Page 2 - מפיק מרגליות בחוקותי תשפב
P. 2
והיינו ‘כאשר הם נימולים’ כלומר ,כמילה המיוחדת ששייכת בבני יעקב והיינו פריעה שכבר אז קיימוה בני יעקב על הפרשה ועל הדף
כמו שקיימו את כל התורה כולה .ולדברי המשך חכמה נפשט לן ספקו של החת”ס ואף בפריעה לחודיה שייך דין הרה"ג רבי מאיר מרגלית שליט"א ,מחבר ספר 'מאיר נתיבים'
‘יום השלישי’[ .ובהגהות ‘האמרי אמת’ לפרדס יוסף בריש ספר שמות אות מט’ ,דן האם דין ‘יום השלישי’ שייך "אלה המצות אשר ציוה ה" – לא ניתנה פריעה לאברהם אבינו
מהפסוק האחרון בפרשתנו ‘אלה המצוות אשר צוה ה’ את משה אל בני ישראל בהר סיני’ למדים ‘שאין הנביא
גם ‘בהטפת דם’ לחודיה].
רשאי לחדש דבר מעתה’ [שבת קד .מגילה ב.]:
פרפרת נאה – ל”ג בעומר אמרינן ביבמות [עא‘ ,]:לא ניתנה פריעה לאברהם אבינו שנאמר ‘בעת ההיא אמר ה’ אל יהושע עשה לך חרבות
צורים’ ע”כ .דהיינו שלא נצטוו ישראל במצוות פריעה עד לימות יהושע .ובתוס’ שם כתבו [תד”ה ‘לא ניתנה’],
בימים אלו ,שאנו אבלים על תלמידי רבי עקיבא ,שגור על לשוננו דברי ר”ע בירושלמי [נדרים פ”ט ה”ד] רבי דאף שלא ניתנה פריעה לאברהם אבינו מ”מ קיים מצוה זו בבנו ישמעאל וכדאיתא במדרש ,ולא עוד אלא דאף קיים
עקיבא אומר ‘ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה’ .וצריך ביאור מהו כלל גדול בתורה ,והרי פשיטא דאיירי פריעה במילתו שלו ,שהרי קיים אברהם אבינו אפילו עירוב תבשילין וכש”כ מצוות פריעה.
אלא דהקשו תוס’ ,דא”כ היכי גמרינן מיניה והא כתיב ‘אלה המצות’ דאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה ,ותירצו
על התורה וכי בחוקי הגוים עסקינן ,ועי’ במפרשי הירושלמי שם.
בתוס’ ‘ויש לומר דהלכה למשה מסיני הוא ויהושע אסמכיה אקרא’ עכ”ד תוס’.
שורש נשמתם של תלמידי ר”ע ויש להקשות דמה הראיה שאברהם אבינו פרע ממה שקיים אפילו עירוב תבשילין ,דילמא קיים רק מצוות חדשות
שיתחדשו עם קבלת התורה ולאחריה ,אבל מצות מילה כיון שנצטווה עליה בלא פריעה מוכח דהקב”ה לא רצה
ויש לומר בדרך האמת ,ד’כלל גדול בתורה’ היינו ,שבתורה נרמז על מיתתם של תלמידי ר”ע ,דכתב ‘המגלה
שיקיים גם מצות פריעה ,ואין להוכיח שגם פרע ,והדבר צ”ב.
