Page 3 - עלון קביעותא 493 למייל_Neat
P. 3
קביעותא ללומדי ההלכה היומית
» המשך מעמוד א’ עיון בהלכה
קבעת עיתים לתורה?????
אכילה בשיעורים לחולה שיש בו סכנה
החכם עיניו בראשו -קביעת עיתים לתורה היא
עסקה משתלמת .השקעה קטנה שנודדת עם האדם דברי המגיד משנה פסק השו"ע
מעולם הזה ופורחת ועולה לעולם הבא .רבע שעה
ביום של משנה והלכה יומית יכולה לשנות את ויסוד דברי המגיד משנה שם נסובו מבואר בשו"ע סימן תריח סעיף ז' -ח'
על דברי הרמב"ם בהלכות שבת (פ"ב שכשמאכילין את העוברות או את החולה,
החיים לחיי תורה אמיתיים בשני מישורים. הלכה יד) שכתב שאין עושין מדורה לחולה מאכילין אותם מעט מעט כדי שלא יצטרף
בשבת אלא ליולדת ולמי שהקיזו לו דם, לשיעור; הלכך מאכילין אותו כב' שלישי
האחד ,הוא קביעות וחובה יומית קדושה והקשה עליו הראב"ד ממה דתניא בהדיא ביצה בינונית ,וישהו כדי אכילת ארבעה
שמחברת את הנפש בקשר איתן אל עסק התורה, ביומא פד :מחמין חמין לחולה בשבת בין ביצים; והשתיה ,יבדקו בחולה עצמו כמה
וכלשון רבותינו הרגל נעשה טבע (כן ,אני בן אדם להשקותו בין להברותו .ותירץ שהרמב"ם היא כדי שיסלקנו לצד אחד ויראה כמלא
עקרוני שיש דברים שאני לא מוותר) ובפרט הרגל מיירי בחולה שאין בו סכנה שאז אין עושים לוגמיו - .וישקוהו פחות מאותו שיעור,
קטן ובר השגה כזה שלא דורש מאמץ נרחב במיוחד. עבורו מדורה .אבל ביולדת ומי שהקיזו לו וישהו בין שתיה לשתיה כדי אכילת ארבעה
דם אע"פ שאין בהם סכנה אמרי' דמסוכנין ביצים ,ולפחות ישהו בין שתיה לשתיה כדי
המישור השני מוביל את האדם לקניין אמת של הן אצל צינה ומותר לעשות עבורן מדורה שיעור שתיית רביעית; ואם אמדוהו שאין
ידיעה מקיפה כמעט בכל עניין ועניין .סדר הלימוד בשבת וכתב ע"ז המגיד משנה שלולא דברי השיעורים הללו מספיקים לו ,או שהחולה
נעשה בכך שהנמנים על תכנית 'המשנה והלכה הראב"ד היה אפשר לפרש שהרמב"ם איירי אומר כן ,או שנסתפקו בדבר ,מאכילים
היומית' מקבלים מושגים ואחיזה של ממש בכל גם בחולה שיש בו סכנה ומה שלא התירו לו
ששת סדרי המשנה וסעיפי השו"ע .כדברי הגמרא לעשות מדורה הוא משום שאפשר להצילו ומשקים אותו כל צרכו מיד.
המפורסמים במסכת סנהדרין ,אמר רבי אחא בר מן הצינה בדרכים אחרות כגון להחם אותו
חנינא אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן :במי אתה בבגדים ,אבל אני מבטל דעתי מפני דעתו מקור הדין
מוצא מלחמתה של תורה – במי שיש בידו חבילות לפי שמשמע לי שאם הוא חולה שיש בו
של משנה ...קרי רב יוסף אנפשיה :ורב – תבואות סכנה ולכל צרכיו מחללין ואף על פי שאין ומקור הדבר ברא"ש יומא [פרק ח סימן
במניעת דבר שעושין לו סכנה וא"כ אע"פ יג] שכתב וז"ל וגרסינן בכריתות בפרק אמרו
בכח שור. שאפשר לחממו בבגדים מותר לחלל עליו לו (דף יג א) התירו לה לעוברה לאכול פחות
מכשיעור מפני הסכנה .ופריך מפני הסכנה
זמ"ן נק"ט את השבת ,עכ"ד, ואפילו טובא נמי תיכול .אמר רב פפי הכי
קאמר התירו לה לעוברה לאכול פחות פחות
קחו לעצמכם זמן והצטרפו גם אתם לארגון ומזה למד הגר"ח דכל חולה שכבר בא מכשיעור כדי שלא יצטרף לכזית בכדי
'קביעותא' לכלל סכנה ח"ו מותר להאכילו כל צרכו אכילת פרס וכן כתב בעל הלכות .ונראה
אע"פ שאפשר להסתפק באכילת פחות שאף בחולה עושין כך כדי להקל מעליו
קבענו לדעת... מאיסור כרת ומלקות לאיסור בלבד ע"כ.
