Page 1 - עלון קביעותא 488
P. 1

‫שבוע ‪ 488‬המשנה היומית ההלכה היומית‬                   ‫בס"ד • ביאורים עיונים ומבחנים מביתקביעותא‬
‫שו"ע • או"ח‬  ‫זבחים‬  ‫תש"פ‬
                                                     ‫במשנה ובהלכה היומית‬
‫יום תאריך פרק משנה סימן סעיף‬

‫ד א חשון ד ה‪-‬ו תקצא א‪-‬ג‬

‫ה ב חשון ה א‪-‬ב תקצא ד‪-‬ו‬

‫ו ג חשון ה ג‪-‬ד תקצא‪-‬ב ז‪-‬א‬

‫שב"ק נח ה ה‪-‬ו תקצב ב‪-‬ד‬

‫א ה חשון ה ז‪-‬ח תקצג‪-‬ד א‪-‬א‬

‫ב ו חשון ו א‪-‬ב תקצה‪-‬ו‪-‬ז א‪-‬א‬

‫ג ז חשון ו ג‪-‬ד תקצז‪-‬ח ב‪-‬א‬

             ‫בפתח השער‬                                                     ‫מהמשנה למעשה‬

                        ‫השונה בכל יום!‬               ‫אין המחשבה הולכת אלא אחר העובד‬

‫תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום‬                               ‫זבחים פרק ד' משנה ו'‬
‫מובטח לו שהוא בן עולם הבא‪ ,‬ושמעתי בשם‬
‫צדיקים שפירשו‪ ,‬שלא כתוב שיזכה לעוה"ב אלא‬             ‫ְלֵׁשם ִׁשׁ ָּשה ְד ָב ִרים ַהֶּז ַבח ִנ ְזָּבח‪ְ ,‬לֵׁשם ֶז ַבח‪ְ ,‬לֵׁשם זֹו ֵב ַח‪ְ ,‬לֵׁשם ַהׁ ֵּשם‪ְ ,‬וכּו'‪ָ .‬א ַמר ַרִּבי יֹו ֵסי‪ַ ,‬אף‬
‫שהוא בן עוה"ב‪ ,‬והיינו כי האושר האמיתי והסיפוק‬        ‫ִמי ֶׁשֹּלא ָה ָיה ְב ִלּבֹו ְלֵׁשם ַא ַחד ִמָּכל ֵאּלּו‪ָּ ,‬כֵׁשר‪ֶׁ ,‬שהּוא ְת ַנאי ֵּבית ִּדין‪ֶׁ ,‬ש ֵאין ַהַּמ ֲחָׁש ָבה הֹו ֶל ֶכת‬
‫הכי גדול בחיים הוא של היושב ולומד רציני כמו‬
                                                                                                                                 ‫ֶאָּלא ַא ַחר ָהעֹו ֵבד‪.‬‬
        ‫שצריך‪ ,‬שאז מרגיש אושר פנימי בכל גופו‪.‬‬
                                                     ‫הרע"ב ביאר שחכמים תקנו שהשוחט ‪ -‬וה"ה המקבל והמוליך והזורק ‪ -‬חייב לשחוט‬
‫ואברך כולל סיפר לי שהיה לו פעם תשוקה‬                 ‫סתם‪ ,‬ולא יחשב להדיא לשם הקרבן ולשם הבעלים וכו'‪ ,‬שאם יחשב חיישינן שמא יטעה‬
‫להיות כל מיני דברים ברוחניות וכל מיני ִה ְת ַמּנּות‬  ‫ויחשב לשם קרבן אחר או לשם בעלים אחרים‪ ,‬והקרבן ייפסל‪[ ,‬עכ"פ במקצת]‪ ,‬אלא‬
‫‪( ,‬איני רוצה לפרט כדי לא לפגוע בנושאי משרות‬
‫אלו)‪ ,‬ופעם ניגש אליו אחד מאלו שהוא קינא בו‬                                                                            ‫ישחט סתם ו'סתמא לשמה'‪.‬‬
‫שרצה לגדול כמוהו‪ ,‬ואמר לו שהוא ממש מקנא בו‬
‫שהוא יכול לשבת וללמוד עם סיפוק והוא אין לו‬           ‫ומה שסיים רבי יוסי 'שאין המחשבה הולכת אלא אחר העובד'‪ ,‬פירש הרע"ב‪ ,‬ע"פ‬
                                                     ‫רש"י‪ ,‬שהוא נתינת טעם למה תקנו חכמים כן‪ ,‬משום שאם העובד יחשב לשם קרבן אחר‪,‬‬
                   ‫כ"כ מהיכן לשאוב את סיפוקו‪.‬‬        ‫אין הבעלים יכולים לתקנו‪ ,‬שאין המחשבה הולכת אלא אחר העובד‪ ,‬ולא אחר הבעלים‪,‬‬

