Page 2 - מפיק מרגליות צו תשפב
P. 2
ולפי”ז יש לומר ,דכל מה שתוס’ חידשו שאין עשה דוחה ל”ת בפשיעה ,היינו רק כשהדחיה היא רק על הפרשה ועל הדף
כלפי האדם בלבד כגון שנערב לו מתן ד’ במתן א’ ,דיש כאן בעיה פרטית שלו ולא הוזכר בתורה כזה הרה"ג רבי מאיר מרגלית שליט"א ,מחבר ספר 'מאיר נתיבים'
כל אשר יגע בבשרה יקדש – עשה דוחה ל"ת בפשיעה
אופן התורה לא דיברה על אופן כזה וכיון שהיה זה בפשיעה אינו דוחה ,אבל כשהדחיה היא בשורש
‘כל אשר יגע בבשרה יקדש’ [ויקרא ו’ כ’] ,ובגמ’ בזבחים צז :לומדים מפסוק זה דבשר קדשים שנגע
הדין ובסיבותיו דהתורה אמרה מפורש לדין עשה ואנו דנים אם גם נאמר של עשה או שלא נאמר במקום בבשר החטאת דינו כמוהו ,ואם החטאת פסולה-הרי הבשר קדשים כדין החטאת הפסולה ואסור באכילה,
ובגמ’ מקשינן מדוע נאסר הבשר קדשים באכילה מחמת הנגיעה בחטאת הפסולה ,נימא דיבוא ‘עשה’
עשה ונדחה הלאו מעיקרא ,כגון לבאר מה אמרה התורה ד’בשרה יקדש להיות כמוה’ ונאסר באכילה, דאכילת קדשים ‘ואכלו אותם’ וידחה ‘לא תעשה’ דאכילת קדשים פסולים ,ותירצו בגמ’ שני תירוצים,
רבא תירץ דאין עשה דוחה ל”ת שבמקדש ,ורב אשי תירץ דיש כאן לא תעשה ועשה ואין עשה דוחה
האם נאמר דין זה גם כלפי מצות אכילת קדשים ,או דלא נאמר כלל במקום שהתורה אומרת עשה לאכול
ל”ת ועשה.
הקדשים [ודמי לעדל”ת של יבום ערוה] ,בזה דוחה עשה ל”ת ואף שבא ע”י פשיעה[ .ועי’ כעי”ז באו”ש קושית השער המלך
והנה ,ידועים דברי התוס’ [עירובין ק .ד”ה ‘מתן’] בענין עדל”ת בפשיעה ,דאמרינן בגמ’ שם דנתערב לו
פ”ז מחמץ ומצה ה”ו]. מתן ד’ במתן אחד לרבי יהושע ינתנו במתנה אחת כדי שלא יעבור על בל תוסיף [וכן לר”א יתן ד’ מתנות
כדי שלא יעבור על בל תגרע] ,והקשו התוס’ נימא יבוא ‘עשה’ דזריקת ארבע וידחה ‘לאו’ דבל תוסיף,
תשובה מועלת מדין עשדל”ת ותירצו תוס’ ‘דלא דמי כלל לכלאים בציצית דהכא ע”י פשיעה הוא בא והיה יכול להתקיים בלא
דחיית הלאו’ ,עכ”ד תוס’ .ויסוד מוסד ייסדו לנו התוס’ ,דכיון שצריכים לדחות הלאו מחמת פשיעתו,
בספר תוספת יוה”כ [פו ]:בהא דאמרינן [שם] ‘גדולה תשובה שדוחה את לא תעשה שבתורה שנאמר לא אמרינן בזה עשה דוחה ל”ת.
