Page 32 - hadera29v7
P. 32

‫חוקר פרטי אייל סברו‬                                                                                                           ‫‪29.7.2022‬‬                                                   ‫‪32‬‬

‫צילומים‪ :‬אילוסטרציה פיקסביי‬                                                                                                                                ‫גבר מת מהלך‬

                                                                                                                                                           ‫להראות לו? לא להראות לו? זאת השאלה‪ ,‬הרהרתי‬
                                                                                                                                                           ‫לעצמי כהמלט בהתהוות‪ ,‬רגליי היו מונחות כבשיגב‬
                                                                                                                                                           ‫רה על שולחני‪ ,‬ערימת סוכריות השוקולד נעלמה ורק‬
                                                                                                                                                           ‫עטיפות הצלופן נשארו עדות אילמת ל‪ 3.500-‬קלוריות‬
                                                                                                                                                           ‫שנכנסו לגופי לאחר שמוחי כמעט ולא עמד בהתחבטות‪ ,‬לעיתים שבב‬
                                                                                                                                                           ‫רתי את הראש‪ ,‬באם כדאי להתחיל לעשן ולזנוח את אהבתי לשוקולד‪,‬‬
                                                                                                                                                           ‫או שלא‪ ,‬בכל מקרה לא ידעתי מה להחליט לא בסוגיה זו ולא בסוגיה‬
                                                                                                                                                                                                           ‫קשה יותר‪.‬‬
                                                                                                                                                           ‫הוא הופיע אצלי לפני שבוע בדיוק‪ ,‬רזה וכחוש‪ ,‬למרות שהיה לבוש‬
                                                                                                                                                           ‫בחולצה על חולצה על חולצה‪ ,‬יכולתי בבירור לראות דרך תווי פניו‬
                                                                                                                                                           ‫וכפות ידיו כי האיש רזה עד עצמות‪ .‬עיניו השקועות שידרו חוסר‬
                                                                                                                                                           ‫בריאות‪- ,‬ב‪ 3-‬דקות הראשונות לאחר שהצגתי עצמי והוא דיבר‪ ,‬ה�ב‬
                                                                                                                                                           ‫חנתי כי גם הדיבור קשה לו‪ ,‬מילותיו נשמעו בלחש‪ ,‬בתום ‪ 3‬דקות‬
