Page 8 - אלבום - יובל יומטוב
P. 8
אבאל'ה שלי אהוב,
כשמישהו אי פעם בגן ,העז לאיים עלי ,תמיד הרגשתי מוגנת – שהרי אבא שלי חייל! גם בתחרות על המתקנים בפארק ,על הקרוסלה או הנדנדה,
תמיד הייתי מנצחת כי "לאבא שלי יש אקדח!") ..איזה פאשיסטית הייתי אז (..בכיתה ה' ,כשעשינו טקס לכבוד יום הזיכרון לחיילי צה"ל ,ישב על
הטריבונה מבטון ,חייל אחד במדי ב' כחולים )?!( ,בעיניים של אז עורר בכולנו התרגשות" ,אפילו שוטר הגיע כדי לראות אותנו מציגות!" ואני בידענות
ובגאווה הצבעתי עליו ,עליך ,ותקנתי – "הוא לא שוטר ,זה אבא שלי .הוא חייל!"..
מאז בכל הזדמנות ,כשהצטרפת כמלווה לטיול השנתי ..כשהדלקת משואה בישוב ..כשהעברת שיחה לשביעית באולפנא או לנוער בישוב ..ובכלל ..נפנפתי
בגאווה .אבא שלי סמל"ג ירושלים .סא"ל .כן .עם שני פלאפלים.
את הטלפון שלך אבא ,בתור ילדה התרגלתי לא לתת לכל אחד ,בחיוך של סיפוק הייתי משיבה לרודפים אחריך" ,אבא לא מרשה לתת את המספר
שלו ,ואם אתם רוצים תתקשרו שוב הביתה ,בערב מאוחר) "..לא כל אחד יכול להטריד את אבא שלי בעבודה שלו ,הוא לא סתם עובד ,הוא חייל!(.
היום אני יודעת שגם בלי אותן פניות שדחיתי לך לערב ,לא חסרה לך המלאכה..
בזכותך אבא ,הייתי מגלה חברים חדשים ..כאלה שמעולם לא ידעו את שמי ,ואף-פעם לא דברו איתי קודם" ..ראשית ,נכון שאבא שלך משהו בלשכת
הגיוס? הוא בטח יוכל לעזור לי" ,"..לחבר שלי ..לחניך ..לבת של השכן ..לאח של האחיין של סבתא רבתא שלי"..
אם לומר את האמת ,אף-פעם לא באמת הבנתי מה אתה עושה שם) ,חוץ מלשבת בסלון עם החבר'ה ,לענות לטלפונים של הורים מודאגים ,לעזור לכל
נוער קדומים להגיע ליחידות שהם רק רוצים ,לגייס את התלמידים של רחל ומאיר שלפעמים כבר ויתרו עליהם ,וכמובן לקצר תהליכים לכל בנות השומרון
והסביבה בשירותי דואר-הצהרה עד לשכת הגיוס (..ומה זה בדיוק קב"א ,רח"ל ותומכ"א ,אבל תמיד הרגשתי שאתה מתעסק בדברים גדולים
וחשובים לעם ישראל..
ככל שגדלתי ,הבנתי שגם לשבת במשרד ממוזג ,ולהיות ג'ובניק )שלא נדע( יכול להיות תפקיד אחי קרבי .תפקיד של קוץ דרדר וריצת שקים בג'בלאות
נפתולי הלב ,שכיבה על גדרות העקרונות ,אחזקת העורף האזרחי עם סכין בין השיניים בראיון או במשפט ,הבטן הרכה של הנופלים בין כסאות
הבירוקרטיה והרבה מורל ורעל בעיניים שמחזיק לשכה כבירה שלימה .יודעת שהיו אתגרים ומורכבויות רבות לאורך הדרך ,אבל בשבילי תמיד הייתי
ותהיה עוגן ה"חייל הגיבור" עם עיניים נוצצות בתום ילדותי וכנה.
אבא,
"הימים שעוד נכונו לנו ,שיהיו רחומים.
שיהיו נכונים .שיהיו מעלינו ,כמו כפות תמרים"
מאחלת בהמון אהבה והערצה ,שניגון החיים שליווה אותך עד היום ,רק יוסיף ויתנגן בעז וענווה בין קירות הלב ,ותמשיך להשפיע על כולנו טובה ,ברכה
והאור שהוא כ"כ אתה" .משהו בך ,יאמר לך המשך .בדרכך".
"אני כאן )שם(,
ויש לי זמן.
אני הפעם הבאה"
ימים רחומים .ימים נכונים .ימים רכונים .לך תמים .לך אחד.
החלטות טובות בפשטות ,זמן .נוכחות .טוב ואור!
באהבה,
ראשית
