Page 32 - hadera17v6
P. 32
17.6.2022 32
העיוורון
שמחדד
את הדמיון
טליה חכמי אלעזר
שהוציאה את ספרה
"אגדה או מציאות"
(הוצאת חותם),
מספרת על העיוורון
שליווה אותה כל
חייה ועל הזיכרונות
מילדותה באיראן
שמעשירים את עולם
היצירה שלה .כך
הופכים לימון איראני
ללימונדה ישראלית
משובחת
| מאת זהר נוי | צילום :אמנון פרי
אני הייתי אומרת לו 'תפסיק לדבר שטויות' ,אבל מסתבר שזאת אהבה ,קנאה ,נאמנות ובגידה מתערבלות בסיפוריה של טליה מלחמה בין ישראל לאיראן שפותחת לא־ה
הייתה נבואה שהגשימה את עצמה". אלעזר ופורשות את היריעה הצבעונית הרחבה שעליה נרקמים
חרונה את כל מהדורות החדשות ,תופסת
מתוך הספר" :עם קום המדינה ,נפתחו שערי ארץ ישראל בפני החיים בפני הקוראים. את טליה חכמי אלעזר ילידת איראן בר־
עולים מכל קצוות תבל .הכמיהה להגיע לירושלים בערה גם בלי־ טליה אלעזר היא עיוורת מלידה ונשואה לגבר רואה שמ־ גשות מעורבים .מצד אחד כציונית מבטן
בותיהם של רבים מיהודי אירן ,שהתקבצו לקהילות במדינה רחבת רבה להרצות בנושא בהתנדבות" .יש הרבה מה לעשות ביחס ומלידה היא בצד של ישראל כמובן ,אך
הידיים ובנו להם חיים בכפרים ובישובים שונים ,בעיירות ובערים החברה לעיוורים ,אבל אין ספק שהאנושות עברה כברת דרך מצד שני כמו לכל אדם שעוזב את מולדתו
קטנות וגדולות .את החלום להתיישב בארץ הקודש הם נשאו עמם ביחס לנושא" ,היא אומרת" .כשאני נולדתי באיראן לא ידעו יש לה סנטימנטים עזים לתרבות ,לאוכל
שנים רבות ,וכשהוכרזה עצמאותה של מדינה יהודית לא היה גבול איך להתמודד עם עיוורים ובכלל לא התייחסו אליהם כאל
לשמחתם .עם זאת ,משפחות רבות ברוכות ילדים עמדו בפני דילמה נפש חיה" .למזלי ,חשבה המשפחה שלי אחרת וגידלה אותי ולבתי הכנסת שהשאירה מאחור.
קשה .כל כך הרבה תהיות התעוררו .איפה מתחילים ומה עושים כמו ילדה רגילה .לא הזניחו ,לא פינקו ולא גוננו מעבר לרגיל. על כל אלה סיפרה בהרחבה בספרה האוטוביוגרפי ומעורר ההש־
קודם? מוכרים את הבית ואת החפצים שנאספו בו? מה כדאי לקחת קיבלתי עונש כשעשיתי משהו רע ופרס כשעשיתי משהו טוב. ראה "מבוך חיי" שיצא לאור לפני שש שנים וזכה לחשיפה מרשימה
למסע ,ומה לא? ואיך אפשר להשאיר מאחור את זיכרון החוויות הבסיס שלי לחיים היה הרבה חום ואהבה .הייתי ממש הכוכב בתקשורת האלקטרונית והכתובה .כיום היא חובקת ספר שני "אגדה
שליוו אותם מהיום שבו נולדו? זיכרונות מהוריהם ,מסבא ומסבתא, או מציאות" (הוצאת חותם) בו שבעה סיפורים קצרים מעניינים
של המשפחה".
מהחגים ומהמסורת שעל יסודותיה התחנכו במשך שנים. היא גדלה עם אח בוגר ממנה בשנתיים ,אותו היא מגדירה ששואבים השראה מחייה ומחיי אנשים שפגשה בדרכה.
ציון והלן משיח היו זוג נשוי והורים לילדים ,וההתלבטות "החבר הכי טוב שלי" .ברבות השנים נהרג האח בתאונת דר־ כל אחד מהסיפורים מתרחש בעולם שונה בתכלית מזה של
לא פסחה גם עליהם .מצד אחד ,רעיון העלייה מאוד קסם כים והשאיר אחריו שלוש בנות" ,שהן כמו הבנות שלי והן גם האחרים ,אבל השתלשלות האירועים בחייהם של הגיבורים ,בין
להם ,ומצד שני הם היססו .מה מחכה לנו בארץ ישראל? מתייחסות אליי ככה" ,מספרת טליה" .אחי היה אומר לי תמיד: אם נולדו באירן ,בישראל או בארצות הברית מוכיחה פעם נוספת
האם הפרנסה תהיה מספקת? ובמקרה שלא ימצאו את 'את יודעת ,אם יקרה לי משהו את תהיי כמו אמא של הבנות שלי'. שרגשותיהם ורחשי ליבם של בני האדם אינם מכירים בגבולות
ובחוקים ושיש בכוחם להפוך דמיון למציאות.

