Page 18 - עיתון 14- מזון למחשבה

‫יוכל לתקון‪ ,‬והמעוות שלא ימנה? ואיך יחזרו למסלול התובעני אחרי‬
‫קרנבל של חושים? וידועים דברי ר' זירא‪ ,‬השחיז מילותיו‪ ,‬על הבבלים‬
‫הטפשים‪ ,‬דאכלי נהמא בנהמא‪ ,‬ואתה מבקש לקחתם לממלכת הנהמא?‬
‫לעג דק מסתמן בזוויות פיו‪ ,‬ואולי תטעים אותם מעט גחלי רתמים‪ ,‬אמר‪,‬‬
‫הולם יותר בהקשר שלכם‪ .‬את המילים האחרונות כבר שמע רק בקושי‪,‬‬

‫הפנה גבו לרב ועזב בצעדים מהירים‪ ,‬יוצא משער בית הספר‪.‬‬

‫בית השקר‪ ,‬שינן לעצמו בזעם כשהוא מרחיב צעדיו‪ ,‬והנה נפגשתי איתו‬
‫פנים בפנים‪ ,‬במראה ולא בחידות‪ ,‬עם הכהן הגדול של האיוולת‪ .‬זה שאפילו‬
‫את הלחם עצמו אזק ברצועות תפילין‪ .‬זה שידע ויודע כל לכאורה‪ :‬יודע‬
‫לחשב כזית‪ ,‬ולשער מהי ביצה‪ ,‬ולהבדיל מפת הבאה בכיסנין‪ ,‬ולעיין‬
‫בדין פרוסות שבישלן מעכן ואפאן‪ ,‬והאם לתיתה כחליטה דמי‪ ,‬ומה אם‬
‫נילושה בדבש‪ ,‬ומה אם נתן לתוכה סממנים‪ ,‬ואם הפריש בשעת קרימת‬
‫פנים‪ ,‬שדן אם מותר להפריש בשבת‪ ,‬והזהיר שנשים מתות בשעת לידתן‪,‬‬
‫והיה ממתיק שאצל שרה ברכה הייתה שרויה בעיסה‪ ,‬ושלאחר הפסח‬
‫ראוי לצור מפתח שתצלח הפרנסה‪ ,‬ואמר‬
‫שהכל טפל ללפת בו את הפת‪ ,‬והרחיק גם‬
‫לכלי שנוטלין בו‪ ,‬אם סדוק הוא‪ ,‬ושפתו‬
‫מגולה‪ ,‬או נקוב‪ ,‬ואם מים שבו סרוחים‪ ,‬או‬
‫עומדים‪ ,‬והרחיק מפת עכו"ם‪ ,‬ועמס ברכות‬
‫על הלחם ועל הארץ החמדה ועל ירושלים‬
‫שתבנה במהרה בימינו‪ .‬אבל לא לש בעצמו‬

‫גם לא פעם אחת‪.‬‬

‫התהלך והרחיק מבית הספר‪ ,‬כעוס ונילוש‬
‫וסמוק‪ ,‬מותיר מאחוריו את אסיפת המורים‬
‫האמורה‪ .‬אל הרב כבר לא שת את ליבו‪,‬‬
‫והיה מתכעס עליו‪ ,‬יתברך‪ ,‬כביכול‪ ,‬בעצמו‪.‬‬

‫‪18‬‬