Page 178 - דרך חדשה בלימוד הגמרא | פני המנורה
P. 178
מסכת בבא קמא 178
עליך ,ותולדות הרגל הן הזיקה בגופה דרך הילוכה בשערה דרך הילוכה בשליף שעליה בפרומביא
שבפיה בזוג שבצוארה כיוצא באב .הבור – תחלת עשייתו לנזק וממונך ושמירתו עליך ,ותולדותיו הן
אבנו סכינו ומשאו שהניחם ברשות הרבים כיוצא באב .המבעה לשיטת שמואל זו שן ,וכבר עסקנו
בתולדות השן ,ולשיטת רב זה אדם ,ותולדותיו הן כיחו וניעו של האדם ,אך בזמן שהן הולכים הרי
זה מכוחו של האדם ,ולאחר שהם נחים הריהם כבור .ההבער – כח אחר מעורב בהן וממונך ושמירתו
עליך ,והתולדות של אש הן אבנו סכינו ומשאו שהניחן בראש גגו ונפלו ברוח מצויה והזיקו כיוצא
באב .ונחלקו רב פפא ורבא לאיזה ענין תשלום "חצי נזק צרורות" נחשב כתולדה של הרגל ,אם לשלם
מן העלייה או לפוטרה ברשות הרבים.
מהו "מבעה" שכתוב במשנה? רב אמר :מבעה – זה אדם ,ושמואל אמר :מבעה – זה השן .ומפרשת
הגמרא ,מהו טעמו של כל אחד ,ולמה הוא לא אמר כמו השני .רב מרי שאל שמא נאמר שמבעה זה
המים ,ורב זביד שאל שמא נאמר שמבעה זה האש ,והגמרא דוחה את שתי ההצעות הללו.
במרכז הסוגייה שלש שיטות למנין אבות הנזיקין( :א) במשנתנו יש ארבעה אבות נזיקין( ,ב) רב
אושעיא שנה שלשה עשר אבות נזיקין( ,ג) רבי חייא שנה עשרים וארבעה אבות נזיקין .במשנה אבות
הנזיקין הם :השור ,והבור ,המבעה וההבער .רבי הושעיא שנה גם :שומר חנם ,והשואל ,נושא שכר,
והשוכר ,נזק ,צער ,וריפוי ,שבת ,ובושת .ורבי חייא שנה גם :תשלומי כפל ,ותשלומי ארבעה וחמשה,
וגנב ,וגזלן ,ועדים זוממין ,והאונס ,והמפתה ,ומוציא שם רע ,והמטמא ,והמדמע ,והמנסך .מדוע הם
נקראו "אבות" לדברי רבי חייא? אמר רבי אבהו :כולן כאבות לשלם ממיטב .מהו הטעם? למדנו
מהמילים תחת נתינה ישלם כסף.
החלק השלישי פותח בביאור הלשון לא הרי השור כהרי המבעה ,אמר רב זביד משמו של רבא ,זו
כוונת המשנה :לכתוב בפסוק רק אב אחד ,ונלמד את האחרים ממנו .את הלשון ולא זה וזה שיש בהן
רוח חיים .מאי קאמר? אמר רב משרשיא משמו של רבא ,זו כוונת המשנה :לכתוב בפסוק שני אבות,
ונלמד את האחרים מהם .אמר רבא :וכולם כאשר מטילים בור ביניהם ,ניתן ללמוד את כולם במה
הצד מלבד קרן ,משום שיש לפרוך :מה לכולם שכן מועדים מתחילתם ,ולמי שאמר :אדרבה ,קרן
עדיפה שכוונתו להזיק ,אפילו קרן גם כן יכולה להילמד .אלא לשם מה כתובים בפסוק כל אבות
הנזיקין? להלכותיהן :קרן – לחלק בין תמה למועדת; שן ורגל – לפוטרן ברשות הרבים; בור – לפטור
בו את הכלים ,ולרבי יהודה דמחייב על נזקי כלים בבור – לפטור בו את האדם; אדם – לחייבו בארבעה
דברים; אש – לפטור בו את הטמון ,ולרבי יהודה שמחייב על נזקי טמון באש ,להביא מקרה בו האש
ליחכה נירו וסכסכה אבניו.

