Page 32 - hadera5v8
P. 32
5.8.2022 32
כשרת שרון ארדיטי ,אמנית שאני מאד אוהבת עברנו תהליך זכית בפרס אופיר על תפקידך בסרט "למלא את החלל" ,איך של נשים ,ואימא הייתה מורה ואקדמאית פעילה מאוד
יצירתי ומעניין". הרגשת? ומוערכת ,אבל לא בבית .בבית היא הקטינה את עצמה,
דבר שהשפיע עליי מאוד כילדה -ההשלמה וההכנעה
מה המסר שניסית להעביר בספר? "אנחנו לא יוצרים כדי לקבל פרסים ,אבל ברור שזה תמיד שלה .אולי גם האלצהיימר שפקד אותה בסוף ימיה נבע
"כשכתבתי את הספר לא חשבתי על מסר .אם מישהו ימצא נעים לקבל חיבוק מהקהל שמראה שאנשים התחברו למה שע־ מהרצון שלה להדחיק ,לשכוח הכול .הבית שלנו היה
מסר בספר אני אשמח לדעת מהו .אני גם לא אוהבת לקרוא או שיתי ואני מודה על כך .בהפקה הזאת במיוחד הייתי מעורבת מלא ספרים אני מתכוונת לאלפים .לא היה קיר חשוף ,הכול היה
לראות אמנות שמצהירה על מסר .כשאני כותבת אני מתארת ובעצם הייתי אחת מיוזמות הפרויקט -לא רק שחקנית .זאת ארונות של ספרים ואת כל הספרים האלה היא באמת חרשה.
סיטואציות וחווה את הדמות דרך החושים שלי כשחקנית .אני בסוף ימיה לא הצלחתי לעכל לאן נעלם כל הידע העצום הזה
הייתה עשייה באמת מיוחדת".
לא סופרת -אני שחקנית שכותבת". למרות שחזרת בתשובה המשכת להופיע. שלה זה לא נתפס" ,היא מספרת.
מי קהל היעד של הספר הזה? "נכון ,אבל רק בפני נשים .היו לי קבוצות ,לימדתי .עשי־ בין הסרטים בהם השתתפה" :ספר נשים"" ,עד סוף הלילה",
תי שיתופי פעולה עם שחקניות נוספות .לא הלכתי לאודישנים "נישואין פיקטיביים"" ,אבא גנוב "3וכמובן הסרט שזיכה אותה
"קשה לי להגיד .בכלל למי ספרים מיועדים? זה לא ספר רגילים ,אלא יזמתי תפקידים שמתאימים לדרך התורה .זה שלא בפרס אופיר "למלא את החלל" ,שביימה היוצרת רמה בורשטיין.
לימוד שמלמד אותך בעשרה צעדים להיות מאושר או עשיר .הוא היו לי חומרים של המחזאות הכללית .היה אילוץ שבעצם עזר לי השתיים זכו לכבוד של מלכות ,נסעו יחד לאין סוף פסטיבלים,
מיועד לאוהבי קריאה דבר ראשון ,למי שבוחר להאט קצת את מאד ופיתח אצלי את הכתיבה ,את הבימוי ואת ההפקה .נאלצתי פסעו על שטיחים אדומים והופיעו בהקרנות ברחבי העולם.
הקצב .היום העיניים שלנו רגילות לאימז'ים מהירים וספר דורש ליזום בגלל אורח החיים שהשתנה ובעצם הבנתי שאני אוהבת בטלוויזיה שיחקה בדרמת המתח "בתולות" ,לצד מגי אזרזר,
עצירה של הזמן ולהיכנס לבועה אינטימית .מוזר להגיד את זה, אלון אבוטבול ,רותם אבוהב וששון גבאי .בתיאטרון שיחקה בין
אבל ספר זה כמו ממד אחר היום .זהו סיפור שמיועד לאנשים ליזום ולקחת חלק בבניית פרויקטים". היתר בהצגות" :אותלו"" ,תעשה לי טובה"" ,הנשים העליזות
שרוצים לצאת למסע באמצעות המסע של שרון .אחת הקוראות למה חזרת בשאלה? מווינדזור"" ,בעל בריבוע" ו"סינים סינים"" ,מסע של יום ארוך
של הספר אמרה לי שהיא חייבת לשבת עם הספר ולעשות איתו לתוך הלילה" .כמו כן ביימה את ההצגות "בעקבות האריה"
עבודה .היא אמרה שיש משהו בעבודה הפנימית של הגיבורה "התהליך האישי שאני עברתי מעולם חילוני לדתי ושוב חי־
לוני ,הוא תהליך ארוך ומורכב של שנים והיום אני מבינה שה־ ו"קליל כזה" בתיאטרון אספקלריא.