                                                                                                                                                                      ‫נשברתי‪" ,‬תגיד‪ ,‬הכל בסדר איתך?" שאלתי‪.‬‬
                                                                                                                                                             ‫"תלוי למה אתה מתכוון בסדר‪ ",‬השיב‪" ,‬אני חולה‬
                                                                                                                                               ‫"הדלת‬            ‫סרטן‪ ,‬הרופאים נתנו לי חודש לחיות‪ ,‬עבר חודש‬
                                                                                                                                         ‫נפתחה‪ ,‬גבר עם כרס‬         ‫כך שלמעשה אני גבר מת מהלך‪ "...‬פי היה פעור‬
                                                                                                                                         ‫לבוש בחלוק מגבת פתוח‬         ‫ונשימתי נעצרה‪.‬‬
                             ‫בטוח שיספיק למארק‪ .‬עכשיו כבר הייתי עייף‪ ,‬עבדתי כמעט ‪ 20‬שעות‬    ‫מההסברים של מארק היא תגיע אליו‪.‬‬       ‫יצא מהבית‪ ,‬תיעדתי אותו‪ ,‬הוא‬   ‫"‪ 35‬שנים אני חי איתה‪ 15 ,‬שנים אני הייתי‬
                                                   ‫רצוף עבור מארק‪ ,‬והייתי חייב לישון היטב‪.‬‬  ‫והיא אכן הגיעה‪ .‬ידעתי גם שהיא תשהה‬  ‫יצא מהשער התקרב לרכב‪ ,‬לחץ על‬     ‫בטוח שהיא בוגדת בי‪ ,‬כל הזמן אמרה שאני‬
                                                                                            ‫אצלו עד עשר לערך (בלילה) ואחר כך‬    ‫השלט והרכב נרגע‪ ,‬אבל השני צעק‪,‬‬   ‫לא נורמלי‪ ,‬ילדיי גדלו‪ ,‬נישאו‪ ,‬את העסק‬
                             ‫כשהתעוררתי השעה היתה ‪ ,13:30‬לא ישנתי טוב‪ ,‬הראש התפוצץ‬          ‫תצא לבלות‪ ,‬ובעשר בדיוק הוא ליווה‬                                     ‫שלי חנות טמבור קטנה‪ ,‬סגרתי לאחר‬
                             ‫לי‪ ,‬גם במקלחת כמו בשינה לא הפסקתי לחשוב עליו‪ ,‬גם בדרכי לעב‬     ‫שהתברר שאני חולה במחלה הארורה הזו‪ ,‬ואז כשהוא נכנס פנימה‪ ,‬היא הופיעה אותה לרכב‪ ,‬הפעם הבחנתי שאפילו לא‬
                                                                                            ‫וולההללייצחמאאאירותואשתוו‪,‬תלמה'‪.‬בכ‪.‬רה‪.‬ללתומאזתהלצאילתבאיככתהבשליההאאיורנוויסמםצפמישהחוסשליאמיבלכקתשבהליוללרמבהצהאחאושוהצתתיוימאתלר‪,‬ב‪,‬בצחללמירוייע‪.‬קית‪.‬וכ'תםהיםשבובמלשויולעארחהצהדהרפרהע‪,‬והלועע‪,‬אהםהששחתלתלקוטקרק"עבכצההשוליובר וגכיםבחהפה‪,‬חברהלעעהנשקםישלבדקהשתעהפלייתוגלי'םואמעלכחלהפירשנינההיהכת‪,‬בנשחנרוההעפליגנרהזנאדוהוש‪..‬ננלעסהמלובעאימארהתהנ‪.‬קרהלאהחכוצהתלבויריזבםע‪,‬התניעופלישנתלהףר‬
                                                    ‫בודה חשבתי עליו‪ ,‬וגם כשהגעתי למשרד‪.‬‬     ‫כזו שאיתה היא יוצאת לבלות‪ ,‬גרושה בפעם השליב‬                        ‫בכל יום מתפנה מיטה של מישהו כמוני‪ ,‬ובלילה היא‬
                             ‫עבדתי על התיק לפחות שעתיים‪ ,‬הכנתי קלטת וידאו ארוכה עם‬          ‫שית‪ ,‬אשה נחמדה‪ ,‬אמר לי כשתיאר לי אותה‪" ,‬תגיד לי מי‬                 ‫יוצאת לבלות‪ ,‬כאילו והדבר אינו משפיע עליה"‪.‬‬
                             ‫הביקור בפאב‪ ,‬עם הנשיקות והשתיה החריפה ועם היציאה שלה עם‬        ‫ראיתי את כאבו‪ ,‬אפילו הבנתי אותו‪ ,‬בליבי חשבתי שהרי אם תחכה החברים שלך‪ ,‬ואומר לך מי אתה‪ "...‬עניתו לו בהתרסה‪ ,‬ושנינו חייכנו‪.‬‬
