Page 32 - netanya15v7

‫‪15.7.2022‬‬ ‫‪32‬‬

‫הנוכחי לא תכננתי לפרטי הפרטים‪ .‬היו לי רעיונות כלליים‪:‬‬ ‫מאה‪ ,‬אז איך אתה קופץ מכאן לשם וגם מספיק לקטלג את כל‬ ‫‪" ,)2009‬משחק הזוגות" (ביתן‪ ,2005 ,‬קובץ סיפורים)‪,‬‬
‫הומור ונפילים היו בארץ‪ .‬עלתה בראשי הסצנה הראשונה של‬ ‫הנשמות‪ ,‬שלא יהיה בלבול ביניהן? הרי הבוס לא מרשה דבר‬ ‫"גזר הדין השלישי" (אסטרולוג ‪" ,)2002 ,‬חלום ב�ש‬
‫שני המלאכים שמצילים את האיש הזה ומשם זרמו הדברים‬ ‫כזה‪ .‬אז איך אתה עושה את זה? איך אתה מספיק בלי לטעות?"‬ ‫לוש בלילה" (כנרת‪ ,1997 ,‬קובץ סיפורים)‪" ,‬ממי אתה‬
‫והתפתחו‪ .‬למה הכוונה? בתוך כדי כתיבה נולדו רעיונות לפיתוח‬ ‫“יש לי המון שגרירי מוות‪ ,‬סג ֵני זפת‪ ,‬בכל העולם‪ ",‬ענה זפת‬ ‫מפחד‪ ,‬דוב?" (הקיבוץ המאוחד‪" ,)1990 ,‬לפני היות‬
‫העלילה והדמויות‪ ,‬לטבעם של הגיבורים‪ ,‬והבנתי פתאום שהרוש‬ ‫אינפורמטיבית‪" .‬בלעדיהם באמת אי‪-‬אפשר היה לטפל בפיצוץ‬
‫מן כולו הוא סאטירה על ישות המלאכיות ועל כל מיני אידיאלים‬ ‫המעריכי‪ ,‬האקספוננציאלי‪ ,‬של מתפגרים‪ .‬אנחנו מדברים פה‬ ‫הליצן" (ספרית מעריב‪.)1986 ,‬‬
‫של בני האדם‪ ,‬על מהות האושר שהם כל כך רודפים אחריו‪ ,‬על‬ ‫על כמויות אדירות של פגרים‪ .‬אתה לא מתאר לך‪ ,‬סידני‪ ,‬כמה‬ ‫כתבת כמה רומנים ואי אפשר לומר שכולם נוצרו באותו‬
‫מציאת בן הזוג המתאים‪ ,‬על הנפש התאומה‪ ,‬ועל שיא נקודת‬ ‫אנשים מתים בעולם – לא להאמין‪ .‬בכל שנה אני מבקש תוספת‬ ‫מבנה‪ .‬כתבת ספרים לנוער ולמבוגרים וגם בספרים למבוגרים‬
‫כתבת ספרים שאינם ספרי מתח‪ ,‬ספרים בלשיים‪ ,‬וכאלה שנוגי‬
‫האושר של הגבר והאישה ‪ -‬האורגזמה ההדדית המשותפת"‪.‬‬ ‫תקציב ושגרירי מוות חדשים כי אני ממש לא עומד בלחץ‪”...‬‬ ‫עים בפנטזיה‪ .‬גם הספר הנוכחי יש בו אלמנט ברור של פנטזיה‪.‬‬
‫מה אתה אוהב יותר‪ ,‬לכתוב רומנים או לערוך ניסויים ולכתוב‬ ‫“ומה עם בעלי חיים?" שיסע סידני את זפת‪" ,‬אתה מטפל גם‬ ‫השאלה היא כיצד משתנה היחס כין השפה‪ ,‬העלילה והגיבורים‬

‫מאמרים מקצועיים?‬ ‫בהם?"‬ ‫בהתחשב במבנה הכללי של הספר?‬
‫"שאלה ממש קשה כי אני אוהב את שניהם באותה מידה‪ .‬אני‬ ‫“מה פתאום? זו מחלקה אחרת לגמרי‪ ",‬ענה זפת‪" .‬אני אמנם‬ ‫"שאלה מסובכת‪ .‬מקובל לחשוב שספרות יפה וטובה כתובה‬
