Page 36 - netanya15v7
P. 36
חוקר פרטי אייל סברו 15.7.2022 36
גם עשיר וגם גנב
צילומים :אילוסטרציה פיקסביי רחל הייתה אישה בשנות השישים המאוחרות
לחייה ,תימניה נמוכת קומה ,את בעלה שכלה
לפני 10שנים לערך כשזה קיבל אירוע מוחי ממנו
לא השתחרר ששה חודשים ,שלאחריהם נפטר.
את ילדיה גידלה בדוחק רב ,מקיוסק הפלאפל הצנוע שהיה
לה בשכונת מגוריה .שמו של הפלאפל של רחל הלך לפניו.
עם השנים התמעטו שעות הפתיחה של הקיוסק ,לרחל הייתה
העבודה קשה מאוד ולא הייתה מסוגלת לעמוד בעומס העבודה
לבדה .לכן כשפתחה את הקיוסק הקטן התור היה ארוך ,ארוך
מאוד .אף אחד מילדיה של רחל לא לקח על עצמו את ניהול
הקיוסק למרות שזה היה רווחי מאוד .היות שזכרו את ההורים
עובדים קשה מאוד בהפעלתו ,בחרו כולם בעיסוקים אחרים.
האחד הפך לעורך דין ,השני לבנקאי ,השלישית מורה מחנכת
ושני התאומים חיילים בשירות קבע היו.
את רחל הכרתי באחת ההרצאות במתנ"ס של השכונה בה
התגוררה ומייד לאחר ההרצאה פנתה אליי בבעייתה .מסתבר
שאת הפיתות שקיבלה רחל פעם ביום בשעות הבוקר המוקד־
מות היה מישהו חומד לעצמו .שקית גדולה ובה פיתות הייתה
תלויה אצל רחל ,אלא ,שאצל רחל שעות הפתיחה של הקיוסק
היו מאוחרות ומדי פעם כשהייתה מגיעה אל הקיוסק הייתה
השקית חסרה .בלית ברירה הייתה מזמינה בשנית ,שהרי אי
אפשר לאכול פלאפל בלי פיתות .הסברתי לרחל כי ישנן שתי
אופציות לבדיקת העניין ,האחת מצלמה סמויה לשבעה ימים
והאחרת ,מעקב .למרות שהשיקול הכלכלי משך לכיוון המצל־
"רחל מה הסמויה ,רחל הייתה נחושה מאוד לתפוס את הגנב ובחרה
חייגה מייד באופציה האחרת ,מעקב.
למאפיית הפיתות ושאלה הסברתי לה כי תצטרך לקלוע ליום מסוים והיא טענה כי
כעבור חודש סיפר לי חברי עורך בקשר לפיתות ,האיש מעבר פעלו ,אבל להפתעתי הניח האיש המחלק בדרך כלל בימי שישי נעלמת השקית ,שכן אז כמות הפיתות
לקו השיב לרחל" ,השארתי לך גדולה ומכופלת .חשדה של רחל נפל על המסעדה שמעבר
לכביש ,מכרו שם פלאפל וגם שווארמה.
רחל סיפרה לי כי בכל פעם שפגשה את בעל המסעדה ניסה שקית מלאה בפיתות במסעדת השוואר־ את הפיתות ליד הדלת כמו תמיד" ,הדין כי העניין נסתיים בפרשה .בעל
שאהלותאויאהאזמיתדחרללעחתקתליעולאהאויםתמאבההע"ענפלתתרההוןמשאכןפייהרחיולמוםהלכחמאאפתייאחםםדפ,ישיפכייהיהשבתוינלהותסםתידפללהקלההיבאילספתרנךתיהחשגללרבמווחרםהולש,צשעבשההללאםמפהחיהיורצהפדמויססשאיויכפםםם.תס מה .חשבתי שאולי טעיתי במחלק ,שכן זה לשדל אותה שתמכור לו את הקיוסק" ,מה אישה בגילך צרי־
והכל שב על מקומו בשלום. רחל טענה כי אותה המאפייה מספקת כה לעבוד ,אני אתן לך כל חודש משכורת ,שבי עם הנכדים".
