Page 20 - גמנסיה הרצליה
P. 20
בתיה שלנו,
אנחנו עדיין לא לגמרי מאמינים שהגיע הרגע שבו אנחנו צריכים להיפרד.
לאחר שתים עשרה שנות לימוד אנחנו ברגע הסיום ,ולמרות שרובנו כל כך ייחלנו לרגע הזה ,זה
מפחיד ,מבלבל ,ולא פשוט לעזוב את המקום הכל כך בטוח ומגונן שבו היינו עד עכשיו .חלק
גדול מהקושי הרב שיש בפרידה הזו ,זו הפרידה ממך.
במהלך השנתיים האחרונות למדנו להכיר אותך ואת למדת להכיר אותנו ,למדת מה הקשיים של
כל אחד ואחת מאתנו ,במה אנחנו טובים ,איפה אנחנו צריכים את החיזוק שלך ואיפה אנחנו
צריכים את החופש שלנו.
היית קשובה וחמה ,ומהרגע הראשון ידענו שאנחנו יכולים לדפוק על דלת החדר שלך בכל זמן
שהוא ,שנתקבל בברכה ושנצא ממנו עם עצה טובה וחיבוק.
לאורך כל השנתיים שלנו ביחד אתך ידענו שאת סומכת עלינו ושאנחנו יכולים לסמוך עלייך,
דיברת אלינו בגובה העיניים וגרמת לנו להרגיש הכי בטוחים שיש.
לא ויתרת לנו )ועלינו( בשיעורי חינוך .בכל שיעור חשפת אותנו למגוון תחומים ונושאים שונים
ומעניינים ,ובכך עזרת לכל אחד מאתנו להבין קצת יותר באילו תחומים הוא יותר מתעניין ובאילו
פחות.
לאורך כל התקופה הזו ידענו שיש מאחורינו גב חזק ותומך ,שלא יאפשר לנו ליפול.
ידענו שאם רק נצטרך -את תהיי מאחורינו ,ואם טיפה נמעד ,את תרימי אותנו כדי שלא ניפול.
ידענו שתילחמי בשביל שנקבל את כל מה שמגיע לנו ,ושגם אם נוותר לעצמנו ,את תהיי כאן כדי
לא להסכים לנו לעשות את זה.
אנחנו מודים לך על ההקשבה והתמיכה ,על העזרה והדחיפה ,על הטיולים ,ההרצאות ,ההודעות
בוואצפ עם המון אימוג'ים ,על האהבה ועל כל האוכל שיצאנו אתו מהחדר שלך בכל פעם
מחדש .אנחנו יודעים שכל זה בכלל לא מובן מאיליו ושהשנתיים האחרונות שלנו בתיכון היו
נראות אחרת לגמרי בלעדייך.
לנצח יהיה לך מקום בלב של כל אחד מאתנו ואנחנו יודעים שגם לנו יהיה מקום אצלך.
אנחנו בטוחים שנתראה עוד בהמשך ,ומאחלים לך המון הצלחה ,ושכל האהבה שהרעפת עלינו
בשנתיים האחרונות תחזור אלייך בכמות כפולה.
למרות שסוף הוא תמיד התחלה חדשה ,קשה להיפרד ולסיים את התקופה הזו.
אנחנו נודה לך לעד על כל מה שעשית בשבילנו.
באהבה ענקית,
יב".2
19
