Page 199 - דרך חדשה בלימוד הגמרא | פני המנורה

‫פני המנורה ‪199‬‬

‫גמרא‪ .‬ואמר אביי‪ ,‬שנייתן ללמוד ממשנתנו‪ ,‬שכל מרווח בין שורות הלבנים הוא של טפח‪ .‬ונחלקו אם‬
‫שיעור זה הוא בטיט‪ ,‬או באבנים דקות‪.‬‬

‫במרכז הסוגייה מקשים על משנתנו מבנין בית המקדש‪ ,‬שבמשנה משמע שהכותל עומד בגזית רק‬
‫היכן שיש חמשה טפחים רוחב‪ ,‬ואילו במקדש היתה אמה טרקסין שגבוהה שלשים אמה‪ ,‬ולא היה‬
‫רוחבה אלא ששה טפחים! ומשיבה הגמרא‪ ,‬שכיוון שהיה טפח יתר‪ ,‬הרי הכותל עומד עד שלשים‬
‫אמה כבמקדש ראשון‪ ,‬אבל במקדש שני שהיה גבוה יותר – באמת לא יכלו לעשות אמה טרקסין ועשו‬
‫פרוכת‪ .‬ושואלת הגמרא‪ ,‬האם השיעורים הכתובים במשנה כוללים סיד‪ ,‬או שאלו הם השיעורים בלי‬
‫הסיד? ואמר רב נחמן בר יצחק‪ :‬מסתבר הן וסידן‪ ,‬שאם לא כן היה צריך לשנות את שיעור הסיד‪,‬‬

‫ודוחה הגמרא‪ ,‬שיכול להיות שלא שנו את שיעור הסיד‪ ,‬כי לא שנו שיעורים הפחותים מטפח‪.‬‬

‫עוד מביאה הגמרא את דברי רב חסדא‪ :‬לא יסתור איש בית כנסת‪ ,‬עד שיבנה בית כנסת אחר‪ ,‬יש‬
‫אומרים שזהו בגלל פשיעה‪ ,‬ויש אומרים שזהו בשביל התפילה‪ .‬והמחלוקת תבוא לידי ביטוי כאשר‬
‫יש מקום אחר להתפלל‪ .‬ומספרת הגמרא‪ ,‬שמרימר ומר זוטרא סתרו ובנו בית קיץ בסתיו‪ ,‬ובית סתיו‬
‫בקיץ‪ .‬אמר לו רבינא לרב אשי‪ :‬מה הדין כאשר גבו זוזים לבנין בית הכנסת והזוזים מונחים? אמר לו‬
‫רב אשי‪ :‬עדיין אסור לסתור‪ ,‬שמא יבוא להם פדיון שבויים ויתנו לזה את הכסף‪ .‬ואפילו כבר קנו בכסף‬
‫את החומרים‪ ,‬יכולים למכור אותם ולתת את הכסף לפדיון שבויים‪ ,‬אך כאשר בנו את בית הכנסת‪ ,‬לא‬
‫מוכרים אותו גם עבור פדיון שבויים‪ .‬ודברי רב חסדא נאמרו דווקא אם לא ראו בבית הכנסת ביקוע‪,‬‬
‫אך אם ראו בו ביקוע – סותרים ובונים‪ ,‬כמו שרב אשי ראה ביקוע בבית הכנסת של מתא מחסיא‪ ,‬סתרו‬

‫והכניס את מיטתו לשם‪ ,‬ולא הוציאה עד שהתקין לבית הכנסת מרזב‪.‬‬

‫ושואלת הגמרא‪ ,‬כיצד בבא בן בוטא השיא עצה להורדוס לסתור את בית המקדש? והרי אמר רב‬
‫חסדא‪ :‬לא יסתור איש בית כנסת‪ ,‬עד שיבנה בית כנסת אחר? ומשיבה הגמרא‪ :‬אם תרצה אמור שהוא‬
‫ראה ביקוע במקדש‪ ,‬ואם תרצה אמור שהמלכות שונה כיוון שהיא אינה חוזרת בה‪ .‬ומספרת הגמרא‪,‬‬
‫שהורדוס היה עבד של בית חשמונאי והרג את אדוניו ואת כל החכמים מלבד בבא בן בוטא‪ ,‬וכדי‬
‫לכפר על מעשיו השיא לו בבא בן בוטא עצה לבנות מחדש את המקדש‪ ,‬וכיצד הוא נתן לו עצה? אם‬
‫תרצה אמור‪ ,‬שעבד הוא שונה כיוון שהוא חייב במצוות‪ ,‬ואם תרצה אמור שבית המקדש שונה‪ ,‬כיוון‬

‫שללא המלכות הוא לא ייבנה‪.‬‬

‫בחלק השלישי מעירה הגמרא שלשון המשנה "הכל כמנהג המדינה" באה לרבות מקום בו נוהגים‬
‫לבנות מחיצה בלולבי דקלים או בענפי עץ ערמונים‪ .‬והלשון "לפיכך‪ ,‬אם נפל הכותל – המקום‬
‫והאבנים של שניהם" באה לומר‪ ,‬שגם אם נפל הכותל לרשות של אחד מהם‪ ,‬או שפינה אותו אחד‬

‫מהם‪ ,‬לא אומרים שהשני הוא המוציא מחבירו ועליו הראיה‪.‬‬