                                                                                            ‫שבועות‪ ,‬אני מניח שהוא‪ ...‬איך לומר‪ ,‬ימות‪ ...‬אבל לא הבנתי למה היא נכנסה לבית המפואר של הגרושה‪ ,‬כזה שנקנה בטח מכספו‬
                                                                                  ‫החלוק‪.‬‬    ‫של הגרוש האחרון‪ ,‬שכבר הפנימה כי חוץ מכסף לא תמצא בו כלום‪...‬‬               ‫אנשים מתנהגים כך לעיתים‪.‬‬
                             ‫הגוף שלי שידר אותות של עצבים‪ ,‬התחלתי לאכול את סוכריות‬          ‫ישבתי איתו למעלה משעתיים‪ ,‬הכל היה איטי ובלחש‪ ,‬כשנפרדנו עברה חצי שעה והם יצאו יחד ונכנסו לרכב של אשתו של מארק‪,‬‬
                             ‫השוקולד שבתוך הסלסלה שעל שולחני‪ ...‬אספר לו‪ ,‬או לא אספר לו‪,‬‬     ‫לחץ את ידי‪ ,‬אם אפשר לקרוא לזה לחיצה‪ ,‬בסיומה נפרדנו והבטחתי הן היו לבושות היטב‪ ,‬מגונדרות‪ ,‬הכיוון הכללי היה תל אביב‪ ,‬הגענו‬
                             ‫אראה לו או לא אראה לו‪ ,‬ידעתי שהוא יתקשר בשעות הקרובות וירצה‬    ‫לעקוב אחריה‪ .‬עוד באותו לילה של הפגישה עימו לא עצמתי עין‪ ,‬לאיזור נמל תל אביב והן החנו את הרכב בחניה הגדולה‪ .‬הלכתי אחב‬
                             ‫לבוא אליי לראות את הקלטת‪ .‬שקלתי אם לראשונה בחיי המקצועיים‬                                          ‫מיותר אפילו להסביר מדוע‪ ,‬אני הולך לעקוב אחרי אשה של חולה ריהן כשהלכו ברגל‪.‬‬
                                                                                            ‫סרטן סופני‪ ,‬לבדוק האם בוגדת בו‪ ,‬והלבטים והשאלות כבר עלו אצלי‪ .‬כשהן נכנסו לפאב מועדון ידוע‪ ,‬הכנתי את המצלמה הסמויה ונכב‬
                                      ‫אוותר על היושר המקצועי ואתן ללקוח שלי למות בכבוד‪.‬‬     ‫נסתי גם אני‪ ,‬הן ישבו על הבר‪ ,‬אני תפסתי פינה מרוחקת‪ ,‬הן הזמינו‬
                             ‫מצד שני אולי יוכל לנוח על משכבו אם יידע שכל חייו חי בתחושות‬    ‫ייגרמסטר‪ ,‬אני וויסקי נקי בלי קרח‪ ,‬הדבר היחיד שלא אהבתי במב‬                ‫יום שגרתי לכאורה‬
                                                                                            ‫למחרת בבוקר המתנתי לה בשעה מוקדמת מחוץ לבית המגורים קומות כאלו היה עשן הסיגריות באוויר‪ ,‬הדבר הטוב במקומות האלו‬
                                                                           ‫נכונות ולא היה‬   ‫שלהם‪ ,‬בית פרטי בשכונה נחמדה בהרצליה‪ .‬כפי שידעתי ב‪ 06:30-‬זה הבחורות‪ ,‬הן רבות ומזומנות‪ ,‬ואל תשאלו אותי למה אני אומר כך‪,‬‬
                             ‫"מטומטם" ו"חולה נפש" כמו שהיא התריסה כנגדו לא פעם‪ ,‬כשהב‬        ‫היא יצאה עם טרנינג מהבית‪ ,‬לבושה היטב‪ ,‬נראית טוב‪ ,‬אפילו טוב התיקים שעל שולחני או בארכיון‪ ,‬יענו לכם‪.‬‬
                             ‫טיח בה את חשדותיו‪ ...‬לספר לו או לא לספר לו‪ .‬ויותר לא שמעתי‬     ‫מאוד‪ ,‬בקבוק מים מינרלים קטן בידיה ואוזניות הדיסק מן על אוזניה‪ ,‬עבור ‪ 20‬דקות ו‪ 2 -‬גברים הצטרפו אליהן‪ ,‬הם החליפו נשיקות על‬

                                                                                   ‫ממנו‪...‬‬
                                   ‫חפשו אותנו ב‪ -‬ועשו לנו לייק אם אהבתם את הסיפור‪.‬‬
                             ‫את ספרו של אייל סברו "בוגדים"‪ ,‬ניתן לרכוש בטלפון‬
                             ‫‪ .03-95660600‬הכותב הינו חוקר פרטי ובעליו של משרד "רז חק�י‬
                             ‫רות" בראשל"צ‪ .‬הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים‪ ,‬השמות‪,‬‬
                             ‫הזהויות ופרטים מזהים אחרים שונו ע"מ לא לחשוף את לקוחותיי‬

