Page 79 - גמנסיה הרצליה
P. 79
רק נפגשנו והנה אנחנו "סוג של" נפרדים.
זה מוזר ורק מוכיח שהזמן מתעתע – נדמה לנו שלפנינו כל הזמן שיש
בעולם ללמוד ,להכיר ,לתכנן ופתאום הוא אוזל ונגמרת תקופה.
אני חושבת שהזמן שהיה מוקדש לביחד שלנו ככתה ,בטיולים ,הצגות,
מפגשים מיוחדים ,פעילויות ובשיחות אישיות היה יקר ערך.
לא ניתן להחזיר את הזמן לאחור ,אבל אפשר להיזכר בכל אותם רגעים
ושעות וימים ,שהיו מופלאים על כל המורכבות שלהם ולהודות עליהם.
היתה לי זכות גדולה להיכנס אל בין כתלי הכתה המיוחדת הזאת ולזכות בכם –
בכל אחד ואחת מכם/ן.
לכן ,לסיום תקופה מאתגרת במיוחד ,מבקשת לומר לכם תודה על הזמן ,על הנתינה והקבלה
והאנרגיות החיוביות והשונות שנשבו בכתה המיוחדת הזאת י"ב .7
תודה לכל אחד ואחת מכם שאפשר לי להיכנס לעולמו/ה ולו לרגע ולשתף אותי בו.
מזמינה אתכם לשחרר את כל מה שמעכב ,מנוון ,מפזר אנרגיות שליליות ,ולהתחבר לטוב ,לטהור,
לנקי .מאחלת לכם שתאפשרו לילד שבכם/ן להמשיך להיות.
שתאהבו ,שתתפללו ,שתתכוונו ,שתזכרו תמיד ,שהמתנה הגדולה ביותר היא היכולת לתת
מעצמכם .שתזכרו שאומץ הוא הבסיס לכל ,ושידע הוא כוח.
שתאהבו ותהיו נאהבים ותעשו הכל – אבל הכל מאהבה.
לפני שאתם ממשיכים לדפדף הלאה ,תרתי משמע ,מקדישה לכם שיר שאוהבת במיוחד:
"למדני אלוהי ברך והתפלל ,על סוד עלה קמל על נגה פרי בשל ,על החירות הזאת לראות ,לחוש,
לנשום .לדעת ,לייחל ,להיכשל .למד את שפתותי ברכה ושיר הלל בהתחדש יומך עם בוקר ועם ליל
לבל יהיה עלי יומי היום כתמול שלשום ,לבל יהיה יומי עלי הרגל".
)לאה גולדברג למדני אלוקים(.
שלכם אז ולתמיד,
ורד
78
