Page 358 - דרך חדשה בלימוד הגמרא | פני המנורה
P. 358
הסוגייה הראשונה במסכת נדה
מחזיקים טומאה ממקום למקום
הסוגייה הראשונה במסכת נדה עוסקת בשאלה ממתי מחשיבים אשה נדה לטמאה כאשר היא רואה
דם (ב ,א :מאי טעמיה – ד ,ב :ולא בדקה).
במשנה כתוב :שמאי אומר :כל הנשים דיין שעתן ,הלל אומר :מפקידה לפקידה ,ואפילו לימים הרבה.
וחכ"א :לא כדברי זה ולא כדברי זה; אלא :מעת לעת – ממעטת על יד מפקידה לפקידה ,ומפקידה
לפקידה – ממעטת על יד מעת לעת .החלק הראשון של הסוגייה (1־ .2ב ,א :מאי טעמיה – ג ,ב :לבו
נוקפו ופורש) הוא על טעמיהם של שמאי והלל .החלק השלישי של הסוגייה (6־ .7ד ,ב :וחכ"א לא
כדברי – ולא בדקה) הוא על טעמם של חכמים .במרכז הסוגייה (3־4־ .5ג ,ב( :שולי"ם – ד ,ב :עלה
נדף) מחלוקת חזקיה ורבי יוחנן בדין קופה שנשתמשו בה טהרות בזוית זו ,ונמצא שרץ בזוית אחרת
אם טהרות הראשונות טהורות או טמאות ,והשוואתה להוכחת הלל לשמאי :קופה שנשתמשו בה
טהרות בזוית זו ,ונמצא שרץ בזוית אחרת – טהרות הראשונות טמאות.
החלק הראשון והחלק השלישי פותחים בשאלת הטעם" :מאי טעמיה" או "מאי טעמייהו" .בחלק
הראשון באו שני כיוונים לטעם – מדיני החזקות ,או משום בטול פריה ורביה .בחלק השלישי באו גם
כן שני כיוונים לטעם – אשה מרגשת בעצמה ,או משום תקנת חכמים לבדוק.
במרכז הסוגייה שלש התייחסויות למחלוקת חזקיה ורבי יוחנן על קופה שנשתמשו בה טהרות בזוית
זו ,ונמצא שרץ בזוית אחרת .השיטה הראשונה מצביעה על מחלוקת ביניהם אם הטהרות הראשונות
טהורות או טמאות ,ומחלוקת זו היא כמו מחלוקת שמאי והלל במשנה אם אשה שרואה דם דיה שעתה
או מטמאה מפקידה לפקידה .השיטה השניה מצביעה על חילוק בין המחלוקות ,שכן שמאי והלל
358
