Page 300 - דרך חדשה בלימוד גמרא_טיוטה
P. 300

‫הסוגיה הראשונה במסכת מנחות‬

                           ‫מהי קמיצה "שלא לשמה"?‬

‫במשנה כתוב‪ :‬כל המנחות שנקמצו שלא לשמן – כשירות‪ ,‬אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה‪ ,‬חוץ‬
‫ממנחת חוטא ומנחת קנאות‪ .‬הסוגיה הראשונה )ב‪ ,‬א‪ :‬למה לי – ד‪ ,‬א‪ :‬בהוייתו יהא( היא על מנחות‬
‫שנקמצו שלא לשמן‪ .‬החלק הראשון )‪1‬־‪ .2‬ב‪ ,‬א‪ :‬למה – דלא כר"ש( הוא על כך שהמנחה איננה עולה‬
‫לבעלים אך היא עדיין מנחה כשרה‪ .‬מרכז הסוגיה )‪3‬־‪4‬־‪ .5‬ורמי – ד‪ ,‬א‪ :‬בריה דרבא( בשלשה הסברים‬
‫לשיטת רבי שמעון שחולק על משנתנו‪ .‬החלק השלישי )‪6‬־‪ .7‬חוץ ממנחת חוטא – ד‪ ,‬א‪ :‬בהוייתו יהא(‬

                                ‫על מנחת קנאות ומנחת חוטא שפסולות כאשר קומצין אותן שלא לשמן‪.‬‬

‫החלק הראשון פותח בשאלה למה כתוב "אלא"‪ ,‬ולא מספיק לכתוב "ולא עלו לבעלים לשם חובה"?‬
‫ומשיבה הגמרא‪ ,‬שיש ללמוד מכאן שדווקא לבעלים לא עלו המנחות שנקמצו שלא לשמן לשום‬
‫חובה‪ ,‬אבל המנחה עצמה כשרה ואסור לשנות אותה‪ .‬כפי שאמר רבא‪ :‬עולה ששחטה שלא לשמה –‬
‫אסור לזרוק דמה שלא לשמה‪ .‬אם תרצה אמור זאת מסברא‪ ,‬האם ימשיך את השינוי?! ואם תרצה‬
‫אמור זאת מפסוק )דברים כג‪ ,‬כד(‪ :‬מ ֹו ָצא ְ ׂש ָפ ֶתי ָך ִּת ְׁש ֹמר ְו ָﬠ ִ ׂשי ָת ַּכ ֲא ֶׁשר ָנ ַד ְר ָּת ַלה' ֱא־ ֹל ֶהי ָך ְנ ָד ָבה‪ ,‬אם‬

                               ‫כמה שנדרת עשית יהא נדר‪ ,‬ואם לאו יהא נדבה‪ ,‬וגם בנדבה אסור לשנות‪.‬‬

‫בברייתא כתוב‪ :‬רבי שמעון אומר‪ :‬כל המנחות שנקמצו שלא לשמן – כשירות ועלו לבעלים לשם‬
‫חובה‪ ,‬שאין המנחות דומות לזבחים‪ ,‬שהקומץ מחבת לשום מרחשת – מעשיה מוכיחין עליה לשום‬
‫מחבת‪ ,‬חריבה לשום בלולה – מעשיה מוכיחין עליה לשום חריבה‪ ,‬אבל בזבחים אינו כן‪ ,‬שחיטה אחת‬
‫לכולן‪ ,‬וזריקה אחת לכולן‪ ,‬וקבלה אחת לכולן‪ .‬אמנם‪ ,‬ניתן להעמיד את המשנה גם לשיטת רבי שמעון‬
‫על פי דברי רב אשי להלן‪ ,‬שאם קמץ מנחה לשם מנחה אחרת היא כשרה ולא עלתה לבעלים לשום‬

                                                      ‫· ‪· 300‬‬
   295   296   297   298   299   300   301   302   303   304   305