Page 1 - מפיק מרגליות וישב תשפב
P. 1

‫גליון ‪93‬‬                                                                                               ‫פרשת וישב‬
       ‫תשפ"ב‬

‫זמני השבת‬

‫כניסת השבת ‪16:03‬‬

‫מוצאי שבת ‪17:12‬‬

‫רבינו תם ‪17:45‬‬

                  ‫המרא דאתרא הרה"ג רבי אברהם צבי מרגלית שליט"אעל הפרשה‬                                                                                                                                                                                                                                             ‫מוסדוהתע'לוןקיורןצאאלוארורה'ע"כירמיאל‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                                                   ‫אב ברראהשוםהתרשהלצהי"מגטברי"ראאבידמאתררגאלית‬
                                           ‫של אותו פיקח?!‬                                                                                       ‫אין יאוש בעולם כלל!‬
‫לבדפחשוטסואתו נתיותלןמלוקומםר‪.‬קהטןפבשהתןרבבה‪.‬מצבו הטבעי תופס נפח גדול‪ .‬אבל ניתן‬                                            ‫"וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען"‪ ,‬בראשית לז א‬                                                                                                                                      ‫ע"זחבירל"והתסמבקבמבנויתאכפיפובפכינניומתניווועתוםרתכעסןתל"ידויושהיססלסמןלדילכרמההכהלימודדמב"נדישבהנמדכליופהפדאשבודאתהס"כיבבבשתרבבבהיצפררבבוימערינרדנסקולהעקרוששסםשדוץתשבס"שתבשףיישווודננלנכ*"נכורוקתנ****************לתירעימיידמד"יוות"תתהמתביירעלתתריםנ""מןבושבלונואתבעיסרםנבויונרתת‪"-‬שותקפבתבתומבאקכיירעילייעחויתבהחששתישרקרשמםח"ווםהואבררנשעםוןממופומרמרחערזה"תחיקוו"""נכריב"יר"תידיגגתאלנזהיויאיםיטםזל""מר"ם"היתנקגי"יקלויםלת‬
‫זו התשובה לתמיהתו של הפחמי‪ .‬להיכן יכנס הפשתן? ידחסו אותו‬                                                      ‫אומר רש"י‪" ,‬אחר שכתב לך ישובי עשו ותולדותיו בדרך קצרה‪ ,‬שלא‬
‫כבךמצשביויכהנטסבלעימ‪.‬חסן רגיל‪ .‬אין צורך במחסנים ענקיים כגודלו של הפשתן‬                                        ‫היו ספונים הגונים וחשובים לפרש היאך נתיישבו וסדר מלחמותיהם איך‬
‫וצהפוראףייהו‪,‬תהר‪,‬ריכניךצוקץשאהחיודתמרמלפוהבחעישרלו‪,‬ך כשךורבףעיארתתוכואלור‪.‬וככיהדיווע‪,‬תרכ‪.‬כזלהושהשחאוממרר‬      ‫גהולגרוילישוסאבתתם‪,‬החלופריים‪,‬שהפםירחששולביךםי לשופבניי יהעמקקבו וםתלוהלדאוריתיךובבהדםר‪.‬ך ארוכה כל‬
‫רהאפייהקח‪.‬שמהדוריברניבצוחץומקרטןשאמממנפוםחמרששליךםשבונרפףחו‪,‬אאתבכלולרוובותואךוויכר‪.‬מהלפדיכקוךתנ‪.‬י זתון‬        ‫ולכנןחאהתאהרימךוצבוא‪ .‬ובכעןשברעהשרדוהרודותרושתמאשדמנם וחעודעדנחא‪,‬בפרלהונםי קהוצלרידבהפלםו‪,‬נוי‪,‬מוכשהשגביאע‬
                                                                                                              ‫אצל אברהם האריך בו‪ .‬משל למרגלית שנפלה בין החול‪ .‬אדם ממשמש‬
                         ‫לדחוס אותו לשטח קטן פי כמה מנפחו‪.‬‬                                                    ‫בחול וכוברו בכברה עד שמוצא את המרגלית‪ .‬ומשמצאה ‪ -‬הוא משליך‬
‫להפםי זמהרשהינממיםשלבנכפפחתום‪.‬ר ואפברלח‪.‬ל ימעשנשםה אהילונפםיםבסרךביהםכ‪.‬לא'לבולוףןכנזפוה וח'‪.‬אלואיןף כבזהה‪.‬ם‬
‫תוכן‪ .‬אין בהם חשיבות‪ .‬ניצוץ אחד מעוצמתו של יוסף – מכלה את כולם‪.‬‬                                                                           ‫את הצרורות מידו ונוטל המרגלית"‪.‬‬
                                                                                                              ‫אגב‪ ,‬כאמור‪ ,‬בסוף הפרשה הקודמת הוזכרה רשימה של אלופים‪ .‬יש‬
                        ‫על דרך המוסר ניתן לבאר בדרך נוספת‪.‬‬                                                    ‫לדעת שלא כולם הינם אלופי עשו‪ .‬יש ברשימה אלופים שאינם אלופי עשו‬
‫לפעמים אדם עומד מול קושי‪ .‬חושב‪ ,‬אינני מסוגל להתמודד‪ .‬זה גדול‬                                                  ‫אאללואףאלולוטןפיאהלוחףוריש‪.‬ובכלפיאלושףהזצכיברעוןרושעו"יד השיואלאולפויפיעהשוחוהרוי‪.‬ריהשום יאשתבוהבחושרעיירם‪,.‬‬