ומקשה השער המלך [נדרים פ”ג ה”ו] ,א”כ מאי מקשינן בגמ’ בזבחים [לעיל] שיבוא עשה דאכילת
‘לאמר הן ישלח איש את אשתו והלכה מאתו והיתה לאיש אחר הישוב אליה עוד וכו’ ואת זנית רעים שלמים וידחה לאו דאכילת קדשים טמאים ,והרי כיון שנגע הבשר קדשים בחטאת בפשיעתו [בפשטות],
א”כ היאך ידחה עשה דאכילת קדשים לל”ת זה שבא ע”י פשיעתו ,והוסיף ,דמצא שאלה זו בדברי
רבים ושוב אלי נאום ה’ עכ”ד הג’מ’ ,הביא שם הקושיה הידועה מה רבותא יש בתשובה והרי דינא הוא הראשונים [בכתב יד להרשב”א] ,ועי’ שם מה שתירץ.
רק בפשע לאחר שנתחייב בעשה
דעשה דוחה ל”ת שבתורה ,ומה החידוש שהקב”ה מחזיר את עם ישראל אף לאחר שעזבוהו והלכו לאיש בתשובה מבן הנו”ב [תנינא יור”ד מא’] תירץ ,דאין עשה דוחה ל”ת שבא ע”י פשיעה דוקא כשהיה זמן
שנתחייב בעשה ורק אחר כך נאסר בלאו מחמת פשיעתו ,אבל היכא דנתחייב בעשה רק לאחר פשיעתו,
אחר ,והרי עשה דתשובה דוחה ל”ת דמחזיר גרושתו משנשאת ,ותירץ שם ,דכיון שהלא תעשה בא ע”י דוחה העשה ל”ת ,ועל כן בנתערב לו מתן ד’ במתנה אחת איירי דנתחייב במתן ד’ קודם עירוב הדמים
ולכן לאחר העירוב בפשיעה אין יכול העשה לדחות הל”ת ,משא”כ בחטאת שנגעה בקדשים איירי שם
פשיעה לא אמרינן עשה דוחה ל”ת ,וזה חידוש ענין התשובה דעשה דוחה ל”ת אפילו שבא ע”י פשיעה. קודם זריקה ,ועוד לא נתחייב במצות אכילה ,ואז דוחה עשה הל”ת אפילו אם בא בפשיעה ,ודפפ”ח.
בפשיעה – עדל”ת הוי דחויה ולא הותרה
ולכאו’ לפי הביאור לעיל נפל פיתא בבירא ,דכיון ד’תשובה’ היא אינו ענין לאדם עצמו ,אלא ביטול והאמת יורה דרכו לתרץ השאלה בפשיטות דחלוקים הסוגיות בדינם ,דבנתערב לו מתן ד’ במתנה אחת,
שם הרי לבסוף בין לר”א ובין לר”י יזרוק הדם ולא יבטל מצות הזריקה [לכ”א לדרכו] ,אלא דפליגי
מעיקרא של החטא והוא דחיה ביסוד הדין ,ושל שורש הדין בתורה ,א”כ שוב אין חידוש מה דדוחה עשה אם עדיף לזרוק אחד או ארבע ,וע”ז שואל תוס’ למה פליגי ר”א ור”י והרי אין כאן לא ‘בל תוסיף’ ולא
‘בל תגרע’ שהרי עדל”ת ,וע”ז תירץ תוס’ דכיון שיש כאן פשיעה אין יכול לזרוק כרצונו דסו”ס יש כאן
דתשובה לאו דמחזיר גרושתו משנשאת ואף שבא בפשיעה כיון שביארנו לעיל שאין גריעותא של פשיעה קצת איסור ולכן פליגי אם יזרוק א’ או ד’ .ובקצירת האומר נאמר ,דעדל”ת היינו הותרה ,ובמקום שהוא
ע”י פשיעה נעשה כדחויה ועדיף שיעשה באופן אחר ,אם אפשרי ,אבל לא דיברו תוס’ באופן שיפסיד את
