Page 1 - מפיק מרגליות מטות תשפב
P. 1

‫גליון ‪126‬‬                                                                                                                                                ‫פרשת מטות‬
       ‫תשפ"ב‬

‫זמני השבת‬

‫כניסת השבת ‪19:15‬‬

‫מוצאי שבת ‪20:25‬‬

‫רבינו תם ‪20:56‬‬

                  ‫המרא דאתרא הרה"ג רבי אברהם צבי מרגלית שליט"אעל הפרשה‬                                                                                                                                                                                                               ‫מוסדוהתע'לוןקיורןצאאלוארורה'ע"כירמיאל‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                     ‫אב ברראהשוםהתרשהלצהי"מגטברי"ראאבידמאתררגאלית‬
‫להביא קרבן‪ ,‬על כל הכרוך בכך‪ .‬וגם אז כולי האי ואולי‪ .‬אם הקרבן נעשה‬                                                                                                                       ‫חשיבותם של ימי 'בין המצרים'‬
‫כראוי‪ ,‬הכהן לא חשב מחשבת פסול‪ ,‬לא נפל בו מום וכו'‪ ,‬אזי הקרבן עולה‬                                                                                               ‫אמבצולי‪,‬יםכאאבנוובחועירצבון‪,‬מהםנמשלשיכימים 'כביבןרהכממצעריטם'‪.‬אלעפלייפםניושנמהד‪.‬ובארך בריבמויתםינוקשאיוםמ‪.‬ריימםי‪,‬‬    ‫ע"זחבירל"והתסמבקבמבנויתאכפיפובפכינניומתניווועתוםרתכעסןתל"ידויושהיססלסמןלדילכרמההכהלימודדמב"נדישבהנמדכליופהפדאשבודאתהס"כיבבבשתרבבבהיצפררבבוימערינרדנסקולהעקרוששסםשדוץתשבס"שתבשףיישווודננלנכ*"נכורוקתנ****************לתירעימיידמד"יוות"תתהמתביירעלתתריםנ""מןבושבלונואתבעיסרםנבויונרתת‪"-‬שותקפבתבתומבאקכיירעילייעחויתבהחששתישרקרשמםח"ווםהואבררנשעםוןממופומרמרחערזה"תחיקוו"""נכריב"יר"תידיגגתאלנזהיויאיםיטםזל""מר"ם"היתנקגי"יקלויםלת‬
‫לארלצוהן‪.‬עםב‪.‬ימהיונוא‪ ,‬מכצאוישברכללצמעקרונום‪.‬איןשכיבניתתאהבמגלקודתשא‪.‬קיהיאם‪,‬פשהרוקבת"לההכתבריכאוולת יערםד‬                                                       ‫בשיכמגיוםדלאלהו‪.‬צער והכאב‪ ,‬כך גודל היכולת להתעלות ברוחניות ובקדושה דווקא‬
‫המלך קלה בהרבה‪ .‬לפיכך‪ ,‬עם כל הצער והכאב על החורבן‪ ,‬ראוי לנצל את‬                                                                                                 ‫בשם הבעש"ט אומרים‪" :‬כל רודפיה השיגוה בין המצרים" [איכה א ג]‪ .‬כל‬
                                                                                                                                                                ‫זרואדתפיביי‪-‬תהר‪ ,‬כקללורתודביפימיומביבןקהשימצקרריבם‪.‬תבהז'‪,‬מןהזשהיגוההקבבי"ןההקמרוצבריאם‪.‬ליינכווילויתםר‪.‬לעשות‬
