Page 300 - דרך חדשה בלימוד הגמרא | פני המנורה

‫מסכת בכורות‬ ‫‪300‬‬

‫הונא‪ ,‬ולהוציא מדברי רב חסדא ורבא; ומום קבוע הוא לשחוט עליו מכיוון שזהו "שרוע"‪ ,‬ולא מפני‬
‫השינוי‪.‬‬

‫מספרת הגמרא‪ ,‬שהיתה גיורת שאחיה הגויים מסרו לה בהמה לפטם‪ ,‬ובאה לפני רבא כדי לשאול‬
‫אותו אם הבהמה חייבת בבכורה‪ ,‬אמר לה‪ :‬אין מי שחושש לשיטת רבי יהודה‪ ,‬שאמר שותפות עובד‬
‫כוכבים חייבת בבכורה‪ .‬ועוד מספרת הגמרא‪ ,‬שרב מרי בר רחל היו לו חיות‪ ,‬והיה מקנה את אזניהן‬
‫לעובד כוכבים‪ ,‬ואסר אותן בגיזה ועבודה‪ ,‬ונתן אותן לכהנים‪ ,‬ומתו כל החיות שלו‪ .‬ושואלת הגמרא‪,‬‬
‫מאחר שאסר אותן בגיזה ועבודה‪ ,‬ונתן אותן לכהנים‪ ,‬מדוע הוא היה מקנה את אוזניהן לעובד כוכבים?‬
‫ומשיבה הגמרא‪ :‬שמא יבואו בהן לידי תקלה‪ .‬אם כך‪ ,‬שואלת הגמרא‪ ,‬מהו הטעם לכך שכלו החיות‬
‫של רב מרי? ומשיבה הגמרא‪ :‬משום שהוא מפקיע אותן מקדושתן‪ .‬ועל אף שאמר רב יהודה‪ :‬מותר‬
‫לאדם להטיל מום בבכור קודם שיצא לאויר העולם! שם – מקדושת מזבח הריהו מפקיע את הבהמה‪,‬‬
‫מקדושת כהן לא מפקיע אותה‪ ,‬אך כאן – אפילו מקדושת כהן הריהו מפקיע את הבכור‪ .‬ואם תרצה‬
‫אמור‪ :‬רב מרי בר רחל ידע להקנות לגוי קנין גמור‪ ,‬ויראה אותו אדם אחר וילך ויעשה‪ ,‬ויסבור – רב‬

‫מרי עשה דבר כזה‪ ,‬ויבוא בה לידי תקלה‪.‬‬

‫מה מלמדת אותנו שיטת רבי יהודה במרכז הסוגייה? שותפות עם הגוי פוטרת מבכורה‪ ,‬ואפילו אם‬
‫יש קצת שותפות‪ ,‬אין זה בכלל הבכור‪ .‬קדושת הבכורות קשורה לכך שבכורות בני ישראל לא מתו‬

‫במכת בכורות‪ ,‬ועלינו להיזהר מלהשתתף עם הגוי‪.‬‬