"ה הפוך)‪ .‬ובשו"ת משיב דבר‪21‬‬                           ‫תתגודדו"‪ ,‬ופשט הפסוק כוונתו לא לעשות שריטה על‬
               ‫למש' זילברצן‬     ‫ובאגרות משה‪ 22‬כתבו שבתפילה בלחש אסור לשנות‬                               ‫המת כמו שכתב רש"י במקום‪ .‬אלא שהגמרא‪ 2‬דורשת‬
                  ‫למש' שווץ‬     ‫מהנוסח שלו‪ ,‬אבל בתפילות שבקול רם כגון קדושה‬                              ‫מכאן לא תעשו אגודות אגודות‪ ,‬כלומר לא לנהוג שתי‬
                                ‫אסור לשנות ממנהג המקום מפני מחלוקת‪ ,‬ולרמב"ם‬
              ‫למש' סוכוטניק‬                                                                                                      ‫מנהגים שונים באותו מקום‪.‬‬
              ‫למשפ' מרכוס‬                               ‫יש בזה משום לא תתגודדו‪.‬‬                          ‫בטעם הדבר כתב רש"י‪ 3‬משום שנראה כשתי תורות ‪.‬‬
               ‫למש' סטרוגנו‬     ‫וכן אם רוצה לומר וידוי קודם נפילת אפיים (לפי הנוסח‬
       ‫ליהודה רוטשילד ומש'‬      ‫הספרדי או ספרד) והוא בבית כנסת שמתפללים‬                                      ‫והרמב"ם‪ 4‬כתב כיון שזה גורם למחלוקת גדולה‪.5‬‬
                ‫למשפ' וולפין‬    ‫בנוסח אשכנז יעשה זאת בלי שום היכר כלומר בלי‬                              ‫יש פוסקים הסוברים שהוא איסור מדאורייתא‪ 6‬ויש‬
                                ‫הכאה על הלב‪ ,‬וגם לא יכול לומר י"ג מידות שצריך‬
        ‫להולדת הבת‬              ‫עשרה ואף אם ימצא עשרה הרי זה השינוי בפרסום‬                                                     ‫אומרים שהוא איסור מדרבנן‪.7‬‬
                                ‫גדול‪ .23‬וכן המתפלל בנוסח אשכנז והוא במניין ספרדי‬                                                   ‫לא תתגודדו במנהג‬
             ‫ללמש' מילגרום‬
              ‫לאבי לוי ומשפ'‬                  ‫יעשה נפילת אפיים באופן לא בולט‪.24‬‬                          ‫לפי הרמב"ם‪ 8‬יש לא תתגודדו גם במנהגים שונים‪,‬‬
      ‫ליהונתן ויינשטיין ומשפ'‬   ‫במקום שנהגו לעמוד בקריאת התורה אין משום‬                                  ‫אמנם הריטב"א והמאירי סוברים שאין במנהג איסור‬
              ‫למש' ארנפלד‬       ‫לא תתגודדו אם הוא לא עומד כיון שיאמרו שרגליו‬
                                ‫כואבות כמו שמצאנו בפסחים שהולך ממקום שנהגו‬                                                                     ‫לא תתגודדו‪.‬‬
                  ‫למש' ניימן‬    ‫לעשות מלאכה בערב פסח למקום שנהגו שלא‬                                     ‫יש אומרים‪ 9‬שהנפקא מינה בטעמי האיסור הוא לגבי‬
