Page 305 - דרך חדשה בלימוד הגמרא | פני המנורה

‫פני המנורה ‪305‬‬

‫כשירין להזות לרבות ערל‪ ,‬הכל שוחטין לרבות כותי וישראל מומר‪ ,‬הכל מעלין לארץ ישראל לרבות‬
‫עבדים ומנוה היפה לנוה הרעה‪ ,‬ואין הכל מוציאין לרבות עבד שברח מחוצה לארץ לארץ‪ ,‬הכל מעלין‬

‫לירושלים לרבות מנוה היפה לנוה הרעה‪ ,‬ואין הכל מוציאין לרבות מנוה הרעה לנוה היפה‪.‬‬

‫על כך שכתוב במשנה‪ :‬הכל מעריכין ונערכין‪ ,‬נודרין ונידרין‪ ,‬כהנים לוים וישראלים‪ ,‬מבואר בהמשך‬
‫הסוגייה‪ ,‬אך קודם כל מובאות משניות וברייתות אחרות שכתוב בהן כהנים‪ ,‬לויים וישראלים‪,‬‬
‫ומסבירה הגמרא את החידוש שבזה‪ :‬הכל חייבין בסוכה‪ ,‬כהנים לוים וישראלים‪ ,‬ואפילו כהנים שהם‬
‫בני עבודה‪ .‬הכל חייבין בציצית‪ ,‬כהנים לוים וישראלים‪ ,‬ואפילו כהנים שלובשים שעטנז בבגדי‬
‫הכהונה שלהם‪ .‬הכל חייבין בתפילין‪ ,‬כהנים לוים וישראלים‪ ,‬ואפילו כהנים שאינם חייבים להניח על‬
‫ידם תפילין משום חציצה‪ .‬הכל חייבין בתקיעת שופר‪ ,‬כהנים לוים וישראלים‪ ,‬ואפילו כהנים שתוקעים‬
‫כל השנה בחצוצרות‪ ,‬ואינם חייבים במצות השמטת הקרקע ביובל‪ .‬הכל חייבים במקרא מגילה‪ ,‬כהנים‬
‫לוים וישראלים‪ ,‬ואפילו כהנים בעבודתם ולוים בדוכנן וישראל במעמדן‪ ,‬מבטלין עבודתם ובאין‬
‫לשמוע מקרא מגילה‪ .‬הכל חייבין בזימון‪ ,‬כהנים לוים וישראלים‪ ,‬ואפילו כאשר הם אוכלים קדשים‬
‫שהם כפרה‪ .‬הכל מצטרפין לזימון‪ ,‬כהנים לוים וישראלים‪ ,‬ואפילו אם הכהנים אוכלים תרומה או‬

‫קדשים וזר אוכל חולין‪.‬‬

‫בחלק השלישי מביאה הגמרא שלש שיטת בהסבר לשון המשנה "כהנים‪ ,‬לויים וישראלים"‪( :‬א) רבה‬
‫מפרש‪ ,‬שזהו אפילו לשיטת בן בוכרי‪ ,‬שהכהנים אינם נותנים שקלים לבית המקדש‪ ,‬שהיינו חושבים‬
‫שהכהנים הואיל ואינם נותנים מחצית השקל הם אינם בערכין‪ ,‬לכן צריך לרבות אותם‪( .‬ב) אביי מפרש‪,‬‬
‫שהיינו חושבים שהואיל וכתוב (במדבר יח‪ ,‬טז) ּו ְׁפד ּו ָיו ִמ ֶּבן ֹח ֶדש ִּת ְׁפ ֶ ּדה ְּׁב ֶע ְׁר ְּׁכ ָך‪ ,‬כל שישנו בפדיון‬
‫הבן ישנו בערכין‪ ,‬והכהנים הואיל אינם בפדיון הבן אינם בערכין‪( .‬ג) רבא או רב אשי אומרים‪ ,‬הואיל‬
‫וכתוב (ויקרא כז‪ ,‬ח) ְׁו ֶהע ִמיד ֹו ִל ְׁפ ֵני ַה ּ ֹכ ֵהן‪ ,‬ולא כהן לפני כהן‪ ,‬לפיכך שנינו "כהנים‪ ,‬לויים וישראלים"‪.‬‬

‫עוד שואלת הגמרא‪ :‬מנין שגם מנוול ומוכה שחין נערכים? שיש ברייתא שלשונה כך‪ְּׁ :‬ב ֶע ְׁר ְּׁכ ָך (ויקרא‬
‫כז‪ ,‬ב) – להביא ערך סתום; דבר אחר‪ :‬בערכך – ערך כולו הוא נותן ולא ערך אברים‪ ,‬יכול שאני מוציא‬
‫אף דבר שהנשמה תלויה בו? תלמוד לומר‪ְׁ :‬נ ָפ ֹשת – ולא המת‪ ,‬אוציא את המת ולא אוציא את הגוסס?‬
‫תלמוד לומד (כז‪ ,‬יא־יב) ְׁו ֶהע ִמיד וגו' ְׁו ֶהע ִרי ְׁך‪ ,‬כל שישנו בהעמדה ישנו בהערכה‪ ,‬וכל שאינו בהעמדה‬
‫אינו בהערכה; דבר אחר‪ :‬נפשות – אין לי אלא אחד שהעריך אחד‪ ,‬אחד שהעריך מאה מנין? תלמוד‬
‫לומר‪ :‬נפשות; דבר אחר‪ :‬נפשות – אין לי אלא איש שהעריך בין איש בין אשה‪ ,‬אשה שהעריכה איש‪,‬‬
‫אשה שהעריכה אשה מנין? תלמוד לומר‪ :‬נפשות; דבר אחר‪ :‬נפשות – לרבות מנוול ומוכה שחין‪,‬‬
‫שיכול נדר בערכך‪ ,‬כל שישנו בדמים ישנו בערכין וכל שאינו בדמים אינו בערכין? תלמוד לומר‪:‬‬
‫נפשות והיה ערכך – לרבות טומטום ואנדרוגינוס לדמים‪ ,‬שיכול נדר בערכך‪ ,‬כל שישנו בערכין ישנו‬