‫מין טיפוס כזה של וגם וגם‪ .‬אני אוהב לכתוב סיפורים ואוהב‬ ‫מפקח עליה‪ ,‬כי מתברר שגם להם יש נשמות‪ ,‬למרות מה שחוש‬ ‫בלשון גבוהה‪ ,‬אבל אני לא חושב כך‪ .‬יש כאלה שחושבים שעל‬
‫לחשוב על ניסויים במעבדה – אני מתלהב משניהם‪ ,‬לכן אני‬ ‫שבים עליהם בני האדם‪ ,‬כי לא נעים להם להודות שהם אוכלים‬ ‫השפה להיות פשוטה כדי שהקורא ירוץ בקריאה ולא יתקע‬
‫עובר בהנאה מכתיבת ספרות לעשייה המדעית ולהיפך‪ .‬לפעמים‬ ‫יצורים בעלי נשמה‪ ,‬ככה הם הכניסו להם לראש‪ ,‬מין טבעונות‬ ‫במילים מתיפייפות‪ ,‬מילים של בית‪-‬מרקחת‪ ,‬דבר שעלול להביא‬
‫בתוך כדי הכתיבה עולה בראשי רעיון לניסוי או לבניית תיאוריה‬ ‫צדקנית מתחסדת כזו‪ ,‬פסאודו‪-‬דתית – לא זוללים‬ ‫אותו לידי רוגז ולהשלכת הספר מידיו‪ .‬יש כאלה שחושבים שעל‬
‫בהיכר פרצופים או בנושא של פילוסופיה‪ ,‬ואז אני מחכה בקוצר‬ ‫בעלי נשמות! אז מה נשאר? צמחים‪ ,‬אבל כנראה‬ ‫הסופר לתאר דיבור של כל גיבור בשפה שאופיינית לו וגם זה‬
‫גם להם יש נשמות‪ ...‬עובדה‪ ,‬יש בני אדם הסבוש‬ ‫נראה לי פשטני וטרחני מדי‪ .‬בעצם אין כלל ברור‪ .‬אם אנחנו‬
‫רוח שתיגמר הכתיבה הספרותית וגם להיפך כמובן"‪.‬‬ ‫רים כך‪ .‬לך תבין אותם‪ .‬אוקיי‪ .‬על מה דיברנו?‬ ‫מדברים על סגנון כתיבה שאופייני לכל סופר‪ ,‬קשה לדבר על‬
‫למי אתה כותב? האם יש לך קהל קוראים אליו אתה מכוון את‬ ‫כן‪ ,‬נשמות של בעלי חיים‪ .‬זו מחלקה מיוחדת‬ ‫כתיבה בשפה גבוהה או רזה ועל סגנון אופייני לכל גיבור וגיש‬
‫כתיבת הרומן? ניקח לדוגמה‪ :‬פיזיקאי מקצועי ידבר אל הקולגות‬ ‫המטפלת במיליוני מיליונים של נשמות בעלי‬ ‫בור ‪ -‬שני אלה‪ :‬סגנון אופייני לגיבורי הסיפור ולסופר עצמו‪ ,‬לא‬
‫שלו בצורה שונה לחלוטין מהאופן בו ידבר לקהל הרחב‪ .‬האם‬ ‫חיים‪ .‬אתה לא מתאר לך כמה‪ .‬מאז שבני האדם‬ ‫הולכים יחד כל כך טוב‪ .‬אני רק יכול לומר שאת הספר 'מצחיק‪,‬‬
‫שולטים בארץ‪ ,‬בעלי החיים מתפגרים כמו זבוש‬ ‫מטורף ולגמרי מציאותי' כתבתי בסגנון כתיבה קליל ומבודח‪,‬‬
‫דבר דומה חל גם עליך כסופר?‬ ‫בים‪ .‬אבל עם בעלי החיים העבודה קלה יחסית‪,‬‬