             ‫למש' גרינשטיין‬     ‫לעשות לא יעשה שאפשר להסביר מעשיו שאין לא‬                                 ‫מנהג‪ ,‬כלומר מי שסובר שטעם האיסור משום שנראה‬
              ‫לזאבי לוי ומש'‬    ‫מלאכה לעשות ואין בזה שינוי מנהג‪ .25‬מי שמתפלל‬                             ‫כשתי תורות זה לא שייך במנהג‪ ,‬ומי שסובר שטעם‬
                                ‫בבית כנסת שלא אומרים תחנון ללא סיבה יכול לומר‬
         ‫לבר המצוה‬                                                                                            ‫האיסור מפני המחלוקת אם כן הוא הדין במנהג‪.‬‬
                                                ‫תחנון ואין בזה משום לא תתגודדו‪.26‬‬                        ‫וכתב הרמ"א‪ 10‬לא ינהגו בעיר אחת מקצת מנהג זה‬
                 ‫למשפ' לפין‬     ‫אמנם יש פוסקים‪ 27‬הסוברים שבכל המנהגים שבין‬                               ‫ומקצת מנהג זה משום לא תתגודדו‪ .‬והמג"א‪ 11‬סובר‬
          ‫לעוזיאל דיין ומשפ'‬    ‫הספרדים הפוסקים כדעת מרן השו"ע והאשכנזים‬                                 ‫שבדבר שהוא מנהג בלבד לא אומרים לא תתגודדו‪,‬‬
                                ‫היוצאים ביד רמ"א אין לחשוש כלל לאיסור לא‬                                 ‫ובדבר שהוא אסור אף שהוא מצד המנהג שייך בזה‬
            ‫לאלעד כהן ומש'‬                                                                               ‫לא תתגודדו‪ ,‬ובדבר שיש לתלות שאין מתכון לאיסור‪,‬‬
                                              ‫תתגודדו ולאיסור לשנות מפני המנהג‪.‬‬                          ‫כגון אי עשיית מלאכה‪ ,‬אין בו משום לא תתגודדו‪ .‬ולכן‬
          ‫לארוסי הבן‬                                                                                     ‫מותר לכהן לישא כפיו בצורה שונה משאר הכהנים‪12‬‬
                                ‫‪1‬פרק י"ד פסוק א‪2 .‬יבמות יג‪3 .:‬ביבמות יג‪ ,:‬כ"ה דעת הרשב"א והרא"ש‪.‬‬         ‫וכן מותר לנענע בלולב בצורה שונה מהציבור‪ 13‬שהם‬
                  ‫למש' סרור‬     ‫‪4‬הלכות ע"ז פי"ב הי"ד‪,‬וכ"ה בחינוך מצוה תס"ז‪5 .‬וכ' הקרן אורה שבזה‬
               ‫למש' פורטנוי‬     ‫נחלקו רבי יוחנן ור"ל אם בשני מקומות יש לא תתגודדו שר"י סבר את‬                                     ‫רק מנהגים ללא צד איסור‪.‬‬
                                ‫הטעם משום מחלוקת ולכן בשני מקומות אין חשש למחלוקת ור"ל‬
        ‫לאירוסי הבת‬             ‫סבר משום שנראה כשני תורות וגם בשני מקומות חוששים לזה‪6 .‬פמ"ג‬                                 ‫הנחת תפילין בחול המועד‬
                                ‫סי' תצ"ג א"א סק"ו‪ ,‬כס"מ על הרמב"ם פי"ב מע"ז הי"ד‪ ,‬וע"ע בשדי‬              ‫כתב המשנה ברורה‪" 14‬אין נכון" שבית כנסת אחת‬
