Page 65 - דרך חדשה בלימוד גמרא_טיוטה
P. 65
דרך חדשה בלימוד גמרא | פני המנורה 65
ולבסוף הוא נתן עם קצבה ,כמו שכתובַ :ﬠד ְּכ ַסף ַּכ ְּכ ִרין ְמ ָאה ְו ַﬠד ִח ְנ ִטין ּכִֹרין ְמ ָאה ְו ַﬠד ֲח ַמר ַּב ִּתין ְמ ָאה
ְו ַﬠד ַּב ִּתין ְמ ַׁשח ְמ ָאה ּו ְמ ַלח ִ ּדי ָלא ְכ ָתב )עזרא ז ,כב( .הגמרא דוחה טענה זו ,שכן אולי כורש לא החמיץ,
אלא בתחילה הוא לא ידע כמה צריך לתת ,ולאחר שהתחילו לעבוד במקדש ,הוא נתן לפי זה.
בחלק השלישי של הסוגיה אומר רב חסדא ,שאחד בניסן הוא ראש החודש שבו הרגל של ראש השנה
לרגלים .הגמרא מסבירה ,שמשנתנו היא כשיטת רבי שמעון ורבי שמעון בר יוחאי ,שכיוון שעברו
שלשה רגלים כסדרם עובר בבל תאחר.
מה אנו לומדים מהסוגיה? נראה ,כי ישנה הבחנה ברורה בין ישראל לבין הגויים ,ורב חסדא מדגיש
שחודש ניסן הוא החודש שבו מתחיל עם ישראל ,הן בכך שאחד בניסן הוא ראש השנה למלכי ישראל,
והן בכך שהרגלים הם כסדרם ,פסח־שבועות־סוכות ,וניסן הוא החודש בו ראש השנה לרגלים .אמנם,
במרכז הסוגיה אנו רואים ,שמי שמצטרף לבנין המקדש ,גם מאומות העולם ,הוא מלך כשר והוא
כמלכי ישראל ,ומי שמחמיץ ועושה עבירות ,הוא ממלכי אומות העולם .ומכאן ,שראש השנה באחד
בניסן הוא ראש השנה לכל מי שממליך את ה' ,ומצטרף לבוחר בעמו ישראל ,ולאו דווקא לעם ישראל.
וזו לשון הסוגיה על פי החלוקה המוצעת:
]ארבעה ראשי שנים הם .באחד בניסן – ראש השנה למלכים ולרגלים ,באחד באלול – ראש השנה
למעשר בהמה .רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים :באחד בתשרי .באחד בתשרי – ראש – השנה לשנים,
ולשמיטין ,וליובלות ,לנטיעה ,ולירקות .באחד בשבט – ראש השנה לאילן ,כדברי בית שמאי ,בית
הלל אומרים :בחמשה עשר בו[.
גמרא .למלכים למאי הלכתא? — אמר רב חסדא :לשטרות .דתנן :שטרי חוב המוקדמין — .1
פסולין ,והמאוחרין — כשרין.
תנו רבנן :מלך שעמד בעשרים ותשעה באדר ,כיון שהגיע אחד בניסן — עלתה לו שנה.
ואם לא עמד אלא באחד בניסן — אין מונין לו שנה עד שיגיע ניסן אחר .אמר מר :מלך
שעמד בעשרים ותשעה באדר כיון שהגיע אחד בניסן עלתה לו שנה .הא ]ב ,ב[ קא משמע
לן דניסן ראש השנה למלכים ,ויום אחד בשנה חשוב שנה .ואם לא עמד אלא באחד בניסן
אין מונין לו שנה עד שיגיע ניסן אחר .פשיטא! — לא צריכא ,דאימנו עליה מאדר .מהו
דתימא :נימנו ליה תרתין שנין ,קא משמע לן.
תנו רבנן :מת באדר ,ועמד אחר תחתיו באדר — מונין שנה לזה ולזה .מת בניסן ועמד אחר
תחתיו בניסן — מונין שנה לזה ולזה .מת באדר ועמד אחר תחתיו בניסן — מונין ראשונה
לראשון ,ושניה לשני .אמר מר :מת באדר ועמד אחר תחתיו באדר — מונין שנה לזה ולזה.
פשיטא! — מהו דתימא :שתא לבי תרי לא מנינן ,קא משמע לן .מת בניסן ועמד אחר תחתיו
