Page 344 - דרך חדשה בלימוד גמרא_טיוטה

‫מסכת ערכין‬ ‫‪344‬‬

‫— ערך כולו הוא נותן‪ ,‬ואינו נותן ערך דמי אברים‪ .‬והא אפיקתיה לערך סתם! קרי ביה ערך‬
‫בערכך‪ .‬יכול שאני מוציא דבר שהנשמה תלויה בו? תלמוד לומר‪ :‬נפשות‪ ,‬נפשות — ולא‬
‫את המת‪ .‬והא אפיקתיה! קרי ביה נפש נפשות‪ .‬אוציא את המת ולא אוציא את הגוסס?‬
‫תלמוד לומר‪ :‬והעמיד‪ ...‬והעריך‪ .‬אי הכי‪ ,‬מת נמי תיפוק לי מוהעמיד והעריך! הכי נמי‪.‬‬
‫ואלא נפש נפשות למה לי? כדבעינן למימר קמן‪ .‬ד"א‪ :‬נפשות — אין לי אלא אחד שהעריך‬
‫אחד‪ ,‬אחד שהעריך מאה מנין? ת"ל‪ :‬נפשות; ד"א‪ :‬נפשות — אין לי אלא איש שהעריך בין‬
‫איש בין אשה‪ ,‬אשה שהעריכה איש ואשה שהעריכה אשה מנין? ת"ל‪ :‬נפשות; דבר אחר‪:‬‬
‫נפשות — להביא מנוול ומוכה שחין‪ .‬והא אפיקתיה להנך! הנך לא צריכי קרא; מ"ט? כי‬
‫שקול הוא ויבואו כולם‪ ,‬כי איצטריך קרא — למנוול ומוכה שחין הוא דאצטריך‪ .‬והיה ערכך‬
‫— לרבות טומטום ואנדרוגינוס לדמים‪ .‬דמים למה לי קרא? לא יהא אלא דמי דיקלא‪ ,‬אילו‬
‫אמר דמי דיקלא‪ ,‬מי לא יהיב? אמר רבא‪ :‬לומר שנידון בכבודו‪ ,‬סד"א‪ :‬נדר בערכך כתיב‪,‬‬
‫כל שישנו בערכין נידון בכבודו‪ ,‬וכל שאינו בערכין אינו נידון בכבודו‪ .‬א"ל אביי‪ :‬ודלא‬
‫איתיה בערכין מי נידון בכבודו? והתניא‪ :‬ראש עבד זה הקדש — הוא והקדש שותפין בו‪,‬‬
‫ראש עבד מכור לך — משמנין ביניהם; ראש חמור זה הקדש — הוא והקדש שותפין בו‪,‬‬
‫ראש חמור מכור לך — משמנין ביניהם; ראש פרה מכור לך — לא מכר אלא ראשה של‬
‫פרה‪ ,‬ולא עוד‪ ,‬אלא אפילו ראש פרה הקדש — אין להקדש אלא ראשה‪ ,‬וא"ר פפא‪ :‬דהא‬
‫מזדבן רישא דתורא בבי טבחא; והא חמור ופרה ליתנהו בערכין‪ ,‬ואין נידון בכבודו!‬
‫וליטעמיך‪ ,‬תיקשי לך עבד‪ ,‬דאיתיה בערכין ואין נידון בכבודו! אלא לא קשיא‪ :‬הא בקדשי‬
‫מזבח‪ ,‬הא בקדשי בדק הבית‪ .‬במאי אוקימתה? בקדשי מזבח‪ ,‬אימא סיפא‪ :‬ולא עוד‪ ,‬אלא‬
‫אפי' אמר ראש פרה זו הקדש — אין להקדש אלא ראשה‪ ,‬אמאי? תפשוט קדושה בכולה!‬
‫מי לא תניא‪ :‬האומר ]ה‪ ,‬א[ רגלה של זו עולה — יכול תהא כולה עולה? תלמוד לומר‪ :‬כל‬
‫אשר יתן ממנו לה' יהיה קדש‪ ,‬ממנו קודש ולא כולה קודש‪ ,‬יכול תצא לחולין? ת"ל‪ :‬יהיה‪,‬‬
‫בהוייתה תהא‪ ,‬הא כיצד? תמכר לצורכי עולות‪ ,‬ודמיה חולין חוץ מדמי אותו אבר שבה‪,‬‬
‫דברי ר"מ; רבי יהודה ורבי יוסי ור"ש אומרים‪ :‬מנין לאומר רגלה של זו עולה שכולה עולה?‬
‫תלמוד לומר‪ :‬כל אשר יתן ממנו לה' יהיה קדש‪ ,‬לרבות את כולה; ואפילו למ"ד אין כולה‬
‫עולה‪ ,‬הני מילי דאקדיש דבר שאין הנשמה תלויה בו‪ ,‬אבל דבר שהנשמה תלויה בו —‬
‫קדשה כולה! )אלא( לא קשיא‪ :‬הא בקדושת הגוף‪ ,‬הא בקדושת דמים‪ .‬והא מר הוא דאמר‪:‬‬
‫מקדיש זכר לדמיו‪ ,‬קדוש קדושת הגוף! לא קשיא‪ :‬הא דאקדיש כולה‪ ,‬הא דאקדיש חד‬
‫אבר‪ .‬חד אבר נמי איבעויי איבעיא לן‪ ,‬דבעי רבה‪ :‬הקדיש אבר לדמיו‪ ,‬מהו? כי איבעי לן —‬
‫בתם‪ ,‬הכא בבעל מום דומיא דחמור‪ .‬בעל מום נמי איבעויי איבעיא לן‪ ,‬דבעי רבה‪ :‬דמי‬
‫ראשי לגבי מזבח‪ ,‬מהו? כי אבעיא לן — מקמי דאשמעה להא מתניתא‪ ,‬השתא דשמעה‬

‫הא מתניתא לא מיבעיא לן‪.‬‬