פחות מכשיעור. ונראה לי דבחולה אין עושין כן אלא ע"פ
ַא ּגּו ְטן ַׁשָּבתָ ,העֹוֵרְך רופא אם אומר שיספיק לו להאכילו ממנו
להלכה מעט מעט וכן בעוברה נמי אם אין דעתה
החומר החודשי למבחן בהלכה מס' 47
מסימן תרכ"א סעיף ב' עד סימן תרל"ג סעיף ז' אמנם בספר מקראי קודש (הלכות יום מיושבת בכך צריך להאכילה כשיעור.
כיפור שם) כתב שלהלכה לא נקטינן כדברי
יופיע בעז"ה בגליון 496 הגר"ח שהרי המשנה ברורה בהלכות שבת שיטת הגר"ח מבריסק ,לפי דברי
סי' שכ"ח ס"ד כתב שכיון שהב"י דייק המגיד משנה
הזמן גרמא מלשון רש"י שחולק על המגיד משנה הנ"ל
לכן נכון להחמיר באיסור תורה ,ובביאור והנה ידוע מה שכתב הגרי"ז מבריסק
ט' כסלו הלכה שם האריך להוכיח שרוב הראשונים זיע"א בחדושיו על הרמב"ם הלכות שביתת
חולקים על המגיד משנה הנ"ל ,לכן יש העשור פ"ב ה"ח בשם אביו הגר"ח שכל
הוא יום פטירתו ולידתו של האדמו"ר האמצעי להחמיר גם לענין יום כיפור ולהאכילו פסק השו"ע הנ"ל שצריך לאכול בשיעורים
מחב"ד רבי דב בער מליובאוויטש זצוק"ל וכמו פחות פחות מכשיעור אם אנו בטוחים איירי בחולה שאין בו עדיין סכנה אלא
ששנו חז"ל (ר"ה יא ,א) הקב"ה יושב וממלא שעלול לבוא לדי סכנה אם לא יאכל,
שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחודש לחודש, שלא יסתכן על ידי זה. [וקאי על מש"כ השו"ע בסעיף א' שחולה
שנאמר :את מספר ימיך אמלא" כך התקיים שאם לא יאכל יכבד עליו החולי ויסתכן
באותו צדיק וזכה להסתלק לבית עולמו באותו יום ובשו"ת להורות נתן ח"ה סי' כ"ב הוסיף מאכילין אותו] ,אבל חולה שיש בו כבר
בו נולד .חסידים מספרים כי ביום האחרון טרם עוד דאפשר שגם המגיד משנה לא כתב כעת סכנה וזקוק לאכול מאכילין אותו כל
שנסתלק ביום רביעי ט' בכסלו שנת תקפ"ח התחיל כן רק לגבי עשיית מדורה לחולה שעצם צרכו ,ובנה יסודו לפי דברי המגיד משנה
האדמו"ר האמצעי לומר בהתלהבות גדולה מאמר הדבר יש בו משום פקוח נפש אלא שהיה בפ"ב מהלכות שבת הי"ד שכתב שמותר
חסידות על הפסוק "אחרי ה' תלכו" .לקראת עלות אפשר לעשות הצלה זו בדרכים אחרים לחלל שבת לצורך חולה שיש בו סכנה
השחר סיים את המאמר במילים "כי עמך מקור כגון אפשר לחממו בבגדים בזה אמרינן אפילו אם אין במניעת אותו דבר משום
חיים מחיי החיים" והסתלק בהיותו בן . 54מקום דמותר לעשות לו מדורה דסוף סוף הוא סכנה ,והכא נמי הכי[ .ובספר מקראי קודש
עושה זאת משום פיקוח נפש ,משא"כ הלכות יום כיפור סי' מ"ב הביא משמו
מנוחתו כבוד -בניעז'ין .זכותו תגן עלינו ועכ"י. בנידון דידן כיון שאנו בטוחים שגם אם שהוסיף שכל מקור הדין שצריך לאכול
יאכל פחות פחות מכשיעור לא ימות עי"ז בשיעורים הוא במעוברת שהריחה ,ושם
ודרך חיים תוכחות מוסר למה נאכילנו יותר וכן כתב גם בספר
הוא רק חשש שתסתכן].
ליקוט מחשיבות המוסר מתוך הקונטרס "דרך חיים" מנורה הטהורה ,עכ"ד
הסבא מקלם זצ"ל דיבר על אותם המלעיגים
לומר כי מוסר אינה תורה ,ואמר כי רבי אמי
בכחישן (סנהדרין קו) דאמר רבי אמי לא מת דואג
עד ששכח תלמודו שנאמר ימות באין מוסר.
(לב אליהו)
