Page 1 - מפיק מרגליות מצורע תשפב
P. 1
גליון 112 פרשת תזריע
תשפ"ב
זמני השבת
כניסת השבת 18:34
מוצאי שבת 19:42
רבינו תם 20:17
המרא דאתרא הרה"ג רבי אברהם צבי מרגלית שליט"אעל הפרשה מוסדוהתע'לוןקיורןצאאלוארורה'ע"כירמיאל
אב ברראהשוםהתרשהלצהי"מגטברי"ראאבידמאתררגאלית
מאות רובל ,ואתה שומר אותם לעצמך? ביכולתך להציל בת ישראל כשרה ,יתומה אומללה, מה גורם לכך שהאדם מדבר רעה על חברו? הגאווה!
מבושה וכלימה ,ואתה מהסס? ניגש רבי זושא לאם הכלה ואמר 'בהתרגשות' ,איש בשורה אני. ע"זחבירל"והתסמבקבמבנויתאכפיפובפכינניומתניווועתוםרתכעסןתל"ידויושהיססלסמןלדילכרמההכהלימודדמב"נדישבהנמדכליופהפדאשבודאתהס"כיבבבשתרבבבהיצפררבבוימערינרדנסקולהעקרוששסםשדוץתשבס"שתבשףיישווודננלנכ*"נכורוקתנ****************לתירעימיידמד"יוות"תתהמתביירעלתתריםנ""מןבושבלונואתבעיסרםנבויונרתת"-שותקפבתבתומבאקכיירעילייעחויתבהחששתישרקרשמםח"ווםהואבררנשעםוןממופומרמרחערזה"תחיקוו"""נכריב"יר"תידיגגתאלנזהיויאיםיטםזל""מר"ם"היתנקגי"יקלויםלת
הנה ,מצאתי את כל הכסף שאבד לך... גסות הרוח .התחושה שאני טוב יותר מהאחרים ,היא היא הגורמת לדבר סרה בזולת .הגאוותן
"ברכות יחולו על ראשך ר' יהודי" ,אומרת האם בדמעות אושר .השמחה שבה לשרור בפונדק. חושב שהוא 'מי יודע מה' ,וממילא מזלזל באחרים .שפל רוח וענו אינו מדבר רע על הזולת .מי
כל הסובבים שבחו את רבי זושא על יושרו וצדקותו" .נו ,ר' ייד ,תן את הכסף ונוכל להתחיל אני ,שפל אנשים ,מלא חטאים ועוונות ,שאדבר על אחרים .המחשבה צריכה להיות ,הרי אני לא
סוף סוף בסידור הקידושין".
"רגע רגע" ,אומר הוא" .אני לא עובד בחינם .אני לא 'פראייר' .מצאתי את הכסף ואני מוכן הייתי רוצה שידברו עלי רע ,מדוע אם כן ,מתיר אני לעצמי לדבר על האחר?
להחזיר אותו ,אבל בתנאי שאקבל עשרה אחוזים מהסכום לעצמי ,עמלת השבת אבידה". עהנץקואדרזה,השזניאתתומלסעתת ותראזתובב.פכורתשבתנרו.שח"יש[יויבוקתראהיהדכנדע]:ה ו"והעעץנוואהר.זט-הלרפיתוששהלנגהעימצםורבעאיןהיעאלעגלסיודתי
התשבחות שהרעיפו על ראשו של רבי זושא הפכו באחת לקיתונות בוז ,חרפות וגידופים.
"האינך מתבייש? אתה לא רואה שמדובר באשה קשת יום שחסכה מפת לחמה במשך שנים הרוח .ושני תולעת ואזוב -מה תקנתו ויתרפא ,ישפיל עצמו מגאותו ,כתולעת וכאזוב".
