Page 312 - דרך חדשה בלימוד גמרא_טיוטה
P. 312

‫מסכת חולין‬  ‫‪312‬‬

‫מתוך מעשיו‪ ,‬כגון שהיתה עומדת עולה בדרום והביאו אותה בצפון ושחטה‪ ,‬וכך היא השאלה‪ :‬האם‬
‫יש לו מחשבה כדין דאורייתא או דרבנן‪ .‬רב נחמן בר יצחק שנה כך‪ :‬אמר רבי חייא בר אבא‪ ,‬שאל רבי‬
‫יוחנן‪ :‬קטן יש לו מעשה או אין לו מעשה? ופשט‪ :‬יש להן מעשה ואפילו מדאורייתא‪ ,‬אין להן מחשבה‬
‫ואפילו מדרבנן‪ ,‬מחשבתו ניכרת מתוך מעשיו – מדאורייתא אין לו‪ ,‬מדרבנן יש לו‪ .‬שאל שמואל מרב‬
‫הונא‪ :‬מנין למתעסק בקדשים שהוא פסול? שנאמר‪ :‬ושחט את בן הבקר‪ ,‬שתהא שחיטה לשם בן בקר‪.‬‬

                      ‫אמר לו‪ :‬זו בידינו היא‪ ,‬לעכב מנין? אמר לו‪ :‬לרצונכם תזבחוהו‪ ,‬לדעתכם זבוחו‪.‬‬

‫מה מוסיף לנו מרכז הסוגיה? בקריאת המשנה נראה שכל החשש הוא שהשחיטה לא תהיה כמו‬
‫שצריך‪ ,‬אך אם מצליחים לדעת שהשחיטה היתה כראוי אין עוד חששות‪ .‬במרכז הסוגיה מעלה הגמרא‬
‫גם את דין הכותי‪ ,‬את השאלות ביחס לסכין וביחס לשאלה אם מחזיקים את הבהמה לשחוטה אם‬
‫הסכין פגומה‪ ,‬ואם אין אנו יודעים מי שחט אותה‪ .‬בעצם‪ ,‬יש כאן יציאה מהמישור הטכני של מעשה‬
‫השחיטה‪ ,‬להבנה שהשחיטה היא מעין זביחת קרבן‪ ,‬והכוונה בה משמעותית‪ ,‬ולפיכך עלינו לדעת‬
‫מיהו השוחט ובמה הוא שחט‪ ,‬והטעם לכך שהכל שוחטים ושחיטתן כשרה היא רק מפני שרוב‬

                                                                            ‫המצויים אצל שחיטה מומחים הם‪.‬‬
   307   308   309   310   311   312   313   314   315   316   317