‫"אין לי קהל קוראים מסוים לו אני כותב ספרות‪ .‬הבסיס‬ ‫כי לא צריך לקטלג את הנשמות שלהם כמו את‬ ‫למרות שלא בכל הפרקים כי התוכן שלהם היה יותר רציני"‪.‬‬
‫האמיתי לכתיבה הוא רעיונות לכתיבה או לניסוי שלוחצים מבש‬ ‫הנשמות של בני האדם‪ ,‬למשל‪ ,‬זו הנשמה של ראובן‬ ‫סם מעיד על עצמו שהוא סופר שאוהב מאוד את עולם הפנש‬
‫פנים להיכתב ולהיערך במעבדה ואני מממש את הרצונות האלה‬ ‫וזו הנשמה של שמעון וזו הנשמה של חגית‪ .‬עם‬ ‫טזיה‪" .‬הדמיון מעורר ומשחרר מהמציאות הקשה‪ ,‬אולם יש פה‬
‫כי הם מציקים‪ .‬ברור שאין הכתיבה נעשית למגירה‪ ,‬ויש לי כמה‬ ‫נמלים‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬זורקים את כל הנשמות שלהן‬ ‫סכנה גדולה"‪ ,‬הוא אומר‪" .‬באופן טבעי ביותר משתמש הסופר‬
‫כתובים שמחכים לפרסום‪ :‬יש לי שלושה רומנים שמחכים לפש‬ ‫לקונטיינר ענקי של נמלים‪ ,‬וזהו‪ .‬אבל גם‬ ‫בשפה כדי לחקות את המציאות כי כך אין הוא צריך להמציא‬
‫רסום‪ ,‬מוקלדים במחשב ויש לי גם רעיונות חצי אפויים למטבח‬ ‫מערכת חדשה ושלמה של סיבתיות‪ ,‬של סיבות למעשי הגיבוש‬
‫המעבדה‪ .‬זהו‪ ,‬לא חסר לי מה לעשות‪ ,‬אבל כשאני כותב איני‬ ‫ככה זה המון עבודה‪”.‬‬ ‫רים‪ ,‬אבל אם המחבר פורץ סתם כך לעולם הדמיון הכי מטורף‬
‫כותב בשפה פרטית מוחלטת רק לעצמי‪ ,‬מעין ספר זיכרונות‬ ‫***‬ ‫ואסוציאטיבי‪ ,‬הוא עלול ליצר עלילה ודמויות לא מובנים שבש‬
‫אישי‪ ,‬אלא אני בהחלט חושב איך יגיבו הקוראים‪ .‬אביבה אשתי‬ ‫סופו של דבר יעוררו סלידה אצל קורא – דבר שאף סופר אינו‬
‫היא הקוראת הראשית והמבקרת החריפה והקטלנית ביותר של‬ ‫אמרת שהכתיבה משתנה כתוצאה‬
‫ספריי‪ .‬הביקורת שלה כה חריפה עד כדי כך שהיא מחסנת אותי‬ ‫מרכישת אינפורמציה חדשה‪ ,‬האם‬ ‫מעוניין בו"‪.‬‬
‫בפני כל ביקורת אפשרית בעתיד כי כל ביקורת נוספת לא משש‬ ‫עולה מכך שאין אתה יודע מראש‬ ‫אתה פסיכולוג במקצועך‪ ,‬האם לפסיכולוגיה יש השפעה גדוי‬
‫תווה למה שהיא חותכת ולאורך כל הכתיבה עד תומה אני שואל‬ ‫מה אתה הולך לכתוב ושהדברים‬
‫את עצמי‪' :‬אוקיי‪ ,‬מה אביבה תגיד?' ובאותה מידה אני שואל‪:‬‬ ‫לה על הכתיבה שלך?‬
‫'מה יגיד המבקר למאמר או לספר המקצועי שאני כותב'‪ ,‬לכן אי‬ ‫מתפתחים תוך כדי כתיבה?‬ ‫"אני מניח שכן ובוודאי שיש השפעה לאהבתי הגדולה לפיש‬
