Page 271 - דרך חדשה בלימוד הגמרא | פני המנורה
P. 271
הסוגייה הראשונה במסכת מנחות
מהי קמיצה "שלא לשמה"?
במשנה כתוב :כל המנחות שנקמצו שלא לשמן – כשירות ,אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה ,חוץ
ממנחת חוטא ומנחת קנאות .הסוגייה הראשונה (ב ,א :למה לי – ד ,א :בהוייתו יהא) היא על מנחות
שנקמצו שלא לשמן .החלק הראשון (1־ .2ב ,א :למה – דלא כר"ש) הוא על כך שהמנחה איננה עולה
לבעלים אך היא עדיין מנחה כשרה .מרכז הסוגייה (3־4־ .5ורמי – ד ,א :בריה דרבא) בשלשה הסברים
לשיטת רבי שמעון שחולק על משנתנו .החלק השלישי (6־ .7חוץ ממנחת חוטא – ד ,א :בהוייתו יהא)
על מנחת קנאות ומנחת חוטא שפסולות כאשר קומצין אותן שלא לשמן.
החלק הראשון פותח בשאלה למה כתוב "אלא" ,ולא מספיק לכתוב "ולא עלו לבעלים לשם חובה"?
ומשיבה הגמרא ,שיש ללמוד מכאן שדווקא לבעלים לא עלו המנחות שנקמצו שלא לשמן לשום
חובה ,אבל המנחה עצמה כשרה ואסור לשנות אותה .כפי שאמר רבא :עולה ששחטה שלא לשמה –
אסור לזרוק דמה שלא לשמה .אם תרצה אמור זאת מסברא ,האם ימשיך את השינוי?! ואם תרצה
אמור זאת מפסוק (דברים כג ,כד) :מ ֹו ָצא ְׁש ָפ ֶתי ָך ִּת ְׁש ֹמר ְׁו ָע ִשי ָת ַּכ ֲא ֶשר ָנ ַד ְׁר ָּת ַלה' א־לֹ ֶהי ָך ְׁנ ָד ָבה ,אם
כמה שנדרת עשית יהא נדר ,ואם לאו יהא נדבה ,וגם בנדבה אסור לשנות.
בברייתא כתוב :רבי שמעון אומר :כל המנחות שנקמצו שלא לשמן – כשירות ועלו לבעלים לשם
חובה ,שאין המנחות דומות לזבחים ,שהקומץ מחבת לשום מרחשת – מעשיה מוכיחין עליה לשום
מחבת ,חריבה לשום בלולה – מעשיה מוכיחין עליה לשום חריבה ,אבל בזבחים אינו כן ,שחיטה אחת
לכולן ,וזריקה אחת לכולן ,וקבלה אחת לכולן .אמנם ,ניתן להעמיד את המשנה גם לשיטת רבי שמעון
על פי דברי רב אשי להלן ,שאם קמץ מנחה לשם מנחה אחרת היא כשרה ולא עלתה לבעלים לשום
271