                                                     ‫עלי‪.‬‬                                                                        ‫ואלופי שעיר הוא אדום הורישום וישבו תחתם‪.‬‬
‫עאולמהריאםדםלו‪,‬מר'שיימהוודתי‪,‬שאאלינותיאכובלדלאעתמוהדצבפוהןן‪..‬ללכעלתידבםרמיצישגיפםתלרופן‪.‬נילהאאמדטםילאיתם‬      ‫ממשיך רש"י וכותב‪" ,‬דבר אחר‪ ,‬וישב יעקב‪ .‬הפשתני הזה נכנסו גמליו‬
‫כהממוובצןאשהזאהחלרואן‪.‬האפיןתרלוןך הלאהיידכיןאלליה‪.‬כנליאסהאפתתרהוןפהשיתעןי‪,‬לאביפושתרר‪.‬לאשברלוףגםאוהותוא‪.‬‬       ‫טעונים פשתן‪ .‬הפחמי תמה‪ ,‬אנה יכנס כל הפשתן הזה‪ .‬היה פיקח אחד‬

                  ‫קיים‪ .‬לעולם אין להתייאש‪ .‬לא להיכנס לפאניקה‪.‬‬                                                             ‫משיב לו‪ ,‬ניצוץ אחד יוצא ממפוח שלך ששורף את כולו‪.‬‬
‫אדם חושב "קרבו ימינו כי בא קיצנו"‪ .‬אני אבוד‪ .‬אין כל מוצא‪ .‬אומרים‬                                              ‫כך יעקב ראה כל האלופים הכתובים למעלה‪ ,‬תמה ואמר‪ ,‬מי יכול לכבוש‬
‫לו חז"ל‪ ,‬אל תאבד את העשתונות‪ .‬במקרה הגרוע ביותר ניתן להשתמש‬                                                   ‫יאעתקבכואלן‪.‬ש ומביהתכ יתויסבףללמהטבהה ו"באילתהעתושולדלוקתשי"ע‪.‬קב יוסף"‪ ,‬דכתיב "והיה בית‬
                                                                                                              ‫והלמכאשולר‪.‬העוהצדמבתרויםשלת ימווסהיףםגדעודלהמאכולד‪.‬כךא‪,‬תוחהנשימבושלתומבשילניעםשוהיקטבט‪.‬נהא ופיקללוובשלהי‬
                              ‫בפתרון של שריפה‪ ,‬של השמדה‪.‬‬                                                      ‫כל כך‪ ,‬עד שניצוץ אחד של יוסף שורף את כל בית עשו‪ .‬אבל מה פשר‬
‫כאשר האדם יודע שבכל מקרה באפשרותו לצאת מהמצב הביש אליו‬
‫נתיקלבעה‪,‬ל‪,‬קלאללו יתוהיתרה לחחרדשןו ובתעבלוספתתן‪.‬רוןתאחמשיותבי ובנרכגויןעיוהתונר‪.‬יחהופתסאו‪.‬ק מלמדנו‪ ,‬אל‬                                                         ‫המשל?‬
‫ניצוץ קטן ממפוח שלך‪ ,‬ניצוץ של אש התורה והיראה‪ ,‬מילה של לימוד‬                                                  ‫לכאורה תמיהתו של הפחמי צודקת‪ .‬הגמלים טעונים פשתן שממלא את‬
‫תשולררהו‪,‬חמניצוותה‪ ,‬וקהטדנבהריבםטהמרסה‪,‬תדארליו יםכוומלישםתלניכלם המצקרצוהת ולהקקצהש‪.‬יים‪ .‬פעולה קלה‬
                                                                                                                       ‫כל הרחוב בנפחו‪ .‬לאן עומדים להכניס את כל הפשתן הזה?‬
‫[מתוך הספר 'מפיק מרגליות']‬                                                                                    ‫ומה התשובה‪ ,‬ניצוץ אחד יוצא ממפוח שלך ששורף את כולו‪ .‬איך רעיון‬

                                                                                                                                                   ‫זה מיישב את התמיהה?‬
                                                                                                              ‫נכון‪ .‬הפשתן הינו חומר דליק ביותר‪ .‬ניצוץ אחד יכול לשרוף באחת כמות‬
                                                                                                              ‫עצומה של פשתן‪ .‬אבל האם זה פתרון לבעיית האיחסון‪ ,‬היכן פקחותו‬

‫ידרכגומילעישווםתתי‪.‬הה‪.‬אחחשיהם הלהשתתנתהפגוכתךבלצאערחויהשםל יהוצסעףירה‪,‬אואימזוללקולשיאחיוכתל‪,‬האליזעהצורחואסרת‬                                ‫מעשה רב‬
                  ‫כך נמשך הדבר שנים‪ ,‬עד שהגיעה לגיל שמונים‪.‬‬
                                                                                                              ‫לאאשנמקלוטתואמריאזחרלכויישערהי‪,‬יםבםליחימשתיונחמודילדלפאודנוושו‪.‬רופאירתנמ‪.‬שעם‪.‬צתשריבההךכלשארבבקוופערלתפשאיקסהוני יהחמןשערילננקייבינחאיוםיםוזח‪.‬לכואמרבצקכוולטאותיאאפעלוירת‪.‬דשהההההישקסילטשכשוונרר‪.‬יהת‬
‫בשנה זו שוב קראו פרשת וישב‪ ,‬וכולם ציפו ל'הצגה השנתית'‪ ,‬לפרץ‬                                                   ‫יפדורעשהתסימפכויררתאוידווסתף‪,‬אוהיתהתהא ישוהש‪.‬בכתל בשענזה‪,‬רתכאהשנרשיהםיווקמומרראירםתבבתבוכרי‪.‬ה אאיתך‬

‫המשך בעמוד הבא‬
   1   2