‫וזה כולם מעידים‪[ ,‬ובפרט אנשים קצת יותר‬                ‫שנאמר לענין פיגול 'המקריב אותו לא יחשב'‪ ,‬שהמחשבה תלויה במקריב ולא בבעלים‪.‬‬
‫מבוגרים ‪ -‬שהצעירים לפעמים מסתנוורים מברק‬
‫בעיניים‪ ].‬שהעושר והסיפוק האמיתי זה ליושב‬                       ‫מחלוקת תנאים אם תקנו חכמים שהעובד לא יחשב אלא יעשה סתם‬
‫ולומד‪ ,‬וכן רואים בעלי בתים שעובדים שאת‬
‫סיפוקם שואבים מהשעה הזאת שיושבים ולומדים‪.‬‬            ‫ואמרו בגמרא (מ"ז א') שהמשנה היא דלא כרבי אלעזר ברבי יוסי שאמר 'שמעתי‬
‫[וכמה שלומדים ביותר הבנה ועמקות מרגישים‬              ‫שהבעלים מפגלין'‪ ,‬והוכיח מקרא שגם הבעלים נקראים 'המקריב' ולא רק העובד‪ ,‬והוא‬
                                                     ‫הדין לענין מחשבת שלא לשמה‪ ,‬שאם הבעלים חישבו לשם קרבן אחר‪ ,‬פסלוהו‪ .‬ולכאורה‬
                      ‫יותר שמחה וסיפוק בלימוד‪].‬‬      ‫יש לתמוה‪ ,‬שאע"פ שיש לבעלים כח לפסול את הקרבן מכח מחשבתם‪ ,‬מ"מ אין להם כח‬
                                                     ‫לתקן את מה שפוסל העובד‪ ,‬וא"כ למה רבי אלעזר ברבי יוסי חולק על הדין של המשנה‬
‫וזהו פירש התנא דברי אליהו‪ ,‬שמי שכל יום‬
‫לומד הלכות‪ ,‬אז מובטח לו שהוא עכשיו בן עוה"ב‬                                                                    ‫שתקנו חכמים שהעובד לא יחשב‪.‬‬
‫ולא שיזכה לעתיד לעוה"ב אלא עכשיו בעוה"ז הוא‬
                                                     ‫ויש לבאר ע"פ מה שפירש רש"י (ג' א' ד"ה לאו מינה) בטעם הפסול של שלא לשמה‪,‬‬
            ‫מסתובב עם סיפוק ועושר כבן עוה"ב‪.‬‬         ‫שכתב שהשם של הקרבן האחר שחישב לשמו‪ ,‬נתפס בקרבן ועוקר ממנו את שמו האמיתי‪,‬‬
                                                     ‫[וביאר עפ"ז שרק כשחישב לשם קרבן אחר‪ ,‬פסלו‪ ,‬אבל אם חישב לשם חולין‪ ,‬לא פסלו‪,‬‬
‫איתא בגמ' ברכות גדול הנהנה מיגיע כפו יותר‬            ‫משום שלא נתפס בקרבן שם אחר‪ ,‬עיי"ש]‪ ,‬ולפי זה כשמחשב להדיא לשם אותו קרבן‪ ,‬הרי‬
‫מירא שמים‪ ,‬והוא קשה להבין‪ ,‬וביאר הבני יששכר‪,‬‬         ‫הוא מחזק את השם האמיתי של הקרבן‪ ,‬וא"כ כשהעובד מחשב לשם קרבן אחר‪ ,‬והבעלים‬
