Page 178 - דרך חדשה בלימוד הגמרא | פני המנורה
P. 178

‫מסכת בבא קמא‬  ‫‪178‬‬

‫עליך‪ ,‬ותולדות הרגל הן הזיקה בגופה דרך הילוכה בשערה דרך הילוכה בשליף שעליה בפרומביא‬
‫שבפיה בזוג שבצוארה כיוצא באב‪ .‬הבור – תחלת עשייתו לנזק וממונך ושמירתו עליך‪ ,‬ותולדותיו הן‬
‫אבנו סכינו ומשאו שהניחם ברשות הרבים כיוצא באב‪ .‬המבעה לשיטת שמואל זו שן‪ ,‬וכבר עסקנו‬
‫בתולדות השן‪ ,‬ולשיטת רב זה אדם‪ ,‬ותולדותיו הן כיחו וניעו של האדם‪ ,‬אך בזמן שהן הולכים הרי‬
‫זה מכוחו של האדם‪ ,‬ולאחר שהם נחים הריהם כבור‪ .‬ההבער – כח אחר מעורב בהן וממונך ושמירתו‬
‫עליך‪ ,‬והתולדות של אש הן אבנו סכינו ומשאו שהניחן בראש גגו ונפלו ברוח מצויה והזיקו כיוצא‬
‫באב‪ .‬ונחלקו רב פפא ורבא לאיזה ענין תשלום "חצי נזק צרורות" נחשב כתולדה של הרגל‪ ,‬אם לשלם‬

                                                                        ‫מן העלייה או לפוטרה ברשות הרבים‪.‬‬

‫מהו "מבעה" שכתוב במשנה? רב אמר‪ :‬מבעה – זה אדם‪ ,‬ושמואל אמר‪ :‬מבעה – זה השן‪ .‬ומפרשת‬
‫הגמרא‪ ,‬מהו טעמו של כל אחד‪ ,‬ולמה הוא לא אמר כמו השני‪ .‬רב מרי שאל שמא נאמר שמבעה זה‬

            ‫המים‪ ,‬ורב זביד שאל שמא נאמר שמבעה זה האש‪ ,‬והגמרא דוחה את שתי ההצעות הללו‪.‬‬

‫במרכז הסוגייה שלש שיטות למנין אבות הנזיקין‪( :‬א) במשנתנו יש ארבעה אבות נזיקין‪( ,‬ב) רב‬
‫אושעיא שנה שלשה עשר אבות נזיקין‪( ,‬ג) רבי חייא שנה עשרים וארבעה אבות נזיקין‪ .‬במשנה אבות‬
‫הנזיקין הם‪ :‬השור‪ ,‬והבור‪ ,‬המבעה וההבער‪ .‬רבי הושעיא שנה גם‪ :‬שומר חנם‪ ,‬והשואל‪ ,‬נושא שכר‪,‬‬
‫והשוכר‪ ,‬נזק‪ ,‬צער‪ ,‬וריפוי‪ ,‬שבת‪ ,‬ובושת‪ .‬ורבי חייא שנה גם‪ :‬תשלומי כפל‪ ,‬ותשלומי ארבעה וחמשה‪,‬‬
‫וגנב‪ ,‬וגזלן‪ ,‬ועדים זוממין‪ ,‬והאונס‪ ,‬והמפתה‪ ,‬ומוציא שם רע‪ ,‬והמטמא‪ ,‬והמדמע‪ ,‬והמנסך‪ .‬מדוע הם‬
‫נקראו "אבות" לדברי רבי חייא? אמר רבי אבהו‪ :‬כולן כאבות לשלם ממיטב‪ .‬מהו הטעם? למדנו‬

                                                                              ‫מהמילים תחת נתינה ישלם כסף‪.‬‬

‫החלק השלישי פותח בביאור הלשון לא הרי השור כהרי המבעה‪ ,‬אמר רב זביד משמו של רבא‪ ,‬זו‬
‫כוונת המשנה‪ :‬לכתוב בפסוק רק אב אחד‪ ,‬ונלמד את האחרים ממנו‪ .‬את הלשון ולא זה וזה שיש בהן‬
‫רוח חיים‪ .‬מאי קאמר? אמר רב משרשיא משמו של רבא‪ ,‬זו כוונת המשנה‪ :‬לכתוב בפסוק שני אבות‪,‬‬
‫ונלמד את האחרים מהם‪ .‬אמר רבא‪ :‬וכולם כאשר מטילים בור ביניהם‪ ,‬ניתן ללמוד את כולם במה‬
‫הצד מלבד קרן‪ ,‬משום שיש לפרוך‪ :‬מה לכולם שכן מועדים מתחילתם‪ ,‬ולמי שאמר‪ :‬אדרבה‪ ,‬קרן‬
‫עדיפה שכוונתו להזיק‪ ,‬אפילו קרן גם כן יכולה להילמד‪ .‬אלא לשם מה כתובים בפסוק כל אבות‬
‫הנזיקין? להלכותיהן‪ :‬קרן – לחלק בין תמה למועדת; שן ורגל – לפוטרן ברשות הרבים; בור – לפטור‬
‫בו את הכלים‪ ,‬ולרבי יהודה דמחייב על נזקי כלים בבור – לפטור בו את האדם; אדם – לחייבו בארבעה‬
‫דברים; אש – לפטור בו את הטמון‪ ,‬ולרבי יהודה שמחייב על נזקי טמון באש‪ ,‬להביא מקרה בו האש‬

                                                                                     ‫ליחכה נירו וסכסכה אבניו‪.‬‬
   173   174   175   176   177   178   179   180   181   182   183