עמוקות’ דעשרים וארבע אלף תלמידי ר”ע הם גלגול הכד’ אלף המתים במגיפה ,והמתים במגיפה הם גלגול של אברהם אבינו קיים פריעה-מדין השלמת המילה או מדין מצוה שעתידה להתחדש
והנה יש לחקור האם פריעה היא מצוה נוספת וחדשה ,או שהיא ברית משודרגת וקיומה באופן מעולה יותר שהוצרך
כד’ אלף בני שכם שמלו ונהרגו ע”י שמעון ולוי .ובזה ביאר הפסוק ‘ויהיו המתים במגיפה’ ,והיינו המתים הידועים בהמשך הדורות לתוספת וחיזוק בקשר הברית בין ישראל לקב”ה .ונפק”מ בחקירה זו אם אברהם אבינו קיים
פריעה כמו שקיים את כל המצוות כולם ,דאם פריעה היא מצוה חדשה ונוספת ,א”כ ודאי קיימה אברהם אבינו,
כבר שמתו במעשה דינה ,וכן ביאר הלשון ויהיו המתים שהוא לשון עתיד ,לרמז שהם כד’ אלף תלמידי ר”ע שמתו שהרי אפילו קיים מצוות חדשות דרבנן כעירוב תבשילין ,אבל אם פריעה אינה מצוה חדשה אלא רק שדרוג ועשיית
המילה באופן מעולה יותר ,א”כ כיון שבדורו של אברהם הספיקה מילה כצורתה ללא פריעה ולכן גם לא נצטווה
על שלא נהגו כבוד זה בזה .וא”כ אכן זהו כלל גדול בתורה ,שכבר בתורה נרמז על כד’ אלף תלמידי ר”ע שימותו
בה ,א”כ גם אברהם אבינו לא פרע דאין שום מעלה בפריעה.
על שלא כיבדו זה את זה ,ואף שלא נאמרו בתורה עונשין על ‘בין אדם לחברו’ מ”מ בדרך רמז נכתב דנענשו וכן נפק”מ אם פריעה חשיבה כמצוה חדשה שנביא אסור לו לחדשה ,דאם נאמר שפריעה היא מצוה חדשה ונוספת,
א”כ פשיטא שאין נביא יכול לחדשה ,אבל אם פריעה היא אותה מילה שהיתה בימי אברהם אבינו אלא דהוצרכה
תלמידי ר”ע במיתה.
המילה במשך הדורות לתוספת ע”י פריעה ,ממילא אינה מצוה חדשה ואף נביא יכול לחדשה.
וע”פ מש”כ המש”ח לעיל דאנשי שכם פרעו ולא מלו ,מבואר היטב מדוע היו צריכים ג’ תיקונים אלו ,דאילו בפעם שיטת תוס’-פריעה מצוה חדשה
הראשונה פרעו ולא מלו [אנשי שכם] ,ואילו בפעם השניה מלו ולא פרעו [המתים במגיפה ,דפריעה ניתנה ליהושע] ולפי”ז מיושב שפיר ראיית התוס’ דאברהם אבינו פרע ממה שקיים את כל המצוות ,דכיון דס”ל לתוס’ דפריעה היא
מצוה חדשה לגמרי ,וממילא פשוט דכמו שקיים עירוב תבשילין כמו”כ קיים מצות פריעה ,ואף שהקב”ה לא ציוה לו
ולא היו עדיין יהודים שלמים ,ורק בפעם השלישית בתלמידי ר”ע היה גם מילה וגם פריעה ,ואז באו על תיקונם.
לפרוע ,עדיין יכול לפרוע ככל שאר המצוות שיתחדשו רק עם קבלת תורה ולאחריה ועכ”ז קיימם.
ג’ פעמים שהקדימו את המאוחר ואכן ,לסוברים דאברהם אבינו לא פרע [וכ”כ רש”י בראשית יז’ כה’] ,לשיטתם הפריעה היא השלמה למילה
שתחוייב עם הזמן לצורך ברית טובה יותר שתוצרך בתקופות מאוחרות יותר ,ואברהם אבינו לא שייך בקיומה,
זאת ועוד ,יש לבאר מדוע חזרו להתגלגל שוב ושוב וממילא גם יהושע לא חידש דבר חדש ,דהפריעה אינה אלא שדרוג של מצות מילה בדרגה גבוהה יותר הנצרכת
ג’ פעמים ,ונראה לומר ,דעונשם של אנשי שכם לדורות המאוחרים יותר ,מימות יהושע ואילך.