                                                     ‫היקרים‪ .‬לתגובות‪eyal@raz-pi.co.il :‬‬

                                                                                            ‫נתתי לה להתרחק והתקדמתי בזהירות אט אט עם הרכב‪ ,‬היא יצאה השפתיים‪ ,‬נראה כי הכירו קודם‪ ,‬כיוונתי את המצלמה הסמויה שהיתה‬
                                                                                            ‫מוסלקת בתוך הטלפון הנייד שהונח על הבר‪.‬‬                             ‫להליכה של ‪ 8‬ק"מ‪ ,‬אני‪ ...‬לנסיעה איטית של ‪ 8‬קמ"ש‪.‬‬
                                                                                            ‫ליוויתי אותה כל ההליכה‪ ,‬היא הלכה בקצב ‪ 7.5‬לערך‪ ,‬לא רע בכלל לכאורה טלפון תמים אבל מצלם ומקליט הכל לשעה וארבעים‬
                                                                                            ‫לדעתי‪ ,‬מה גם שתוך כדי זה שהיא הלכה‪ ,‬אני אכלתי ‪ 3‬קרואסונים עם דקות‪ .‬הם צחקו‪ ,‬התבדחו ונגעו אחד בשני מידי פעם‪ ,‬כעבור שעה‬
                                                                                            ‫שוקולד שקניתי חצי שעה קודם במאפיה הסמוכה למקום מגוריהם‪ ,‬וחצי‪ ,‬כמעט לפני שנגמר לי הזיכרון צילום בטלפון הסמוי‪ ,‬יצאו ארבב‬
                                                                                            ‫עתם ונסעו רכב אחר רכב לכיוון רעננה‪ ,‬כשהגיעו לשכונה של החברה‬               ‫אכן הליכה קשה‪.‬‬
                                                                                            ‫כשהיא חזרה לביתה‪ ,‬המתנתי‪ .‬עברה שעה ומחצה והיא ירדה שוב‪ ,‬עשיתי חשבון מהר‪ ,‬היא גרושה‪ ,‬בית מהודר‪ ,‬היא לבד בבית‪ ,‬בקיצור‬
                                                                                            ‫"אורגיה"‪ ,‬נתתי גז ועקפתי אותם והתמקמתי צמוד לווילה המהודרת‪,‬‬               ‫לבושה בג'ינס צמוד‪.‬‬
                                                                                            ‫יצאנו מהעיר לכיוון כביש ‪ ,4‬צומת מורשה ימינה‪ ,‬ידעתי שהכיוון מחכה שיגיעו‪ ,‬עברו ‪ 3‬דקות והם הגיעו‪ .‬החנו את ‪ 2‬הרכבים בחניית‬
                                                                                            ‫הוא תל השומר‪ ,‬וכן כעבור ‪ 40‬דקות בפקק ארוך נכנסנו לביה"ח‪ ,‬הבית ונכנסו מתנדנדים ומחובקים‪ ,‬כל גבר עם זוגתו‪ ,‬צילמתי ו‪...‬‬
                                                                                                                                                ‫כשהחנתה ליד ההוספיס‪ ,‬צילמתי אותה נכנסת‪ ,‬הורדתי כסא ונחתי לי‪ ,‬כעסתי‪.‬‬
                                                                                                                                                                    ‫ידעתי לפי דבריו של מארק שיש לי שעתיים לערך מנוחה‪.‬‬
                                                                                            ‫האשה בחלוק הצהוב‬                                               ‫השעתיים עברו מהר וקצת אחר כך היא יצאה‪ ,‬הוא ליווה אותה‬
                                                                                            ‫לרכב‪ ,‬לאחר שהחלה בנסיעה ראיתי שהוא קלט אותי מתחיל בנסיעה‪ ,‬עברה חצי שעה‪ ,‬התחלתי לחשוב מה אני עושה בשביל לצלם את‬
                                                                                            ‫לא סימנתי לו שלום כי חששתי שהוא יחזיר לי שלום והיא תראה זאת המתרחש שם‪ ,‬התקרבתי לרכבים שלהם ונעמדתי על מכסה המנוע‬