ארוכות כדי להשיא את בתה? אין לך לב? כיצד מלאך לבך לדרוש חלק מהסכום לעצמך?" מבאר השפתי חכמים שמשום שנגעים באים על גסות הרוח ,לפיכך לוקחים למיטהר עץ ארז,
אבל רבי זושא אינו מוותר .מודיע נחרצות שאם לא יקבל עשרה אחוז ,לא ישיב את 'האבדה' .לא השוהצוראךגהבוכהתוויבפלהיקמחאדעץמכאלרז,איולנמוהת.גסושותאלרוהחשיפשתיבביחכת?מים" ,ואם תאמר ,גבי צרעת בתים גם כן
היתה ברירה ,גררוהו על כרחו לרב העיר .המרא דאתרא .כמובן שהרב נזף בו קשות על חוסר יש לומר דהצרעת שנתן הקדוש ברוך הוא על הבתים ,משום שהטמינו האמוריים אוצרות
הרגישות שלו" .הנטרפה דעתך? מי זה לוקח כסף על השבת אבידה? ועוד מאלמנה קשת יום? בקירות הבתים ,לכך נתן הקדוש ברוך הוא צרעת על הבתים ,כדי שיהיו צריכים לנתוץ הבתים
אתה חייב להשיב את מלוא הסכום ,ללא טענות ומענות". ויבפמרצאשותהעאוקצב:רו"תו,בכקדרפךי ורצשאנרךשי"ירבליוןק ומןג.ו'ו"מויכשתייבש לאוחרמיומון"והררםבלהב-בנךעוששהכחגסת ורגוו'ח".,כלמכוךשהנואצמרךר
'נאלץ' רבי זושא לקבל עליו את הדין ולתת את כל חמש מאות הרובלים .כשיצא מבית הרב הכתוב ליקח עץ ארז .כלומר ,אל תהא גס הרוח מחמת רוב הממון שנתתי לך בקירות הבית".
התנפלו עליו כולם ,המשיכו לחרפו ולבזותו ,וגרשוהו בבושת פנים .עוד זמן רב היה שיחם ישנו סיפור מדהים אודות רבי זושא מאניפולי .רבי זושא היה עני מרוד ,חי כל ימיו בצמצום
ושיגם של בני העיירה אודות אותו מושחת שהציג עצמו כחסיד של המגיד ממזריטש ,זקנו בהילהתישנהתקפבס".הכיאעזשררנוהלגיהעשהיאבהתובכלבפורד.קה ,ובידו אין מאומה ,לא היה הרבי מודאג .סמוך ובוטח
ופיאותיו מגודלים ,ונהג בפחיתות שכזו... יום אחד קורא לו רבו ,המגיד ממזריטש ,לבוא אליו .משנכנס פנה אליו הרבי ואמר ,הרי יש לך
לימים נזדמן רב העיירה לבית מדרשו של המגיד .זכר אותה סיטואציה מבישה עדיין עמד מול בת להשיא ואין לך פרוטה לפורטה .הא לך חמש מאות רובל .פנה לשדכנים ,וה' יעזור שתמצא
עיניו ומאן להיעלם .לא יכול היה להתאפק .נכנס לרבי וסיפר לו על התנהגותו המבישה של
יהודי בשם זושא ,שהציג עצמו כחסיד של המגיד .כיצד התנהג בחוצפה ועזות פנים שכזו .שמע בתך את זיווגה ההגון .יצא רבי זושא שש ושמח ,כולו הודאה לקב"ה.
המגיד את הדברים ,וכל הנורות האדומות נדלקו אצלו .מהיכן היו לאותו עני ואביון חמש מאות בשדברמךקועםברעולימדדפתונלדהקתיקהיוידםי ,וחהתנונהה,-האמךוילשהנוגדעוילכוה.ב.בווויקכהווחמבביוןלהקמה.חוהותאנימם.בנרו,ר המרהיק"ולריכה.אמכתתובברהר
רובל ,וכיצד ייתכן שאותו חסיד ,צדיק וענו ,התנהג בצורה שכזו? דלא רמי בה תיגרא" [אין כתובה שאין בה מריבה ,שבת קל א] .יכול היה להוציא אנחה על צערן
ואז נזכר .הרי נתן לו חמש מאות רובלים לנדוניית בתו ,אין ספק .ודאי נתן את כל הסכום של ישראל ,ולהמשיך בדרכו .אך ליבו הרחום והחנון אמר לו שיש דברים בגו .נכנס אל הבית,
לאותה אלמנה .סיפר לרב העיירה אודות צדקותו המופלאה של רבי זושא .אך עדיין עמד הפלא
בעינו ,מדוע דרש לעצמו עשרה אחוזים מהסכום' ,דמי השבת אבידה'? והנה בכיה ,תאניה ואניה.