                  ‫ההזדמנות‪ .‬ישנו מכרה זהב לפנינו‪ .‬בל נהיה בטלנים‪.‬‬                                                                                               ‫ניתן להמשיך משפט זה ולומר‪ ,‬כל רודפיה ‪ -‬השיגוה‪ .‬דהיינו‪ ,‬מבקשי ה'‬
‫ה'בני יששכר' אומר דבר מעניין ופלאי‪ .‬כידוע‪ ,‬שלשת השבועות של 'בין‬                                                                                                 ‫יכולים להתקרב לשם 'הוי"ה' השלם‪' .‬י‪-‬ה' ו 'ו‪-‬ה'‪ .‬לזכות לקרבת אלקים‬
‫וההבאמחוצחדרדי‪,‬שםל'אאמבחתר–חלחתקטישאםעההב‪.‬יעןגבלה‪.‬תחוורשדהםשיממווםזזככתררמויוזםת וימא"יבג‪.‬דומביתיחדווודתש‪.‬שלוהתהפמקועבזם"שההלנובשסשהנפיעתשמ‪-‬רקוילמאמויחםתר‪,.‬‬
‫חטא המרגלים‪ .‬שם מוזכרות תשע מידות‪ .‬עולה מכך שימי בין המצרים‬                                                                                                                                                           ‫מיוחדת‪.‬‬
‫מתקשבעילימיםדולתמ‪.‬ידלולתמיודנושלעדהקכבמ"ההי‪ .‬ימי"גם יאמליוםגכדנוגלידםי ו"נגשמגיבדיוםת‪ ,.‬ותשעה ימים כנגד‬                                                         ‫ההאאודצמרוה‪,‬ת סהגיוקריריםםמביאוחתורריטדמלונתיוםת בעמץרותמפיתכםתחגשוסוכיתםוכהבמדצוויתי‪.‬םהמדרתךחתאלליהפנים‬
‫גהםספהירימיםםמבשימאירםאשעודהשהנקהבלעהד‪ .‬יהומישעבניןאהרמבצה‪.‬רים הינם עשרים ואחת ימים‪ .‬כך‬
‫הקבלה נוספת‪ ,‬כל ימי החגים‪ ,‬בתוספת שבת אחת וראש חודש אחד –‬                                                                                                                                         ‫עוברת במנהרות צרות וטחובות‪.‬‬
‫עאסוילשמיורםכיןאלהלעיכהשך"רי[שםשמודמואובחתרתג‪.‬בייכדמךי]‪.‬םגהגםמדיוהילליהמים'‪.‬םאוהאביםהה'םכןע‪,‬גוולעמלהירינלוםעלנשאצריתלםההוזהאדלחלמ‪.‬נתוו‪.‬תעיוזדש‪,‬נאם"ת‪.‬אההימוהן‬   ‫כמדקיולםהכגיריעי לתיההלאובמנייםםצהריטוכיבוםת‪,‬לחרופואירםעממוקקוםבקשרוקמע‪.‬ם‪,‬כיבשמשבויצטיחיםח‪.‬בתרחקילקוהציעלם‬
‫"רגדירלישום לה'ייחבסהמאצתאו"הי[מיישםעיההנוורמאיהםו]כי‪-‬מיאלהותעקרשברוהתילמיבוםראשיביןתברראך‪.‬שאכהןשנכן‪,‬ה‬                                                          ‫וצדרירךדרליצם‪.‬לולכ עשממועקמיביקיםםכלדיחלפוהרגיעמגאללייםהםא‪.‬ת היהלומים‪ .‬כך גם לגבי פנינים‪.‬‬
‫ליום הכפורים [ראש השנה יח א]‪ .‬אבל צריך לזכור שגם בימים אלו‪ ,‬ימי‬                                                                                                 ‫כך גם כאן‪ .‬ימי בין המצרים הינם ימי חושך ואפלה‪ .‬ימים כואבים ודואבים‪.‬‬
‫בהינןהוהגימצםריבים‪,‬מיאםפאשלור‪ ,‬למהסיתיקעירםב ללנוקבלי"צהו‪.‬רגאם 'טהמונסתופנירםה ובאושויטרח'ה‪,‬נמכוננההג‪,‬י לההאסבלתוכלת‬                                            ‫עמםס יתשתרריאםל ימהצלווימיבםג‪.‬לוביתמימםמואשלכות‪.‬טמקונישהם כעודחומתאונדפ‪.‬לאאיךם‪.‬מאתםחתמנלצפלנייםהאושתטםח‬