                                                                                            ‫במראה‪ ,‬זה כבר קרה לי בעבר וכמעט שנסעתי לגשר ההלכה‪ ,‬לקפוץ של אחד מהם‪ ,‬הוא התחיל להשתולל בקול והאורות נדלקו וכבו‪,‬‬
                                                                                            ‫הסתתרתי מאחרי החומה הגבוהה וחיכיתי שמישהו ייצא‪ ,‬אבל‪ ...‬לא‬          ‫ממנו עם הרכב על טיפשותי ומאז לא חזרתי על כך‪.‬‬
                                                                                            ‫יצא‪ ,‬חזרתי וקפצתי גם על הרכב השני‪ ,‬עכשיו שניהם השתוללו‪2 ,‬‬
                                                                                            ‫האזעקות והיה רעש גדול‪ ,‬חזרתי להסתתר מכוון את המצלמה מעבר‬                  ‫האף שלי אינו טועה‬
                                                                                            ‫נסעתי אחריה לכיוון הרצליה‪ ,‬הפעם לא נכנסה לשכונת מגוריה לחומה‪ ,‬ליד עץ פיקוס גבוה‪ .‬הדלת נפתחה‪ ,‬גבר עם כרס לבוש בחב‬
                                                                                            ‫והמשיכה בנסיעה‪ ,‬המשכתי גם אני‪ ,‬כשנעצרה ליד בית פרטי מהודר לוק מגבת פתוח יצא מהבית‪ ,‬תיעדתי אותו‪ ,‬הוא יצא מהשער התקרב‬
                                                                                            ‫בגבול הרצליה רעננה תפסתי זווית צילום וכעבור ‪ 3‬דקות צילמתי לרכב‪ ,‬לחץ על השלט והרכב נרגע‪ ,‬אבל השני צעק‪ ,‬ואז כשהוא נכנס‬
                                                                                            ‫אותה נכנסת פנימה‪ ,‬היא שהתה שם כשעתייים ומחצה‪ ,‬הכתובת לא פנימה‪ ,‬היא הופיעה במלוא הדרה‪ ,‬עם חלוק צהוב ויחפה‪ ,‬שיערה‬
                                                                                            ‫היתה מוכרת לי‪ .‬בשיחה עם מארק הוא אמנם נתן לי כתובות של חבב פרוע‪ ,‬התקרבה לרכבה ולחצה על השלט עכשיו גם הוא שתק‪ ,‬ואני‬
                                                                                            ‫רות ומשפחה שבהן היא נוהגת לבקר‪ ,‬אבל כתובת זו לא היתה בינהם‪ .‬תיעדתי אותה ממהרת להכנס עם החלוק פנימה‪ ,‬מקפצת עם החלוק‬
                                                                                            ‫כשיצאה משם‪ ,‬משהו הריח לי לא טוב‪ ,‬היא נראתה מחוייכת מידי‪ ,‬ואם תשאלו אותי‪ ,‬ערומה מתחתיו‪ ,‬אבל‪ ...‬אל תשאלו‪.‬‬
                                                                                            ‫הם שהו בבית עד ‪ 4‬לפנות בוקר‪ ,‬אחר כך יצאו כולם‪ ,‬הגברים‬                     ‫שפת הגוף שלה‪,‬‬
                                                                                            ‫לרכב אחד‪ ,‬אשתו של מארק לרכבה והחברה נפרדת מכולם‪ ,‬הנשיקות‬       ‫הליכתה הזכירה לי כי בדרך כלל האף שלי אינו טועה‪...‬‬
                                                                                            ‫משם חזרה לביתה‪ ,‬ב‪ 6-‬בערב יצאה מהבית לכיוון בית החולים‪ ,‬והחיבוקים היו חד משמעיים‪ ,‬אמנם לא היה לי תיעוד של האקט‪ ,‬אבל‬
                                                                                            ‫הקטע של הנשיקות והחיבוקים‪ ,‬והחלוק פתאום באמצע הערב‪ ,‬אני‬                                                        ‫ידעתי כי‬
   27   28   29   30   31   32   33   34   35   36   37