שגם היא רוצה לעשות -זה הפתיע אותי מאוד לשמוע". שיטוט בין העולמות נתן לי כלי יקר של הבנה והזדהות עם כל איזה שחקן את מעריכה במיוחד?
מה את יותר אוהבת :לכתוב או לשחק? הצדדים בעצם .הבית שלנו היה בית דינאמי מאוד שהיה מורכב "יש שחקנים נהדרים בארץ ,הרשימה באמת ארוכה .התמזל
מדעות ומהשקפות שונות ,אבל הצלחנו ללמוד להקשיב ולקיים מזלי לשחק לצד שחקנים אייקונים שכבר לא איתנו כמו יוסי
"כולם היו בניי" -הכתיבה בשבילי היא התפתחות חדשה דיאלוג מכובד -זה היה ערך מרכזי מאד במשפחה שלי .נראה ידין לצידו שחקתי במחזה "בצהרי היום" חוויה שנחרטה אצלי
שהיחסים שלי איתה עדיין לא ברורים לי ואני נאבקת כדי שהיא לי שזה מרחיב את הטריטוריה של נקודת השיפוט והביקורת חזק .אבנר חזקיהו הנדיר שהיה אבא שלי במחזה "אותלו" בקא־
תהפוך לחלק יותר דומיננטי בשגרה שלי .אולי זאת אהבה ,אבל
זוהי אהבה סוערת שלפעמים מתישה ולפעמים מרוממת ,כך שלנו". מרי ואני הייתי דסדמונה".
שאני עדיין חשדנית לגביה .משחק זאת אהבה ישנה וטובה .- והיום את מגדירה את עצמך חילונית? "שחקנית נפלאה איתה עבדתי ממש עכשיו היא רבקה בכר.
זה המקצוע שלי .ההבדל הוא גם בתקשורת עם הקהל -כשאני "למה צריך להגדיר? אני לא אוהבת להגדיר את עצמי במו־ עברנו חוויה חזקה יחד בפרויקט האחרון בו השתתפתי .זה היופי
על הבמה אני מרגישה את הקהל .גם אם יש דממה אני יכולה נחים של דתייה או חילונית .זה תהליך מורכב של שנים שבסופו במקצוע שלי -לעבור חוויות אינטימיות מגוונות עם אנשים
להבחין אם זה שקט מרוכז או שקט אדיש .הקהל והשחקנים הם של דבר אני עדיין נוגעת בכל העולמות .הייתי נואמת בבית מעניינים .תמיד מפתיע אותי באיזה מהירות מגיעים לקשר קרוב
גוף שנושם יחד .גם בעת הצילומים ישנם הבמאי והצוות ואפשר שאנחנו מעבדה קטנה של עם ישראל .אם זה יצליח אצלנו ונלמד ועמוק עם פרטנרים למקצוע ,ובאותה מידה הסוויץ' שעושים
לחיות עם השוני ,אולי יש סיכוי שזה יקרה גם בחוץ .אצלינו כשהפרויקט מסתיים ,כשכל אחד יוצא מהבועה שיצרנו וחוזר
להרגיש את הפידבק . בבית זה עבד ועדיין אנחנו חיים את זה .יש לי משפחה שחלקה
"בספר זוהי בדידות מוחלטת -זה וואקום .אני לא שומעת מקיימת אורח חיים דתי וחלקה לא ,ואנחנו קשורים מאד האחד לשגרת היום-יום".
ומרגישה את התגובות של מי שקורא .רק את של מי שפונה אליי שיחקת גם את אימא של נועה קולר בסרט "לעבור את הקיר".