מילתם של אברהם יצחק ויעקב
קרן אורה -הדף היומי היה בזה שמלו לאחר שלקחו את דינה ואם היו
ולשיטת תוס’ דהפריעה היא תיקון ושיפור של הברית עם הקב”ה באופן מעולה יותר ,א”כ ככל שהדורות הלכו
עוזרים לכם לסיים את הש"ס! מלים תחילה ומתגיירים אפשר דהיו יכולים לקחתה והתרחקו מהברית הראשונה המעולה שהיא בריתו של אברהם כך היו צריכים לברית חזקה יותר ,וכך מוכח ,שהרי
והם היפכו את היוצרות והקדימו את המאוחר ולכן אצל אברהם סגי היה בברית שעשה בן תשעים שנה ואפילו שרוב ימיו היה ערל ,ואילו אצל יצחק הוצרכו לברית
מעולה יותר ומל בן שמונת ימים ולא היה ערל רק שבעת ימים ,ואילו אצל יעקב אפילו רגע אחד לא היה ערל
יש לך שאלה על הדף? חוסר בהירות? נהרגו ,ואח”כ חזרו ונתגלגלו במתים במגיפה על והוצרך להיות מהול מעיקרו [שהרי יעקב נולד מהול] .ובזה יבואר גם מה שנתווסף פריעה אצל יהושע ,כיון שעם
ירידת הדורות היו צריכים ברית מעולה יותר ,לכן אצל יהושע כבר היו צריכים תוספת של ‘פריעה’ ואין זה חשיב
סתם מתקשה בקטע גמרא? מעשה זימרי ,וגם שם נענשו על מה שזימרי הקדים
כמצוה חדשה אלא עילוי במצות מילה.
יש מי שיעזור! את המאוחר ,דבאמת היתה המדינית ראויה לו בריתי יעקב יצחק ואברהם
אלא שהקדים ואכלה פגה וכ”כ היערות דבש בשם
ובזה יבואר הפסוק בפרשתנו [כו’ מב’] ‘וזכרתי את בריתי יעקב ואת בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור’
המוקד הטלפוני לשאלות על הדף היומי האריז”ל [דרוש ב’ עמ’ מא’] ,ואח”כ חזרו ונתגלגלו ותמהו המפרשים מדוע נאמר פסוק זה בסדר הפוך [רש”י ועוד] ,ולדברינו אתי שפיר ,דכיון שהקב”ה זוכר את
הקשר בינו לאבות ,א”כ מתחיל מהמילה הפחותה של יעקב שנצרכת להיות מעולה יותר לקיום הקשר עם הקב”ה
04-6641505 בתלמידי רבי עקיבא שגם שם הקדימו את המאוחר
ועד למילתו של אברהם שהיא הפשוטה ביותר.
שהרי ‘דרך ארץ קדמה לתורה’ והם הקדימו תורה היו שפרעו קודם יהושע
לדרך ארץ .והדברים נפלאים. ואף שהבאנו לעיל שפריעה קודם יהושע קיימוה רק יחידים ,מ”מ היו עוד שקיימוה ,והם בני שכם ,וכדלהלן.
