Page 44 - חוברת בית_Neat

‫הצלחתי להגיע בזמן וליהנות מארוחת הבוקר האנגלית הדשנה‪ ,‬שהוגשה בבית־ההארחה‪.‬‬
‫הכל זוכרים בוודאי שבקיץ ההוא‪ ,‬בעקבות ״הסכמי ז׳נבה״ והמגעים עם תוניסיה ומרוקו‪,‬‬
‫ידע כדור הארץ כולו‪ ,‬בפעם הראשונה אחרי עשורים רבים‪ ,‬שלום‪ :‬מצב עניינים זה לא נמשך‬

‫אלא ימים אחדים‪ ,‬ונדמה לי שלא חזר על עצמו מאז‪.‬‬
‫הזיכרונות מתקשרים לצרותה של המיטה ההיא‪ ,‬לצרותו של החדר ההוא‪ ,‬למרירותו‬
‫הקבועה של התה ההוא‪ ,‬החזק מדי והקר מדי‪ :‬באותו קיץ שתיתי ״פינק״‪ ,‬מלוא הכוס ג׳יץ‬
‫בתוספת טיפת אנגוסטורה‪ ,‬חיזרתי‪ ,‬ללא הצלחה‪ ,‬יש לומר‪ ,‬אחרי בתו של בעל מטווייה‪ ,‬שחזר‬
‫לא מכבר מאלכסנדריה‪ ,‬החלטתי להיות סופר‪ ,‬התעקשתי לנגן בעוגבונים את הנעימה היחידה‬
‫שהצלחתי ללמוד אי־פעם‪ 45 :‬התווים הראשונים — ביד ימין‪ ,‬יד שמאל סירבה רוב הזמן‬

‫להצטרף — מתוך פרלוד של יוהאן סבסטיאן באך‪...‬‬

‫די בתחיית חלל החדר כדי להחיות‪ ,‬להחזיר‪ ,‬לעורר מחדש את הזיכרונות החמקמקים‬
‫ביותר‪ ,‬התפלים ביותר‪ ,‬וכן‪ ,‬המהותיים ביותר‪ .‬הוודאות החווייתית לבדה של גופי במיטה‪,‬‬
‫הוודאות הטופוגרפית לבדה של המיטה בחדר‪ ,‬שבה ומפעילה את זיכרוני‪ ,‬מעניקה לו חדות‪,‬‬
‫בהירות‪ ,‬שבתנאים אחרים כמעט שאינם קיימים‪ .‬כשם שמילה המובאת מתוך חלום מעלה‪,‬‬
‫מייד עם כתיבתה‪ ,‬את מלוא זכר החלום ההוא‪ ,‬כך‪ ,‬עצם הידיעה (בלי שנדרשנו כמעט לחפש‬
‫אותו‪ ,‬פשוט תוך שכיבה במשך רגעים אחדים ועצימת העיניים)‪ ,‬שהקיר עמד מימיני‪ ,‬הדלת‪,‬‬
‫לידי‪ ,‬בצד שמאל (יכולתי לגעת בידית כשהרמתי את זרועי)‪ ,‬החלון ממול‪ ,‬מעלה כאן מייד‪,‬‬

‫בערבוביה‪ ,‬שטף של פרטים שחיותם מכה אותי בתדהמה‪ :‬הנערה ההיא‪ ,‬שגינוניה גינוני‬
‫בובה‪ ,‬האנגלי ההוא הארוך ללא גבול‪ ,‬שחוטמו מעוקם קלות (נפגשנו שוב בלונדון‪ ,‬כשהלכתי‬
‫לבלות שם שלושה ימים בתום אותה חופשה לשונית כביכול‪ :‬הוא לקח אותי לפאב טובל בירק‪,‬‬

‫שלמרבה הצער לא הצלחתי מעולם לשוב ולאתרו מאז‪ ,‬ולקונצרט־טיול באלברט־הול‪ ,‬שם‬
‫האזנתי בגאווה רבה לקונצ׳רטו למפוחית־פה ולתזמורת‪ ,‬בניצוחו של סר ג׳ון בארביולי‪ ,‬אם‬
‫איני טועה‪ ,‬שנכתב במיוחד עבור לארי אדלר‪ ,)...‬המארשמלו‪ ,‬הרוק־רוקס (סוכריות דמויות‬
‫מקל מקושטות‪ ,‬ממתק מיוחד הנמכר באתרי המרפא; הידוע שבהם הוא ה״בברייטון רוק״‪,‬‬
‫שנוסף על היותו משחק מילים ‪ -‬יש סלע בברייטון כשם שיש צוקים באטרטה ‪ -‬הוא גם שמו של‬
‫רומן מאת גראהם גרין; ברוק עצמה קשה היה להתעלם מזה)‪ ,‬החוף האפרורי‪ ,‬הים הקר‪ ,‬אזורי‬

‫החורש‪ ,‬וגשרי האבן העתיקים ההם‪ ,‬הנוחים להופעתם של שדונים או של רשפי־ביצות‪...‬‬

‫חלל החדר פועל עלי כמו עוגיית מדלן פרוסטיאנית (תוכנית זו עמדה כולה‪ ,‬כמובן‪ ,‬בסימן‬
‫רוחו; היא אינה מבקשת להיות אלא פיתוח של פסקאות ‪ 6‬ו‪ 7-‬בפרק הראשון של החלק‬

‫הראשון (״קומברה״)‪ ,‬בכרך הראשון (״בצד של סוואן״) של היצירה ״בעקבות הזמן האבוד״)‪.‬‬

‫אופי הדברים ‪ /‬כתב עת של חפצים עם אישיות‬ ‫‪44‬‬