Page 67 - גמנסיה הרצליה
P. 67
כאשר נכנסתי לכתה ב 1.9.15 -השמעתי לכם את השיר
"חמש שנים על מיכאל",
ואתם הסתכלתם עלי בתמיהה ולא הבנתם מה היא רוצה?
ואני עוד לא הבנתי מי אתם.
עכשיו לאחר שנים שלנו ביחד שולחת לכם:
"לפני שנפרדים עוצרים לעוד דקה
היד אינה ריקה ,שולחים עוד נשיקה,
שלא שוכחים בין ידידים".
)חיים משה(
התקבצתם בכיתה ,ככה במקרה ,קבוצת אנשים מיוחדת ,אני יודעת שזכיתי בכיתה עם נשמה גדולה
שלא שוכחים .לקחנו מקל ותרמיל ויצאנו לתור את הארץ במסגרת "סיירת ליאורה".
ראינו הצגות ,מופעי מוסיקה ,מוזיאונים ,סרטים והרצאות .אתם כסיירת מובחרת תמיד הייתם אלה
שהתגייסו "לכובע" )הכובע של הסיירת(.
היום אתם ניצבים בסיומה של תקופה משמעותית בחייכם ועוברים לתקופה משמעותית לא פחות.
בשנים האלה התמודדתם עם לימודים אינטנסיביים התמודדויות עם קשיים לחצים ואתגרים.
נדרשתם להישגיות ומצוינות ,כיבוד הזולת ,סובלנות ,נתינה ולקיחת אחריות.
"לא קלה היא ,לא קלה דרכנו" .עמדתי לצידכם וניסיתי לצייד אתכם בצידה להמשך הדרך.
מאחלת לכם ,שתגשימו חלומות וכל דרך שתבחרו שתהייה זו לדרך הנכונה לכל אחד מכם.
אנחנו נפרדים וכדברי השיר אני נשארת עם יד מלאה ושולחת לכם עוד נשיקה.
ענה פרפר בן יומיים גובה החלום/שלומית כהן אסיף
לפרפר בן יום: שאל פרפר בן יום
"גובה הכנפיים
את פרפר בין יומיים:
הוא גובה החלום" "עד איזה גובה
עפות הכנפיים?"
אז תקבעו את גובה החלום ועופו אליו!
שלכם תמיד,
ליאורה קפלינסקי
66