בלאו שעליו דיברה התורה מפורש ,ורק באופן שהוא חידש עליו את הלאו כגון בדמים שנתערבו ,וא”כ מצוותו לגמרי כגון בשר קדשים שנטמא דנאסר באכילת קדשים ,ובזה ודאי שעדיף לומר עדל”ת אפילו
בפשיעה כדי שלא יבטל את מצוותו[ .וכן מדויק בדברי תוס’ ,דלא כתבו שאין עשה דוחה ל”ת בפשיעה,
הדרא קושיא לדוכתה מה החידוש בתשובה והרי יש כאן עשה דוחה ל”ת ,וצריך עיון. אלא רק ‘לא דמי’ לכלאים בציצית דהכא ע”י פשיעה בא],
עושה -דוחה הלאו או את סיבת הלאו
לאו שמהותו בפשיעה-לולי חידוש התורה לא ונראה לבאר הענין באופן נוסף ,דבחידושי הגר”ח [סטנסיל פב’ אות ב’] הקשה על הגמ’ ביבמות ג,:
דאמרינן שם טעמא דכתב רחמנא ‘עליה’ [לומר דאחות אשה לא מתייבמת] הא לאו הכי הו”א אחות
אמרינן עדל”ת אשה מתייבמת מ”ט דאמרינן אתי עשה ודחי ל”ת ,ומקש’ הגמ’ וכי ‘לא תעשה שיש בו כרת מי דחי’
עכ”ד הגמ’ .והקשה הגר”ח מה יועיל ה’עשה’ לדחות הל”ת [לולי שהיה בכרת] והא הוי ערוה עליו ולא
ויש לומר ,דאף שיסדנו לעיל שבעדל”ת שהוא תפסי קידושין בערוה ,דאמנם שהעשה יכול לדחות הל”ת ,אבל אין העשה יכול לגרום שאינה ערוה עליו,
והגר”ח נשאר בצריך עיון.
קרן אורה -הדף היומי בשורשו בתורה אין חסרון שהלאו בא ע”י והגרשש”ק [שערי יושר ש”א סימן יא’] כתב ליישב ,דכשעשה דוחה ל”ת אין הוא דוחה רק את הלאו,
אלא דוחה מעיקרו את הסיבה שגורמת ללאו ,וכיון שהלאו נובע מהאיסור ערוה ,א”כ כשדוחה העשה את
עוזרים לכם לסיים את הש"ס! פשיעה [כחטאת שנגעה בקדשים] ,היינו דוקא הלאו הרי הוא נדחה משורשו ,וכיון שנדחה הלאו ,נמצא דתופסים בה קידושין.
בעשה שבמהותו שייך לקיימו גם ללא לאו עדל”ת – בעשיה גרידא או בשורש הדין
ואם כן נמצא דיש שתי סוגי דחיה ,יש דחיה שהיא כלפי האדם עצמו שקרה לו מקרה של שתי דברים
יש לך שאלה על הדף? חוסר בהירות? קודם ,או שפעמים ובא ללא פשיעה ,משא”כ שנתערבו זב”ז מה יעשה ,ויש דחיה שהיא בגוף דין התורה וחשיב כאילו התורה אמרה מפורש שידחה
ודוחה את שורש הלאו ,ולא רק את הפעולה כלפי העושה.
סתם מתקשה בקטע גמרא? במצות תשובה כיון שכל עיקרה בא רק לאחר
יש מי שיעזור! עשיית הלאו ובפשיעה ,א”כ לולי חידוש התורה
שתשובה מועלת ,לא היינו אומרים שיבוא עשה
המוקד הטלפוני לשאלות על הדף היומי וידחה ל”ת כזה שכל כולו ע”י פשיעה בא ,ואף
04-6641505 שהוא דחיה בשורש וסיבת הדין שבתורה ,מ”מ
לא היינו אומרים בו דחיה בפשיעה.