חפשו אותנו ב -ועשו לנו לייק אם אהבתם את הסיפור. פיתות לה ולמסעדה שמעבר לכביש .אבל אבל רחל ראתה בקיוסק את האור בחייה ,את זיכרונותיה עם
את ספרו של אייל סברו "בוגדים" ,ניתן לרכוש בטלפון עד שעה 10:00בבוקר כשרחל הגיעה לא יחיא בעלה ,את ארץ ישראל שלפני 20שנה ולכן לא שעתה
.03-9566060הכותב הינו חוקר פרטי ובעליו של משרד "רז
הגיעו הפיתות. לתחנוניו.
יצאתי מרכב התצפית והצטרפתי לרחל.
בוקר טוב אמרתי והיא חייכה" ,נו, המעקב מתחיל
תפסת אותם?" ,לא אמרתי ופניה הרצינו ונ־ "רחל
פלו" ,למה???" שאלה ,עניתי כי לא הגיעו סיפרה לי כי בכל בלילה שבין חמישי לשישי הצטרפתי עם
פעם שפגשה את בעל שני עוקבים לרכב התצפית .נס קפה חם
הפיתות. ועוגיות שיצאו מהתנור של אישתי שת־
חקירות" בראשל"צ .הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים, רחל חייגה מייד למאפיית הפיתות המסעדה ניסה זה לשדל אותה חייה ,עשו לי ולשני הצעירים שברכב
השמות ,הזהויות ופרטים מזהים אחרים שונו ע"מ לא לחשוף ושאלה בקשר לפיתות ,האיש מעבר שתמכור לו את הקיוסק" ,מה אישה את שעות התצפית לקלות יותר ומ־
לקו השיב לרחל" ,השארתי לך את בגילך צריכה לעבוד ,אני אתן לך כל
את לקוחותיי היקרים .לתגובותeyal@raz-pi.co.il : הפיתות ליד הדלת כמו תמיד" ,שא־ חודש משכורת ,שבי עם הנכדים" .אבל חממות.
לתי את רחל אם בעל המאפייה הוא בשעה 05:00לפנות בוקר ראיתי
רחזיליכררשואנרותאתהילהבששקעעליותםפסניהיקחלי0אאת2תחבשנוענהנילהאווו"ה,רלכאבןחתיליאאה,רץאתהושפקאהיוהפרתמולאתחירתלואםןקובלובמשתהחיאפעייאלתונבועמנה"א.תגוהםהתאהשעיכשןשביוכרלאלאוזגניופםדתעגעןנםת,לבי"ר.מאחהלת את רכב הפיתות חולף את הקיוסק
ועוצר ליד ,מעבר לכביש .המצלמות
הסברתי לרחל מה קרה והיא מיאנה להאמין.
ותאמינו לי שלשכנע אישה בת 70כי זה שהיא בוטחת בו
כל כך הרבה שנים גונב אותה ,היה לי קשה .ידעתי כי אמצעי
השכנוע הכי טוב הוא שרחל תראה זאת במו עיניה והחלטנו
כי ביום שישי הבא תעביר רחל איתי ועם עוקביי את הלילה.
"אין בעיה" אמרה רחל "גם ככה אני לא ישנה הרבה שעות
מאז שיחיא נפטר" .בשבוע שלאחר מכן ישבה רחל עימי ברכב
התצפית ,את הקפה הביאה הפעם היא וזה היה חזק ועם
חוואיג' .השהייה עם רחל לא היתה משעממת ,זו העבירה לנו
את הלילה בבדיחות ישנות סיפורים על תימן של פעם כפי
שזכרה ועל נפלאות בעלה טרם נפטר.
כשהגיע רכב הפיתות זיהתה רחל את האיש הנוהג כבעל
המאפייה ונדהמה לראות כי גם הפעם לא הניח שקית פיתות
בקיוסק שלה .בקוצר רוח חיכתה עד לשעה 10:00לערך ,בה
ידע האיש מהמאפייה כי רחל פותחת את הקיוסק וחייגה אליו
במהירות .מה רבה היתה תדהמתה כשגילתה כי זה טוען שהוא
עצמו הניח את הפיתות על דלת הקיוסק .הפצרתי ברחל לסיים
את השיחה עמו.
בצר לה (עיניה דמעו) על בגידתו של בעל המאפייה הצלחתי
לשכנעה לקפוץ עמי לעורך דין ידוע ,חבר טוב שלי .זה קיבל
אותנו ,כעבור שעה הודפס מכתב תביעה רב ספרות שהופנה
לבעל המאפייה .נפרדתי מרחל בשעת הצהריים של יום ו' והיא
שבה לעבודתה.