לשני". בסרט היא עומדת להתחתן וחודש לפני המועד ,חוזר בו החתן
באופן אישי ,ואני שמחה לומר שעד עכשיו התגובות טובות". אז היה לך בית דינמי? ומבטל את החתונה .ברגע של ייאוש ואמונה גם יחד היא מחלי־
היית רוצה להפוך את הספר להצגה? "כן ,מאוד .למרות שהדעות היו שונות הצלחנו לקיים בית טה שתתחתן בנר שמיני של חנוכה ,ואף מזמינה אולם שמחות
למטרה הזאת ,אף שאין לה חתן .את מאמינה בליצור את המ־
"אני לא חושבת שאני אעשה זאת ,אבל אם מישהו ימצא בזה מכיל וסובלני".
עניין ולעבד את הספר למחזה -זה יהיה מעניין". מה מכל זה בא לידי ביטוי בספר? ציאות שלך בצורה כזאת? לזמן את מה שאת רוצה?
"נראה לי שיש את זה בחלק מהתהליך שעוברת הגיבורה - "מאוד מאמינה .אני חיה ככה .זה קורה לא ב 99-אחוז ,אלא
כמי שמלווה את תעשיית הקולנוע בארץ כבר עשרות שנים היא עוברת טלטלות שמאתגרות את החשיבה שלה ואת הדרך במאה אחוז .אם אתם רוצים לעשות פרויקט מסוים אתם יכולים
מעניין לשמוע את דעתך על הדרך שעשתה התעשייה הזאת לדמיין מה תעשו ,אבל עד שלא תעשו פעולה מסוימת במציאות
בה היא רואה את החיים". זה לא יקרה .ברור שזה יכול להסתבך בדרך כי הספקות נכנסות
שזוכה בשנים האחרונות להכרה בינלאומית. איך היה תהליך הכתיבה של הספר? מתי כתבת? וכבר אין בהירות מהו הרצון המדויק ,אבל אם אנחנו מצליחים
"התעשייה הזאת התפתחה מאוד .כשאני התחלתי היו בקו־ "התהליך היה ארוך וממושך ,בעיקר בגלל שלא היה רציף. להעיף את הספקות ולהתמקד ברצון .זה כבר חלק נכבד מיצי־
שי תפקידים ראשיים לנשים ,והיום יש המון תפקידים טובים. היה בו קשת צבעונית של מצבים שעברו מתענוג לייסורים , רת המציאות .ההוכחה הכי טובה לכך היא הספר הזה .כתבתי
שחקנים ובמאים ישראלים זוכים כיום בפרסים בינלאומיים .אני מועקה והתעלות ומה לא .גם אחרי שסיימתי ,עבר זמן עד שה־ את הספר בלי שידעתי שתהיה לזה היתכנות במציאות .כל כך
חלטתי לקחת אותו שלב נוסף ולחשוף אותו לאחרים .אני רוצה הרבה ספקות קשרו לי את הידיים במשך כל כך הרבה זמן -
מקווה שזה ישפיע גם על קבלת תקציבים". לציין את העורכת שלי מוריה דיין ,סופרת שכתבה את הספר מה פתאום אני כותבת? מה ,אני סופרת פתאום? ואם זה לא
עירית שלג ,אימא לשלושה ילדים וסבתא לשלושה נכדים, "צבים" ממנה למדתי כל כך הרבה .העיניים החדות שלה עזרו טוב? ומה יגידו? הרבה קולות רקע הסתובבו לי בראש והאמת
מגוננת על משפחתה ומעדיפה להשאיר אותם מחוץ לעין הצי־ לי להתמקד ,סמכתי עליה לגמרי .גם עם מעצבת הכריכה המו־ שלקולות האלה היו טיעונים משכנעים .לכתוב ספר זה כבר
בורית" .לכל אחד מהם יש את החיים שלו ,אבל בגלל כל מה אחריות ברמה אחרת -אין פה שחקנים ,תאורה ,תנועה ואת
שעברנו כמשפחה הם זוכים ליהנות מכל העולמות ולהיחשף כל העזרים שהם חלק מהשפה של התיאטרון והבמה .גם אם
המחזה לא גאוני ,יש עדיין גורמים נוספים ואפילו רק האישיות
לכל צורות החיים" ,היא אומרת. של השחקנים שנפגשים עם הקהל הם בעלי משמעות ועם ספר
ומה לגבי דאנה בתך ,שהלכה בדרכך? מעניין שעד כה לא יצא זה לגמרי חשוף .בלי שום מסך ותלבושות להסתתר מאחוריהם.