                                     ‫נכוחה על החיים ומשמעותם‪.‬‬                                                                                                                                          ‫כראוי‪ ,‬ניתן להגיע לפסגות‪.‬‬
‫יכהיתוהב‪:‬לב"יכתהיהאומדרה לה'שצושוןם ולהרשבמיעחיהווצלומםועהדיחםמיטשויבויצםו"ם[זהכשריביהעיחויצטו]‪.‬ם ההיעהשריבריי‬                                                  ‫בנוהג שבעולם‪ ,‬כאשר אדם רוצה לפגוש את המלך בארמונו‪ ,‬עליו לעבור‬
‫ילבו"יזתויובצךתחימקהויזהמיבהחירוהלדיצהה'יובמוםעאודהמרארא‪,‬רושוכךןשיששבללו יאעוםשהרמיטוםשבי‪,‬וחוא‪,‬תחאתשבעיקהמישבם‪.‬אמבמחניוולהידההבמרהויועאדםחהדהי‪:‬אנוחשיזרוומןם‪.‬ן‬  ‫נתיב ייסורים ארוך‪ .‬וגם אז‪ ,‬ספק אם יצליח בכך‪ .‬זהו תהליך מורכב‪ .‬ראשית‬
‫מקודש עד מאוד‪ .‬ימים בהם אפשר לומר קדושת 'כתר'‪ ,‬ומצד שני‪ ,‬גם לתת‬                                                                                                 ‫המודאועמלתאו דשיאבלאיעלש ישדיררפהקיבדדזרוגטהרנממודכוהע יוולתמר‪.‬הלעאליחורלמפכגןושהודאוועוקבאראסיתנוןהמאלחךר‪.‬‬
                                                                                                                                                                ‫הסימנוןא‪,‬מנצייפםויהאפיחזירינםי‪,‬פוהי‪.‬התהרדובצרצוייועלת‪,‬ההלבויוברודקמירםטיהמ ורוהבישיםחותתרהתיאינמסשומפיעו‪.‬ת‪,‬מלעלביוד‬
                                                       ‫צדקה‪.‬‬                                                                                                    ‫גמםעטלפשולתםכדסףמיכםאןשולשםמ‪.‬מוגש‪.‬םלאזש‪,‬תכדולליניהם‪,‬אילו'לאוובליי‪..‬ס‪.‬טים'‪ ,‬שלמונים ו'תמריצים'‪.‬‬
‫לאחר מחשבה תיקן רבי לוי יצחק את בקשתו ואמר‪ :‬שהיום הראשון יהיה‬                                                                                                   ‫איך בכל זאת ניתן לפגוש את המלך בקלות יחסית? כאשר הוא יורד אל העם‪.‬‬
‫קתדושעשיהםבואמיבו וחהדייוםם‪...‬האחרון י"ז בתמוז‪ .‬כך כמעט כל ימות השנה יהיו ימים‬                                                                                  ‫כאאליושרקלהוהאיועתורז‪.‬בלאלאת כאלרמהוהניורויאורצכאיהל‪,‬סילילראבמרתחווביכימםמולמכאתכו‪.‬ערביזםמןל זמיהניההנםג‪.‬ישות‬
‫[מתוך הספר 'מפיק מרגליות']‬                                                                                                                                      ‫אומרים רבותינו‪ ,‬כאשר היה הקב"ה בביתו‪ ,‬בבית המקדש‪ ,‬לא היה קל לקבל‬
                                                                                                                                                                ‫'פגישה'‪ .‬לא קל ולא זול‪ .‬צריכים להגיע ממקומות מרוחקים לבית המקדש‪.‬‬

      ‫שאינו ירא שמים‪ ,‬אינו צריך להיות מיצר ודואג על החורבן?‬                                                                                                                                   ‫מעשה רב‬
‫ענה הרבי תשובה חריפה‪ .‬מי שאינו ירא שמים צריך קודם כל‬
‫להיות מיצר ודואג על החורבן הרוחני שלו עצמו‪ ,‬על כך שאינו ירא‬                                                                                                                ‫האדמו"ר בעל חידושי הרי"ם נשאל שאלה מעניינת‪.‬‬
                                                                                                                                                                ‫המחבר אומר‪" :‬ראוי לכל ירא שמים שיהא מיצר ודואג על חורבן‬
                                               ‫שמים‪...‬‬
                                                                                                                                                                                                         ‫בית המקדש"‪.‬‬
‫המשך בעמוד הבא‬                                                                                                                                                  ‫שאל השואל‪ ,‬מדוע עניין זה ראוי רק למי שהוא ירא שמים‪ ,‬וכי מי‬
   1   2