Page 362 - דרך חדשה בלימוד גמרא_טיוטה

‫מסכת תמיד‬ ‫‪362‬‬

‫כולן בהעלם אחת – חייב על כל אחת ואחת‪) .‬ג( ארבעה מחוסרי כפרה‪ ,‬להוציא משיטת רבי אליעזר‬
‫בן יעקב‪ ,‬שאמר‪ :‬גר מחוסר כפרה עד שיזרק דם עליו‪) .‬ד( ארבעה מביאים על הזדון כשגגה‪ ,‬להוציא‬
‫משיטת רבי שמעון‪ ,‬שאמר‪ :‬שבועת הפקדון לא ניתן זדונה לכפרה‪) .‬ה( חמישה מביאין קרבן אחד על‬
‫עבירות הרבה‪ ,‬משום שרצו לשנות בסוף‪ :‬נזיר אם נטמא טומאות הרבה‪ ,‬כגון שנטמא בשביעי וחזר‬
‫ונטמא בשביעי‪ ,‬כשיטת רבי יוסי ברבי יהודה‪ ,‬שאמר‪ :‬נזירות טהרה מן שביעי הוא שחלה עליו‪) .‬ו(‬
‫חמישה מביאים קרבן עולה ויורד‪ ,‬משום ששנו בסוף‪ :‬נשיא כיוצא בהן‪ ,‬ולהוציא משיטת רבי אלעזר‪,‬‬
‫שאמר‪ :‬נשיא מביא שעיר‪) .‬ז( ארבעה אבות נזיקין‪ ,‬להוציא משיטת רבי אושעיא‪ ,‬שאמר‪ :‬שלשה עשר‬
‫אבות נזיקין הן‪ ,‬ולרבי אושעיא להוציא משיטת רבי חייא‪ ,‬שאמר‪ :‬עשרים וארבעה אבות נזיקין‪ ,‬ולרבי‬

‫חייא להוציא מסור ומפגל‪.‬‬

‫ומדוע באמת חייב על כל אחת ואחת בכריתות? אמר רבי יוחנן‪ :‬לכך יצאה כרת באחותו‪ ,‬לחלק‪ .‬ניתן‬
‫לומר שזהו דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל‪ ,‬וניתן לומר שזהו היקש‪ .‬ולרבי יצחק שאמר‪ :‬חייבי כריתות‬
‫בכלל היו‪ ,‬ולמה יצאה כרת באחותו? לדונה בכרת ולא במלקות‪ ,‬הוא לומד מהפסוק ואל אשה בנדת‬
‫טומאתה לא תקרב‪ ,‬לחלק על כל אשה ואשה‪ .‬ומדגיש רבי אלעזר בשם הושעיא‪ :‬כל מקום שאתה‬
‫מוצא שני לאוין וכרת אחד – חלק חטאת ביניהן‪ ,‬ועל אילו דברים מדובר? מפטם וסך‪ ,‬שכתוב )שמות‬
‫ל‪ ,‬לב( ַﬠל ְּב ַ ׂשר ָא ָדם לֹא ִיי ָס ְך ּו ְב ַמ ְת ֻּכ ְנ ּת ֹו ֹלא ַת ֲﬠ ׂש ּו ָּכ ֹמה ּו‪ ,‬וכרת אחד )ל‪ ,‬לג( ִאי ׁש ֲא ֶׁשר ִיְר ַקח ָּכ ֹמה ּו‬

‫ַו ֲא ֶׁשר ִי ֵּתן ִמ ֶּמ ּנ ּו ַﬠל ָזר ְו ִנ ְכַרת ֵמ ַﬠ ָּמיו‪.‬‬

‫עתה מפרטת הגמרא כמה מהאיסורים במשנה‪) :‬א( הבא על הזכור‪ .‬לדברי רבי יוחנן עוסקים באיש‪,‬‬
‫ולשיטת רבי ישמעאל שחייב גם הבא על הזכור‪ ,‬וגם מי שהביא זכור עליו‪ .‬רבי אלעזר משמו של רב‬
‫אמר שנינו שלשים ושלש חטאות‪ ,‬ושנו שלש כריתות לסיים בכריתות‪) .‬ב( המחלל את השבת‪ .‬הסביר‬
‫רבי יוחנן ששנינו שגגת שבת וזדון מלאכות‪ ,‬שלא מתחייב אלא אחת‪ ,‬ושנו דווקא מקרה זה כיוון‬
‫שמחטאת סוף סוף אינו נפטר‪) .‬ג( העובד עבודת כוכבים‪ .‬גם כן מדובר במקרה של שגגת עבודת‬
‫כוכבים‪ .‬רב אחא בנו של רב איקא משמו של רב ביבי אמר‪ :‬התנא שנה שם שבת ושם עבודת כוכבים‪,‬‬
‫כמו ששנה שם אשה ובתה‪) .‬ד( השוחט והמעלה בחוץ‪) .‬ה( בעל אוב‪ .‬שאל רבי ירמיה את רבי זירא‪:‬‬
‫שני כריתות ולאו אחד‪ ,‬מהו? האם המיתות מחלקות לשתי חטאות‪ ,‬או רק הלאוין? כגון בעל אוב‬

‫וידעוני‪.‬‬

‫במרכז הסוגיה מתייחסת הגמרא לדין המלקות שבאים על הלאו‪ .‬כתוב‪ :‬כל חלב שור וכשב ועז לא‬
‫תאכלו – לחייב על כל אחת ואחת‪ ,‬דברי רבי ישמעאל‪ ,‬וחכמים אומרים‪ :‬אינו חייב אלא אחת; בתחילה‬
‫מציעה הגמרא שהם חולקים בשאלה אם לוקין על לאו שבכללות‪ ,‬אך למסקנה אומרת הגמרא שגם‬