‫אפשר לומר שאיני לוקח בחשבון את הקורא שיקרא את הספר‬ ‫"פעם תכננתי הכול‬ ‫לוסופיה‪ .‬ברומן הנוכחי למשל מתחולל ויכוח מעניין בין שני‬
‫כי הוא מציץ לי מעבר לכתף על מה שאני כותב ואני מוחק‬ ‫מראש במיוחד כשכתבתי‬ ‫המלאכים אם מן הראוי להפוך לבן‪-‬אנוש כדי לאהוב בת אנוש‬
‫ומוחק ומשכתב פעם ועוד פעם ולפעמים מקלל בקול‪ .‬לסיכום‪,‬‬ ‫סיפורים קצרים‪ .‬היום‬ ‫במלוא מובן המילה‪ .‬בפרקים אלה נשענתי רבות על הידע הפש‬
‫אני כותב קודם כול כדי לממש את הרעיונות בראשי ובתוך כדי‬ ‫הדברים השתנו‪ .‬ברור‬ ‫סיכולוגי והפילוסופי שרכשתי בימי חיי‪ .‬באופן כללי אני יכול‬
‫הכתיבה אני נאבק עם המבקר הזה שמציץ לי מעבר לכתף‪ .‬יש‬ ‫שיש לסופר איזשהו קו‬ ‫לומר שברומן טוב‪ ,‬מעניין ומושך ‪ -‬בספרות במיטבה‪ ,‬רואים‬
‫אפילו מקרים בהם אני מודה לו כי הוא מציל אותי ממבוכה‬ ‫כללי‪ ,‬כיוון ללכת בו אחרת‬ ‫מיד שלסופר יש מאגר ידע גדול עליו הוא נשען כדי לשזור את‬
‫לאן יצעד? פעם התכנון היה‬ ‫הרומן שלו‪ .‬אתה רואה את זאת מיד ברומנים של דוסטויבסקי‪,‬‬
‫ומבושה ‪ -‬גם זאת לטובה כמובן"‪.‬‬ ‫כל כך מפורט שלעיתים ידעתי גם מה‬
‫בישראל יוצאי ם ‪ 8,000‬כותרים בשנה‪ ,‬מדוע אתה בטוח שמ�י‬ ‫תהיה השורה האחרונה‪ ,‬שורת המחץ‪,‬‬ ‫של טולסטוי ושל מלוויל‪ .‬סופר שנשען על ידע מועט‪ ,‬היצירה‬
‫הפואנטה ‪ -‬במיוחד בסיפורים קצש‬ ‫שלו נתפסת כשדופה‪ .‬לא לחינם סופרים מקדישים זמן‬
‫שהו יתעניין ברומנים שלך?‬ ‫רים‪ .‬היום זה השתנה‪ .‬את הרומן‬ ‫רב להכנה לכתיבה‪ .‬הם קוראים המון‪ ,‬חושבים הרבה‬
‫"אני באמת לא בטוח‪ .‬לא כל מה שמעניין אותי מעניין גם‬ ‫על נושאי הכתיבה‪ ,‬משנים דברים כל הזמן בהתאם‬
‫אחרים‪ ,‬אבל הרעיונות שמתרוצצים בראשי לוחצים ואין לי‬ ‫לאינפורמציה חדשה ‪ -‬בקיצור כתיבה דורשת עבודה‬
‫בררה אלא לכתוב ומה שיהיה יהיה‪ .‬אני רק יודע שהעובדה הסש‬ ‫עצומה"‪.‬‬
‫טטיסטית הזאת מאלצת אותי להתאמץ יותר‪ ,‬לשפר את הכתיבה‬ ‫***‬
‫ולזקק את הכתוב כי זאת הדרך היחידה שיש לי כדי להתמודד‬ ‫מתוך הספר‪" :‬תגיד לי‪ ,‬זפת"‪ ,‬אמר‪" ,‬לא משעמם לך?‬
