Page 23 - עיתון 14- מזון למחשבה

‫גילעד רוזנברג‪ -‬תנ"ך‬

‫האוכל מקרב בין אנשים‪ .‬‬

‫נדמה שלא צריך להכביר במילים להוכיח את זה‪ .‬כשהמלאכים‬
‫באים לאברהם הוא פותח להם שולחן מלא כל טוב‪ ,‬גם שהאחים‬
‫שמחים וטובי לב לאחר מכירת יוסף (לצערנו) הכתוב מדגיש את‬
‫אחדותם בכל שאכלו לחם‪ ,‬שלא לדבר על המן ואחשוורש‪ ,‬ועל‬

‫סעודות זבח בין שמואל לשאול‪ ,‬ועוד רבים‪.‬‬

‫כמה (לא) מפתיע אם כן‪ ,‬שאחת הדרכים האולטמטיביות בתנ"ך‬
‫להתקרב לה' היא דרך האוכל‪ ,‬קרבן ‪ -‬כפי שמכנה זאת התנ"ך‪.‬‬
‫הקרבן הוא לא רק מתנה‪ ,‬הוא דרך ליצור קרבה‪ .‬מעורר את‬
‫המחשבה והדמיון עד כמה הסעודות שלנו קשורות לקרבת ה'?‬

‫האם בכלל או שמא אפשר לעבוד ולהתקדם בזה?‬

‫חיים שוורץ‪ - ‬היסטוריה‪ ‬‬

‫אחד האתגרים הגדולים בהיסטוריה ‪ -‬ובעיסוק בהיסטוריה ‪ -‬הוא‬
‫לחוש שלמרות ש״הסנה בער״ ‪ -‬לפני שנים רבות‪ ,‬הוא ״איננו אוכל״‪.‬‬
‫בדומה לארוחה דאשתקד‪ ,‬שכבר עשתה את שלה‪ ,‬סיפקה אנרגיה‬
‫ועברה את גילגולי החומר‪ ,‬כך‪ ,‬לכאורה‪ ,‬האירוע שאשתקד‪ ,‬נתן‬

‫את הדחיפה לציר הזמן‪ ,‬והתמסמס במרוץ הזמן‪ .‬‬

‫האם ניתן לקחת אירוע ‪ -‬לקחת ארוחה ‪ -‬לקחת מאכל ‪ -‬ולהתעסק‬
‫בו כאילו הוא מתרחש ברגעים אלו ממש? האם האדם האוכל‪ ,‬אשר‬
‫עובר ברצף הזמן באופן לינארי‪ ,‬יכול לעצור ולדבר על המאכל?‬
‫להריח אותו‪ ,‬לטעום אותו‪ ,‬להרגיש אותו עובר בתוכו‪ ,‬לחוש את‬

‫‪23‬‬