Page 3 - גמנסיה הרצליה
P. 3
דבר רכזת השכבה ,בתיה בוקאי ברטוב:
אתם יוצאים לדרך חדשה.
בפגישתנו הראשונה ,אי שם לפני שנתיים" ,קיצרתי" לכם את הדרך
וסיפרתי לכם על הרגע הזה ,הרגע שבו תעלו על הבמה והכל יהיה
מאחוריכם ,סיפרתי לכם שהשנתיים הבאות יחלפו ביעף ונגיע לרגע
בו יהיה עלינו להיפרד ,והנה ....הגיע הרגע השמח אך גם העצוב הזה.
מה עשינו? ועל מה דיברנו? דיברנו על צדק חברתי ,על זהירות בדרכים,
על הסכנה שבהתמכרויות ,על מעורבות חברתית וחשיבותה ,על פלורליזם בחברה הישראלית,
על ערבים ויהודים ,דתיים וחילוניים ,על חמלה וסובלנות ועוד ועוד...
לא נשארנו בגבולות הגימנסיה ,אלא נסענו לכל רחבי הארץ ,יצאנו לטיולים שנתיים ,לתאטרון
ולקולנוע ,צחקנו ב"אנגינה פקטוריס"" ,עשינו כיף" בשייט רפסודות בירדן ,למדנו עוצמת נפש מהי
בסרט "אח שלי גיבור" ,התכוננו לקראת שירות משמעותי בצה"ל ולמדנו על הטרגדיה של העם
שלנו במפגשים עם ניצולי שואה ובביקורים משמעותיים במוזיאון "יד ושם" ובמוזיאון
"לוחמי הגטאות".
אני מקווה ומאמינה ,שאתם יוצאים מהגימנסיה לאחר שש שנים ,גדושים בחוויות ,במראות
ובזיכרונות שיעצימו ויעשירו את עתידכם.
בשש השנים מאז הגעתכם לגימנסיה היו לנו ,לצוות בית הספר ,הזדמנויות אין ספור לראות אתכם:
במהלך השעורים ,בשיחות אישיות ,במפגשים במסדרונות ,בהליכה במסלולים בטיולים ,בסדנאות
השונות ,בפעילויות המגמות ועוד ועוד .ראינו אתכם והקשבנו לכם ,לא תמיד הסכמנו ,הצדקנו
או ויתרנו לכם .הרי משמעותו של דיאלוג אינה הסכמה ,אלא הקשבה!
עשינו כמיטב יכולתנו להכיר ולהבין את העוצמות והיכולות שלכם ,לתמוך בכם ולהיות אתכם ברגעי
השיא וגם בנקודות השפל.
ומתוך ההקשבה במפגשים האישיים הרבים שלי אתכם ,למדתי להעריך את נקודת המבט
המיוחדת שלכם הרואה את העולם ממקום תמים וביקורתי גם יחד .נקודת מבט אשר ממנה נוצרות
אנרגיות אינסופיות לעשייה ,לפעולה ולשינוי.
פתגם אפריקאי אומר" :אם אתם רוצים להתקדם מהר – לכו לבד ,אם אתם רוצים להגיע רחוק –
לכו ביחד" .אני יודעת שתדעו לראות את זולתכם ,להתחשב בו ולצרפו אליכם למסע ,גם אם שונה
הוא מכם ,גם אם השקפת עולמו הפוכה משלכם.
אני גאה בכם ויודעת שטובה תהיה דרככם ,שאשמע ואקרא עליכם בכל תחומי החיים ,במדע,
בטכנולוגיה ,בעסקים ,בתרבות ,באומנות ,בספורט ,בתקשורת ,בפוליטיקה ובכל תחומי החברה.
אני מאחלת לכם הצלחה בכל אשר תפנו ומאחלת לחברה שלנו שתקחו את האנרגיות הטובות
שלכם ותעשו שינוי.
מחבקת אתכם באהבה
וכבר מתגעגעת,
בתיה
2