דנסתפק מרנא החתם סופר זיע”א [ח”ז סימן נד] האם דין ‘יום השלישי’ שייך בפריעה לחודיה ,שהרי המקור ל’יום
"בית הספק" השלישי’ הוא מבני שכם והם הרי בפשטות מלו ולא פרעו .אולם המשך חכמה חולק וס”ל דבני שכם פרעו ולא
מלו ,שהרי בני שכם כבר היו נימולים ממקודם שהרי הם בני קטורה וע”כ דבני יעקב ביקשו מהם ‘פריעה’ לחודיה,
נדונים וספקות במשנה ברורה על סדר הלימוד היומי של עמוד ליום " -דרשו"
[יום ג] סימן כה' סק"י 'אם שמע קדיש או קדושה בין [יום א] סימן כה' באוה"ל סק"ה 'ובחידושי רע"א כתב עיצה,
תפילה של יד לתפילה של ראש שותק ושומע ומכוין למה שיכון בעת ברכת להניח אם הלכה כשיטת רש"י אני מכוין
שאומרים' ולכאו' הרי השו"ע לשיטתו דמברך רק על של שלא לצאת על של ראש והוי זה כסח' עכ"ל ,ויש לדון,
יד ,וא"כ מדוע שלא ימשיך בהנחת התפילין של ראש וישמע דבשלמא בעושה מעשה שיש לדונו כהפסק [כציצית בבית
המרחץ לעיל ,או כיוצא מהסוכה וחזר ונכנס] שפיר יש לומר
ויכוין תכ"ד הנחתו ,ויש ליישב דכשמכוין שיצא בברכה עד מעשה זה' ,המעשה הפסק'
מצטרף למחשבתו ופגה ברכתו הראשונה ,אבל כאן הרי
[יום ד] סימן כה' סקמ"ז 'וה"ה כשחולץ כשצריך להפיח כיון שתי התפילין לפניו ולא עושה שום מעשה הפסק ,והיאך
שאסור להפיח בהם צריך לחזור ולברך' ויש לעי' בהוריד
תפילין ע"מ לילך לבית הכסא ולבסוף לא הוצרך וכן בהוריד תפוג ברכתו על של יד מלהוציאו גם ידי תפילין של ראש
תפיליו שמא יפיח ולא הפיח לבסוף האם יברך או דסו"ס
[יום ב] סימן כה' סקכ"ו 'בשעת ברכה על תפילין של ראש
חלצם מדינא ומחיובא יראה שיהיה ראשו מכוסה' ויש לדון במקפידים שלא לברך
ללא שתי כיסויים על ראשם ,אם מותר לברך עם כובע
[יום ה] סימן כה' סקנ"ג 'דניחא ליה לאיניש למיעבד מצוה על ראשו ואף שיצטרך להורידו לאחר הברכה ,ועי' לקמן
בממוניה' ויש לדון בשואל תפילין מחברו ללא רשותו אם בסקל"ח דאפילו הכריכות על זרועו ואצבעותיו הוי הפסק
יכול להישאר עם התפילין גם לאחר התפילה או דניחא ליה
לכתחילה
לאיניש רק בזמן התפילה.
ניתן לקבל את העלון ישירות למייל
נא לפנות לכתובתkerenora456@gmail.com :
המשך מעמוד קודם מעשה רב
במוחו של העשיר נדלקה נורה אדומה ,בבהלה פנה אל הנער ואמר :אין אלו "והתענג על ה'" [תהלים לז ד] .האדם צריך להתענג על ה' ותורתו ,לשוש ולשמוח,
ולא להביע סבל ויגון אין קץ כאשר הוא עוסק בתורה ובמצוות. מזוודותי ,רוץ חיש מהר למטה ,מצא את שלי והבא אותן ללא שהיות.
אם "יגעת בי ישראל" ,אם ניכר על האדם התורני שהוא יגע ,סבל ועצב נשקפים תמה הנער ושאל ,הלא עדיין לא ראית מה הבאתי ,מנין לך שאין אלו שלך?
המקפנביו",ה'!צדיק ורע לו' ,אות הוא ש"לא אותי קראת יעקב" .זו לא המזוודה של אמר העשיר ,בתיקים שלי יש יהלומים ,אבני חן ומעט חפצים אישיים .אמנם
שווים הם הון רב ,אבל קלים כנוצה .אם אתה כה מזיע ומתנשף ,אם העלאת
התיקים עלתה לך במאמץ רב וביגיעה ,אין כל ספק שטעית והעלית תיקים של אין זו תורת ה' יתברך ,כי לא יתכן שתורה ומצוות יעציבו את האדם.
אדם אחר...
[מתוך הספר 'מפיק מרגליות']