‫שאם יש שאלה בהלכה‪ ,‬ועם הארץ שלא יודע‬                 ‫מחשבים לשם אותו קרבן‪[ ,‬ואולי מן הסתם נחשב שמחשבים לשם אותו קרבן]‪ ,‬י"ל שאין‬
‫החמיר מיראת השמים שבקרבו ולא אכל המאכל‪,‬‬              ‫בכחה של מחשבת העובד ‪ -‬שמחשב לשם קרבן אחר ‪ -‬להחיל בקרבן שם אחר‪ ,‬כיון‬
‫אבל הת"ח בירר הענין עפ"י הלכה וכן אכל‪ ,‬ולפני‬         ‫שמחשבת הבעלים מחזקת את השם האמיתי של הקרבן‪ .‬ולכן לדעת רבי אלעזר ברבי יוסי‬
‫הקב"ה חשוב הת"ח שנהנה מיגיע כפו ‪ -‬בבירור‬             ‫שיש לבעלים כח מחשבה בקרבן‪ ,‬בכחם של הבעלים להציל‪ ,‬ואין צריך לתקן שהעובד לא‬
‫ההלכה ונהנה ואכל‪ ,‬יותר מהירא שמים שסיגף‬              ‫יחשב ‪ -‬ואדרבה עדיף שהעובד יחשב להדיא‪ ,‬שמא הבעלים מחשבים לשם קרבן אחר‪,‬‬
                                                     ‫והעובד יציל את הקרבן ‪ -‬ורק לדעת רבי יוסי שאין המחשבה הולכת אלא אחר העובד‬
                ‫עצמו מחמת הסתפקותו ולא אכל‪.‬‬          ‫בלבד‪ ,‬ואין לבעלים כח מחשבה בקרבן‪ ,‬תקנו שלא יחשב העובד שמא יקלקל‪ ,‬אלא יעשה‬
 ‫» המשך בעמוד ג’‬
                                                                                                                               ‫סתם וסתמה לשמה‪.‬‬
              ‫רץ למשנה‬
                                                       ‫הלימוד השבוע‬         ‫הלימוד השבוע‬           ‫מערכת‬
‫כדאמרינן בפ"ק דקידשין אשר תשמרון –‬                      ‫מוקדש לע"נ‬           ‫מוקדש לע"נ‬           ‫השיעורים‬
‫זו משנה‪ ,‬לעשות – זה מעשה ופרש"י זו משנה‬              ‫הרב שלמה בן דוד זצ"ל‬   ‫הרה"ח יוסף משה‬        ‫והמבחנים‬
‫שמביאה לידי מעשה וכו' ע"ש‪ .‬ואין זה בכלל‬                                    ‫בן הרה"ח יעקב זצ"ל‬    ‫הממוחשבת‪:‬‬
‫ללמוד דקאמר הכא יש לומד מרבו ומשכחה‪ ,‬אבל‬                  ‫נלב"ע ה' בחשון‬
‫שמירת המשנה שיהא חוזר על משנתו שלא תשכח‬               ‫ולע"נ הרבנית אסתר‬    ‫נלב"ע א' בחשון תשע"ז‬  ‫‪072-332-3020‬‬

                 ‫מפיו ודבר זה מביא לידי מעשה‪.‬‬             ‫בת מאיר ע"ה‬
‫(מהרש"א סוטה לז‪ ,‬ד"ה ברוך)‬                                ‫נלב"ע ב' בחשון‬
   1   2   3   4