ורצוי להתגבר על העכבות האלה ולהשתחרר מהן .איך? למצוא
לכן לשחק יחד .זה מכוון? שנייה שהם לא שמים לב ולעשות פעולה במציאות .כמו בסרט
"דאנה היא אוצר -אמנית מקורית ונדיבה .אם נשחק יחד?
אני לא יודעת .זה לא משהו שאנחנו מכוונות אליו ,אבל זה יהיה שהזכרת -לקנות שמלת כלה ולשלם על האולם".
איזה תפקיד הכי אהבת?
מסקרן מאוד אם זה יקרה".
מה הלאה? יהיה ספר נוסף? קריירה של סופרת? "וואו ,זה לא כמו לשאול איזה ילד הכי אהוב עליי ,אבל בכל
"כפי שכבר אמרתי אני לא סופרת .אני שחקנית שכותבת ומקווה זאת הייתי רוצה לחשוב שכן".
לכתוב יותר .אני לא יודעת אם יהיה ספר נוסף .כרגע אני מתרכזת
בילד הזה .ובכל מקרה אני לא מגדירה את עצמי סופרת". "שיחקתי מגוון תפקידים .יצא לי לגלם דמויות קלאסיות כמו
דזדמונה במחזה "אותלו" של שייקספיר וגם תפקידים מודרניים.
חוץ מכתיבה ,אילו תחביבים יש לך? רוב הדמויות שגילמתי היו דרמטיות למרות שאני נהנית מאד
"אני מנפחת זכוכית .רק מתלמדת בסטודיו של בוריס ומעיין לשחק גם דמויות קומיות .כששיחקתי את "מרי" במחזה של
-שני אמני זכוכית מדהימים .התאהבתי בזה .הפלא הזה של שני המחזאי "יוזין אוניל" מסע של יום ארוך לתוך הלילה -זאת
חומרים כל כך לא קשורים כמו אש וחול שהופכים לחומר חדש הייתה הפקה פרטית מיוחדת של הבמאי מאיר בן סימון ולמ־
ומדליק כמו זכוכית -זה מרתק .כדי להיות באמת טובים בזה זה רות שלא הופענו הרבה ,לא פשוט להביא קהל להצגה קלאסית
דורש אימון של שנים .אני לא שואפת לשם ,אבל זה מאד מהנה". ארוכה מאד שדורשת סבלנות .המשכנו להופיע אפילו לצופים
מתוך הספר" :איך הזמן יודע להבליט רגע אחד ולתת לו מעטים .הערך של להיות חלק ממשפחת אומנים בעולם שגילמו
לזהור לתמיד ,ולהסתיר רגע אחר ולהעלים אותו כמו לא היה את התפקידים שבמחזה הזה כמו קתרין הפבורן ,ג'סיקה לאנג
אף פעם .גם הזיכרון יודע לעשות את זה .מתי כבר התפילה תס־ וונסה רדגרב הפך להיות המשמעות ,פשוט להגיד שוב ושוב את
תיים? אני מחכה שעמוס יחזור כבר מבית-הכנסת עם המתוקים הטקסט של יוזין אוניל ולהיות חלק ממסלול חייו של המחזה
שלי .מחכה...לפעמים נדמה לי שכל החיים אני רק מחכה .מחכה
לחופשה ,מחכה לטיסה ,מחכה שהסרט יתחיל כבר ,ואז מחכה המרתק הזה .יש לי מקצוע שהוא באמת ברכה".
להפסקה .מחכה לקיץ ,ובקיץ לחורף .לאורחים שיבואו ואז שי־
לכו .שהתור יתקדם ,שהאוטובוס יגיע ,שיגמרו ההתלבטויות.
שהראש יהיה נקי ממחשבות ,ואז מחכה שוב שיבואו מחשבות
חדשות .נו די...שיחזרו כבר"...
את הספר אפשר להשיג בחנויות הספרים הדיגיטליות ברשת
או באתר ההוצאה /https://nivbook.co.il

