Page 2 - מפיק מרגליות מטות תשפב
P. 2
ולולי דברי הראשונים ,היה נראה לומר באופן נוסף ,דאין להוכיח דגר קטן מטבילין אותו על דעת אביו מבנות על הפרשה ועל הדף
מדין [ואף דהובאה ראיה זו בתוס’ ביבמות לעיל] ,כיון שבמדין היו יכולים להרוג את כולם ,וא”כ מאותה בעלות הרה"ג רבי מאיר מרגלית שליט"א ,מחבר ספר 'מאיר נתיבים'
וכל הטף בנשים החיו לכם – גר קטן
שהיתה עליהם להורגם כמו”כ היה בכוחם לגיירם דכיון שהם בידם לכל דבר ,וכמו שיכולים להורגם גם יכולים
הארי הגדול מפרשבורג ה”ה מרנא החת”ס זי”ע יצא בחידוש מסעיר בענין גר קטן ,דנשאל הגאון הנ”ל [שו”ת
לגיירם אבל אין ראיה על גירות קטן בעלמא[ .וכן מצאתי אח”כ ב’אבן ישראל’ בכתובות שם ,וכן בשו”ת תורת יור”ד רנג’] על גר קטן שנתגייר עם אימו האם יברכו הבי”ד על טבילתו ,וצדדי הספק הם ,דכיון שגר שנתגיר
בקטנותו יכול למחות משהגדיל ,א”כ שמא ימחה לכשיגדיל ותהיה זו ברכה לבטלה ועל כן שמא עדיף שלא לברך
מרדכי יור”ד קמג’] .והראשונים שכן הוכיחו משם [התוס’ ביבמות והריטב”א] סברי ,דבשלמא אם היו לוקחים כלל על גירותו ,ופשיט ליה לחת”ס דודאי שיכולים לברך ואף דשמא ימחה ויתבטל גירותו ,והגע בעצמך ,וכי לא
אותם לשפחות שפיר יכולים גם לגיירם ולעשותם שפחות ,אבל כיון שלקחו אותם לנשים הרי זה כגירות ולא יברך על הפרשת תרומה שמא ישאל על תרומתו ,וכדו’.
ומוסיף החת”ס ואף עוקר את השאלה למפרע ,ואומר חידוש עצום לדינא ,דמה שמצינו גר קטן שיכול למחות על
עבדות ,ומה שיכלו להורגם אינו מהווה בעלות לגיירם ,כיון שהגיור הוא דבר רוחני ,ואילו ההריגה היא דבר גירותו לכשיגדיל [כתובות יא ].היינו בבא להתגייר לבדו או בהביאוהו הוריו להתגייר ,אבל בבא להתגייר עם
אביו ואימו הרי שהגירות היא זכות גמורה היא לו במה שמתגייר עימהם ,שהרי לא יוכל לחיות בביתם כשהוא גוי
גשמי ,ואין סיבה שהדבר הגשמי יתן בעלות לדבר הרוחני. שהרי מגעו יין נסך וכדו’ ,ובאופן שהגירות היא זכות גמורה לא יוכל עוד למחות ואף לכשיגדיל ,כיון שבקטנותו
ודאי שהיה ניחא ליה [ובאמת דברי החת”ס הם נגד כל הראשונים והשו”ע [רסח’ ז] ,דסברי דאף בבא עם אביו
מסקנת הדברים
ואמו יכול למחות].
ונמצא א”כ ,למסקנת הדברים ג’ דחיות מדוע א”א ללמוד מנשות מדין דגר קטן מטבילין אותו על דעת בי”ד ,א.או החת”ס תומך יתדותיו על רבו ‘ההפלאה’
והחת”ס מסתמך על היתר ‘זכות גמורה’ על רבו ההפלאה ,דאמרינן [כתובות יא‘ ].גר קטן מטבילין אותו על דעת
כיון ששם היה זה זכות גמור שלא הרגום בגלל זה [ההפלאה והריטב”א בהו”א] ,ב.או בגלל שמדובר במלחמת וכו’ ,והקשה ההפלאה והרי כבר בתורה מצינו כך ,דאמרינן [יבמות ס :קידושין עח ]:דר”ש מתיר לכהונה גיורת
שנתגיירה פחותה מבת ג’ שנים מדכתיב במלחמת מדין ‘וכל הטף בנשים החיו לכם’ וס”ל לרבי שמעון ד’החיו
מדין ששבו אותם בקטנותם וגיירו אותם בגדלותם [הריטב”א וההפלאה למסקנת דבריהם] ,ג.או דכיון שיכלו לכם’-דהיינו שיקחום לנשים והרי פנחס עמהם ,ועל כרחך שכהן מותר בגיורת קטנה פחותה מג’ שנים ויום אחד
וע”כ ששיך בה גירות ,ואמם רבנן שם פליגי וסברי ‘החיו לכם’-לשפחות ולא לנשים ,וסברי רבנן דאינם ראויות
להורגם מדין כיבוש מלחמה יכלו נמי לגיירם. לכהונה דגיורת פחותה מג’ שנים פסולה לכהונה ,מ”מ לשיטת רבי שמעון מה החידוש בגר קטן ,והרי מדאו’ הוא
פרפרת נאה – סמיכות המימרות של רשב”י פסוק מפורש הוא.