‫עם המצב הזה כי הרי צריך להתחרות לא רק בכותבים אחרים‪,‬‬ ‫כל הזמן להוציא נשמות מכל מיני אנשים מתפגרים‪.‬‬
‫אלא גם בטלוויזיה ובמיוחד בסמרטפונים האלה שכולם תוקעים‬ ‫זו נראית לי עבודה דפוקה לגמרי‪ .‬לא נמאס‬
‫בהם את אפם‪ ,‬אבל אני לא לבד בעסק הזה‪ .‬האם לא כתב י‪ .‬ל‪.‬‬ ‫לך ממנה? חוץ מזה שאני לא מבין‬
‫גורדון בזמנו בהקשר דומה את השיר המצוין 'למי אני עמל'?"‪.‬‬ ‫איך אתה מספיק להוציא נשמות‬
‫מה הלאה? סיפרת לי שתמיד ברגע שיוצא ספר אתה כבר‬ ‫מכל כך הרבה פגרים המפוש‬
‫זרים על פני כדור הארץ‪.‬‬
‫כמעט מוכן עם הספר הבא‪.‬‬ ‫זו עבודה ממש בלתי אפש‬
‫"המצב הנוכחי הוא בחזקת 'לאחר כתיבת הרומן האחרון'‪.‬‬ ‫שרית‪ .‬נניח שאתה מוש‬
‫כפי שציינתי זאת קודם‪ ,‬נוסף לספר האחרון יש לי במגירת המש‬ ‫ציא נשמה למישהו בניו‬
‫חשב עוד שלושה רומנים‪ .‬אחד מהארבעה האלה נשלח לפרסום‬ ‫יורק ו ְט ָראח‪ ,‬מישהו‬
‫להוצאת 'כרמל' שחביבה עליי מאוד וטרם קיבלתי את החלטתם‪.‬‬ ‫מת לך בקפריסין‪ ,‬אז‬
‫שני רומנים נוספים שאפשר לקטלג אותם כמדע בדיוני‪ ,‬זקוש‬ ‫איך אתה מספיק להגיע‬
‫קים לעריכה‪ ,‬הרומן השלישי שנוגע בעולם הדמיון והפנטזיה‬ ‫בזמן? הרי אינך יכול‬
‫(אך אינו מדע בדיוני) נמצא אצל עורכת מקצועית‪ .‬בינתיים‪,‬‬ ‫לעופף במהירות גבוהה‬
‫שנמשכים זמן רב אם לומר את האמת‪ ,‬שלחתי לפרסום שלושה‬ ‫ממהירות האור‪ ,‬נכון?‬
‫מאמרים בפילוסופיה שנמצאים אצל העורך והמבקרים‪-‬קוראים‪,‬‬ ‫זוהי המהירות המרבית‬
‫אני נמצא בתאוצת כתיבת מאמרים אמפיריים‪ ,‬ניסויים מוצלחים‬ ‫שהבוס התיר‪ ,‬רק הוא‬
‫מאוד‪ ,‬אני מוכרח להודות‪ ,‬שקשורים לתוצאות בתפיסת פרצוש‬ ‫בעצם יכול לנוע מדש‬
‫פים ואילוזיות גאומטריות ואני מתחיל רעיון חדש לגמרי במחקר‬ ‫רום הגלקסיה לצפונה‬
‫על זיכרון פרצופים‪ .‬אם כן בינתיים לא מטריד אותי אף רעיון‬ ‫בו זמנית‪ .‬כי הוא הבוס‪.‬‬
‫ספרותי‪ ,‬לא סיפור קצר‪ ,‬לא רומן ולא מחקר ספרות – נושא‬ ‫ואם באסיה יש צונאמי‬
‫שטרחתי עליו רבות וגם פרסמתי מספר לא קטן של מאמרים‬ ‫וביפן נהרגים מאה איש‪,‬‬
‫כי כמו רבים אחרים אני שואל את עצמי מהיכן באים הרעיונות‬ ‫ויש גם טייפון בהוואי‪,‬‬
‫לכתיבה? איך הכתיבה מתרחשת? תעלומות שהן מטרידות‪-‬‬ ‫שם נהרגים נניח עוד‬

‫מענגות!"‪.‬‬