Page 43 - חוברת בית_Neat

‫‪.1‬‬

‫קטעים מתוך עבודה שטרם הושלמה‬

‫אני שומר בליבי בצורה יוצאת־דופן‪ ,‬ואפילו מפליאה למדי‪ ,‬בעיני‪ ,‬את זכר כל המקומות‬
‫שישנתי בהם‪ ,‬פרט למקומות בילדותי המוקדמת — עד סוף המלחמה בערך — המתערבבים‬

‫כולם באפרוריותו האחידה של אולם שינה בפנימייה‪ .‬באשר ליתר המקומות‪ ,‬כל שעלי‬
‫לעשות‪ ,‬בזמן שאני שוכב‪ ,‬זה פשוט לעצום את עיני ולייחד מחשבה מזערית למקום נתון‪ ,‬והנה‪,‬‬

‫בו־ברגע כמעט‪ ,‬עולים בזיכרוני כל פרטי החדר‪ ,‬מיקום הדלתות והחלונות‪ ,‬סידור הרהיטים‪,‬‬
‫ואם לדייק עוד יותר‪ ,‬אני מרגיש בתחושה הפיזית כמעט של שכיבה מחדש באותו החדר‪.‬‬

‫וכך‪:‬‬

‫רוק (קורנוול)‬
‫קיץ ‪1954‬‬

‫כאשר פותחים את הדלת‪ ,‬המיטה עומדת כמעט מייד בצד ש זו מיטה צרה מאוד‪ ,‬וגם‬
‫החדר צר מאוד‪ ,‬רוחב המיטה ועוד רוח י הדלת‪ ,‬כלומר‪ ,‬מטר וחצי לכל היותר (בהפרש של‬
‫סנטימטרים אחדים) ואורכו אינו עולה בהרבה על רוחבו‪ .‬בהמשך המיטה בנוי ארון מלתחה‬
‫קטן‪ .‬בקצה החדר חלון־גיליוטינה‪ .‬בצד ימין‪ ,‬שולוזז רחצה בעל משטח שיש‪ ,‬ולידו קערה וכלי‬

‫למים‪ ,‬שלא הרביתי להשתמש בהם‪ ,‬עד כמה שזכור לי‪.‬‬
‫אני בטוח כמעט שהיתה רפרודוקציה ממוסגרת על הקיר השמאלי‪ ,‬מול המיטה‪ :‬לא סתם‬

‫כרומו כי אם‪ ,‬אולי‪ ,‬ציור של רנואר או של סיסלי‪.‬‬
‫היה לינולאום על הרצפה‪ .‬לא היו לא שולחן ולא כורסא‪ ,‬אולי כיסא‪ ,‬צמוד לקיר השמאלי‪:‬‬
‫נהגתי להניח עליו את בגדי לפני השינה‪ .‬לא זכור לי שישבתי עליו‪ :‬הלכתי לחדר ההוא רק כדי‬
‫לישון‪ .‬הוא היה בקומה השלישית והאחרונה של הבית‪ ,‬וכשחזרתי מאוחר בלילה הייתי צריך‬

‫לעלות במדרגות בזהירות כדי שלא להעיר את בעלת הבית שלי ואת משפחתה‪.‬‬
‫הייתי אז בחופשה‪ ,‬בדיוק סיימתי את בחינות הבגרות; תוכנן שאתגורר בבית־הארחה‪,‬‬

‫שהתרכזו בו תלמידי תיכון צרפתים‪ ,‬שהוריהם ביקשו לעודד את שיפור שליטתם בשפה‬
‫האנגלית‪ ,‬אבל כיוון שבית־ההארחה היה מלא‪ ,‬גרתי בחדר שכור‪.‬‬

‫בכל בוקר פתחה בעלת הבית את דלתי והניחה למרגלות מיטתי קערה מהבילה של‬
‫‪ Morning Tea‬ששתיתי קר ללא יוצא מן הכלל‪ .‬תמיד קמתי מאוחר מדי‪ ,‬ורק פעם או פעמיים‬

‫גיליון ‪ .01‬בית ‪43‬‬