וביאר ההפלאה דאין להוכיח מ’החיו לכם’ שמועיל גירות לקטן ,כיון ששם הגירות הצילתם ממיתה ,וכיון שהוי
והנה בגמ’ ביבמות [ס ]:הובא מימרא של רשב”י דשבויה פחות מג’ שנים מותרת לכהונה ,שהרי אמר להם משה זכות גדול שגרמה להצילם ממיתה ,באופן כזה ודאי שאפשר לגייר גר קטן ,ורב הונא דיבר אף שאינו זכות גמור.
ע”כ הם דברי ההפלאה שתמך יתדותיו בהם תלמידו החת”ס ,וס”ל דגר קטן שנתגייר כשזכות גמור לו ,אינו יכול
‘וכל הטף בנשים החיו לכם’ והיינו לנשים והרי פנחס שהוא כהן עמהם ,ומיד לאחמ”כ מובא דין נוסף של רשב”י
למחות.
סא‘ .וכן היה רשב”י אומר קברי עובדי כוכבים אינם מטמאים’ עכ”ד ,וצריך עיון מה הקשר בין שתי המימרות חידוש ההפלאה נמצא בריטב”א
וכדברי ההפלאה אלו כתוב בריטב”א בכתובות [יא ,].דהביא שם המחלוקת ראשונים אם גר קטן מטבילין אותו
הללו של רשב”י ,שהרי יש בש”ס עוד הרבה מימרות של רשב”י [בברכות ועוד] ,ומדוע דוקא שתי דינים אלו מדאו’ או מדרבנן ,והסוברים שהוא מדאו’ ראייתם מ’החיו לכם’ דמלחמת מדין ,דמוכח שהותרו להם לנשים לרבי
שמעון וגיורתם גירות והרי פנחס עמהם[ ,וראיה זו הובאה בתוס’ בסנהדרין סח :ד”ה ‘קטן’] .ודוחה הריטב”א
הובאו בסמיכות זל”ז. דאין להוכיח משם דגירות קטן מדאו’ ,דשמא דוקא במלחמת מדין יכלו לגייר הבנות בקטנותם כיון שזכות היא
להם שלא יהרגום ,אבל באופן שאינו זכות ,לא.
היאך פנחס יצא למלחמה ולא חשש שמא יטמא למת למסקנת דבריהם אין ראיה ‘לגר קטן’ במקום זכות
אמנם לבסוף גם הריטב”א וגם ההפלאה דוחים את הראיה מפרשתנו ,דמי אמר שגיירום מיד ,אולי לקחום בשבי,
ובדרך פלפול יש לומר ,דבתחילה הובא הדין הראשון של רשב”י דגיורת פחותה מג’ שנים ויום אחד מותרת והמתינו עד שהגדילו ואז נישאו להם לנשים ,וכמו שדחה כך ההפלאה עצמו [וכ”כ המל”מ פי”ז מאיסו”ב הט”ו].
ובאמת הוא תימה דחשיבא בהכי ישראלית בגלל שגדלה ונשמרה אצל ישראל .והיא מחלוקת ראשונים.
לכהונה ,מדאמר להם למשה ‘וכל הטף בנשים החיו לכם’ והרי פנחס עמהם ,וכיון שיצא עמהם למלחמה והותרו מחלוקת ראשונים אם משום חשש שנבעלה או לא
ובאמת היא מחלוקת ראשונים אם נתגירה מבת ג’ שנים מה דפסולה לכהונה הוא משום שמא נבעלה או כיון
לישא את נשות מדין הרי מוכח שגיורת פחותה מג’ שנים ויום אחד מותרת לכהונה. שגדלה בעודה עובדת כוכבים ,דשיטת תוס’ יבמות סא[ .תד”ה ‘אין’] דגיורת פסולה לכהונה משום שהגוים
שטופים בזימה ואף אם ידוע שודאי לא נבעלה פסולה לכהונה וה”ה הכא בהיתה תחת יד ישראל מקודם בת ג’ ג”כ
אלא דיש לדחות הראיה של רשב”י ,דאולי כל ההיתר של ‘החיו לכם’-לנשים הוא רק למי שנלחם ממש במלחמה, אסורה לכהונה ,אמנם שיטת רש”י סא :ד”ה ‘אלא’ ס”ל דפסולה רק אם נבעלה ואם ידוע שלא נבעלה ,לא נפסלה.
ובאמת היא גם מחלוקת גם בין הרמב”ם והראב”ד ,דהרמב”ם [יח’ איסורי ביאה ה”ג] ס”ל כתוס’ דאסורה אמנם
אבל פנחס לכאו’ לא נלחם ממש במלחמה ,שהרי כהן הוא ושמא יהרוג ויטמא מן העכו”ם [וכה”ק הרד”ק שמואל שיטת הראב”ד דמותרת אם ודאי לא נבעלה].
