Page 19 - גמנסיה הרצליה
P. 19
ילדי י"ב ,2יקרים שלי,
חלפו כמעט שנתיים מאז אותו יום שבו נכנסתי לראשונה לכיתה .ישבנו במעגל ועשינו
פעילות היכרות .אתם הכרתם אחד את השני ,אבל אני לא ...לא לימדתי איש מכם בעבר,
ודומני שאפילו במסדרונות הגימנסיה לא נפגשנו .במהלך הקיץ התכוננתי בהתרגשות
לקראתכם ,כיתת החינוך החדשה שלי.
היה לי חשוב ביותר למצוא דרך להכירכם לעומק ,ובמהירות וליצור עמכם קשר אישי.
המשימה הראשונה שלי הייתה ללמוד את שמותיכם ,תחילה קצת התבלבלתי...
"איתן" היה "אילן" ו"יוגב" היה "פלג" ...ביקשתי שתתנו לי קצת זמן .בשיחה האישית
הראשונה שלנו התנצלתי על כך שאני כותבת את מה שאתם מספרים לי על עצמכם והסברתי שהכתיבה תעזור לי לזכור.
ושעורי חינוך ,וטיול שנתי ,וביקורים בחדרי ל"בוקר טוב" ,חיבוק או שיחה קצרה ,וחיוך במסדרון ,ובכל אלו הבטתי בכם
וחרטתי במוחי ובליבי את המיוחדות של כולכם יחד ושל כל אחד לחוד.
אט אט הזרות הפכה להיכרות טובה ומשמעותית ואהבה גדולה לכל אחת ואחד מכם.
למדתי להכיר את ההומור המיוחד שלכם ,את המבט הציני אך גם המלטף שלכם אחד על השני,
למדתי שכשאתם באים לספר לי ש"מישהו מאחר לשיעור" זה חלק ממשחק החברות שלכם,
למדתי שכשאתם שואלים" :האם להביא חאקי לטיול השנתי?" אתם לא ממש מתכוונים לזה...
למדתי שאתם תלמידים מצוינים ושמתקיימת בכתה למידה משמעותית מאוד אך היא עטופה בצלופן של צחקוקים,
נינוחות ואופטימיות מקסימה.
למדתי שגם אם נדמה לכם ש"אתם לא מגובשים" אתם כל כך ביחד ,וביניכם שזורים כחוטים האנושיות ,הכבוד לזולת,
הרגישות והפתיחות שלכם.
"בוקר טוב לכתה המושלמת שלי" ,כך אני אומרת לכם בהיכנסי לשיעורי חינוך .כל פעם משמח אותי מחדש
לראות שסידרתם את הכתה במעגל כדי שנשב יחד ונראה אחד את השני ,נרגיש קשר ושייכות.
ואז אני מחלקת לכם את הפתקאות הקטנות כדי שתכתבו דבר טוב ,אופטימי ומשמח שקרה לכם השבוע.
ואני מביטה בכם בזמן שאתם כותבים ,חלקכם ,חוטפים את הפתק וכותבים בשקיקה ,יש האומרים לי שיש להם
כמה דברים לכתוב ,שחיכו כבר לרגע הזה ,ויש המחזיקים אותו זמן מה ,בוהים באוויר וחושבים ...מה לכתוב??
ואני אומרת" :בטוח קרה לך משהו טוב השבוע ,משהו ששימח אותך ,מאכל טעים שאכלת ,סרט מצחיק שראית"...
ואז מגיע החיוך ואז אתם נזכרים בכל הדברים הטובים שקרו לכם .אספתי עבורכם את כל מה שכתבתם בצנצנת
הכיתתית שלנו אותה פתחתי בסוף השנה.
כל אחת ואחד מכם קיבל בצנצנת אישית את אוסף הדברים הנפלאים שעברו עליו בשנה האחרונה בגימנסיה.
אני מקווה שתשמרו את האוצר הזה ,ומדי פעם ,ברגעים שמחים או עצובים ,תפתחו פתק או שניים ותקראו
כדי להיזכר ולמלא את לבכם באור שמח ובאופטימיות.
אני כבר מתגעגעת לכולכם ביחד ולכל אחד לחוד:
ג'ו – מדגמנת תסרוקות אומנותיות ,הודיה – לוקחת אחריות ,יעל – מתלהבת מכל נושא ופעילות ,ויקי – חותרת למדליה,
גיא – חופן סוכריות בחיוך ,יניב ד - .מצלם במקצועיות ,שחר – מביט מהצד בתבונה ,שרית – מפרגנת בגדול,
רוני – שוקד על בעיה מתמטית סבוכה ,נאדין -מאיירת בכתב אמנותי ,תמי -מתייחסת בקלילות לכל מטלה,
איתמר –צוחק עד לב שמיים ,יונתן – מגלה סבלנות נדירה ,יניב כ – .מטייל בקצב "כוחות הדרום" ,נועה -מגלה תובנות
חדשות ,מיכל – מתנדבת בחיוך ,ניר – משקיף על העולם בסקרנות ,איתן -מתנהג בנימוס אירופאי ,זהר – הולכת בדרכה
המוזיקלית ,ויקה – מצטיינת בדיפלומטיות ,לורנה -מצחקקת במאור פנים ,יוגב -מתאמן לפקד על סיירת מובחרת,
אוראל -שוקל מילים ,לאהלי – מארגנת פעילות ביד רמה ,ליאור – לוקח את הזמן ,נעמה – מגלה תובנות מעמיקות,
אליה -לוחשת הערה שנונה ,גל -בונה את עתידו בנחישות.
אני גאה בכם מאוד ומאחלת לכם שתפלסו את דרככם בשמחה ובנינוחות,
שתתמודדו בתבונה עם מה שהעולם מציע לכם ושתחושו שבעי רצון מהמקומות אליהם תגיעו.
מחבקת אתכם באהבה גדולה,
בתיה
18