כשפגש את רבי זושא ,שאלו לפשר התנהגותו .אמר לו ,כשראיתי את צערה הנורא של מה קורה ,מדובר בחתן וכלה יתומים .אם הכלה הבטיחה לחתן נדוניה מכובדת של חמש מאות
האלמנה ,נכמרו רחמי .אמרתי לעצמי ,לבת שלך כבר ידאגו ,אבל מי ידאג לאותה יתומה ,בת ראותבל.הכוסהנף.ה "כודשכאיב"רההיגאיעאווכמורלתם.למחפתושנפה,שתשובאתליקההח,תוןהנאהתשהומד וחושתבנר,ת כהבכדסרףךנעאלגבם,האאבםד והאביינאנו.ה
אלמנה גלמודה? מיד הוצאתי את הכסף ואמרתי לתיתו לה .אבל אז בא אלי היצר הרע והתחיל אומר החתן ,אין כסף – אין חתונה .יצאו לחפש ,פשפשו בכל מקום ,אך ללא הועיל .הכסף לא
להחניף לי ,איזה צדיק אתה רבי זושא ,תראה כמה אתה חשוב ,אילו מידות טובות .מי ידמה לך נ"למצאא.אוכהלכללהה וקיאםמהאתפובריצותיתללבאבכיס,כואםנ כשיסםףמרנאסישוםני.לעשנכינועאבאיותן אהניח,תיןתולווםתמר,אבאוךאםה,וארקאינעולמסוכמןך.
ומי ישווה לך .איזה כבוד מגיע לך על המעשה הנאצל שעשית! כהסבףטחכלתל,ה ושהילאארםקהמכבלייהמהתסאכתמתעיניילןהיהנאשביאד".ה.בליבו הוא כבר חושד שבעצם לא היה ביד האם
אמרתי לו ,רבי יצר ,חכה חכה .אתה עוד תראה איזה 'כבוד' יהיה לי ,וכיצד ילוו אותי כולם .כך שומע זאת רבי זושא ואומר לעצמו ,זושא זושא ,כמה אנוכי אתה .יש לך בכיס בדיוק חמש
סידרתי לעצמי את הבזיונות ,החרפות והקללות ,שהשפילוני עד עפר.
כאשר האדם מתעלה ביראה ,אורב לו היצר ורוצה להכשילו בכל דרך שהיא .צריך לגייס את כל
[מתוך הספר 'מפיק מרגליות'] הכוחות ,להשתמש בכל טצדקי כדי לא להתפתות לפיתוייו.
יודהתיירנו,מ ידי.ש עבץטהאררזתו–שעלל גהסמויתטההררושח.ל וששהניקותדוילהעתתנוהאלזוותב–.צישפיורשיפםי,לעעלצמשו.פטפט מעשה רב
באמחולרסיריורהפפייםרם,לקבפשובעמןויםצל,ליתאבם.י.גש.וכיהליווםתלווהבהותיחאללנפהאק,,לוההעלצנךיוקהלחהלזהםוןםכאיאביוגשוילדבולתופויםי.יםותואקתםללכלמוביתרד.יעםוכנבימרהם,חולתבל.א נמימגדמיששהם
"ולקח למטהר שתי צפרים חיות טהורות ועץ ארז ושני תולעת ואזוב" [ויקרא
המשך בעמוד הבא יד ד].
אומר רש"י" :לפי שהנגעים באין על לשון הרע ,שהוא מעשה פטפוטי דברים,
לפיכך הוזקקו לטהרתו צפרים ,שמפטפטין תמיד בצפצוף קול"" .ועץ ארז -
לפי שהנגעים באין על גסות הרוח .ושני תולעת ואזוב -מה תקנתו ויתרפא,
ישפיל עצמו מגאותו ,כתולעת וכאזוב".