אין הכרח לחידוש החת”ס מדברי ההפלאה
ב’ כג’ כ’] ,וא”כ מי שלא נלחם ממש גם לא הותרו לו נשות מדין ,וא”כ אין ראיה לגיורת פחותה מג’ שנים והנה ,מלבד מה שההפלאה למסקנת דבריו לא ס”ל דנתגירו משום זכות ,אלא אף למה שסבר בהו”א דיש להוכיח
לגר קטן ממלחמת מדין ,דכיון שההצלה בבנות מדין הינה משום שנתגיירו ,והגירות גופא היא היתה הזכות וההצלה
שמותרת לכהונה. להם ,על כן אפשר לגייר קטן היינו דוקא כשהגירות עצמה היא הזכות ,שבזכות שהוא יהודי לכן נשאר חי ,אבל אין
להוכיח מכאן על קטן שרוצה להמשיך לחיות עם הוריו שיוכלו לגיירו ולא יוכל למחות דזכות הוא ,דאין כאן זכות
ועל כן הובא בסמיכות מימרא נוספת של רשב”י ‘וכן היה רשב”י אומר קברי עכו”ם אינם מטמאים’ ,ובאמת בעצם הגירות אלא רק במה שלא ישאר עכו”ם עם הוריו ,וזו זכות צדדית ,ולא לזה [לכאו’] נתכוין ההפלאה.
בשעת כיבוש מלחמה – יכולים אף לגייר קטנים
פנחס היה במלחמה ממש וזאת כיון דס”ל לרשב”י לשיטתו דקברי עכו”ם אינם מטמאים ,ולכן מה שאמר משה
‘החיו לכם’ היו הדברים מכוונים גם כלפי פנחס[ .וליראים סימן שכב’ והובא במל”מ פ”ג מאבל ה”א ,ס”ל דאינו
מטמא בין באוהל ובין מגע ובמשא ומה דאמרינן בגמ’ דמטמא במגע ומשא היינו לטומאת מקדש וקדשיו].
‘החיו לכם’ – שבזה יעשו חיים
ולתוספת חידוד ,יש כאן דקדוק נפלא בלשון התורה ‘החיו לכם’ ,שהרי סברת רשב”י דקברי עכו”ם אינם
מטמאים היא משום שעכו”ם [רשעים] בחייהם קרויים
מתים ,וטומאה שייכא רק בעזיבת הקדושה ואז נדבק
הטומאה ,אבל בעכו”ם שבחייו היה אחוז בטומאה אין
קרן אורה -הדף היומי במיתתו שום שינוי ואדרבא הטומאה מסתלקת ופוחתת
עוזרים לכם לסיים את הש"ס! במיתתו [וכ”כ בזוהר ,והובא באוה”ח הק’ ריש פרשת
חוקת] ,וא”כ משה מדבר לבאים מן המלחמה ב’שפארך’
יש לך שאלה על הדף? חוסר בהירות? [בשפה] של רבי שמעון ‘כל הטף בנשים החיו לכם’ הגוים
סתם מתקשה בקטע גמרא? הללו ששביתם כמתים הם ואין בהם טומאה ואתם תעשו
יש מי שיעזור! אותם לחיים ‘החיו לכם’ דהיינו גיירו אותם ,וזאת להודיע
המוקד הטלפוני לשאלות על הדף היומי שדבריו מכוונים אף לפנחס ,דאפילו שכהן הוא מ”מ נלחם
04-6641505 עמהם כיון שעכו”ם אינם מטמאים וממילא גם כשהותרו
לנשים ,הותרו אף לפנחס[ .וכעי”ז באוחה”ק על הפסוק
‘החיו לכם’ –יגיירו אותם שבזה יקראו חיים ,עכ”ל].
ניתן לקבל את העלון ישירות למייל
נא לפנות לכתובתkerenora456@gmail.com :
המשך מעמוד קודם מעשה רב
באמת ,אחת הסיבות מחמתה בימינו פחות נהוג לערוך תיקון חצות היא משום פעם אמר החתם סופר על אחד שירד לפני התיבה שחושד הוא בו שאינו ירא
שהלב נעשה קהה וגס .אין את תחושות האבל ,הצער והמועקה שהיו קיימים בימים שמים .ומדוע ,משום שלא שמע את הכאב והצער בתפילתו.
עברו .לא נעים .מה ,לשבת על הרצפה ולקונן? מה יאמרו ,הנה שחקן .מעמיד פנים
"טוב מעט בכוונה מהרבות שלא בכוונה" .עדיף לומר מעט מהתיקון ,אך בכוונה, שאכפת לו מחורבן המקדש.
מתוך צער וכאב על גלות השכינה ,מאשר לומר כל הנוסח הכתוב בסידורים ,אבל
בקהילתו של החתם סופר היו אומרים תיקון חצות בצוותא ,כאשר אחד מהקהל ללא כל רגש.
יורד לפני התיבה.
[מתוך הספר 'מפיק מרגליות']