               ‫למש' שוטיאק‬      ‫חמד מערכת הל' עוד הרבה אחרונים הסוברים כך‪7 .‬פר"ח סי' תס"ח‪,‬‬               ‫קצת יניחו תפילין וקצתם לא יניחו (בחול המועד)‬
                                ‫הרא"ם פ' ראה‪ ,‬וכ"נ מספר המצוות לרמב"ם ל"ת מ"ה‪ ,‬וכ"כ החיד"א‬               ‫משום לא תתגודדו‪ .‬וביאר באגרות משה‪ 15‬למה המ"ב‬
          ‫לנשואי הבן‬            ‫ביעיר אזן מע' ב' אות ח'‪8 .‬ע"ז פי"ב הי"ד‪9 .‬קרן אורה‪ ,‬בהגהות למנחת‬         ‫לא כתב "אסור" כיון שידוע שיש שני מנהגים והרי‬
                                ‫חינוך‪ ,‬שדי חמד כלל ע"ט‪10 .‬או"ח סי' תצ"ג ה"ג‪11 .‬או"ח תצ"ג סק"ו‪.‬‬           ‫זה כדבר שרשות בידו איך לנהוג אין בכך איסור לא‬
               ‫למש' סירוקה‬      ‫‪12‬א"א מבוטשאטש סי' קכ"ח‪13 .‬ערוך השולחן סי' תרנ"א סכ"ב‪14 .‬סי'‬             ‫תתגודדו‪ ,‬ולפי זה כתבו להתיר ללבוש תפילין ר"ת‬
                                ‫ל"א סק"ח‪15 .‬או"ח ח"ה סי' כ"ד אות ו‪16 .‬שו"ת מהרש"ג ח"ב סי' י"ב‪,‬‬           ‫בפרהסיה גם במקום שיש שאין מניחין‪ 16‬אבל במקום‬
        ‫לנשואי הבת‬              ‫וע בפס"ת סי' ל"א הע' ‪17 .14‬שו"ת אג"מ או"ח סי' כ"ד אות ו‪ ,‬ח"ד סי'‬         ‫שלא רגילים להניח כלל בחול המועד (כמו בארץ‬
                                ‫ל"ד‪18 .‬שו"ת שבט הלוי ח"ו סי' ב'‪19 .‬אג"מ ח"ד סי' ל"ד‪20 .‬סי' ג'‪21 .‬לנצי"ב‬  ‫ישראל‪ ,‬או למנהג הספרדים) יחיד המתפלל איתם‬
                  ‫למש' זובין‬    ‫מוולוז'ין ח"א סי"ז‪22 .‬או"ח ח"ב סי' כ"ג‪ ,‬וח"ב סי' ק"ד‪23 .‬אג"מ ח"ד סי'‬     ‫אינו רשאי להניח בפרהסיה כיון שזה מנהג שיש בו‬
               ‫למש' וקסלר‬       ‫ל"ד‪24 .‬הליכות שלמה פ"ה סכ"ב‪25 .‬משנה הלכות ח"ו סי' ק"כ‪26 .‬שבט‬             ‫איסור (לסוברים שצריך להניח עובר בעשה אם לא‬
                                ‫הלוי סי' קנ"ז‪ ,‬תפילה כהלכתה פט"ו הערה לז ‪ ,‬יביע אומר ח"ג סי' יא‪,‬‬         ‫מניח‪ ,‬ולסוברים שאין להניח יש זלזול בחוה"מ אם‬
      ‫להולדת הנכדה‬              ‫הליכות שלמה פי"ג הערה ז'‪27 .‬גינת ורדים יו"ד כלל ג' סו"ס ה'‪ ,‬שו"ת‬         ‫מניח‪ )17‬וכן להיפך הנוהג לא להניח ובא למקום שכולם‬
                                                                                                         ‫מניחים צריך להניח בלי ברכה‪ ,18‬אבל להניח תפילין‬
 ‫לרב שמואל גולדברג ומשפ'‬                         ‫מהרשד"ם יו"ד סי' קנ"ג‪ ,‬שו"ת יביע אומר ח"ו סי' י"ד‪.‬‬      ‫בתפילת המנחה מותר גם במקום שלא נוהגים להניח‬

       ‫להולדת הנכד‬

        ‫ליהודה שוורץ ומשפ'‬

  ‫יזכו ההורים היקרים‬
  ‫לרוות מהם רוב נחת‬
  ‫מתוך אושר ושמחה‪.‬‬

   ‫ניתן לשלוח שמות לגיליון הבא‬
 ‫בכתובת הדוא"ל המופיעה בעמוד‬

         ‫האחורי של הגיליון‪.‬‬
   1   2   3   4