"בית הספק"
מדור חדש בו נדונים וספקות במשנה ברורה על סדר הלימוד היומי של עמוד ליום " -דרשו"
שאינו רוצה לפטור בזה ברכת אלוהי נשמה' [יום א] סימן ו' סק"ז – קבלה בר"י החסיד כשיוצא מביתו לבית
[יום ד] סימן ז' סק"ו – 'ויש להקל בספק ברכות' ,ויש לדון בשכח הכנסת לומר שמע ישראל ,ולהבנת השע"ת אינו לשם מצוה או ספק
לברך אשר יצר והתעורר בו שוב קצת תאוה להטיל מים שנית מצוה אלא לסגולה ולשמירה ,ויש לדון אם יכול לאומרה אף דרך
ויכול להעמיד עצמו עד פרסה ,האם יברך מיד ואז יתכן שמברך
לכו"ע כיון שאינו שיכול להמתין פרסה [ומודה בזה השע"ת בסק"א], הילוכו או דמצות כונה בק"ש אינו מדין המצוה אלא מדין הק"ש
או שיטיל שנית ואז יכנס למחלוקת נוספת אם מברך שתי ברכות [יום ב] סימן ו' סק"י – 'ואם אירע שכבר בירך אותם בביתו' ,ויש
לדון בעיצה נוספת ,שיברך ביחד עם תינוק שמחנכו באמירת ברכות
[שהובא בסק"ו] השחר וכך יוכל לברך שוב [הלק"ט א 'רנו'] ,וכן יש לדון אם עיצות
[יום ה'] סימן ח' סקי"ד 'אבל ברכת שהחינו כל אחד בעצמו מברך' אלו מועילות גם לש"ץ ששכח לספור ספירת העומר ורוצה להוציא
ויש לדון שהרי מצינו שאחד מוציא את הקהל בשהחינו דשופר
אחרים בברכתו [שע"ת תפט' סק"כ]
ומגילה וכדו' ,והחילוק הוא בין ברכת המצות לברכת הנהנין ,אלא [יום ג] סימן ו' סקי"ב – 'אם בעת שאמר ברכת מחיה מתים היה
בדעתו לברך אלוקי נשמה אחרי התפילה רשאי אחר כך לברך' יש
דיש לדון דגם בטלית כיון שבימינו לובש הטלית לשם מצוה ולא לדון האם צריך לכוין זאת דוקא בשעת אמירת מחיה מתים או אף
קודם לכן ,,ובסימן נב' סק"ט כתב 'יכון בפירוש בברכת ונאמן אתה
לשם הבגד א"כ אפשר דחשיב כשהחינו על המצוה
ניתן לקבל את העלון ישירות למייל
נא לפנות לכתובתkerenora456@gmail.com :
המשך מעמוד קודם מעשה רב
[הקזההליתסתחעטר].עליו .צריך להיות תמיד דרוך ומוכן" .בכל עת יהיו בגדיך לבנים ושמן על ראשך אל יחסר" אאנפיילכובערכעשיםו,ראגלחטאוףחתאובתוח,ווץ,אטבמסיונףו המדתרחךתההחכדר-יסת.ט..רימת.תוךאבמלי,לידםעואללוכ נם,סתאלםקיבלוביאתאלעיולאמוד.ם לתת לי כסף,
התאווה מלווה את האדם עד הליכתו לבית עולמו ממש. כהדאידשםהצשרימךן ללחאוייששבפכךל וימטהנלףך אחייתובכגאדיילוועהלויוא ללבהולשך בבגזדהייםרולתבנמיוםפלצגחית,םעכלשקלגצ,וותעלהארצאבשעווצת,לועחיקבת בשצמדן גמולדאל.ה.
עאהדהטרבסןועיףול יאת.מניוצע.לריבךוללקאחנתפגאעתמכאולפןהסהיצכיוונוייםשבנצחטשוובוהן ,,ככיי בהכגלשמאיוחדת ומהאאירתצניוו,תכמקיהימישיםהיבהאדגדםו,לי,היישהנןמיהתשיכוהניוה,ת נהיהנההאמדכםסבפוע,לכפתיאוושהתעכמבמורן נאוינרואנהה.נהקממצןה ושככיילבי.העעכלבדריאנריד זשכהיבב].אדינרי [זהו ביטוי שנאמר על קמצן שאינו
[מתוך הספר 'מפיק מרגליות'] וכבשזוישהכבתעאולועתרהשמדמוווןי ,.ביקש מהסובבים שיתקרבו אליו .לחש להם ,אני רוצה להוכיח לכם עד כמה מתועבת
